שות בנין דוד· רבי דוד דוב מייזליש
סימן יד
עוד להנ"ל:
וע"ד שאלתך באיטר יד שהניח תפילין בימינו ונחלה בחולה לעהמונג ר"ל באיזה יד יניח תפילין או כמקדם בימינו או בשמאל כל אדם, כיון שעתה שתי ידיו שווין, כדין שולט בשתי ידיו עכ"ש:
א) הנה בש"ס מנחות (כ"ז ע"ח) מבואר דבשול בשתי ידיו מניח בשמאל כל אדם, וכן הוא הלכה פסוקה בש"ע או"ח סי' כ"ז ס"ו וא"כ ה"ה הכא כיון דעתה שתי ידיו שווין צריך להניח בשמאל של כל אדם, ולכאורה הי' מקום לחלק דבשולט בשתי ידיו דאין יד אחד כהה מחבירו מש"ה אזלינן בתר שמאל דעלמא, משא"כ בנ"ד דהוי איטר יד מעולם ורק ע"י החולאת אינו שולט בשתי ידיו מ"מ יכול היות דאחד כהה מחבירו דאמאי נימא דהחולאת שלטה כ"כ שיהא שתי ידיו שווים, נימא דהחולאת שלטה בכל יד כערכו, ושמאלו נשאר חזק יותר מימינו כמקדם, אך באמת י"ל דעכ"פ כיון דשלטה החולאת כ"כ בשתי ידיו שאין שום כח בידיו נקראים שניהם יד כהה והוי כשולט בשתי ידיו דמניח בשמאל כל אדם, לא מבעי' לשיטת הפוסקים דבהרגיל עצמו בשמאל אזלינן בתר השתא ומניח בימין, והב"י בסי' כ"ז כתב לדחות שיטות הפוסקים דבהרגיל לא מהני ומביא ראי' משבת (ק"ג ע"א) בהא דחייב בכותב בשמאל ופריך הא אין דרך כתיבה בשמאל ומשני דמיירי בשולט בשתי ידיו, ולמה לא משני דמיירי כשהרגיל עצמו לכתוב בשמאל וכתב הב"י לדחות דהיינו הך דמשני דמיירי בשולט בשתי ידיו היינו דהרגיל עצמו לכתוב בשמאל ולכן חייב, וחזינן מזה דאזלינן בתר השתא א"כ ה"ה בנ"ד לשיטות הללו, אלא אפי' להחולקים דהרגיל לא מהני כמ"ש במג"א שם ס"ק ט' וא"כ הי' סברא לומר בנ"ד כיון דנולד איטר יניח כמו שנולד ולא כדהשתא, מ"מ נראה לחלק לפימ"ש בשו"ת רע"א החדשות סי' ס"א לחלק בין יבמה שהוסר ממנה כח הימין ע"י שניטל ממנה עצם מהאגודל יד ימינה דשמאלה נקרא ימינה ובהרגיל לא מהני משום דביבמה אינו יכולה לשנות יותר לכן אזלינן בתר השתא משא"כ בהרגיל הרי יכול לשנות בכל עת שירצה לכן לא מהני הרגיל עיי"ש וא"כ בנ"ד דנחלה ביד"ש וג"כ אין בידו לשנות ממה שהוא עתה כ"ע מודים דאזלינן בתר השתא, וכן מפורש יוצא בדג"מ על המג"א סק"ט שאף החולקים על המרדכי וסוברים דלא מהני הרגיל היינו בהרגיל עצמו כן מרצונו לכן ס"ל דהרגלתו לאו כלום הוא, אבל אם מן השמים הרגילהו דהיינו ש נולד לו חולי בימינו וניטל ממנו הכח וצריך לעשות כל מלאכתו בשמאל ודאי דינו כאיטר גמור עכ"ד וא"כ ה"ה הכא כיון דע"י חולי ניטל הכח מידיו הוי כמו שולט בשתי ידיו דמניח בשמאל כל אדם וז"ב לפענ"ד להלכה:
ב) והנה הישועות יעקב או"ח סי' כ"ז ס"ק ה' הקשה על הפוסקים הנ"ל דסביר' להם דלא מקרי איטר רק בנולד ממעי אמו כך. אבל בהרגיל עצמו לעשות מלאכתו בשמאל לא חשיב איטר מהא דאיתא במנחות (ל"ז ע"א) ת"ר איטר מניח בימינו שהוא שמאלו ופריך והא תני' מניח בשמאל שהוא שמאל כל אדם ומשני כי תני' ההוא בשולט בשתי ידיו והקשה לשיטת הפוסקים הנ"ל דהרגיל לא מהני ה"ל להגמ' לאוקמי הך ברייתות דהא דתני' דאיטר מניח בשמאלו היינו שהרגיל עצמו להיות איטר יד ולכך מניח בשמאלו שהוא שמאל של כל אדם, והא דתני' מניח בימינו שהוא שמאלו היינו שהוא איטר ממעי אמו, ע"כ קושייתו:
ונראה לתרץ על דרך הפלפול דהנה לכאורה יש המו החילוק בין שבת לתפילין דלמה בשבת שולט בשתי ידיו חייב אכתיבה בשמאל ובתפילין מניח בשמאל כל אדם הא במנחות (ל"ז ע"א) יליף ר"נ דתפילין בשמאל דכתב וקשרתם וכתבתם, מה כתיבה בימין אף קשירה בימין וא"כ כיון דשולט בשתי ידיו חייב בשבת בכותב בשמאל א"כ הרי זה בכלל כתיבה, א"כ נימא דגבי תפילין נמי יניח תפילין בכל יד שירצה כמו דכתיבה הוי בכל יד ה"נ הקשירה יהא כשר כל יד, אכן לאחר העיון הדבר נכון דהא איכא עוד טעם בש"ס הנ"ל משום דילפינן ידכה יד כהה מש"ה צריכין להניח בשמאל ומבואר בהמפורשים דלא פליגי ר"נ ור"א וצריכין התרי קראי דמוקשרתם וכתבתם הו"א תנחה בימין וקשירה היינו לקשור התפילין על יד ימינו אבל לעולם יהי' הנחה בימינו, ומדכתיב ידכה שמעינן דהנחה צריך להיות ביד שמאל, ומקרא דידכה לא הוי ידעינן בכותב בימין ועושה מלאכתו בשמאל איזה יד נקרא יד כהה לכן ילפינן מוקשרתם וכתבתם דאזלינן בתר כתיבה עכ"ד, ומעתה מובן שפיר החילוק כיון שרוב ב"א נולדים שימינם חזק יותר משמאלם ושמאלם הוי היד כהה א"כ בשולט בשתי ידיו אמרינן ג"כ דנולד כדרך כל האדם ורק דנשתנה שנתחזק שמאלו או שנחלש ימינו, כדאיתא בש"ס בכורות (מ"ה ע"ב) פלוגתא רבנן אי בריותא אתחלא בשמאל או חלישותא אתחלא בימין עיי"ש מ"מ כיון דמתולדא הי' ימינו חזק יותר אמרינן אף דכעת שווים ימינו ושמאלו מ"מ מקרי שמאלו יד כהה כי אי אפשר שיהי' חזק כמו ימינו לכן בשולט בשתי ידיו מקרי שמאלו יד כהה וצריך להניח בשמאל של כל אדם, משא"כ לענין שבת כיון דהעיקר תלי' בכתיבה שפיר חייב בשולט בשתי ידיו אף דכותב בשמאל דהא הוי דרך כתיבה בכך: והנה לכאורה יש להבין שיטת הפוסקים דלא מהני הרגיל להיות כאיטר דמה נפמ"נ אם נולד כך או שהרגיל א"ע עכ"פ כעת הוא איטר. אכן הדבר פשוט בסברא דע"י ההרגיל לא נתחזק האבר ולא נחלש הימין וכן הראו לי בשו"ת חי' ארי' סי' כ"ה שרחב כן בפשיטות, וא"כ שפיר ס"ל להפוסקים דלא מהני הרגיל כיון דעי"ז לא נעשה ימינו יד כהה, א"כ שפיר צריכין ליזל בתר הלידה ושמאלו הוא היד כהה ואע"פ שהרגיל לכתוב ולעשות כל מלאכתו בשמאל, ולפי הדרשא וקשרתם וכתבתם שהיד שכותב הוא קושר הוי צריך בהרגיל להניח תפילין על ימינו מ"מ כיון שבעצם הוי שמאלו היד כהה מלידה ואפי' להדרשה של וקשרתם וכתבתם צ"ל ג"כ הדרשה של ידכה יד כהה, א"כ צריך להניח תפילין על יד השמאלית דהוי יד כהה מלידה ולא מהני הרגיל כנ"ל שיטת הפוסקים הנ"ל והראי' לזה דצריכין לבוא ללימוד של ידכה אף למ"ד דילפינן מקשרתם הוא מדחזינן דבגמרא משני דבשולנו בשתי ידיו דינוח בשמאל כל אדם וקשה דלמה בשבת יתחייב בשולט בשתי ידיו והוי כתיבת שמאל כימין וגבי תפילין לא מהני, וע"כ כמ"ש דעכ"פ לא מקרי יד כהה וכ"ז למסקנא דמשני דמיירי בשולט בשתי ידיו וחזינן דאפי' למ"ד דיליף מוקשרתם צריכין למילף מידכה ושפיר ס"ל להיש חולקים דבהרגיל לא מהני כיון דימינו לא הוי יד כהה, אבל בהס"ד דשולט בשתי ידיו מניח ג"כ בימינו וע"כ דלא דרשי ידכה יד כהה רק הדרשה של וקשרתם לחוד וא"כ כיון דהעיקר תלוי בכתיבה שפיר הוי מועיל הרגיל כיון דכותב בשמאל א"כ שפיר מתורץ קושי' הישיע"ק הנ"ל:
ג) עוד כ"ל באופן הנ"ל דלכאורה למה לא נימא דע"י שהרגיל עצמו לעשות מלאכתו בשמאל נתחזק יד שמאלו עד קצה האחרון וע"י עזיבת המלאכה ביד ימינו נחלש האבר של ימינו ונימא דהוי איטר גמור, ועכצ"ל דהחולקים ס"ל דע"י המלאכה לא נתחזק האבר כלל ממה שהי' וראי' לשיטתם יש כומר מהא דקיי"ל דבשולט בשתי ידיו מניח בשמאל כל אדם דהא בשבת ק"ג דמשני הש"ס דחייב אכתיבה בשמאל דמיירי בשולט בב' ידיו ופי' רבינו חננאל הנדפס על הדף בדפוס ווילנא וז"ל ואוקמה אביי בשולט בשתי ידיו דתרווייה' מיומנות הן שנמצא כותב בשתיהן ודרך כתיבה בשתיהן וכו' ע"כ. הרי דנקט בלשונו דשולט בב' ידיו הוי שתיהן מיומנות. וא"כ לפי מ"ש זקיני הרמ"א ז"ל בתשובה סי' קכ"ב הובא במג"א ס"ק ג' דאם נקטעה ידו השמאלית פטור מלהניח בימין משום דבעינן יד כהה, ובאיטר הוי ימינו יד כהה אבל נקטעה השמאל איך נקרא ימינו יד כהה הא כל כוחו הוא בימין עכתו"ד עיי"ש ובמחה"ש וא"כ בשולט בשתי ידיו דהוי תרווייהו מיומנות כמ"ש הר"ח א"כ אין לו יד כהה ולמה יהי' מחיוב להניח תפילין אך באמת הדבר נכון דאפי' לרבנן בבכורות מ"ה דבריותא אתחלה בשמאל להיות ג"כ שולט בה מ"מ אין סברה דנשתנה כ"כ להיות חזק כימין שלא יהא נחשב כלל כהה נגד הימין. בשלמא לענין שבת דלא תלי' כלל לענין כהה שפיר מקרי ימין אבל הכא אין סברא שלא יהי' כלל כהה נגד הימין ואינו דומה לנקטעה דבאמת אין לו יד כהה כלל, וז"פ, אמנם אי נימא סברא דע"י עבודת המלאכה נתהוה כח שמאלו עד קצה האחרון א"כ שוב נוכל לומר דבשול בשתי ידיו הוי כימינו ממש ואין לו יד כהה ופטור מתפילין, וע"כ צ"ל דע"י המלאכה לא נתחזק כל כך וממילא שפיר לא מהני הרגיל שימינו יהי' נקרא יד כהה וכ"ז במסקנא דמתרץ דשולט בב' ידיו אבל בהס"ד דבשתי ידיו מניח בשמאל כל אדם ויכול להיות דפטור מתפילין דאין לו יד כהה דע"י המלאכה נתחזק שמאלו כימינו ממש א"כ שוב מהני הרגיל כאיטר גמור ולא הי' יכול הש"ס לשנות דאיירי בהרגיל, והפוסקים דס"ל דל"מ הרגיל הוא רק להמסקנא דבשולנו בשתי ידיו מניח בשמאל כל אדם ממילא נצמח מזה שיטת סברתם ג"כ דלא מהני הרגיל ומתורץ קו' הישיע"ק לנכון בס"ד:
ד) וראיתי בשו"ת אוהל יהושע מהגאון מאושכצין ז"ל בסי' י"ז בנ"ד ודעתו שיניח בימין כמקדם דאזלינן בתר התולדה כיון דאם יתרפא יחזור ויניח בימין וכל פעם יחזור להניח ביד אחר ומיחזי כחוכא לכן היד שהוקבע בראשונה כשהי' איטר היא העיקרית וכעין שכתבו הפוסקים באהע"ז סי' ס"ט לענין אינו ניזונית ואינו עושה שאין האשה יכולה לחזור דאל"כ כל יום תחזור עיי"ש שהאריך בנ"ד ולדעתי דבריו תמוהים דבאשה אינה יכולה להחזיר דאל"כ כל יום תחזור משא"כ בנ"ד שנשתנה הדבר ע"י חולאת ואין בידו לשנותו והרופאים נלאו למצוא לו רפואות א"כ נשתנה הדין דקודם החולאת שהי' לו יד כהה הי' מניח ככל איטר ביד ימינו אבל כעת שאין לו יד כהה דשתי ידיו שווין צריך להניח בשמאל של כל אדם, ובפרט דאיכא כמה פוסקים הובא בשע"ת ס"ק י"א שגם איטר יניח בשמאל של כל אדם א"כ בודאי יותר עדיף להניח בשמאל כל אדם:
וכה ראיתי בשו"ת מהרש"ם ח"ב סי' ר"ם כתב בפשיטות כדברינו בנ"ד דדומה לשולט בשתי ידיו כמו בהרגיל עצמו ולא הזכיר מדברי הדג"מ שמחלק דבחולה לכ"ע מועיל הרגיל ע"ש, ושוב ראיתי דבמהרש"ם ח"ז סי' רצ"ט אות א' כתב לבסוף שאח"ז ראה בדג"מ דביד"ש לכ"ע מועיל ומציין לעיין בשומ"ת ח"ג ס' קכ"ג והנראה לפיענ"ד כתבתי בס"ד לדינא:
הנ"ל: