סימן מג - שאלו חבירו כמה ימי הספירה כיצד ינהג
שאלה: בשו"ע או"ח (סימן תפ"ט סעיף ד') כתב, מי ששואל אותו חבירו בין השמשות כמה ימי הספירה בזה הלילה יאמר לו אתמול היה כך וכך, שאם יאמר לו היום כך וכך, אינו יכול לחזור ולמנות בברכה וכו', ע"כ.
ועיין באחרונים שהביאו עוד עצות מה שיענה לחבירו.
ויש לעיין למה לא נתנו הפוסקים עצה שיכול לכתוב לחבירו הספירה דכתיבה לאו כדיבור דמי (עיין שערי תשובה סימן תפ"ט ס"ק א', ובספר פסקי תשובות שם אות י"א הביא שמסקנת הרבה אחרונים שכתיבה לאו כדיבור דמי, ע"ש)?
תשובה: עיין בשו"ת משנ"י (ח"ה סי' פ"ט) קצת אריכות בענין כתיבה בספה"ע, ומו"מ בדברי החת"ס בזה אם כתיבה עדיפה מדיבור או לא, ובמסקנת הדברים (שם אות ח'), - וכן שם (בסוף התשובה) דרמיזה באצבעותיו לכו"ע אינה ספירה, - ואעפ"כ לא כתב המחבר בשו"ע עצות אלה, מפני שרצה ללמדנו דבר ברור שיכול להיות בחול ובשבת, ורמיזה אינה ברורה אם ירמז לו למשל י"ח ימים ישאלו הלה עוד פעם האם לזה נתכונת, לכן כתב מילתא דברירא השוה לכל נפש. וגם נהי שספה"ע דרבנן לרו"פ, בכ"ז נוגע להזכרת שם שמים בברכה, לכן הצריך דבר ברור ביותר השוה לכולם. - ואם מראה לו בסידור פשיטא דמהני, ומפני הפשיטות לא אשמעינן דמסתמא סופר בע"פ בלי סידור, דבסידור לא הי' טועה שרשום גם התאריך.
(כ"ז סיון תשס"ח)