אור ברסלב

שות ברכת אברהם· רבי אברהם נפתלי הירץ ינר

פתיחה

יראת ד' מוסר חכמה ולפני כבוד ענוה (משלי ט"ו) ופשוטו של הכתוב שהיראה היא מוסר להקשיב חכמה ולפי"ז מחוסר מהכתוב מלת להקשיב אכן לדעתי העניה אפשר לומר עפ"י מה דאיתא בירושלמי שבת פ"ק אמר רבי יצחק בר' אלעזר מה שעשתה חכמה עטרה לראשה עשתה ענוה עקב לסילוסה (פי' תחתית המנעל) והרב בעל יפה מראה מרגיש שלפי דברי רבי יצחק היראת ד' היא רק עקב וסנדל לענוה. והוא נגד מאמרם ז"ל שם ובבבלי ע"ז דף ב' שענוה מביא לידי יראת חטא שמזה נראה שיראת חטא היא היא העיקרית והענוה היא רק כגורמת לה ומה זה שאמר רבי יצחק שהיראה היא רק עקב וסנדל לה. אבל לפי שכלי הדל נראה שגם רבי יצחק אינו חולק על זה שהיראת ד' היא העיקרית והענוה היא טפל לה ומליצת מאמרו שיראת ה' הוא לסנדל לה הוא עוד למעליותא למעלת היראה על דרך שנבאר אחרי שהשם עטרה מורה על מעלה ורוממות וכבוד ואין כוונתנו על ענין עטרה החומרית רק העטרה הרוחניות הסובב להשכל בכבוד רוחני והעטרה הזאת רק תכתיר ראשו של אדם המכהן פאר חכמה ותורה. כי זולת חכמה ותורה תחולל ג"כ תפארת העטרה ורק איש חכם בתורה. ינחל כבוד רוחני האמיתי וכאמרם ז"ל אין כבוד אלא תורה שנאמר כבוד חכמים ינחלו והתנא אלהי רבי יצחק קורא שם לתפארת עטרה יראת ד' וזו שמה לדברי רבי יצחק וכוונתו אחרי שיכהן אדם פאר החכמה אז יזכה לעטרת צבי תפארה יראת ה' הקדושה והטהורה:

וזהו מה שאמר שעשתה החכמה עטרה לראשה דכתיב ראשית חכמה יראת ה' ר"ל שהיראת ד' היא עטרה לה:

והנה כי כן שיראת ד' היא העיקרית ותכלית ומטרה הנכבדה אל החכמה וראשית לה במעלה. פן יאמר אדם שהחכמה קדמה לה עכ"פ בזמן שבראשונ' די לו כי יכהן פאר החכמה ובזה נכון לבו בטוח יהיה כי גם לא יחטא המטרה וישיג מאויו להתעטר אח"כ בתפארת עטרה יראת ד' הטהורה: ולהורות לאדם דעת איך יתנהג עם מעלת החכמה הנה הענוה תתן קולה ואל בני אדם. תקרא "יראו את ד,, על בינתכם לבד אל תשענו כי האורב אחריכם להטיל זהומא גם בחכמתכם ובינתכם. ליד שערים תקרא"חכמים הזהרו אל תטשו תורת אמכם יראת ד' שהיא אם לבינה היא תלמדכם מוסר הקשיבו למסורה לבל תצעדו אף צעדה קטנה טרם תשימו עיניכם בראשונה יראת ד' תהי' נר לרגליכם הענוה ידעת קצר כחו של אדם כי לצלע נכון ואין כחו להמלט במצער חכמתו מרשת הטמונה בכל דרכיו ומצעדיו אשר פרש יצרו עליו ללכדו. ע"כ גם את החכמה היא מיסרת ותורה לה דעת אם אין יראה אין כלום גם חכמה גם תבונה אם אינן זכות וטהורות גם הן ח"ו מבחוץ סביב הקדושה ששם חונים אורביהן ללכדן ולהורידן שחת ח"ו:

וזהו מה שנאמר יראת ד' מוסר חכמה כלומר שהיא מיסרת את החכמ' ומלמדת אותה להתנהג תמיד ביראה וקדושה ותורהו דעת כי רק בזה נכון לבו בטוח שנכח ד' דרכו ויזכה לכנוס אל שער הקדושה אשר שם כל כבוד חופה שם השער בטוח לכל ההולכים לבל ימוטו לעולם. כי זה השער לה' צדיקים יבאו בו ע"כ אמר רבי יצחק ב"ר אלעזר מה שעשתה החכמה עטרה לראשה עשתה ענוה עקב לסילוסה. וכוונתו מה שאמר שיראת ד' היא לסנדל לה היא רמז נפלא למעליותא של מעלת היראה והאלהי רבי יצחק ללמד יצא שבלעדי היראה לא ירים איש את רגלו כי כמו מי שהולך יחף בלי מנעלים הנה לרגלו הוא ירא פן ימעד או ינגף באבן כן ההולך בלי יראת ד' כהולך יחף הנהו ונכון הוא לכל מועדי רגל ח"ו ורק היראה היא היא לסנדלו שילך בטח ושלא יתנגף בצורי מכשול וזהו מה שאמר שלמה המלך ע"ה יראת ד' מוסר חכמה כלומר שמיסרת את החכמה איך תכונן דרכיה נכח ד' וזהו אפשר כוונת התרגום שם דחולתי' ד' מרדותא דחוכמתא:

והנה אנכי הדל ידעתי כי בעו"ה ממוסר זה ריקה נפשי אוי כי מהשלמות שחוברו לה תורה ויראת ד' חכמה וענוה אין אתי ע"כ חלקי ד' אמרה נפשי אם כי למודים האלה רחוקים ממני אולי אזכה כי אדברה בשער בהן להכות שרש בקרב לבות אחרים שומעי מוסר לזאת מצאתי נכון להציג בשער המחברת הזאת בתחילתה ובסופה איזה דברי אגדה המושכת לבו של אדם לתורה. ויראה אולי אזכה שאיזה איש ילבב ביראת ד' ואף כי ידעתי שיש בעו"ה מבקרי מומי החבורים אם כי לא יודעים את התורה ולא יגעו בה כל ימי חייהם אם יראו איזה מחברת חדשה ידלגו וינתרו מדף אל דף אולי ימצא בה איזה שגיאה וישמחו בתקלת זולתם גדול עונם בזה ע"כ אמרתי אולי גם א' מהם בהציג רגלו בהשער יאמר לנפשו פה עמור ולמדי מוסר גם בזה יאושר עמלי בזה ובבא ואתה אלהי צורי אחסה בך אליך אתפלל חזקני ואזרני חיל אמץ אנוש אנוש אין אונים כמוני כי יקום מצער אורהו על קבוצי רעיוניו להעלות נרם להאיר על ארץ ולפניך ד' יהי' לרצון מנחת עני הזאת אשר אביא לפניך היום ואתכם אחי בני עמי אבקש אל תהגו עלי קשות ואל תדברו עלי גבוה לאמור כי בגדולות ונפלאות חפצתי בל תאמרו כי למען פי אתגדר במלאכתי נסוגתי אחור מדבר אשר דברתי בהקדמת ספרי צלותא דאברהם כי רצוני להדפיס רק איזה קונטרסים לזכרון ולמה זה אני בא עתה להוסיף נא אחי שובו צדקי בי הלא תדעו כי רוח הוא באנוש לא יתנהו לסרב דברת המפצירים דברי לפניכם כי בעת צאת לאור מחברתי הדלה צלות' דאברהם רבים מתופשי תיר' קבלו דברי בחיבה יתירה רבים מתושבי קהלתנו עיר גדולה לאלהים קראקא אלהים יכוננה סלה חזקוני וקדמוני בלקיחתם מחברתי לביתם בכוסף נמרץ ריבוי ברכות יחולו על ראשם כי הראוני אותות אהבה וגודל תשוקתם להרבות חכמה וקנאת סופרים הם הרהבוני לקבץ רעיונים המפוזרים בכח זכרוני להוציאם לאור ולהעלותם על מכבש הדפוס ואתה ד' ידעת כלה כי אף אם לבבוני בדבריהם לא גבה לבי ולא רמו עיני כי מלבד שנודע לכל כי לא מצער המה אוילים או מקנאים יחרגו ממסגרותיהם ממסגרות הבליהם ויתיצבו בעזות פניהם לשפוך בוז על כל חוברי חבורים בהבל פיהם שיש בו חטא ואם אולי לא בשאט נפש רק מפאת חסרון דעת יעשו זאת ולולי שחוששני מחטאת אמרתי כי אלהים עשאום להפשיט עקמומית הגאיונים אם כה ואם כה תרהבני נפשי לאמור כי לא עבור איש דל כמוני נצרו אוילים כאלה גם בלעדי דיבתם לא נכחד ממני מצער כחי וידעתי גם ידעתי עד היכן תגיע מצער בינתי וחכמתי הדלה ולא קבל רוח יתירא אחל להוציא לאור ילדי מזימותי אשר הולדתי בעמלי רק אמרתי אולי הישרים הכמאים לדבר הלכה או לדברי אגדה ימצאו חפץ בדברים אשר העלתי. לא רחוק הוא אשר גם איש דל כמוני יעשה מטעמים לפעמים להוגי תורה גם בקרטלותא דעניא משתכחא לפעמים מרגניתא טבא לזאת הואלתי בעזרתו יתעלה לקבץ רעיונים ולהפיצם אחת אחת באמצעות הדפוס כפי די יכלתי לכלכל הוצאת ואם ירחיב ד' את גבולי אוסיפה עוד בעזרתו יתעלה ואתה ד' השקיפה עלי ממעון קדשך שלח אורך ואמתך וגל עיני בתורתך נחני במעגלי צדיק למען שמך ד':

השמטות מלוח הטעות דף נ"ח ע"ב שורה ט"ו תחת בשלא צ"ל בשלמא. שורה יט תחת מלת שאר דות צ"ל שאר עדות. שורה כ"ז תחת מלת ובנתכוונו להיד צ"ל ובכתכוונו להעיד שורה מ"א עותן צ"ל עדותן דף נ"ט ע"ב שורה י"ח תחת מלת שבועות דף ל"ח צ"ל שבועות דף ל"א שם שורה כ' תחת מלת דרבנן אכשרוהו בתר דרבנן צ"ל דאזלינן בתר דרבנן שורה כ"ט תחת מלת כמ"ש צ"ל מק"ש שם ע"ז שורה ט' תחת מלת האטוהו צ"ל המנוהו. דף ס' ע"ד שורה ט' תחת מלת אינו אוחזים צ"ל שנים אוחזים שורה י"ב תחת מלת דעמדו צ"ל דעברו. דף ס"ה ע"א שורה מ' תחת מלת נושאי חיה צ"ל נושאי הגויה דף ס"ה שורה כ"א ע"ב ולתעטרא צ"ל ולאתעטרא:

ע"ג שורה ל"ה תורה צ"ל בתורה:

שורה ל"ח בנן ארו צ"ל רבנן אמרו שורה מ"ם ילמו וצ"ל ילמוד שורה מ"ה פוח צ"ל פתוח ע"ד שורה ז' מות צ"ל מדות שורה י"ט שיסודהם צ"ל שיסודתם שורה מ"מ שש צ"ל שכרו:

דף ס"ו ע"א שורה י"ג יה צ"ל והי' שורה י"ד א נה אענה. שורה י"ח דם צ"ל אדם שורה כ"ב ולחוד צ"ל ולעתיד ע"ב שורה טית צ"ל מעורר. שורה יו"ד רע ורג צ"ל רגע ורגע שורה כ"ד ררכו צ"ל בררנו שורה כ"ט הושים צ"ל החושים שורה ל"א רש צ"ל רשע שורה ל"ב ע מם צ"ל עצמם. שורה ל"ג ותועה צ"ל ותועבה. שורה מ"ב מהם שום מהשפע צ"ל מהם שום דבר מהשפע הקדושה. שורה מ"ג המרגה צ"ל המדרגה. שורה מ"ט צ"ל והי' בעתו ע"ג שורה י"א מהביט צ"ל המביט. ע"ג שורה ד' תעה צ"ל תעלה. שורה ז' ההשכה צ"ל ההשכלה. דף ס"ז שורה א ע"ב המעה צ"ל המעשה דף ס"ת שורה ה' ריס צ"ל רבים. מפתחות ס' א יובא פלפול בסוגי' דמכלל לאו אתה שומע הן ופלפול בדברי ב"ש אה"ע ס' ל"ח וברא"ש פ' יש נוחלין ובסוגי' דקידשה על תנאי וכנסה סתם. ס' ב' בסוגי' דאי עבד מהני. ובהא דספק בשחיטה דמוקמינן לה בחזקת איסור אבמ"ה:

ס' ג' פלפול אם בגזל קרקע עובר על לאו דלא תגזול ופלפול בסוגי' דהתוקף סוכתו של חבירו. ס' ד' פלפול בסוגי' מצות צריכות כונה: ס' ה' פלפול בדברי הר"ן שבועות דמאין יצא לרמב"ם דבעיקרו קא מתפיס: ס' ו' בענין לאו דב"י וב"י בע"פ אחר שש:

ס' ז' פלפול בע"ז בפ' השוכר את הפועל בנתן לה ואח"כ בא עליה: ס' ח' בסוגי' דמקלקל בחבורה ומתעסק בחבורה:

ס' ט' בהא דאבל ממקום קרוב מונה עמהם:

ס' יו"ד ספק בדם אברים שלא פירש:

ס' י"א בענין מצוה הבאה בעבירה:

ס' י"ב בשותפים שקבלו פקדון ביחד אם אחד מהם פשע בשמירת הפקדון:

ס' י"ג בענין ע"א מסייע אם פוטר משבועות נשבע ונוטל:

ס' י"ד בהיתר קציצת אלנות ע"מ לבנות במקומן:

ס' ט"ו באחד שקידש מאת אשה ונולד ספק בקדושין ונתגרשה והמקדש תובע שיוחזר לו את שלו פלפול בסוגי' דקדושין לטבועין ניתנו ובסוגי' דנתנה היא באדם חשוב:

ס' ט"ז בענין אחד שהי' לו שני זכותים וסילק א"ע בלשון דו"ד ופלפול בדברי הר"י ריש הכותב בד"ה קנו מידו:

ס' י"ז אם מי שהוא משופע בקרקעות אם הודאתו במקצת מחייב שבועה מן התורה ס' י"ח בענין הנאת הגוף בהדי מצוה וקצת פלפול בדברי רש"י פסחים אותו אי אתה משליך לכלבים. ס' י"ט פלפול בדברי הרא"ה בנותן לחבירו גוף ופירות ליום אחד אחד אמרינן כיון דפסקה פסקה:

ס' כ' בשליחות על אחר זמן היכא דלא מצי למיעבד השתא:

ס' כ' איזה הערות בחולין ק"מ בבהמת עיר הנדחת אם עבר והקדישה אם הוא קרבן כשר והערה בדיני ריבית:

ס' כ"ב קצת פלפול בסוגי' דשיבבי ופלפול בדברי בעה"ת בשער נ"ח ובדברי גדולי תרומה התמוהים:

ס' כ"ג פלפול בסוגיא דע"א דף ע"א דמשיכה בנכרי אי קונה ובסוגיא דבדמים קונהו:

ס' כ"ד בענין יאוש מטעם הפקר אם אחר מפסיד אותו חפץ שנתיאש חבירו ממנו:

ס' כ"ה בענין פלפול מה שלא מהני לאפקועי מבכורה מכירת עובר לחוד: ס' כ"ו קצת פלפול בענין שליחות ומשיטת הריטב"א בהשולח את הבערה ביד חרש שוטה וקטן באמר להזיק דמחייב אף בקנין:

ס' כ"ז פלפול בסיגיא דיצא השער דפוסקים אף עפ"י שאין לו:

ס' כ"ח פלפול היכא דלא ניתן החפץ על תחלת הפרעון כי אם לקנין ופלפול בדברי הסמ"ע בח"מ ס' קץ:

ס' כ"ט באחד שקודש בטבעת שאינו שלו והיא אינה שוה פשוטם אם גם בזה מקודשת מספק שמא שוה פרוטה במדי. ס' ל' במקדש במלוה ופרוטה אם יכול המקדש לומר לאשה הואיל שאינך מתקדשת במלוה רק בהפרוטה החזר לי המלוה. ופלפול בסוגי' דמנה אין כאן משכון אין כאן:

ס' ל"א קצת ענין בדברי תשובת רבינו עקיבא איגר ז"ל בקרובים בנשותיהם אם צריכים ביה תחילתו וסופו בכשרות. ס' ל"ב קצת פלפול המורד על אשתו בחוזר ממרדו ס' ל"ג בענין עד מיתה אם נאמן מ"ה וקנין דרבנן אם מהני לענין דאורייתא וקצת פלפול בסוגי' דנתנו לסיטון:

ס' ל"ד בענין מצות כתיבת ס"ת ע"י שליח. ס' ל"ד בסוגיא דתמורה דף ה' בסוגי' דאם עבד:

תוכן העניינים

שות ברכת אברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה