אור ברסלב

שות בית יחזקאל· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן

סימן מט

סימן מח

ב"ה ה' יתרו תרע"א פלונסק. לכ' י"נ ש"ב המאוה"ג מ' אפרים פישל הלוי אבד"ק זאקראטשין:

א) ע"ד שאלתו בגט חרש, הנה שורש הענין בגמ' יבמות דקי"ב וע"ש בתוס', רא"ש, ור"ן, ובהרמב"ם וטוש"ע סי' קכ"א, ושם בב"י מביא שראה נוסח גט לתרש ברבינו ירוחם, ועי' בשו"ת צ"צ סי' ס"ח מובא חשו' זקני בעל תוס' יו"ט ז"ל שהעתיק לו להצ"צ את כל הנוסח מגט חרש מה שיחתמו ב"ד של ג', ונוסח הגט יתחילו בכך בשבת כו', ודעת הצ"צ שם אשר מלבד נוסח גט חרש כותבים עוד גט ככל הגיטין בעולם, וע"ש לענין השאלות, אכן לענין ביטול מודעות אין צורך לשואלו ע"ש, ובשו"ת שבו"י ח"א סי' קכ"ג חולק על הצ"צ דאין צריכים עוד גט ככל העולם, גם חולק על הנחלת שבעה בגט חרשת, ועי' בזה בשו"ת נוב"י מה"ק סי' פ"ד חאע"ז:

אכן ראיתי בשו"ת נודע בשערים ה' גיטין סי' קכ"א שמביא שעשה הלכה למעשה בעיר סלאנים לכתוב ב' גיטין, ומקודם נתן הגט שלכל העולם ואח"כ נוסח גט חרש, אכן מביא שאח"כ ראה בשו"ת גינת ורדים חאע"ז סי' י"ב כ' לתת מקודם הגט חרש ע"ש, ואנכי מצאתי כהלכה למעשה בנודע בשערים גם בשו"ת דברי חיים ח"ב אע"ז סי' ע"ט, ודברי הצ"צ מביא בישועת יעקב ה' גיטין סי' קכ"א, וע' בשו"ת שו"מ מהד"ב ח"ג סי' ס"ח, שוב ראיתי בשד"ח בח' אסיפת דינים מ' גט סי' א' סקס"ד, שמביא בזה מספרי הספרדים ומשו"ת צמח צדק החדש סי' קנ"א אות ג', ומשו"ת מים חיים סי' ל"ז לתת שני גיטין, וכן עשיתי מעשה בסידור גט חרש בי"ט אדר שנת תרנ"ו פה כהנובש"ע וד"ח, ולא נכתב כדת משה וישראל כיון דהוי דרבנן כמבואר בשד"ח בשם האחרונים, וע' בשו"ת מנחת משה חא"ע סי' י"ג בקונ' חוקי השם, ובשד"ת אות ס"ה:

וראיתי בכתי"ק קונטרס מדו"ז הגה"ק מ' יוסף שמואל הלוי לנדא זי"ע אבד"ק קעמפנא בע"ס משכן שילה בענין חרש וחרשית, ומעתיק שם ג"כ גט חרש אות באות, רק שלא דקדק לכתוב והרי היא מותרת, רק והרי את מותרת, כאשר מצא ברבינו ירוחם, וכבר הגיה בשו"ת צ"צ ע"ש, גם הק' שם בכתי"ק ביבמות דקי"ג דבעי בש"ס אי חרש דעת צלולה וכו' ונ"מ לענין לגרש וקשה נימא ס"ס הוי ויהי' הגט כשר חדא שמא בשעת קדושין שוטה ואינו קדושין, ואת"ל שפוי דילמא בגט נמי צלולה ויותר למ"ש בחי' דס"ס זו טובה דבכל צד מותר אי אין דעתו צלולה בקדושין מותרת, ואי צלולה בגט מותרת ולאסור צ"ל צלולה בקדושין ואין צלול בגט שני צדדים לאסור ולהיתר די בכל צד לבד, ותי' דמכאן מוכח דס"ס שאינו נולד בפ"א ל"מ עיין בש"ך יו"ד סי' ק"י ולכך כיון דקידש נעשה א"א מספק שמא דעתו צלולה ואז רק ספק א' ומחזקינן לה מספיקא לא"א ולא מהני גט לחשבו ס"ס דאינו נולד בב"א וכבר החזיקו לא"א בס"א, ועוד תי' כיון דבקדושין בס"א נתחזקה לא"א וחייב א"ת והוה בחא"א ל"מ ס"ס נגד חא"א וזה תלי' בפלוגתא עכל"ק:

והנה אמת נכון הדבר דיש בזה פלוגתא, ודעת הרמ"א בהג"ה ביו"ד סי' ק"י סעי' ט' דאף נגד חזקת איסור מהני ס"ס וע"ש בש"ך מתשו' הרשב"א, אכן כאן יהי' מיושב לענ"ד אליב' דכ"ע דהא כאן ביבמות הוא ר' אליעזר ע"ש בגליון הש"ס ד' ווילנא דצ"ל רבי אליעזר, ובתוס' חולין די"א ע"א ד"ה מנא הק' וא"ת כיון דאמרינן זיל בתר חזקה כ"ש בתר רובא, דרובא וחזקה רובא עדיף וי"ל וכו' דלא קים לי' חזקה מקרא, ולמאי דמפרש רבינו חיים דהא דרובא עדיף מחזקה לא מסברא אלא ילפי' מפרה אדומה וכו' ע"ש ובמהרש"א, ובהק' שו"ת בית אפרים חחו"מ בשני תי' התוס', והנה בס' דברי יוסף פ' חקת כ' וראיתי בס' כ"ס שהביא קושי' בשם אביו בעל ח"ס דהלא בפרה אדומה לא כתי' שתהי' צריך להיות כשרה אלא משום דחטאת קרי' רחמנא שתהי' ראוי' לחטאת והא ראוי' בהמה זו לחטאת דסומכין על הרוב דשם ליכא חזקה המתנגדת, וכ' דבאמת לפמש"כ רש"י חקת בשם הר"ר משה הדרשן שפ"א באה לכפר על מעשה העגל והוי כשאר קרבן א"כ שפיר מוכח דרובא וחזקה רובא עדיף כמש"כ רבינו חיים דאיכא בפ"א חזקת טמא נגד הרוב, וע"כ דרובא עדיף מחזקה ע"ש, והנה בס' ד"י כ' דטעם דר"מ הדרשן בשם המדרש לא שייך רק אליבא דר"מ ורבנן, אבל לא אליב' דר"א כיון דס"ל דפרה בת שתים לא יתכן טעם זה, דהלא לפי טעם זה דהיא לרמז באה דתבוא האם ותקנח את בנה הי' ראוי' לומר שהפרה תהי' ראוי' דוקא לבוא לכלל אם דהיינו מבת ג' ואילך כדאמרינן במשנה בכורות פ"ג פרה וחמור בת שלש ראוי' לכהן ע"ש, א"כ א"ר לבוא לכלל אם עד לאחר ג' א"כ לר"א דס"ל פרה דוקא בת שתים מכאן ואילך פסולה וצריך להיות דוקא שלא תהי' ראוי' לבוא לכלל אם א"כ לא שייך המשל תבוא אמו וכו' ע"ש:

ולפי"ז לר"א לשיטתו אכתי יקשה קושי' הח"ס דאין ראי' מפ"א דרובא עדיף מחזקה דהא לחטאת דעלמא שפיר סומכין על הרוב ושם ליכא חזקה דטמא, ותי' הנ"ל דמשום טעמו דר"מ הדרשן מהמדרש ליתא אליב' דר"א, וא"כ לפי"ז לא ק' קושי' דו"ז המשכן שילה דהא ר"א אפשר דל"ל כללא דרובא עדיף מחזקה וממילא דגם ס"ס במקום דאיתחזקה בא"א ליתא דהא בש"ך סי' ק"י סקס"ד כ' מתשו' הרשב"א סי' ת"א דהא דס"ס עדיף מחזקה תלי' בזה דרובא עדיף מחזקה ע"ש, וא"כ לר"א באמת ס"ס במקום חזקה לא מהני והבן:

והנה יש לדבר בזה מהא דתשו' הריב"ש סי' שע"ח דחי' דהא דרו"ת רע"ד דוקא נגד חזקה א' ולא נגד שני חזקות, והנוב"י אע"ז סי' נ"ה חולק עליו מהא דפרה אדומה, הובא בד"י שם, וא"כ גם לר"א שפיר יש ללמוד דרובא עדיף מחזקה אף מחטאת דעלמא דעכ"פ נשאר ג"כ חזקה א' נגד הרוב, אף דליתא לחזקת טמא, אכן עי' בשו"ת ח"ס יו"ד סי' כ"ד וסי' קס"ז ובאע"ז סי' י"ב דספק ניקב הושט לא הוי ספק כלל ע"ש ובחתנ"ס ד"י ע"ש ודו"ק:

ב) וע"ד שאלתו אודות האשה בת ר"א קראנץ מקהילתו, גם הראה לי ר"א התעודת מיתה מבית החולים דעיר צוריך בשווייץ, לאשר טרדותי עצומים הנני בא בקצרה כי הנני מסכים לכ"ת להתיר האשה הנ"ל מכבלי העיגון, ומה גם כי מפורש יוצא בשו"ת משיב דבר אע"ז סי' כ"ג ע"ד אשה שנאבד בעלה ושאלה בפוליצייא אולי יודע מי ממנו, והראה לה הפוליצמאן פוטיגראפיע מאחד שנטבע בנהר טעמו והוציאוהו מת וקודם קבורתו לקחו הפוטיגראפיע ממנו, כי כך החוק בלונדון למי שנמצא מת ולא נודע מי הוא עושין ממנו פוטיגראפיע, אולי יודע עי"ז מי הוא, והאשה אומרת שהיא צורת בעלה כו' דאין זאת מסל"ת שהשיב לה עפ"י שאלה וכו' ויש לעיין אם לסמוך על הפוטיגראפיע כמו על הכרת פניו ממש, ואפי' אם אפשר לסמוך לא עדיף מהכרת פניו שאין מעידין בנטבע והוציאהו מן המים אלא בלא אשתהי ביבשה, וגם המת לקחו הפוטיגראפיע שלו אחר ג"י וכו', וסיים בזה"ל אם היה הפוטיגראפיע נעשה מיד אחר שהוציאו מן המים פשיטא דמהני וכו' דסימן מובהק הוא דאיש שכך הפוטיגראפיע שלו הוא מת וזהו ודאי סימן מובהק שאין פרצופין של שני ב"א דומין זל"ז וכו' ע"ש ובס' עונג חיים לשבת ד"צ ע"ב, ובשם שו"ת ברכת רצה סי' ג', ובשו"ת מהרש"ם ח"ג בענין פוטיגראפיע:

ומה שכ' כ"ת דנחסר שם אביו ושם עירו, אבל הלוא הודיעם ששמו הכינוי הוא מערנהאלץ, וכבר כ' הב"ש סקנ"ח בשם הרשד"ם דשמו ושם משפתתו מהני, ועיינתי במהרשד"ם חאע"ז סי' ל"ה שכ' ונ"ד עדיף משהזכיר שם אביו כיון שהזכיר שם משפחתו עכ"ל, ויפלא על הנוב"י מה"ק סוס"י מ"ב שנסתפק אם כינוי משפחה הוי כשם אביו, וע' בשו"ת מהר"א מזרחי סי' ע"ו דשם כינוי אשכנזי הוי כמו שם אביו ולמד מהריב"ש שהתיר והוא דלא כהנוב"י בדברי הריב"ש ע"ש, ונודע שמקילין בזה בלא שם עיר, וע' בב"ש סק"ס לסמוך להלכה, וע' בשו"ת מהרי"א הלוי ח"א סי' קצ"ז, וח"ב סי' צ"ה, ויש עוד הרבה סניפים להתיר. ידידו:

תוכן העניינים

שות בית יחזקאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה