שות בן ימין· רבי רחמים חיים יהודה ישראל
סימן נו
וזאת תשובתי אליו:
הן. אמת שלשון מוהרשד"ם בהשקפה ראשונה יורה כמ"ש אדוני נר"ו דכונתו הוא לא מבעיא אם ידוע דיודע ה"ש דכשר בדיעבד אלא אפי' כו' אך צריך לדעת מאי דוחקיה דהרשד"ם להחמיר כולי האי בידוע דיודע ה"ש דלא יהא כשר אלא בדיעבד הפך הש"ס והפוסקי' דמכשירים אף לכתחיל' מאחר דברור לנו דלא שביק היתרא ואכיל איסורא היה די לו מה שפשר באינו ידוע (בין הרשב"א להר"ן דחלוקים בזה מן הקצה אל הקצה) דיהא כשר בדיעבד. ועוד דלפי דברי אדוני שהרשד"ם חידש ופשר מדידיה בין סברות הפוסקים שכן נראה בעיניו איך צודק שיאמר וי"ח בזה ? גם מ"ש בסו"ד וז"ל ואף לפי הבנתך כו' אנכי בער לא זכיתי להבין דבריו שהרי הבנתי הוא שמוהרשד"ם לא פשר ולא פסק מדידיה כלום אלא מה שהבין מהפוסקים ולכן הקשיתי עליו דמי מהפוס' סבר כן דבאינו ידוע אם יודע אינו כשר אלא בדיעבד וא"כ מה יועילנו מ"ש וי"ח בזה ? לכן אם ירשני אדוני אוכל לו' דכונת מוהרשד"ם הוא כמו שהבנתי מתחי' דהיינו לא מבעיא בידוע דיודע ה"ש דכשר אף לכתחי' (וכדעת הש"ס והפוס') אלא אפי' (ומשום סברת הר"ן אמר אפילו) דאינו ידוע אם יודע ה"ש כשר בדיעבד והיינו כלשון ראשון של הרשב"א בתורת הבית הארוך דבמומר לאותו דבר אי לא ידעינן שיודע ה"ש אסור לכתחילה דמשמע הא בדיעבד שרי ואף דהטור נטה אחר לשון שני וכמ"ש הכנה"ג בהגהט"ו אות וי"ו הרשד"ם רצה לחוש ללשון ראשון או אפשר ג"כ שגם הרשד"ם נטה אחר לשון ב' והבין (הפך הבנת הטור) שלא כ"כ הרשב"א אלא במומר לאחד מן העבירות ולא באוכל נבלות לתיאבון וכמ"ש שם הכנה"ג ואיברא שהיה מקום לומר כו' והיש חולקים בזה הוא הר"ן דפסק באינו ידוע אם יודע דאף בדיעבד שחי' פסולה ולכן דקדק מוהרשד"ם לומר ויש חולקין בזה לאפוקי דבידוע שיודע אין מי שחולק דלכ"ע שרי לכתחילה אלא בזה דהיינו באינו ידוע חולק הר"ן ואפשר דהרשו"ג הבין דברי מוהרשד"ם כמ"ש אדוני נר"ו ולכן תמה עליו ולפום מאי דכתיבנא בנא בעניותין נראה דלק"מ:
ואחרי כתבי ראיתי ואתבונן שדברי הכנה"ג שם תמוהים הם לעין כל איזה דמדבריו נראה שהטור ראה והבין בדברי הרשב"א בתורת הבית הארוך והרי הוא הפך הכלל הידוע דהטור לא ראה כ"א תורת הבית הקצר ולא הארוך וכמ"ש הב"י בכמה מקומות ה"ד הר' יד מלאכי ז"ל בדק"ץ אות ט"ו וכעת צע"ר לי והשתא לפי זה נוכל לו' בשופי דהרשד"ם שראה דברי הרשב"א בת"ה הארוך הבין שדעתו באינו ידוע שיודע דאינו כשר אלא בדיעבד וכדכתיבנא לעיל הנלע"ד כתבתי. ואם כשר הדבר בעיני אדוני המלך. ישמח לבי גם אני. רק אין דבר כס"א כבוד תהלתו. ירום ונשא וגבה כאו"ן הר'מה. וכנפש עבדו ותלמידו. השותה בצמא את דבריו ומיחל ברכתו ותשובתו. הצעיר ראובן אליהו ישראל ס"ט