אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן כח · ז

ו

ונראה דבדבוק לשומן הגרגרת ע"י קרום ואף בסרוכה ממש אם היא במקום המבואר בשו"ע בסי' ל"ט ס"ז ובאחרונים שם שדבוקה לגרגרת כשירה אזי גם בזה כשירה. דהא כתבו הפוסקים הטעם שהגרגרת קשה ואינו סותם. וקשה טובא דהא במקום שדרכו בכך שפיר כשירה אם דבוקה וכמ"ש הפוסקים. ובמקום שאין דרכו בכך. א"צ לטעם שקשה דאף אבר רך אינו סותם. ומצאתי בלבושי שרד סי' ל"ט ס"ק פ"ז שהרגיש בזה וכתב שצריך לטעם זה כדי להטריף בסרוכה דהא בעלמא מכשרינן אף בסרוכה היכא דהיינו ריביתא כמו בדופן או בסרכא כסדרן וכדומה ואף לשיטת רש"י דאין סירכא בלא נקב משום דהוי סתימה. אבל גרגרת שהוא קשה לא הוי סתימה. אבל סרוכה לשומן הגרגרת כשירה ולא גרע משומן שתולה על הצלעות שהכשיר הבעה"ע בסרוכה משום דהיינו ריביתא וכמש"ל. ורק שעדיין יש להחמיר להצריך מיעוך ומשמוש. כיון שעיקר הקולא משום שהשומן סותמו. א"כ לא עדיפא מסירכא לדופן שאנו נוהגין להצריכו מיעוך וכדקיי"ל בסי' ל"ט סי"ח. אכן כיון שאינו אלא חומרא מצד מנהג יש לצדד להקל בכל מקום שיש עוד איזה צירוף להקל. וכן כשסרוך לשומן הפריסה ג"כ יש להורות כן וכמש"ל שדינו ג"כ כסרוך לדופן. וכן בספק יש צד להקל ע"ל סי' כ' מ"ש בזה בס"ד. וע' חיבורי ח"א סי' נ' נ"ג ונ"ד לענין סרכות לשומן. וע' במרדכי שילהי חולין שמטריף בסרוך לשומן הגרגרת:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה