אור ברסלב

שות בנין דוד· רבי דוד דוב מייזליש

סימן נה

סימן נד

ב"ה אוהעל יע"א:

נשאלתי ראובן נתן תבואה לבעל רחים לטוחנם ולאחר הטחינה אמר בעל הרחים לבעל הקמח כבר נגמר הטחינה וטול הקמח לביתך, ולא לקחו עד עבור איזה ימים ובנתים נגנב שק אחד מהקמח, אי חייב בעל הרחיים לשלם בעד הקמח שנגנב או לא:

תשובה:

הנה מבואר בחו"מ סי' ש"ו סעי' א' דכל האומנים שומרי שכר הם להתחייב בגניבה ואבידה:

אבל אם אמר טול את שלך והבא מעות או שאמר לו האומן גמרתיו ולא לקחו הבעלים הרי האומן שומר חנם, ומבואר בחו"מ סי' שמ"ג סעי' ב' דשומר שכר לזמן כיון שכלה הזמן כלתה שמירתו, ואפילו אם הוא עדיין בביתו אינו עלי' אלא שומר חנם, ועי' בקצה"ח סק"א בשם הריטב"א וז"ל ומסתברא דבפקדון בעלמא שיש בו זמן והגיע זמנו הוי שומר שכר עליו עד שיאמר להבעלים טול את שלך, שאינו רוצה לשמרו וכדאמרינן גבי אומן שאמר גמרתיו עכ"ל הובא בשמ"ק פ' האומנין א"כ בנ"ד כיון שאמר בעל הרחים כבר גמרתי הטחינה וטול את שלך כלתה השמירה ולא הוי עוד שומר שכר ופטור מגניבה ואבידה, ועי' בש"ך מזקיני ז"ל סי' ש"ו סק"ב דאם כבר הקדים לו שכרו ואין מגיע לו כלום ואמר טול את שלך דאפילו שומר חנם לא הוי ועי' במחנה אפרים ה' שומרים סי' כ' להוכיח מדברי הראשונים ג"כ דאם הקדים שכרו ואמר טול את שלך דלא הוי אפילו שומר חכם, ועי' בחו"מ סי' רצ"א סכ"ב דאם ידוע שאין הנפקד רגיל לשמור הפקדון בעצמו ומסרו לאחר דינו כמסרו לבני ביתו ולא מחייב משום שומר שמסר לשומר ע"ש בש"ך ועי' בשו"ת חסל"א מהדו"ק חו"מ סי' כ"א שפסק דבעל רחים לא הוי שומר כלל הואיל דאין דרך של בעל הרחים לשמור בעצמו רק מעמד שם איזה איש לקבל התבואה לטחון ע"ש ע"כ הדבר פשוט דפטור בעל הרחים לשלם לבעל הקמח בעד השק שניגנב הנלפע"ד:

תוכן העניינים

שות בנין דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה