אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן כ · א

סימן כ

בקצה הערוגה השמאלית למעלה היינו נגד האונא העליונה השמאלית ממש אצל החוד היה סרוך לצלעות והיה דבוק ממש כרוחב אצבע אגודל. והנה כאשר הוציאו הריאה נמצא כי נקרע שם קרום הריאה כי באשר המקום דחוק לא היה יכול הקצב להפריד היטיב קצת מבשר הצלע אל הריאה וקרע הריאה וארשום מה שעלה ברעיוני בזה למעשה בע"ה. והנה פשוט שלמעלה בערוגה הוי כאונא לענין סירכא לדופן כמבואר בפוסקים סי' ל"ט. וא"כ מדינא דגמרא כשירה בלי שום בדיקה ואף לקצת ראשונים דס"ל דבעינן סריך וסביך. י"ל דהכא דהוי דבוק הוי כסביך וממילא כשנקרעה הריאה במקום זה אין בזה חשש. ונראה דאף לדידן שכתב הרמ"א בסי' ל"ט שהמנהג להחמיר בסרכות לדופן לבדקן. מ"מ כיון דאינה אלא חומרא יתירה נגד כל הפוסקים וודאי שיש להקל בספיקה. וה"נ הוי ספק דאפשר אם היתה הסירכא לפנינו היתה עוברת במיעוך והוי רק כספק מנהג או ספק בחומרא דרבנן דהוי להקל. ואף לפמ"ש הפוסקים טעם החומרא משום דבעינן סביך לבשר ואין אנו בקיאים מה נקרא סביך. מ"מ הכא הוי טובי ספיקי דשמא הלכה כמ"ד דסגי בסריך. ואף אי בעינן סביך שמא גם זה הוי סביך. ואף אם אינו סביך. מ"מ שמא היתה עוברת במיעוך:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה