אור ברסלב
שות דברי חן סימן נז

שות דברי חן· רבי חיים נתנזון

סימן נז

סימן נו

דיני משלוח מנות לכבוד ידי"נ ש"ב הגאון המפורסם כו':

מה דמסתפק כתר"ה אם יוצאין ידי חובת משלוח מנות במתנות כהונה ובמעשר שני דאפשר דאין צריך משלו כיון דלא כתיב ליתן מנות:

נ"ל דלפי מ"ש הבאה"ט בשם של"ה ומהרי"ל בסימן תרצ"ד ס"ק ב' דפשיטא לי' למהרי"ל דאינו בא משלוח מנות ממעות מעשר שלו ומכ"ש ממתנות כהונה ומעשר שני. אמנם לפי מה שהביא המ"א שם דברי מהרי"ל משמע דלא מיירי רק בענין מתנות לאביונים. וכן מצאתי בתשובת כתב סופר סימן קמ"א דמהרי"ל לא מיירי רק לענין מתנות לאביונים. ובתשובה ההיא מסתפק השואל אם יוצא בשולח מנות לאביון משום תרתי כשישלח לאביון עוד מתנה אחת והוא ספיקו של הטו"א במילואים מגילה ז'. והמחבר כתב סופר מסתפק שם כספיקו של כתר"ה לענין משלוח מנות דאפשר דלא שייך כאן הא דכל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין ורצה המחבר שם לפשוט מהירושלמי מגילה דשלח לי' ר' אושעיא רבה לר' יודן נשיאה קיימת בנו מתנות לאביונים. וקשה מאי קמ"ל וכקושיית הטו"א. אלא ודאי הא קמ"ל דאינו יוצא משום שתים כיון שהם שתי מצות. וטעמא משום דאין עושין מצות חבילות כבסוטה ח'. ע"ש:

ואנכי אינני יודע למה נטה המחבר הנ"ל מפי' פני משה בירושלמי שם דהא דמתחלה שלח לו קיימת בנו מתנות לאביונים משום דלא הי' מתנה חשובה כל כך לפי ערך הנשיא אלא דבמתנות לאביונים לא איכפת לן רק שיהא להאביון מתנה, משא"כ משלוח מנות בעינן מנה חשובה לפי ערך המשלח [ונ"ל דהכי דייק קרא ומשלוח מנות איש לרעהו ולא כתיב ומשלוח מנות לרעהו. א"ו דבעינן תרתי לטיבותא לפי מעלת האיש המשלח ולפי מעלת רעהו שנשלח לו] ע"כ שלח לו דקיים ע"י מתנה מועטת כזו רק מתנות לאביונים משא"כ כשחזר ושלח לו שוב מתנה ומנה חשובה מזו חד עגל וחד גרב דחמר שלח וא"ל קיימת בנו משלוח מנות איש לרעהו ר"ל דבזה אתה יוצא גם משום משלוח מנות שזה מנה חשובה היא. ופשוט. וכ"פ בספר חיי אדם כלל קנ"ה סימן ל"א:

ויוצא לנו דעכ"פ משלוח מנות צריך להיות יותר חשוב ממחנות לאביונים. א"כ מה שמסתפק עוד כת"ר בשולח לחבירו דבר שלם ואינו שוה פרוטה אם יוצא בו דאפשר אין צריך שיעור נתינה כלל כמו בגט כו' דלפמ"ש ודאי אינו יוצא דבמתנות לאביונים ג"כ אינו יוצא בפחות משוה פרוטה מכ"ש במשלוח מנות דבעי שיעור יותר חשוב ואי משום שהוא שלם מאי עדיפותא לענין זה:

הן אמת שמצאתי גם להרש"א בח"א דמנות אפי' כל דהוא משמע. אבל לפמ"ש לא יתכן זה דכיון דמתנות לאביונים איכא שיעורא ע"כ גם משלוח מנות איכא שיעורא. ומכ"ש לפי מ"ש הר"ן דכל עיקר טעם דמשלוח מנות כדי לקנות עי"ז אהבה וריעות. א"כ כל שהוא למאי חזי. ואדרבה בוז יבוזו לו. ועוד שתי מנות למה לי. כיון דכל שהוא סגי א"כ בחד כל שהוא איכא ב' משהויין. א"ו שיעור חשוב בעי. בכל מנה ומנה:

ולולא דמסתפינא לחדש דבר מה שלא שיערו הראשונים. הי' נ"ל לתת שיעור למשלוח מנות. דהנה שם מנה מצינו מדרז"ל שהונח על משקל מנה דהיינו ליטרא. כדאמרינן בכריתות משקל שבעים שבעים מנה. משמע שמשקל הי' שנקרא כך. וכדאשכחן במשנה ריש פרק ה' דבכורות דף ל"א ושוקלין מנה ע"ש בפי' רש"י. וביחזקאל מ"ד המנה יהי' לכם פירשו המפרשים ליטרא. והונח על מאה זוז כדאמרינן בעלמא מנה ומאתים. והונח ג"כ על חתיכות בשר או דגים חשובים שראויים לתתם לפני האורחים. וכמו דאמרינן ביצה י"ד אין משלחין אלא מנות וע' פי' רש"י שם. וכדכתיב ויקרא ח' כ"ט למשה היה למנה:

ונ"ל דהכל דבר אחד הוא דשם מנה הונח על המשקל שהיו שוקלין בו מאה זוז שכל מטבעותיהם היו מקבלין רק במשקל כדאיתא בפרק הזהב וכמ"ש וישקול אברהם לעפרון כו' וכיוצ"ב. ועל משקל מנה הזה היו שוקלין ג"כ בשר ודגים כל שהי' צריך לחתיכה חשובה לפניו או לפני אורחים. ולפ"ז המשקל נקרא מנה. ומאה זוז נקרא מנה ע"ש המשקל. וכל חתיכה חשובה נקראת מנה או מנות בלשון רבים. וע' שמות רבה פרשה מ"א משל לבן מלך כו'] :

והנה לפי מ"ש הט"ז ביו"ד סימן ש"ה דמשקל חמש סלעים של פדיון הבן הוא חמש לויט וקווינט במשקל. והנחלת שבעה והגר"א שם כתבו דבפורתא לא דק דבדיוק הוא ה' לויט ושליש. א"כ לפ"ז המנה קודם שהוסיפו עליו הי' מכוון מאה זוז דהיינו משקל כ"ו לויט ושני שלישים. אמנם בימי יחזקאל כשהוסיפו על המשקלות שתות מלבר. א"כ המנה נעשה ל"ב לויט והוא ק"כ זוז וכדאמרינן בב"ב צ' המנה יהי' לכם. אלא דנשאר שם מנה על מאה זוז כמו שהיו קוראין קודם שהוסיפו. אבל באמת המשקל מנה הגדיל עד שהוא ל"ב לויט והוא מכוון כליטרא שלנו. וא"כ מרדכי ואסתר דהוו בתר יחזקאל שהוסיף על המשקל מנה. וכבר הי' המנה גדול כליטרא שלנו. א"כ כוונת מצות משלוח מנות לא פחות משני ליטראות בשר או של שאר מיני מאכל. כנ"ל. ועי' דברי חמודות סוף פרק התינוקת:

פיקקעלין ב' לסדר ראשיתם אשר יתנו לד' לך נתתים תרמ"ג לפ"ק:

תוכן העניינים

שות דברי חן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה