שות גליא מסכת· רבי דוד מנובהרדוק
דרוש במגילה
דף י"ג ע"ב אחרי הדברים גידל המלך אחשורוש את המן כו' אחרי שברא הקב"ה רפואה למכה היינו מעשה דבגתן ותרש ויוודע הדבר למרדכי. דף ואמרתי דהאי אחר ואחר האמור למעלה במגלה משולבים שניהם יחד לעסק הרפואה הנעשה בנס והגאולה דאחר הראשון שנאמר שם כש חמת המלך כו' שנאמר שם מקודם להיות כל איש שורר בביתו ואמרתי זאת על פי ששמעתי מבני החריף והשנון מהו' משה דבר נחמד מה דקשה על הא דאמרו רז"ל מפני מה זכה אחשורוש למלוך על מאה ושבעה ועשרים מדינה מפני שתביא אסתר בת בתו של שרה שחיה קכ"ז שנה וקשה תינח אחרי שנשא לאסתר אבל מפני מה זכה למלוך קודם שנשאה ותירץ דמההכרח היה שימלוך מקודם על כל העולם מפני שאמרו בדף י"ג ע"ב אמר רבא אלמלא אגרות הראשונות לא נשתייר מישראל שריד ופליט ומפרש רש"י שהיו ממהרין להורגן במצות המלך באגרות האמצעית ולא היו ממתינים ליום המועד רק שעל ידי אגרת הראשונות הוחזק שוטה בעיני האומות ע"ש ולכן אם לא היה מולך תחילה על כל העולם רק על קצת מדינה ממילא לא היו באים אגרות ראשונים רק למדינות ממשלתו ואם כן אלה המדינות שהיה כובשם אחר כך בזמן מלכות אסתר לא היה מגיע להם איגרות ראשונים וממילא היו אלו המדינות ממהרי' להורגם לפיכך המליכו הקב"ה אף מקודם על כל המדינות להיות מולך בכיפה בכדי שיבוא איגרות ראשונות אצל כולם ועי"ז יבוא הצלה לכלל ישראל ותתקיים מליכה לאסתר על קכ"ז מדינות ועפי"ז ניחא דשני אלו המקראות שניהם לדבר אחד נתכוונו היינו אחר הדברים מאגרות ראשונות ששלח להיות כל איש שורר שהוחזק שוטה בעיני כל ואחר הדברים דמעשה בגתן ותרש. על פי שני אלו עניינים בא רפואה לישראל אשר זה בלעדי זה לא היה הרפואה שלימה וכו': דף י"ג ע"א ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה א"ר אליעזר מלמד שכל אחד נדמתה לו כאומתו:
וראיתי ביערות דבש שחקר מנין לו לר' אליעזר לדרוש זה דילמא כפשוטו ואי משום דקשה לו מנא ידעה וכדאיתא בדף ז' ע"א דר' עקיבא דייק דאסתר ברוח הקודש נאמרה מהאי קרא דאי לאו ברוח הקודש מנא ידעה ומסיק שם דיש לה פירכא דאפשר כדר' אליעזר דלכל אחד נדמתה כאומתו ומפרש רש"י שם והיו אומרים בפיהם זו משלנו היא ע"ש ולכן הקשה בערת דבש אף אי נימא כפשוטו שנשאה חן ליכא לדייק רוח הקודש אלא שהיו שומעים שהיו אומרים בפיהם עליה שהיא נושאת חן בעיניהם ע"ש. אבל באמת זה לא קשיא מידי דבשלמא לפי דרש ר' אלעזר שנדמתה לכל אחד ואחד כאומתו דבר זה היה אפשר לברר על פי שבעים בני אדם משבעים אומות וכל אחד ראה אותה והיה אומר משלנו היא מסתמא לכל האומה בכלל יהיה דמיון לזה אבל כשנפרש כפשוטה בעיני כל רואיה איך אפשר שישמעו מכלל העולם אשר נמצאים בשושן שיאמרו הכל כך בפיו מלא והכותב המגילה שמע מכולם לא יעדר אחד אשר לא ישמע ממנו: