שות דברי חן· רבי חיים נתנזון
סימן נג
דיני אתרוג לכבוד הרב הג' כו' מוהר"א מערעצקי הרב אב"ד דעיר ירעמיץ: ע"ד שאלתו באתרוג שהי' לפי ראות עין ארכו יותר מרחבו. אך ע"י מדידה בחוט הקיפו סביב הי' ארכו ורחבו שוה:
וזה המדידה הי' מלבד העוקץ ומלבד הפיטום. וכתב כת"ר וז"ל וחפשתי בפסקי ראשונים ואחרונים ולא מצאתי גילוי לזה אם אזלינן בתר ראות עין. או בתר מדידה ולפסול כמ"ש בשו"ע או"ח סימן תרמ"ח סעיף י"ח דאתרוג העגול ככדור פסול. ולכאורה יכולין להביא ראי' מבכורות דף מ' ע"ב אחד גדולה ואחד קטנה במראה ולא במדה, וי"ל דה"נ באתרוג דאזלינן בתר ראות עין. ולא לפי המדה. דכיון דבמראה אינו נראה עגול ככדור אין זה נקרא עגול. עכ"ד:
תשובה. הנה זה לשון הרמב"ם בפרק ח' מהלכות לולב הלכה ח'. אתרוג שהוא תפוח כו' גדלו בדפוס ועשהו כמין ברי' אחרת פסול. עשהו כמין ברייתו אע"פ שעשהו דפין דפין כשר. וכתב שם המ"מ ויש לתמוה למה לא כתב רבינו פסול אתרוג ככדור. ואולי שסמך על מ"ש עשהו כמין ברי' אחרת פסול. ופירוש מלות אלו ככדור שהוא עשוי עגול מכל צד ככדור עכ"ל. הנה פשטות דברי המ"מ שכתב שכדור הוא עגול מכל צד הוא לאפוקי נידון שלפנינו שכאתרוג עגול אלא שמצד הפטמא שלו בולט וצד העוקץ שקוע כדרך האתרוגים שאין זה ככדור:
ונ"ל הכרח לזה בדעת המ"מ ממה שרוצה לתרץ דעת הרמב"ם מה שלא הביא דין פסול ככדור משום שסמך על מ"ש גדלו בדפוס ועשהו כמין בריה אחרת פסול ר"ל וככדור נמי כמין ברי' אחרת הוא. דהנה יש להבין מ"ש בברייתא גדלו בדפוס ועשהו כמין ברי' אחרת פסול. מ"ט פסול. אי נימא משום שעשאו בדפוס. הא אם עשהו דפין דפין אע"פ שעשאו בדפוס כשר לפי שהוא כמין ברייתו אע"כ פסולו הוא לפי שהוא כמין ברי' אחרת. ולפ"ז קשה למה נקט כלל עשאו בדפוס. הל"ל הי' כמין ברי' אחרת פסול. וצ"ל דא"א שיהיה גידולו כמין בריה אחרת אם לא שגדלו בדפוס. ועתה לפי מ"ש המ"מ לדעת הרמב"ם דעגול ככדור הוא בכלל גדלו בדפוס ועשאו כמין ברי' אחרת. צריכין לומר דככדור ג"כ א"א לגדל אם לא ע"י דפוס. וקשה הא חזינן הרבה אתרוגים עגולים ככדור שגדלו מאליהם ולא ע"י דפוס וצ"ל דהני דגדילים מאליהם כיון שבולט מקום פיטמא שלהם ושקוע מקום העוקץ באמת אין אלו ככדור. דככדור הוא שעגול מכל צד. וזה א"א אלא בדפוס. והני שגדילים מאליהם אינם עגולים מכל צד. ומעתה אפילו אם הרמב"ם לא כיוון למ"ש המ"מ וכמו שמסתפק המ"מ בעצמו שכתב ואולי כו'. עכ"פ דעת המ"מ ברור דאין פסול ככדור רק בעגול מכל צד וכן נראה דכיון דמקום הפיטמא בולט בכל האחרונים העגולים ונמצאים הרבה כן אינו פסול משום הדר דעיקר פסול ככדור משום הדר הוא כמ"ש הירושלמי שם. ולא גרע מאתרוג כותי דבמקום שגדילין שם כשר דזה נקרא הדור במקומן כיון שמראה זה מצוי בהם א"כ אתרוג ככדור נמי אם רק הפיטמא והעוקץ הוא כגידול כל האתרוגים שנמצאים מהם הרבה כשר. כן נ"ל פשוט. וראיתי בעטרת זקנים הביאו הבאר היטב וז"ל לפענ"ד נראה דלמצוה מן המובחר יש לחוש לגירסא א' בתוס' ל"ו (ד"ה אתרוג ככדור כו' שגרסי כדור דאפילו אינו עגול כל כך ככדור ממש פסול. עכ"ל. ודבריו תמוהין בכוונת התוס' ע"ש: