אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן סב

סימן סא

כט

ומה שנסתפק כתר"ה לענין אם יכולים לתלות הדם שמצאה למחר במכת העלוקה. פשוט דיכולה לתלות כיון שראינו מכה זו מוציאה דם שהרי יצא דם הרבה כשהסירו העלוקה. וכדקיי"ל בנדה נ"ח ובש"ע סי' ק"צ שתולין במכה שאפשר שתגלע ותוציא דם. וידוע שלמכת העלוקה צריך לעשות תחבולה לעצור הדם. ומ"ש כת"ר ראיה מריבדא דכוסילתא שתוך ג' ימים אינו חוצץ כדאיתא בנדה ס"ז. הנה אין משם ראיה לשיטות כל הראשונים שפירשו שם שהגלד שעולה על המכה או דם הנקרש שם תוך ג"י אינו חוצץ ולאחר ג"י חוצץ ע"ש בפירש"י ורא"ש ור"ש פ"ט דמקואות ובטוש"ע סי' קצ"ח ס"ט. ורק הראב"ד כתב בפ"ב מה' מקואות שריבדא דכוסילתא שופעת דם כל ג' ימים. אבל כבר כתב הכ"מ שם והב"י סי' קצ"ח שעינינו רואות שאין שופע אף חצי היום. וגם איך נדמה מדעתינו עלוקה לריבדא דכוסילתא. כי בריבדא דכוסילתא מכוונים להקיז דם במקום שיש עורק של דם ולזה שופע הרבה. משא"כ בעלוקה שעמדה על הירך שאפשר שאין באותו מקום עורק דם כלל. ולפ"ז אף להראב"ד אינו שופע דם. ודברי הראב"ד והכ"מ הנ"ל באמת צריך ביאור. דהא ידוע דהקזת דם דריבדא דכוסילתא אם יניחו הדם לקלח אזי יצא כל דם שבגוף וכדאיתא בשבת קכ"ט שדרכם היה להוציא כל הדם בהקזה ולהניח רביעית דם. ונראה הכוונה של הראב"ד שאף שעשו איזה תחבולה לעצור הדם. בכ"ז כל ג"י נובע הדם ממקורו. ורק כשמגיע לפה המכה נעצר בשביל הדבר שעשו לעצור הדם. ועי"ז מתרכך הגלד שעל המכה בשביל הדם שנובע מלמטה. וא"כ לק"מ על הראב"ד מ"ש הכ"מ שאף חצי יום אינו שופע. דממ"נ אם לא עצרו הדם אזי יקלח עד שיצא כל הדם. ואם יעצרו הדם לא יקלח כלל. וכוונת הראב"ד רק שכל ג"י מתרכך הדם הקרוש או הגלד ע"י נביעת הדם והשפעתו. ועכ"פ בנ"ד נראה פשוט שיש לתלות מטעם שכתבנו. דהא עכ"פ ראינו שהוציאה המכה דם ושפיר אפשר שתגלע ותוציא דם. ובפרט דלפי הנראה מדברי מעכ"ת לא עשו שום דבר כדי לעצור הדם:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה