שות בן ימין· רבי רחמים חיים יהודה ישראל
אה"ע סימן יג
מה ששאל מר על פנקס המת אם נדון ככ"י לזה אשיב דאין כאן ספיקא דהדבר ידוע לי שלא נתנו להפנקס דין כ"י ולא היו גובין אלא אם תפס המלוה היה נשבע ונוטל יען הוא מוחזק וכן נהגו הרבנים אשר קדמונו וכן אני נהגתי אחריהם:
על הס' הב' שהמלוה הוא מעיר אחרת לדידי אין ספק יען נתקן מפני תקנת הלווים שבעירנו מה לי מועט מ"ל מרובה. ומה גם שע"י הכתובה בכל זמן וזמן מחייבים עצמם לנהוג ככל הכתוב בכתובה בש"ח ובקגו"ש כתחז"ל. ובזמן הזה כל העסק או הרוב הוא ע"י אנשים אשר בעירות אחרות. ודאי שנזקקין לי"ק ולגבות גם בכ"י. ותנאי זה להתנהג עפ"י ההסכמות הכתובות בכתו' לא נכנס בסוג שופרא דשטרי ליכנס בדבר זה אם מועיל או לא כ"ש דלס' מרן ז"ל סי' ס"א ס"ה דס"ל דאי"ץ לאמלוכי בשו"ד וע"ד מה שנהנו לכתוב נכנס כ"ן לי להלכה ולמעשה ואף שעבר זמן הקצוב בהסכמה לא נפ"מ מידי כיון דמאז ומקדם כותבים דיתנהגו לפי ההסכמות הנז' בכל כתובה וכתיבה עד עת הלוה דזה מורה דחרם ההסכמה קבילו עלייהו וזה ברור לע"ד. נאם המתפלל בעדו לאל. הצעיר רפאל יצחק ישראל ס"ט: