שות דברי חן· רבי חיים נתנזון
סימן סט
דיני עבודת יו"כ לבני החו"ב מ' אברהם נ"י נאטענזאהן:
מה שכתבת לתרץ קושיית תוס' ישינים ביומא ל"ט ד"ה ואומר בהא דכהן גדול אומר לד' חטאת ובנדרים י' אמרינן דלא לימא אינש לד' קרבן אלא קרבן לד' דילמא פשע ומדכר ש"ש לבטלה. וכתבת לתרץ דבאמת לפשיעה לא חיישינן רק דהחששא הוא שמא יסבור דלד' לחודא נמי סגי בהקדש קרבן וכיון דבאמת לא סגי עד דמפיק שם קרבן א"כ נמצא שהוציא שם שמים לבטלה משא"כ כהן גדול ודאי יודע הוא. וא"ש לפ"ז בבועז שאמר לקוצרים ד' עמכם ולר"ש לכאורה אסור בכי האי גוונא. משום דשם א"א למטעי כלל כיון שאין שום משמעות שאילת שלום בהזכרת ד' לחודא ובע"כ יאמר ג"כ מלת עמכם. ע"כ תוכן דבריך. דבריך טובים וישרים ואני אבא ומלאתי את דבריך:
והנה ראיתי להרבה מחברים וכן כתב הגאון מלבי"ם דהיינו טעמא דר"ש דנדרים משום דחיישינן שמא ימות וכגוונא שכתב הט"ז באו"ח סימן תקנ"א לענין שהחיינו בין המצרים. אך המ"א שם בסימן תקס"ח כתב דלזמן מועט לא חיישינן שמא ימות וראי' מהרא"ש נדרים. אמנם כבר השיגו עליו השער המלך ריש הלכות סוכה וכתב דדבר זה תליא בפלוגתא דתנאי. יע"ש: ונ"ל דבנידון דידן לית מאן דפליג דלמיתה פתאומית לכו"ע לא חיישינן. דאל"כ תקשי לפ"מ דקי"ל באו"ח סימן ר"ו דכשאמר ברוך אתה ד' ונפל הפרי מידו יסיים ויאמר למדני חוקיך שלא יהא מוציא שם שמים לבטלה, הרי שאם אומר רק ברוך אתה ד' ואינו גומר הרי זה מוציא ש"ש לבטלה. וא"כ לפ"ז בכל הברכות כולן איך תקנו שיאמר מקודם ברוך אתה ד' הא איכא חששא דמיתה כמו בלד' קרבן, א"ו דלמיתה פתאומית לכו"ע לא חיישינן. ועוד יש להביא ראי' דאם נימא דה"ט דר"ש בנדרים משום משום דחייש למיתה אפי' בכה"ג א"כ ע"כ צ"ל הא דבועז שאמר ד' עמכם נהי דהותר להוציא ש"ש בשביל שאילת שלום משום תקלה ועת לעשות לד' כדאמר בברכות דף נ"ד מ"מ אכתי ה"ל לומר עמכם ד' מחששא דשמא ימות. ובע"כ צ"ל דמצות שאילת שלום דנפקא לן מקרא דבקש שלום ורדפהו כדפי' רש"י בברכות שם גדולה כ"כ עד דלא חיישינן למוציא ש"ש לבטלה אף במקום דאפשר לתקוני עכ"פ קצת מחששא דשמא ימות וא"כ תקשי במשנה שם בברכות דמייתי ראיה לתקנת בועז דשפיר תיקן מהא דהמלאך שאמר ג"כ לגדעון ד' עמך ול"ח לשם שמים לבטלה. דמאי ראיה למ"ש בועז נהי דמוכח דבשאילת שלום יכול להזכיר שם שמים ולית בי' משום שם שמים לבטלה מ"מ אינו מוכח שיכולין לומר שם ד' מקודם כיון שיכול לומר לאח"כ ואי משום דהמלאך ג"כ אמר כן שאני התם דבדידי' ליכא חששא דמיתה. משא"כ בבני אדם הא איכא חששא דמיתה מדלא הותר לומר לד' קרבן. ואכתי מנלן שיכולין לומר בשאילת שלום ד' ברישא, א"ו גם בבני אדם לא חיישינן למיתה פתאומית בכה"ג. [אמנם למש"ל יש לדחות ראיה זו] והא דחייש לשמא יאמר בקרבן לד' לחודא ע"כ לאו מטעם מיתה הוא רק כדבריך משום שיסבור דבזה סגי בהקדשו. אמנם אני אוסיף על דבריך ויהי' בזה ר"ש לשיטתו ולק"מ קושיית תוס' ישינים דיומא. דלכאורה דבריך עדיין חסרים תבלין דמהיכי תיתי שיטעה האדם לומר דסגי לי' בהקדשו לומר לד' לחודא:
והנה יש להתבונן במשנה ביומא שם דס"ל לת"ק שאומר הכהן גדול לד' חטאת ור' ישמעאל ס"ל דלא אמר רק לד' בלבד. במאי קמפלגי. ונראה פשוט דלת"ק מה שאמר לד' הוא לאפוקי שאינו לעזאזל ומ"ש חטאת אף שכבר קדשו הגורל לשם חטאת מ"מ מצוה להקדישו בפה ג"כ משום דיליף מבכור דס"ל לרבי בנדרים י"ג מנין לנולד בכור בתוך ביתו שמצוה להקדישו שנאמר הזכר תקדיש גו' אף שהוא בלא"ה קדוש מרחם. וה"נ בשעיר החטאת דיו"כ דילפינן בבנין אב מבכור. ולפ"ז א"ש מה דפליג ר' ישמעאל וס"ל דאין צריך לומר חטאת משום דאיהו לטעמי' בערכין כ"ט דבבכור לא ס"ל הא דר' דכיון דכי לא מקדיש לי' קדוש לא צריך לאקדושי' ע"ש בסוף פרק ח'. שוב מצאתי כן בהגהות בשס"ח:
ולפ"ז נ"ל דהאי דחייש ר"ש שמא יאמר לד' לחודא לטעמי' אזיל דהנה בערכין שם כ"ח ע"ב במשנה ס"ל לריב"ב סתם חרמים לבדק הבית שנאמר כל חרם קודש קדשים הוא לד'. וחכמים ס"ל סתם חרמים לכהנים וקרא דכל חרם קודש קדשים מוקי לה שחל חרם על קדשי קדשים ועל קדשים קלים לענין הקדש עלוי. וריב"ב ס"ל דהקדש עלוי נפקא לן מקרא דהזכר תקדיש כר' ישמעאל במשנה שם כ"ט ורבנן ס"ל דהזכר תקדיש לאו להקדש עלוי קאתי רק לכדרבי דמצוה להקדיש בכור אף שהוא קדוש מאליו וריב"ב ור' ישמעאל ס"ל כיון דאי נמי לא מקדיש לי' קדושתו מרחם הוא משו"ה א"צ לאקדושי' כן מתבאר מסוגיית הגמ' שם. ולפ"ז ר"ש דמצינו דס"ל בספרי פרשת קרח כריב"ב דסתם חרמים לבדק הבית מקרא דכל חרם גו' א"כ צריך קרא דהזכר תקדיש להקדש עלוי וליכא קרא דבכור מצוה להקדישו אף שהוא קדוש בלא"ה. וא"כ לפי מש"ל ס"ל לר"ש כר' ישמעאל דכהן גדול לא אמר רק לד' בלבד וכיון דלאו כו"ע דינא גמירי דהגורל כבר קבע והא דאמר לד' רק למצוה ולאפוקי שאינו לעזאזל אלא סבורין דבזה איקבע השעיר לחטאת במה שאומר לד' לחודא. ולפ"ז אתו למטעי ולמימר דבכ"מ סגי אם אומר לד' לחודא כמו בכהן גדול ביוה"כ. משא"כ לת"ק דגם כהן גדול ביוה"כ אומר לד' חטאת וליכא מקום טעות לומר דסגי בלד' לחודא בהקדש קרבן. ולפ"ז א"ש מה דר' יהודה שם בתו"כ לא דריש כר"ש אלא לומר שיקדים הקדשו להקרבתו משום דאיהו כת"ק ס"ל דגם כהן גדול אומר לד' חטאת ואין כאן מקום לטעות א"כ מהיכי תיתי אתו אינשי למטעי ולומר דסגי בהקדש בלד' בלבד. אמנם מהא דבועז נ"ל דבלא"ה לא קשיא מידי כמו שכתבתי בספרי שפתי חן פרשת עקב על פסוק השמר לך גו' ע"ש. אביך הדו"ש כו' חיים נאטענזאהן:
פיקקעלין כ"ה אלול תרננ"א לפ"ק: