אור ברסלב
שות גליא מסכת דרוש באגדה שו"ת משלי

שות גליא מסכת· רבי דוד מנובהרדוק

דרוש באגדה שו"ת משלי

דרוש באגדה שו"ת יהושע

(איוב לא) ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה. נראה לבאר ע"פ מה שאמר ברית כרותה לפשפש שכל המוללו מריח בו לענין תרומה אמרו שאוכל וטעם טעם פשפש ע"פ שהריח ע"י מלילה וזה ודאי ענין כריתות ברית הנאמר שם אינו הוא על דרך מעשה כריתות ברית הנאמר אצל בני אדם שכורתין ברית זה עם זה רק הענין נאמר ע"ד הטבע אשר הוטבע בה מהבורא יתברך חוק ולא יעבור וכן הוא ענין הנאמר ברית כרותה לשפתיים. היינו שהענין ברור בהחלט שהוא כן. וכן ברית כרותה לשלש עשרה מדות שאינן חוזרות ריקם ג"כ הכל עד"ז. ולכן אמר זה ודאי ברית כרותה לעיני שבכל מקום אשר פונה הבטתם המה רואים אף שלא היה רצוני וכוונתי לקבוע הבטתי שם והוא כנאמר ברית כרותה לפשפש שאף אין רצון המולל להריח בה בהכרח הוא מריח אך אמר ומה אתבונן על בתולה כלומר זאת ודאי א"א להמלט להיות תמיד עיני אדם עצומות מראות כנל. וא"כ אחרי אשר עיני אדם פקוחות בפגעו על אשה או בתולה בודאי ברית כרותה להבטה שצופה ומביט בה ואמרו ז"ל כגון דפגע בקרן זויות וממילא מסתכל בפגיעתו אך לעשות התבוננות בכוונות הלב מהירהורי דליבא זה ודאי אסור וידוע דלשון תבונה נאמר על כוונת הלב וכאמור שתבונה יתירה ועודפת על חכמה להבין דבר מתוך דבר מה שלא נאמר בפירוש וזהו שאמר שהתבוננת ודאי אסור שהוא ודאי מהלב שעיניו רואים והלב חומד כי תבונה מלב הוא בא כאמור והגות לבי תבונות ואמר עוצם עיניו מראות ברע שעיקר האיסור לקבוע עסק הראות בדרך רע אבל בלא התבוננת זימה ורעה אמרו ז"ל שעמדו על שערי טבילה מפני שנדמו בעיניהם כקאקי חיורא ולא שמו התבוננות כלל עליהם מה שאמרתי קודם תקיעות שנת תקעו ב"ש"ו"פ"ר לפ"ק ויום א' דר"ה היה בשבת:

תוכן העניינים

שות גליא מסכת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה