שות בנין דוד· רבי דוד דוב מייזליש
מפתחות
סימן כ"ב בדברי החו"י על סתירת הרמז"ל בענין כלאים, ובדברי הרמז"ל בבגדי כהונה שלא בשעת עבודה, ודבר חריף לתרץ קו' התוס' יבמות ד' דליחייבו נשים בציצית:
ז תפילין סראש הלמ"ד נכנס לחלל כ"ף פשוטה, בענין יתר כנטול דמי בס"ת:
י"ג באיטר יד וכותב בימין. אי נכון שיהי' סופר, לענין ברכה במקום ס"ס:
י"ד באיטר שמניח תפילין בימינו ונחלה בלעהמונג ר"ל, באיזה יד יניח התפילין, פלפולים לתרץ קו' הישיע"ק במנחות כ"ז:
ט"ו בעור שעיבדו לשם ס"ת, אי מותר לכתוב עליו תפילין ומזוזות, ואיך לנהוג בעיבוד העורות ובקו' הש"א מריש זבחים:
ט"ז בפרשיות של תפילין שאינם נכנסים להבתים מחמת גודלן, אי מותר לחתוך הגליונות שהמה למעלה מהשיעור:
כ"ח תפילין שנמצא במ"ם סתומה, ובסמ"ך, הפסק דק, אי מועיל תיקון: כ"ט בענין ברכת המפיל:
כ"ה בביהכ"נ ישן ובונים ביהכ"נ חדש במקום שעומד שם ביהכ"נ הישן.
באיזה אופן לעשות שלא יהי' שום חשש, אי שייך דלא ליסתר בי כנישתא וכו' ברוצים לבנות ביהכ"נ מהודר, בענין חזי בי' תיוהא, ובד' השו"מ דבמקום דבעי שמירה ל"מ ס"ס לענין המכירה קודם הסתירה או אח"כ, בסתירה ע"י עכו"ם:
כ"ו בחצר ביהכ"נ שעומד שם אילני מאכל אם לקצצם:
כ"ז אם מותר לקצר המדרגות מאה"ק, ולהוסיף מקומות, ומהכנסה לעשות נר עלעקטער, בדברי הטו"ז והא"ר, ואם יכולים למכור מקצת מהכותל: ע' ביהכ"נ וביהמ"ד שהיתה לשריפת אש ר"ל, אי מותר לעשות מהמקום שה' ביהמ"ד עזרה לביהכ"נ, אי מקום פנוי בקדושתו קיים. בענין הערמה, שלא לעשות פתח העזרה בצד מעריב:
י"ב בשנים שיש להם יא"צ ביום אחד, ובהעיר ב' בתי מדרשים גדול וקטן, ואחד מתפלל בתמידות בהגדול, ומשלם מס להקהל, והב' מתפלל בשבת ויו"ט בהקטן ואינו משלם מס, אך אביו הי' משלם מס, אם יש לאותו שמתפלל בתמידות בביהמ"ד הגדול קדימה להשני:
מ"ב בחולה שאב"ס, אי מותר לו לילך בש"ק לרופא ישראל, שדרכו לכתוב בש"ק שמא יכתוב עבורו:
ל"ה העושה מלאכה ביד שמאל בש"ק, אי חייב, פלפול באריכות ודבר מחודד בחולין י"א, ופסחים ה', וס"ו, ושבת קל"ו:
נ"ח באשה ששכחה להדליק נרות בעש"ק עד ביה"ש, אי יכולה להדליק ע"י עכו"ם ולברך, בשולי המכתב, פלפול בקידושין מ"א בקו' התוס' דניליף שליחות מפר של אהרן:
ס"ז בשכחו לעשות עירוב תבשילין, אי לעשות ביו"ט כל או"א בפני עצמו, או שאחד יזכה לכולם, ישוב על קו' הפנ"י סוכה מ"ו:
מ"א פלפולים נחמדים בד' התוס' פסחים ג' דמי שאין לו קרקע פטור מק"פ, ובסוגיא דכבוד הבריות בברכות י"ט, ובסוגי' דשו"ז בפסחים ס"ו, פ' וצ"ג, בשוה"מ דבר נכון לתרץ קו' השמ"ק, ב"מ ל' ברכות י"ט:
מ"ג בענין אי בתרומה ח"ש מותר, פלפול בסוגיא דמצה של טבל פסחים ל"ה, ולתרץ קו' האו"ח פסחים כ"ב, וקו' המהרש"א פסחים כ"ח, בסה"מ דבר נכון בחולין ק"א:
מ"ד פלפול נחמד בסוגי' דתרומות חמץ בפסחים ל"ב:
מ"ח פלפולים נחמדים בסוגי' דהטמנה בפסחים ה' לתרץ קו' האו"ח בי"ג אופנים:
י"ח בשטר מכירת חמץ ששכח העכו"ם לחתום שמו ודבר עמוק בסוגי' דפקדונות בפסחים ה':
נ"ט פלפול בסוגי' דנפש בחולין ק"כ:
נ"א פלפול נחמד בסוגי' דגנב וטבח ביוה"כ ב"ק ע"א:
ע"א פלפול בסוגי' שתהא לקיחה ביד כל אחד ואחד, סוכה מ"א:
מפתחות חלק יו"ד:
סימן נ"ב פלפול בענין עשה שאינו זבוח, בד' תוס' שבועות כ"ד, הערה מושכלת בחולין י"א פסח וקדשים מא"ל, פלפולים נחמדים בזה, דברים נכונים לתרץ קו' הש"א בשבועות כ"ד, על הא דפריך מיש אוכל וכו'. דבר נחמד בכריתות כ"ג, פלפול על הקו' בד' תוס' שבועות כ' דתי' דלחומרא מקשינן ופלפול בסנהדרין כ' יכול אפילו חיללה שבת וכו' דבר חריף בסוגי' דרוב וקרוב. לתרץ קו' המפורשים ולתרץ קו' הפליתי, אופן אחר לתרץ קו' המפו' הנ"ל, לתרץ קו' החת"ס בסוגי' דקבוע בג' אופנים:
כ"א בעגל שהעכו"ם אומר שהי' חולה, ולא השגיחו על הפרכוס בש"ה לתרץ קו' האו"ח במנחות מ"ה, (וי"ל דגם להס"ד דנבילה אסור מ"מ ליכא רק עשה דזאת החי'):
מ"ט לתרץ קו' הגרע"א ז"ל בזבחים ע"ח, דאמר ר"ל הפיגול וכו'. בה' אופנים:
ס"ט בא' שמסחרו למכור בהמות חיים ושחוטים וניתן פקידה מהממשלה, שאין לשחוט יותר מכפי הצורך לו לבשר כשר, אם יש עצה שיהי' מותר לו לנחור הבשר, שאין צריך לו למכור לישראל:
מ"ו ראובן תבע משמעון לשלם לו מה שהלוה לו ולא שילם, וסירב לעמוד לדי"ת, והלך ראובן בערכאות, ונתחייב שמעון לפרוע החוב עם הריבית אי מותר ליקח גם הרבית:
נ"ו באשה שראתה כתם יותר מגריס בימי טהרה ול"ה לה במה לתלות והתחילה לספור ז"נ ובתוך ג"י הראשונים מצאה כתם יותר מכגריס, ויש לה במה לתלות, אי תולין בג"י הראשונים בכה"ג דהראי' הראשונה הי' ג"כ רק מכתם:
נ"ז באשה שמרגשת הרבה פעמים ביום זיבת דבר לח, וכמעט שא"א לה לבדוק א"ע בכל פעם:
בהיותה בין אנשים, מה דינה:
ה מקוה משלג וכפור, אי מותר להפשיר אותו ע"י קיטור (דאמפף) מצינר מתכת הקבוע בכותל המקוה, פלפולים בשיטת רבינו סמרי'. ובדברי הכ"מ דאין הטמא נטהר בעודו במקוה פלפולים נחמדים בחגיגה י"ט:
ס"ד תשובה מבני הגאון ממאראשאויוואר שליט"א בדין מקוה שרוצים לעשות הכותלים מגפסיס [צימענט] ולמען שלא יתקלקלו הכותלים רוצים ליתן חוטי ברזל מגודלים בתוך הכותלים, ועי"ז יתחזקו הכותלים אי אין חשש בזה, פלפולים נחמדים בסוגי' דזוחלין:
ס"ה תשובה בענין הנ"ל, דבר חריף לתרץ קו' התוס' שבת ס"ה דנימא קמא קמא בטל:
ס"ג פלפולים נחמדים בגיטין ל"ה, ובענין קונמות ודבר נחמד לתרץ קו' גדול אחד בב"מ ג' דיהי' מב"מ נאמין במיגו דאי בעי יפקיע חובו ע"י קונם. (ובני הגאון מסארוואש שליט"א, אמר לתרץ קו' הנ"ל אמאי אמרה תורה מב"מ ישבע, הא יש לו מיגו להפקיע ע"י קונם, דהנה באמת כ' השמ"ק בשם הריטב"א לתרץ קו' התוס' דהלוה יפקיע ע"י קונם, דהבי"ד יורדין לנכסיו למוכרם וליתן הדמים להמלוה דחליפי קונם מותרין ע"ש, והתוס' דלא תירצו כן משום דס"ל בשיטת הרמז"ל נדרים פ"ה הט"ז דחליפי קונם אסורין כמבואר באבני מלואים סי' ע"ב, והנה הלח"מ שם הקשה על הרמז"ל הא חליפי קונם אינם אסורין אלא מדרבנן ואמאי מחמיר בספיקא, וכ' בשמלת בנימין ה' נדרים סי' רט"ז לתרץ דבאמת אינם אסורין אלא מדרבנן, ואפ"ה ס"ל להרמז"ל לאסור בספיקא, דהו"ל דשיל"מ להתיר הנדר אף שאין ביד המודר להתיר, כמו גבי רימונים בה' ע"ז פ"ז ה"י דס"ל דהוי דשיל"מ אף שאין בידו כמבואר בכ"מ ע"ש, א"כ כ"ז נכון כעת דאסור מדרבנן, אבל מה"ת דחליפי קונם מותרים, א"כ אין עצה להלוה להפקיע חובו מהמלוה ע"י קונם, דהא הבי"ד יורדין לנכסיו למוכרם ולגבות הדמים להמלוה דחליפי קונם מותר מה"ת א"כ שפיר אמרה תורה מב"מ ישבע, דאין לו מיגו ומתורץ קו' הנ"ל, עכ"ד בני שליט"א ונכון הוא) מ"ה באיש בליעל שנשא אשה נכריות. ונולד להם בן אי רשאים למולו:
י"ז באם הגיע זמן פדיון הבן ואין האב בביתו, אי מחיוב להרבות בהוצאת ליסע לביתו, או מותר לו לפדות במקומו, פלפולים חריפים, לתרץ קו' התוס' מנחות ו'. ישוב לקו' התוס' יומא ס"ד, פלפול בר"ה ו'. ודברים חריפים בשבת קל"ה לתרץ קו' הרשב"א (הגה לסוף אות ג' ונודע ד' הראב"ד בה' מעשר, דלענין דמאי ל"נ ס"ס, דהתקנה הי' על הספק וד' הה"מ פ"ט מא"ב ובכ"מ פ"א ממעשר, דבדיקת חמץ דנתקנה על הספק, אמרינן סד"ר לחומרא ע"ש, א"כ ה"ה בנפל והבן. הגה לאות ח' לפי"ד זקיני החוו"ד ז"ל דבספק עשה גם להרמז"ל אזלינן לחומרא והבן] (הגה לאות י"ב עי' נדה כ"ה ע"א, וברש"י שם בד"ה הכא לחומרא, דמשמע דגם בזה אזלינן לקולא עש"ה, ובשבות יעקב ח"א סי' פ"ג מת' ד"נ, ודחה דבריו מש"ס הנ"ל, ועי' בח"צ סי' ק"ד ובנובי"ת יו"ד קפ"ח ובד"ח ח"ב יו"ד סי' קי"ג ובח"ס סי' רצ"ט ע"ש, עכ"ד בני הגאון ממאראסאויוואר שאויוואר שליט"א ויפה העיר):
ל"א בבכור ביד כהן שנשבר רגלו, פלפול עצום בענינים המסתעפים: ל"ב בישראל שנתן לו עכו"ם מעות לקנות לו בהמה בשותפות, והעכו"ם לקח הבהמה לביתו לזון אותה, והישראל ישלם לו בעד חצי חלקו, וילדה בכור, פלפול עצום בענין זה, ובאות י"ח דבר נכון לתרץ קו' השמ"ק והפנ"י, לתרץ קו' ז' הש"ך על ז' הרמ"א ז"ל, דבהותנה מעות קונות:
ל"ג במכר פרה לעכו"ם בקנין דרבנן, ובליל ש"ק ראה שתקרב ללדת, כדת מה לעשות שתהי' פטורה מבכורה, פלפול בכמה ענינים ולתרץ קו' הגרע"א בגיטין ע"ז, וקו' הצל"ח ברכות מ"ז:
ל"ד בישראל שהי' לו חוב אצל עכו"ם, ומכר לו העכו"ם פרה בעד החוב, ונתן הפרה לנכרי לטפל בה ולזונה, וילדה בכור בבית הערל השני. פלפול בקנין דיניהם אי מועיל לחייב בבכורה, בקנין ע"י חוב, בקנין חליפין בעכו"ם, ביש שליחות לעכו"ם לחומרא:
ס"א אם מותר לישב על עגלה, אשר מקום מושבם תפורים בכלאים:
ל"ט באשה ששמעה שמועה קרובה בעש"ק, והי' יום ל' למיתה, וכבר הדליקה הנרות לש"ק, ועדיין הי' יום אי צריכה לנהוג הימי אבילות לאחר ש"ק, וכ"כ באם בעש"ק הי' יום כ"ט למיתה, ושמעה לאחר הדלקת הנרות, ועדיין הי' יום, אי צריכה לנהוג ימי אבילות, או הוי כאלו שמעה בש"ק דהוי יום ל' ואז צריכה לנהוג במוצש"ק אבילות שעה אחת, נהגה והעריכו בני הגאון ממאראשאויוואר שליט"א, מת' בי"ש או"ח סי' ק"ט אות ג' דמיקל בזה, ומתשו' מהרש"ם ח"ה סי' ס"א ובמפתחות ע"ש):
א' ביה"ק של עכו"ם שפינו העצמות, ובנו עלי' בית שמעריכים המסים, ומזמינים הסוחרים, אי שרי לכהן ליכנס להציל ממונו, אריכות נפלא בזה, ודברים נכונים לתרץ קו' היש"ש ביבמות ס' על סמיכות הני תרי מימרא, הא דגיורת פחותה מבת ג"ש כשרה לכהונה, להא דקברי עכו"ם אינם מטמאין, דבר נכון לתרץ קו' הס"ט על הרשב"א מנזיר נ"ז, דפריך הש"ס הו"ל רה"ר, ולתרץ קו' השע"ת על הב"ח, דקבוע שא"כ הוי קבוע מה"ת, מנדה ל"א, דברים נכונים לתרץ קו' התוס' יבמות ב' לר"מ קטנה תתייבם ממנ"פ לתרץ קו' המי נדה בנדה כ"א, אופן ב' דבר חריף לתרץ קו' המי כדה, אופן ג' לתרץ קו' הנ"ל. (הגה ובמה שהנחתי דברי הח"ס ז"ל באות ד' בצ"ע, אמר לי בני הגאון מו"ה צבי שליט"א מוואיטצען, שדברי הח"ס הם ברורים, דהרי הוא הקשה על הרמז"ל שכ' דצריך שיהי' בכיור שיעור לקדש ד' כהנים, שנאמר ורחצו ממנו אהרן ובניו, והי' אלעזר ואיתמר ופנחס עמהם, והקשה הכ"מ הא חיו עוד נו"א, וא"כ בעי טפי, ותירץ הוא שבח' ימי המילואים לא בעי קידוש, וע"כ נאמר זה על התחלת תשמיש הכיור, דהיינו אחר ימי מילואים, ואז לא הי' רק אלעזר ואיתמר ופנחס וע"ז כתב עוד הח"ס דמ"מ מבואר דכבר הי' פנחס ראוי להקרבה, דאל"כ למה צריך עבורו מים לקידוש א"כ קשה אמאי שרפו שעיר החטאת אמאי לא הקריב פנחס, והיינו דלפי דעת הרמז"ל הדרא קו' הש"ס לדוכתא עכ"ד בני שליט"א, ויפה אמר כי דברי הח"ס ז"ל המה נכונים וברורים.) (הגה לאות ח' עי' מהרש"ם ח"ב סי' רל"ג, תשו' כת"י מזקיני מאוה"ג מליסא ז"ל דאין להחמיר במת עכו"ם. בטומאת אהל בהמשכה מחדר לחדר ע"ש, והעירני לזה בני הגאון ממאראש- אויוואר שליט"א):
סימן ב' בענין עגונה, באחד שנאבד זכרו כמה שנים ויצא קול רינון על האשה עם איש אחד וכעת האשה באה לפני הבי"ד, עם ע"א שהעיד עדות המועיל להתיר האשה, ועתה רוצה האשה להנשא להאיש המדובר, אשר הקול רינון עליו, אי מותרת להנשא לשוק, וגם אי מותרת להנשא להאיש שיצא עליו הרינון. בענין אי שייך דייקא מחומר שתצא מבעלה השני, פלפולים חריפים לתרץ קו' הנוב"י על הירושלמי יבמות פ"י, ליישב דברי הרש"י בסוגי' דדפנו, קושיא בשבועות כ"ב, דברי המוצל מאש והברכ"י, דאפילו אם שניהם לד"ע נתכוונו, ואח"כ נתברר שבזמן שזינתה כבר הי' מת בעלה, מותרת להבועל:
הגה ומה שכתבתי באות י"ב דאם יתברר דבעת הזנות, כבר הי' בעלה מת, מותרת להנשא גם להאיש המדובר ע"ש, הגם הכא כבר נתברר ע"י העד, היינו לפי דברי קדוש זקיני מאוה"ג מליסא ז"ל, שהעלה דאין ע"א נאמן על למפרע, דכל הנאמנות של הע"א משום דהוי מדעל"ג, ועל למפרע לא הוי עבל"ג הובא בשו"ת ברית אברהם סי' ס"א, ע"כ כתבתי דאם יתברר שכבר מת מותרת גם להמדובר אבל לפי"ד הגרע"א ז"ל הובא ג"כ בברית אברהם שם, דלענין הבועל ל"ה דבר שבערוה כלל, כמש"כ התוס' בפ"ק דיבמות ג' ע"ב, וע"א נאמן בלא טעמא דהוי מילתא דעל"ג ונאמן גם למפרע, א"כ הי' מועיל הגדת העד להתיר גם להמדובר, וע"ש בבר"א שהאריך בנפלאות, ויש לפלפל עוד אי שייך בכה"ג מחזיקין מאיסור לאיסור עי' ש"ש ש"א פ"ז ע"ש, ויש בזה אריכות אבל יען כי לא נשאת להאיש המדובר ואין נפמ"נ לדינא ע"כ קצרתי:
הנה בני הרב הה"ג החריף העצום מוה"ר יחזקאל שליט"א אבד"ק ראדוואן הקשה על המהר"א מזרחי הנ"ל בסי' ב' אות ח' דס"ל דשייך דייקא גם בזינתה דאף שאסורה לבעלה, משום חומר שתצא מבעלה השני, מש"ס יבמות קט"ז ע"א דאמרינן מ"ט דקטטה רח"א משום דמשקרי פרש"י ז"ל מרוב שנאה מתכוונות לאסור עצמה עליו ר"ש ב"א אמר משום דאמרה בדדמי ופריך הש"ס מאי בינייהו והקשה בני הא איכא נפמ"נ בכה"ג שזינתה ונאסרה עליו לטעם דמשקרי ומכוונות לאסור עצמה עליו ליכא וא"כ נאמנת אבל מטעמא דאמרה בדדמי גם בכה"ג אינה נאמנת וע"כ מוכח דבזינתה בלא"ה אינה נאמנת דלא שייך דייקא משום חומר שתצא מבעלה הראשון דבל"ה אסורה ועוד י"ל מדברי רש"י ז"ל ד"ה דאמרה בדדמי וקצרתי עכ"ד בני הרב שיחי' והיא קו' נכונה ואכמ"ל):
ג תשובה בענין הנ"ל מדודי הגאון האמיתי פאה"ד שליט"א בעהמ"ח שו"ת חדות יעקב פלפולים נחמדים ביבמות קט"ז ובסוגיא דדפנו ובשבועות ל"ב: ד תשובה בענין הנ"ל לתרץ קו' דודי הגאון שליט"א ביבמות קט"ז ולתרץ קו' התוס' כתובות כ"ב ודברי הרש"י בסוגיא דדפנו ודבר נחמד לתרץ קו' זקיני הגאון מאור הגולה מרן דוד דוב ז"ל בעל השו"ת הרד"ד ודבר נכון מבני הרב הה"ג מו"ה יחזקאל שליט"א אבדק"ק ראדוואן, ודבר מחודד לתרץ קו' זקיני המהרש"א בשם אביו ז"ל במס' ב"ב ל"ב ודבר נכון לתרץ קו' הש"ש והבר"א בשבועות ל' דאמר ר"פ לאפוקי מלך והערה בכתובות כ"ב: ס"ח באשה שהחליטו הרופאים שאם תתעבר ותלד תצא מדעתה אי יש היתר ליתן בבית רחמה איזה משיחה או כמין קורט אחד לפני התשמיש שלא תתעבר:
מ"ז באשה חולנית ופקודת הרופאים עלי' שמוכרחים לשלשל הולד ואם לאו תהי' ח"ו בסכנה גדולה אי יש היתר בדבר:
ל' קו' גדולה על האבני מלואים בסי' י"ח דלר"ע דס"ל דאק"ת בח"ל ל"ש לומר עדל"ת דפקעי הקידושין מיבמות מסוגי' דעלי' לתרץ בחמשה אופנים בדברים חריפים מבאר דברי הירושלמי יבמות רפ"ק בפלוגתת ר"ע ור"י, דבר נחמד ביבמות ד' ביבמה שנפלה לפני מו"ש שאין חוסמין אותה, לתרץ דברי המנ"ח ישוב על קו' התוס' יבמות ט':
ל"ח פלפולים חריפים ועמוקים בסוגי' דח"ע וחב"ח בשה"מ דבר חריף בקידושין י"ג:
ח' בכהן שנשא בתולה מכפר שיש בה רוב עכו"ם וטוען שלא מצא דם בתולים והאשה מכחשת פלפולים עצומים בענינים המסתעפים לזה, דברים חריפים ועמוקים ליישב קו' התוס' כתובות י' בסוגיא דאין אדם טורח בסעודה ומפסידה בשבעה אופנים. דבר מחודד לתרץ קו' השעה"מ על הרמז"ל דאשה שאמרה שזינתה ברצון א"כ ודבר נכון מבני הגאון מו"ה צבי שליט"א מוואיטצען, בשה"מ דבר נחמד לתרץ קו' הפנ"י לר"מ דס"ל כתובה דאורייתא אמאי יהי' נאמן לומר פ"פ מצאתי (הגה מצאתי כעת בת' עין יצחק להגאון מקאוונא ז"ל שהעלה ג"כ להקל:
ט' תשובה בענין הנ"ל מידינ"פ הגאון פאה"ד ממאד שליט"א:
ס"ב בחתן שצד הכלה מטה ידם ורוצים לגרוע שליש מהנדן, אי יכול החתן להרוס השידוך:
נ"ג אי מותר להיות שדכן בזווגי עוברי עבירה, ועוברים על איסור נדה, וכמה מגיע שכר שדכנות, ואם צד א' אין להם לשלם שכר שדכנות, אם צד השני צריכים לשלם כל השכר, ועוד מעניני שדכנות:
י"א אשה שהודית בעצמה שהכשילתו לבעלה באיסור כדה, דבר נכון בישוב קו' השעה"מ, ודבר חריף בישוב קו' הגאון ר' משולם איגרא ז"ל בנדרים ב' בסוגיא דטמא"ל:
ו' בגט במקום עגונה שנמצא בו כמה ריעותות' א' ששינוי שם אבי האשה ששמו דוד שלמה' וכתבו בהגט שלמה דוד, ב' שהיודי"ן מהאלפי"ן והשיני"ן אינם נוגעים לגוף האות, ג' שהיודי"ן אין להם עוקצין:
(הנה ראיתי בשו"מ ה"ג סי' כ"ד ובשערי דעה סי' פ"ט שהעלו להכשיר, בנתחלפו השמות ע"ש, עכ"ז למעשה א"א לי לחוו"ד, נגד כ"ק מוח"ז הגה"ק מרן הד"ח ז"ל וכעת העיר בני הגאון מאויוואר שליט"א מתשו' ד"ח ז"ל ח"א סי' צ' וח"ב סי' קל"ג, דלא מקלינן תרי קולא בעגונה, והרבה יש לפלפל בענין זה וקצרתי):
י"ט בחלל בן כהן שנותן גט לאשתו, האיך יש לכתוב בגט, פלפול נחמד בגיטין ל"ה, בסוגיא דהנושא נשים בעבירה:
כ"ד אשה ששמה ריזל, ונקראת בשם העכו"ם רעגינא איך לכתוב הגט: כ בשם יענע וכדומה, איך לכתוב בהגט. לכתוב בהגט:
נ"ד אחד שנשא בתולה והי' חופת נדה ולא נבעלה ובאו להתגרש איך לכתוב בהגט, אנתתי או ארוסתי:
י' באם קבעו מקום לחליצה, ובבוקר נסע דיין אחד משם, אי יכולין לצרף דיין אחר:
ס"ו בדין חליצת קטנה, פלפולים חריפים לתרץ קו' התוס' יבמות ס"ז, שהקשו לר"י דקטנה חולצת הא כל שאין עולה לייבום אין עולה לחליצה, דבר נכון ביבמות קי"ט לתרץ קו' נכונה:
סימן ל"ו באם הנשבע לא ביקש שהמשביע יקבל בחרם, אי הבי"ד מטילן הקבלת החרם בלי בקשת הנתבע:
ל"ז ראובן קונה משמעון סחורה בהקפה, ושמעון כותב בהפנקס, וכעת טוען ראובן, שכמדומה לו שלא לקח כל הסחורה:
נ' ראובן שהי' נושה בשמעון, ושמעון בלוי ויש לו שטר מלוי, ושמעון הוא גבר אלם, ואינו ציית דין אי שייך שעבודא דר"נ, בשוה"מ דבר נחמד בגיטין ל"ז, בסוגי' דפרוזבול:
כ"ג ערב למעות שהוא לדבר עבירה, אי חל הערבות:
נ"ה ראובן נתן תבואה לבעל רחיים לטוחנם, ולאחר הטחינה, אמר בעל הרחיים לבעל הקמח, שכבר נגמר הטחינה ושיטול הקמח לביתו ולא לקחו ונגנב אי חייב בעל הרחיים לשלם:
ס' באומן ששכר לאחד להיות אצלו פועל על ג' שנים, והאומן התחייב עצמו ללמדו האומכת, אי הפועל יכול לחזור בתוך הזמן, בסוה"מ דבר מחודד לתרץ קו' הקצה"ח גיטין י"ג:
ע"א אחד ששאל תפילין מחבירו, ונאנסו אי חייב באונסין, פלפול בסוכה מ"א:
ע"ב בתופס לבע"ח במקום שאינו חב אלא לאחד ומסרו למי שתפס בעבורו, אי חייב השליח לשלם למי שחב לו, דבר חריף לתרץ קו' התוס' ב"ב מ"ח שהקשו אמאי לא קאמר כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש ואפקעינהו וכו':
תונשלב"ע:
סוף הספר