סימן נח - מצא כסף באוטובוס או מונית האם זכה בו או שייך לבעל הרכב
שאלה: מי ששכח או אבד כסף במונית במושב האחורי, או באוטובוס, ומצאו מישהו, אם המוצא זכה בו, או שחצירו של אדם קונה לו, דהיינו שבעל האוטו זכה ושלו הוא. - ועיין בתוס' (ב"מ כו. ד"ה דשתיק) שאין חצירו קונה לו בדבר שיכול להיות שלא ימצאנו לעולם כמו מעות שהם דבר קטן ואין סופו לימצא.
תשובה: לענ"ד כסף בכל אוטו סופו לימצא, כיון שמנקים אותו. ולא דמי לחצר שיש בקעים וסדקים בקרקע, שיכול להיות שלא ימצאנו לעולם. - אבל מטעם אחר אין חצירו של בעל האוטו קונה לו, דלא הוי משתמרת, ונכנסים ויוצאים בה, וכ"כ בספר משפט האבידה להג"ר מרדכי גרוס שליט"א (לחו"מ סי' רסד, שערי צדק ס"ק ס"ה) עמ' פ'. [משא"כ אבד במכונית פרטית שלקחוהו "טרמפ" קנה חצרו לבעה"ב].
ומש"כ שם דלא הוי חצר מהלכת, כבספינה ב"מ ט: דלא הוי חצר מהלכת. - ילע"ע דספינה מינח נייחא ומיא מנחו לה כבגמ', משא"כ האוטו נוסע על גלגליו המחוברים בו, והם חלק ממנו, וא"כ גם מטעם חצר מהלכת לא קנה בעל האוטו, ויל"ע.
ויש לחלק בין כסף קטן שהאובד מתייאש, והמוצאו מצאו אחרי יאוש. לבין כסף בסכום הגון, שאינו מתייאש, דאין זה כאובד ברה"ר, דתקנת התחבורה הצבורית שכל אבידה צריך להביא למשרד האבידות שלהם, וכן נוהגים הנהגים הגונים ולשם פונים האובדים. א"כ אין האובד מתייאש, וצריך המוצא למוסרו לשם, או עכ"פ לתלות שם מודעה של השבת אבידה. - [ולפעמים יש בו גם סימן, ומקום איפה שהניחו]. - וע"ע שם בסוף ספר משפט האבידה (בתשו' ט"ז) לענין מציאת חפץ במכונית. ויש הרבה פרטים בהלכות אבידה ומציאה ואכמ"ל.
(כ"ג תמוז תשס"ד)