אור ברסלב

שות ברכת אברהם· רבי אברהם נפתלי הירץ ינר

סימן י

סימן ט

צל"ע לענ"ד. הא דפסקינן דדם אברים שלא פירש מותר רק אחר כשפירש אז אסור איך נדייני' באם הוא דם שפירש מן חתיכה טריפה או נבילה הוה לכאורה טריפה ונבילה קדום עוד קודם שפירש ע"כ צל"ע אם יכול אח"כ יחול איסור דם על איסור טריפה הואיל דא"א ח"ע"א. והנה דם נבילה ב"ה מטמא שבת דף ע"ו וגם דם שרץ מטמא כשרץ אלמא דחל בדם שם נבילה י"ל דאיירי בדם כעין דנבילה ודם בב"א קא אתי יעוי' בפסחי' דף כ"ב בתוס' ד"ה והרי דם וכו' יעוי"ש אבל בדם אברים שלא פירש דאינו אסור משום דם ורק חל עליו איסור טריפה כמו על החתיכה דהיא היא ורק אח"כ כשפירש אסרתו רחמנא לאותו דם אפשר י"ל דלא חל איסור דם על איסור טריפה דקרום יעוי' ש"ך יוד ס' פ"א ס"ק י"ג. והנה לכאורה נראה הואיל דלולי הקרא דהטמאים לאסור צירן ורוטבן. הואיל דאינן אוכל. לא הי' גם דם אסור משום טריפ' או נבילה כי הוא בכלל רוטבן. רק דגלתה לנו רחמנא קרא דרוטבן אסור משום נבילה או טריפה א"כ האיסור של רוטב דנבילה עם איסור דם בהדי הדדי קאתי כי לא שייך בי' לומר דעל רוטב הי' איסור נבילה קודם ז"א. כי בעודו בחתיכה לא הי' משקה כ"א אוכל. רק אח"כ כשנעשה משקה אסרתה תורה משום הטמאים לאסור צירן צירן ורוטבן ולאו משם ראשון דאוכל נבילה היא. כי באמת בכלל רוטב הוא ורק דגם רוטב אסרתה רחמנא מקרא דטמאים וכו'. כן נמי אז חל ג"כ בהדי הדדי איסור דם עם טריפה:

אבל עדיין צריך לעיונא בזה. לפי מה שהקשה תוס' חולין דף צ"ט ע"ב ד"ה שאני ציר. דמנ"ל דציר ורוטב של טריפה אסור הואיל דלת"כ צריך בשרצים ונבילה קרא לאסור צירן ורוטבן ובטריפ' דליכא קרא מנ"ל דצירן ורוטבן של טריפה אסור. ולמה בשר שחיטה דאימלח עם בשר טריפה אסור משום ציר יעוי' בפ"ח יו"ד ס' ע' ס"ק י"ח שכתב דבאמת אינו אסור כ"א מדרבנן והתוס' נשאר בתימא והרב בעל פ"י בסוגי' דחדש מתרץ דהא דצריך קרא. היכא דרוטב בפ"ע ע"כ הוא רק משקה אבל היכא דנבלע באוכל. וכגון בשר דבלע ציר טריפה בוודאי אסור מכח טריפה. מלאו טריפה לא תאכלו יעוי"ס א"כ קודם שנבלע רוטבן של טריפה באוכל והוה רק משקה אינו אסור אליבא דת"כ משום לאו דטריפה ל"ת ואיסור דם בוודאי חל עליו. כי אותו אסרתו תורה בלאו דלא תאכלו כל דם ואמרי' דשתי' בכלל אכילה. יעוי' תוס' חולין דף ק"כ א"כ צל"ע אח"כ כשנבלע באוכל איך יחול לאו דטריפה על לאו דאיסור דם דקדום ודומה קצת להא דחרכו קודם זמנו בחמץ דמותר בהנאה ואסור באכילה יעוי' ברא"ש בפסחי' דף באכילה אסור משום בשעה שאכלו אחשבי' לאוכל ונקרא אוכל של חמץ כי אף שחרכו לא פקע מיניה שם חמץ ורק בהנאה מותר כי איסור הנאה במידי דמאכל תלי' אם שם אוכל עליו לכן חרכו קודם זמנו דלאו עומד לאכילה היא לאו אוכל מיקרי ולהכי מותר בהנאה רק אח"כ בשאכלו אז נעשה אוכל. משום דאחשבי' ואז רק חל על חמץ שחרכו הלאו דלא תאכל חמץ יעו' בס' ברוך טעם בריש כלל דאיסור כולל שם מה שמסביר דברי הרא"ש הנ"ל כמו שכתבתי ומה התם בחמץ שלא נשתנה בעצמותו מקודם אכילתו מכאשר הוא בעת אכילתו מ"מ הואיל שקודם שאכלו לאו אוכל נקרא משום דאינו עומד לאכילה ולא אמרי' דיהי' נקרא שם אוכל עליו הואיל דכשיאכל אותו יהי' אסור מ"מ אמרי' הואיל דהשתא לאו עומד לאכילה לאו אוכל מיקרי מכ"שכ בכעין הספק שלנו דהשתא לאו אוכל הוא כלל כי אם משקה כמו שאר צירן ורוטבן ומשקה לא אסרתה תורה משל טריפה אליבא דת"כ הנ"ל ועיקר מה שאסרתה תורה בטריפה הוא רק באכילה י"ל דבדבר שאינו עומד לאכילה כ"א למשקה לא אסרתה תורה משום טריפה קודם שנבלע באוכל ואיסור דם בוודאי חל. כי זה מה שכתבה התורה. לא תאכלו כל דם ואסרתה התורה השתי' שהוא בכלל אכילה א"כ שפיר י"ל דאף אח"כ כשנבלע באוכל לא אתי איסור טריפה וחל על איסור דם דקדום דאאחע"א אם לא שנימא דגם דם אברים שפירש הוה מילי דשתי' דהוה בכלל אכילה כמ"ש בחולין ק"ה דווקא מידי דבר אכילה דממחי ליה ושתי להו אז פטור. אבל דם שבאברים דדרכו לפרוש אפשר דהוה כמו מילי דשתי' דאמרי' ביה לרבות השותה דחייב והכ"נ חייב על דם טריפה שפירש אפי' אליבא דת"כ שאין לנו קרא על רוטבן של טריפה דאסור דם טריפה שאני ועדיין צ"לע:

וקצת הוכחה מסוגי' דכבדא בחולין קי"א. על הא דאמרו כבד אוסרת ואינו נאסרה דמוכח דדם כבדא אוסר ואמרו שם דילמא בכבדא דאסורה ופרש"י בכבד' דטריפה יעוי' שם. ומשום שמנונית דאסורה יעוי' שם.

והקשו הראשוני' דשמנונית דטריפה פשיטא דאוסרת וגם הקשו למה לא מתרצו דכבד אוסרת איירי בלא נמלחה הכבדא דאז לכ"ע אוסרה:

והנה ע"ז תרצו דאי איירי בלא נמלח פשיטא דאוסרת אף שדם כבדא אינו אסור כ"א מדרבנן. עכ"פ אוסרת לכל הפחות מדרבנן ופשיטא דאוסרת יעוי"ש. ואי כהנ"ל תקשי למה לא מתרצינן דכבד אוסרת איירי באמת בלא נמלחה ואיירי בכבדא דטריפה ואשמעינן דדם כבדא דטריפה אוסרת נמי שאר חתיכות דהיתרא משום דם טריפה כמו שכבדא טריפה עצמה אוסרת משום טריפה כן דמה אוסרת נמי משום טריפה ולא קשה פשיטא דאוסרת ז"א דהו"א דאין איסור טריפה חל על איסור דם דקדום כנ"ל. קמ"ל דמ"מ אוסרת משום טריפה הואיל דדם כבדא אינו אסור רק מדרבנן להכי חל עליו איסור טריפה. כי דאורייתא על דרבנן שכזה חל לכמה רבוותא ומדלא תרצו הכא דאיירי בלא נמלחה ויש לה דם דהו"א דאין איסור טריפה חל על איסור דם ש"מ דגם דם טריפה אסור משום דם אפי' קודם שנבלע וא"ל היכא ס"ד כלל דלא תאמר משום אאחע"א הא דם שבישלו אינו אסור רק מדרבנן. ושפיר אתי איסור טריפה וחל על איסור דם שבישלו. דהוא רק דרבנן ז"א. דמ"מ בתחילת בישולה הוא דאורייתא כמו שאמרו שם בגמרא והו"א היכא דלא הי' רק תחילת בישול לא תאסור משום טריפה דאאחע"א קמ"ל הואיל דכל דם כבדא אינו אסור רק מדרבנן אף בתחילת בישולה להכי חל על עליו איסור טריפה דאורייתא ומדלא תירץ הכי ש"מ כנ"ל דגם דם שפירש מן הטריפ' אפי' קודם שנבלע באוכל ג"כ אסור משום טריפה כמו שדם אסור משום איסור דם כן נמי אסור תיכף משום טריפה. ובהדי הדדי קאתי ושפיר הקשו פשיטא דאוסרת:

תוכן העניינים

שות ברכת אברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה