אור ברסלב

שות בנין דוד· רבי דוד דוב מייזליש

סימן סח

סימן סז

ב"ה אוהעל יע"א:

לכ' ידינ"פ הרה הגאון המפורסים לתהלה וכו' מוהר"י פאללאק נ"י אב"ד דק"ק שרוואד קערט יע"א:

אחדשת"ה עד"ש באשה שבשעת לידתה יצאה מדעתה ונשתגעת ר"ל, וכעת הוטב לה והרופאים החליטו שהיות שהיא חלישה, ע"כ אם תתעבר ותלד עוד אז יחזור לה המיחש ובעת לידה תצא ת"ו מדעתה כמו שהיו בפעם הראשונה, אי יש לה היתר ליתן בבית רחמה איזה משיחה או כמין קורט אחד לפני התשמיש, אשר הרופאים נתנו לה שלא תתעבר עי"כ:

תשובה:

א) הנה הענין חמור מאוד כידוע, וכבר פליגי בזה גדולי הפוסקים ראשונים ואחרונים ז"ל, ומי יכריע בדבר שגדולי עולם מחולקים, מקור הדברים במס' יבמות [י"ב ע"ב] דג' נשים משמשות במוך לר"מ, וחכמים אוסרין דמן השמים ירחמו, ודעת רש"י דלר"מ מותר אפילו לפני תשמיש, והתוס' חלקו דרק לאחר תשמיש שרי, ועי' שמ"ק כתובות ל"ט דמשמע שם דדעת הרמב"ן והרשב"א והריטב"א דמותר אפילו לפ"ת ע"ש, וידוע דעת הח"ס יו"ד סי' קע"ב ותשו' רע"א סי' ע"א ובסי' ע"ז ואמרי אש סי' ס"ט ות' מהרי"א יו"ד סי' רנ"ב ובמהר"ם שיק חו"מ נ"ד שהחמירו מאוד בזה, וכלם אוסרים לפני תשמיש. ובת' מהרי"א אוסר אפילו לאח"ת, והגרע"א ז"ל נראה שבסי' ע"א אוסר אפילו לאח"ת ובסי' ע"ג חוזר ומתיר לאח"ת ומה שהביא ראי' בסי' ע"א מנדה [מ"ב ע"א] לאסור אפילו לאח"ת. דרבא אקרא קאי, והכי קאמר כי כתיב ורחצו במים בשאינה מתהפכת ע"ש, דקשה דדחיק בקרא בגוונא דחיקא, ולא בפשוטו:

שכיבדה ביתה בחמין, אלא ע"כ משום דאסורה לעשות כן. ודאי לאיסורא לא כתב קרא ע"ש, ודבר פלא הוא הלא התוס' לעיל ד"ה פולטת כתבו דאי איתא דבכבדה הבית, א"כ ת"ל דהרי פלטה ע"ש, ועכ"פ לפ"ת דעתם לאסור, ועי' ג"כ בשו"ת בית יצחק אהע"ז ח"א סי' צ"א וש"ת אוהל אברהם מסי' צ' עד סי' קצב ועי' בשו"ת אבני נזר אהע"ז סי' פ"א פ"ב שמחמיר בזה ע"ש: ב) ולכאורה הי' הדבר פשוט לאסור, כיון דחכמים פליגי עם ר"מ הלכה כחכמים דאוסרים דמן השמים ירחמו, אך זקיני ז"ל בים של שלמה העלה להקל בזה, דפוסק כרש"י דהפלוגתא דר' מאיר וחכמים הוא בלפני תשמיש, וגם סובר בזה כהפירש של ר"ת ז"ל דמשמשות היינו דצריכה לשמש במוך, וממילא לרבנן אינה צריכה אבל מותרת ע"ש ביבמות שם, ולפי"ז שפיר יש היתר אף לרבנן, ונודע דברי הרדב"ז ח"ג סי' תקצ"ו דאפילו לרבנן דס"ל שומר פתאים ד', אם אינה רוצה לסמוך על הנס, ויראה מפני הסכנה מותרת לשמש במוך אפילו לפנה"ת עש"ה, וכן בשו"ת חמדת שלמה סי' מ"ו ובמשיב דבר העלו להתיר, ובשו"ת צ"צ החדש להגה"ק מליבאוויטש ז"ל בסי' פ"ט, העיר דאפילו לרבנן דאסרו ב"ג נשים הוא דוקא, בהני ג' נשים דלא שכיח שתתעברו, וע"כ סמכינן על זה דמן השמים ירחמו משא"כ בנשים דעלמא אשר רובן מתעברות ויולדת, ואם הרופאים אומרים שסכנה הוא שתלד, אז י"ל דשרי אפילו לרבנן לשמש במוך דבאותן נשים שרוב מתעברות ויולדת וסכנה היא להם לא מצינא שהחכמים יאסרו ע"ש, ודו"ז הגה"ק ז"ל בעמק שאלה סי' ס"ח וס"ט האריך בזה, והביא דברי הצ"צ הנ"ל וכתב שהרוצה לסמוך עליו שהוא גדול האחרונים יוכל לסמוך עליו להתיר ע"ש, ועי' בטוב גיטין בסופו בהגהות לאבהע"ז סי' כ"ה ובת' מחנה חיים ח"א סי' נ"ג ובשו"ת מהרש"ם ח"א סי' כ"ח ובתורת חסד סי' מ"ג ובתשו' תשורת ש"י ח"ב סי' ס"ב שהעלו להתיר, וראיתי בשו"ת חד"י לדודי הגאון פאר הדו' מלאסק שליט"א בח"ב סי' ל"ז שכ' ג"כ להתיר ואם כי הענין חמור מאוד אולם גם פק"נ חמור מאוד ע"ש, ועי' בשו"ת אמרי יושר להגאון מטארנא ז"ל ח"א סי' קל"א שהאריך בדברי הצ"צ הנ"ל ומסקנתו ג"כ להתיר ע"ש וכ"כ בשו"ת זכרון יהונתן מהגאון מביאליסטאק אה"ע סי' ג' להתיר גם לפכה"ת ע"ש והענין מבואר עוד בהרבה תשו' אחרונים עכ"פ מבואר דהרבה פוסקים גדולים מתירים במקום סכנה אף לפנ"ת:

ג) ובמה שנוגע לנידן דידן מצאתי בשו"ת פרי הארץ לגאון ספרדי ז"ל ח"ג חיו"ד סי' ב' שכתב דלפי דברי האו"ה כלל נ"ט אות ל"ה שהביא דברי מהר"ם דחולה נופל ר"ל חשוב כחולה שיש בו סכנה, כיון דפעמים מסתכן ונופל לאש או למים א"כ ה"ה בחולה שגעון ר"ל מקרי חולה שיש בו סכנה, דכיון שאין בו דעת פעמים שמסתכן להרוג את עצמו והעלה דדבר פשוט הוא דחשיב כחולה שיש בו סכנה ע"ש ועי' באו"ח סי' תקנ"ד במג"א שהביא בשם המהרי"ל דחסר דעה שנתרפא מיום ליום דמותר לו לאכול בט"ב, וכ' שם בלב"ש וז"ל ר"ל מדי יום ביום הוא מתרפא מעט מעט לכן יש חשש סכנה אם יתענה ע"ש, ובפרמ"ג בא"א סק"ח שכ' וז"ל וכל שיש סכנה אף ביוה"כ אין מתענת עכ"ל ושפיר צדקו דברי הפרי הארץ דמקרי חולה שיש בו סכנה וא"כ לפי"ד הפוסקים המתירים במקום סכנה ה"ה בנ"ד שהרופאים החליטו שתבא לידי שגעון ח"ו:

ובאמת המורה צריך להיות מתון ומתון בהוראה זו כי הענין חמור מאוד כידוע, ואין להעמוד על הרופאים אשר אין יראת ד' נוגע בלבבם ודרכם להפריז על המדה, ולא יפה עושים המורים שמיד שהרופא יאמר שאינה רשאית להתעבר מתירים רק צריכים לחקור ולדרוש אצל הרופאים מומחים אם הוא באמת מקום סכנה, ועכ"פ צריכים לשאול לשני רופאים מומחים זה שלא בפני זה [כאשר בארתי לעיל בסי' מ"ז] ואם יאמרו שסכנה הוא המיקל יש לו על מה לסמוך על גדולי הפוסקים הנ"ל המתירים במקום סכנה אפי' לפכ"ת ובפרט שיפה העיר באמרי יושר הנ"ל שי"ל דליתן משיחה או קורט בבית רחמה קיל טובא ממוך, כיון דנימוס תיכף בגוף האשה א"כ לא הוי כמשמש במוך דלר"ת איסורא דמוך דהוי כמשמש על עצים ואבנים דאין דרך תשמיש בכך וזה לא שייך בהאי קורט קטן והוי כמוך לאחר תשמיש דשרי גם לר"ת ז"ל, ודבריו נכונים בזה, וגם נכון לעשות כדברי דודי הגאון האדיר הישיש שליט"א בחדות יעקב הנ"ל, שההיתר יהי' רק על שנה אחת ואח"כ תדרוש עוד הפעם ברופאים מומחים, אולי יעזור ד' שיסור הסכנה, והשי"ת ישלח רפ"ש לחולי עמו בית ישראל:

כ"ד ידידו דוש"ת באהבה ה"ק דוד דוב מייזליש:

תוכן העניינים

שות בנין דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה