סימן יג - למה בהכנ"ס בימי חז"ל היו מחוץ לעיר
בימי העומר, שלו' אומר, להנותן אמרי שפר, ה"ה ידידי הרה"ג המו"מ והשקדן בתורה הרב גמליאל בהראי"ד הכהן רבינוביץ שליט"א, מחבר הספרים היקרים "גם אני אודך".
אחדשה"ט באה"ר,
בשמחה קבלתי ספרו החדש "גם אני אודך" בירורי הלכה שונים ח"ב, בו מבאר ומעורר בהרבה נושאים שכיחים, והדפיס גם תשובות רבנים גאונים שליט"א, אשרי חלקו, וישא ברכה מאת ה' על דבריו המלאים כל טוב, בשפה ברורה ונעימה, ויזכה לישב עה"ת והעבודה מתוך בריאות הצלחה וס"ד לאוי"ט עכב"ב הי"ו.
ראיתי בכמ"ק שהזכירני, ותחילתו (בסי' ב') למה היו בתי הכנסת בימי חז"ל מחוץ לעיר (כבגמ' בכ"ד בשבת וקידושין עג:) ועי"ז היו שם מזיקים ל"ע כבר' אליעזר בן יעקב בבימ"ד דאביי (סופ"ק דקידושין, ועוד), והביא בשמי ב' טעמים, א' מפני שונאי ישראל שגזרו גזירות שונות רח"ל ולא הניחום להתפלל (כבגמ' ר"ה שלא הניחום לתקוע בר"ה), ב' אולי רצו לשמור על קדושת ביהכ"נ, ובתוך העיר נכנסים מפני הגשם, ועושים לפעמים קפנדריא וכו' לכן עשאום מחוץ לעיר.
וכעת י"ל עוד עפמ"ש הספה"ק שע"י תפלה ופסוד"ז מזמרים עריצים דחיצונים והקליפות, והזרע קודש כתב גם ע"י זמר הש"ץ, ומקום הקלי' הם חוץ לעיר (כבריש ברכות) שלכן לא יכנס לחורבה דשכיחי מזיקים, והם מהסט"א לכן בכדי לבטלם ולהכניעם התפללו חוץ לעיר, בבחי' כי "תצא" למלחמה על אויבך וגו', בכדי לזמר העריצים במקומם, [ולא הלכו הנשים אז חוץ לעיר לבהכ"נ, דאשה בדברא לא שכיחה (שם)].
תחזקנה ידו להגדיל תורה ולהאדירה מתוך נחת ושלוה ידידושה"ט באה"ר
יוסף ליברמן