אור ברסלב

שות בית היוצר· רבי יואל צבי ראטה

הקדמה

רבי יואל צבי בן שמעון רוט:

הקדמת בעל נכד המחבר אשר לכבוד מר חותנו זקינו זצ"ל מילין ידבר: "יתברך היוצ"ר וישתבח הנותן "אמרי שפר" לו נתכנו עלילות מצעדי גבר: צבי בן "שלח "משה "עבדו "וציר "נאמן ביתו ומסר לן חוקים ותורות להבין ולהורות, אוהב שערים המצויינים בהלכות, כמו שאחז"ל תדב"א כל השונה הלכות בכ"י מובטח לו שהוא בן עוה"ב שנ' הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות, ולהבין עומק כוונתם כבס"ד. דהנה מצאנו ראינו כי יש שני מיני צדיקים ות"ח, הכת הא' הם יושבים לעצמם ולומדים תורה ועושים נ"ר ליוצרם ית' אבל אינם מלמדים תורה לאחרים דרכי היראה והמצות ולהדריכם בדרך הישרה, והכת השנית והם הת"ח והצדיקים אשר יעמידו תלמודים בתורה ויראת ה' ויורום מדרכיו לילך באורחותיו, אורחות צדיקים ישמורו והקרובים והרחוקים ילכו לאורו, וההבדל שבין שתי כתות הללו הוא, כי הכת הראשונה, אף כי הן עודנם חי על פני האדמה יגביהו עוף יום יום יוסיפו כח בנפשם להעלותה ממדרגה למדרגה מעולה ממנה ויהיו כרובים פורשי כנפים למעלה, אבל במותם תרפינה כנפיהם בעמדם יעמודו, אלא לזאת המדרגה שזכו לה להיות משכן כבודם בגן עדן בשעת מותם, שם יניחו ולא יזיזו ממקומן זוז כל שהוא עוד כל ימי העולם, כי אין מעשה וחשבון שם, לא כן הכת השנית האמורה, אף גם אחרי מותם הלך ילכו תמיד ממד' למדרגה מעולה ממנה, ועשו יעשו להם כנפים כנשר יעוף מועף ביעף מעלות מעלת תמיד כל יום ויום וכל שעה ושעה, שהרי כל מה שילמדו תלמודיו ותלמודי תלמודיו תורה, או כאשר יעשו מעשה טוב. הנה לכל זה הי' הת"ח הצדיק ההוא סבה לזה, ולזה נוטל גם הוא חלק בשכרן, ובכל רגע שיעשו תלמודיו או תלמודי תלמודיו דבר מן הדברים הטובים יוסיף אור והשפעה על נפש הרב ההוא ויעלה למדרגה עליונה מזו, ויתבאר בזה לדעתי הכ' שתולים בבית ה' בחצרות אלוקינו יפריחו כי הנה ראיתי בס' הנחמד פנים יפות עה"ת בפ' קדושים שמפרש רישא דקרא עד"ז צדיק כתמר יפרח שעושה פירות כתמר ענינו שמרביץ תורה בתלמודים ונקראים פירותיו, וש"ת בהיות נותן כח יניקות מקור החכמה לאחרים היא מניעת להתגדל ולהגבי' למעלה כענין עץ התמר שאינו גבו' כארז שגבו' מן האילנות שעושין פירות מפני שמחזיק יניקתו לעצמו, אבל בת"ח אינו כן שיש להם שתי המעלות שמפריח ומוצא פירות כתמר ומגבי' למעלה כארז בלבנון יע"ש ודפח"ח, וזש"ה שתולים בבית ה' ר"ל שזהו שכרו מאת ה' כי אף אחר שתשוב הנשמה למקומה להיות שתול בבית ה', אעפ"כ בחצרות אלקינו יפריחו היינו שגם בעוה"ז (שנק' חצרות אלקינו כנ' התקן עצמך בפרוזדר וכו') ג"כ לא ימוש מעשות פרי ע"י תלמודיו כנ"ל:

ואשר בזה יל"פ המסו' אמלא ג' במסו' את מספר ימיך אמלא, ואוצרותיהם אמלא, אמלא פי תוכחות, דהנה הפ"י שם כ' לפ' הא דמסיים עוד ינובון בשיבה וגו' היינו שלא יאמר החכם כי הלימוד לאחרים הוא גרעון אליו שבאותה שעה שלומד עם תלמודיו אם הי' לומד לעצמו הי' הולך במעלה יותר, עז"א עוד ינובין בשיבה היינו שמוסיפין לו שניו כדי שישלים חכמתו הראוי לו, ע"ש וזאת תורת המסורה אמלא פי תוכחות היינו להשתדל להשיב רבים מעון ולהדריכם בדרכי ה', ושלא תאמר דעי"ז מגרעות יותן להשלמת נפשו, לז"א ואוצרותיהם היינו אוצרות המיוחדת להם דהיינו מה שהי' יכולי' לאגור ולאסוף קנין שלימות לנפשם ג"כ אמלא, ומפו' המסו' ע"י מה, ואמר את מספר ימיך אמלא היינו שתאריך ימים למען תוכל להשלים מה שחסרת להשלמת נפשך כנ"ל והנה זה מבואר כי אין לך זיכוי רבים יותר ממי ששונה הלכות, אשר רבים ילכו לאורו במבואות האפילות, והי' למאורות, להבין ולהורות למשמרת לדורות, וז"ש תדב"א כל השונה הלכות [היינו ששונה ומלמדם לתלמודיו] מובטח לו שהוא בן עוה"ב (כי כל המזכה אה"ר אין חטא בא ע"י) שנא' הליכות עולם לו היינו שעי"ז ירוויח ג"כ שיהי' בבחי' הולך לעולם אף בעולם הנצחי, וזא"ו אל תקרי הליכות שיהי' תמיד בבחי' הולך אלא ע"י הלכות כנ"ל וא"ש:

אכן מי זה האיש ירא ה' יזכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, ולכוין אמת לאמיתה, אין זה כ"א יאחז צדיק דרכו במדת הענוה האמיתיות, כמשאחז"ל (עירובין י"ג ע"ב) דלכך זכו ב"ה לקבוע הלכה כמותן מפני שהיו ענוים, וגם אחז"ל (סנהדרין צ"ג) על מה דיאמר בדוד וה' עמו מלמד שהלכה כמותו בכ"מ והיינו משום דלאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא לכוין אמת לאמתו אינו באפשרי בחק גדר האנושי כי אלקים הבין דרכה והוא ידע את מקומה כתיב, רק ע"י השראת השכינה ושפע אלקים השופע על השכל, ולכך דרשו וה' עמו שהלכה כמותו שד"ז לא אפשר רק אם ה' עמו, וזה א"א כ"א ע"י ענוה כנ' אשכון את דכא, (ועי' בשו"ת השיב משה חאה"ע סי' ס"ה) ועד"ז יתפרש מ"ש דהמע"ה (תלים קט"ז) האמנתי כי אדבר [היינו שאהי' בבחי' מדבר, אף כ' יבוא בכלח אלי קבר כי] אני עניתי מאד היינו שהי' עניו ביותר ועי"ז הי' ה' עמו שהלכה כמותו בכ"מ, והי' מובטח שיאמרו דבר שמועה מפיו בעוה"ז ויהי' שפתותיו דובבת בקבר, וכאשר התפלל ע"ז אגורה באוהלך עולמים וכדחז"ל (יבמות צ"ו):

בין אנשי הסגולה האלה הי' כ"ק מר חותני זקיני ה"ה הרב האי גאון המובהק הנודע למשגב בגודל יראתו הקודמת לעוצם חכמתו נ"י פ"ה עה"י מופת הדור הצדיק המפורסים כקש"ת מו"ה יואל צבי זצוקללה"ה, המחבר הנוכחי, אשר לא על עצמו בלבד יצא להקדיש כל עתותיו לתורה ולתעודה, כ"א על הכלל כולו יצא להורות לעם ה' דרך ילכו בה והמעשה אשר יעשו עפ"י דתוה"ק, וזה חלקו מכל עמלו בתורה, כחשיכה כאורה, להעמיד תלמודים הרבה ולהאציל עליהם מרוב חכמתו, ויותר שלימד דעת את תלמודיו איזן וחיקר על כל מפעליהם להדריך אותם דרך סלולה, לרגל התורה ואהבת האמת ויראת ה', וכגודל תהילתו, הדר גאונו ויקרת קדושתו, גדלה ענותנותו, ומעולם לא גבה לבו ולא רמו עיניו כ"א בענו' ויראת ד' חופף עליו כה"י, וקידם כל אדם בסבר פנים יפות, קטן וגדול הי' שו' בעיניו, אוהב את כל האדם ומקרבן לאביו שבשמים:

מי יתנה תוקף טהרתו, ומעלות חסידותו, וגבורות פרישותו, אשר איזן ותיקן לעצמו הרבה גדרים וסייגים להנצל מכל נדנוד איסור, אשר גם בימים האחרונים טרם קרבו ימי פקידתו, עוד בו נשמתו, לא עזב דרכו בקודש מחסידותו ופרושותו, ומי ימלל עוצם שמחתו והתרגשות נפשו בקיום מצות ה' יתעלה, ומי אשר לא ראה שמחת בית השואבה איך השאיב מים בששון ותסך דמעות גיל ורעדה בברכתו לד' אשר החייהו וזיכהו לקיים מצותיו ית', לא ראה שמחה של מצו' מימיו, אף זו רב טרחו והתעסקו ודקדוקו במצות ה' באהבה עזה ובתשוקה נפלאה ובכל מיני הידור, מכל מה שהפה יכול לדבר, ואם אמרתי אספרה כל מעשי תקפו וגבורתו בתורת ה' ומעשה צדקותיו ומצות ה' ברה, הלא הזמן יכלה ועד חלק העשירי לא אגיע, עליו אה"כ אשרי איש ירא את ה' במצותיו חפץ מאד והן בעודנו רך בשנים כבר תריסר רוח ד' נוססה בו ועזב מקום מולדתו וכתת רגליו לילך ולדרוש לו רב בתורה, ולא נתקררה דעתו הטהורה, עד שמצא את שאהבה נפשו הוא רבו המובהק הגאון האדיר מופה"ד מוהר"ם א"ש זצוק"ל אבד"ק אונגוואר בעמ"ח שו"ת אמרי אש זי"ע, ומאד נמצא לחן בעיניו ושבחו' רבנן לדצב"י, ולמד שם לערך ז' שנה עד עת אפריונו, ואח"ז ניתן לו מאת רבו הקדוש הנ"ל הורמנותא דמלכא בגושפנקא דילי' על הוראתו בקדושה, וסמך בשתי ידיו עליו והאציל מן הרוח אשר עליו, ויצוהו לשבת על כסא ד' לשפוט מישרים לאורך ימים, ובשקידתו העצומה, בתורת ה' תמימה, עלה ונתעלה כי כתרוהו וענורו' לאב"ד ור"מ בכמה ק"ק, ולבסוף הונף והורם לאב"ד ור"מ בק"ק חוסט והגליל יצ"ו ושם מ"כ זי"ע, וגם זכה להסתופף בצל הקודש מרן הגאה"ק רשכבה"ג כ"י מו"ה חיים ה"ש זצוק"ל האבד"ק צאנז זי"ע, וחיבה יתירה נודעת לו מעמו כי קראו ע"ש רבו המובהק הנ"ל "ר' מאירלס תלמוד, (וסיפר לי הרב מוהרש"ד דומ"צ דפה יצ"ו ששמע מפיו הקדוש שא"ל שאינו מאו' לו ג"ע יותר גדול מהשעשועים שהי' לו אצל שני רבותיו הנ"ל נבג"מ זי"ע):

ואל אלקי דלפה עיני אל הלקח מאתנו ארון אלקים, וניטל ממנו עטרת צב"י תפארת ראשינו, מחמד עוזינו פאר זמנינו, (בי"א לחודש כסליו שנת תרנ"ב לפ"ק) הוא הלך למנוחה, לאור באור החיים, ואותנו עזב לאנחה, כי בא השמש בצהרים ונפשי מתרפקת על כ"ק חמ"ז הגהמ"ח זצ"ל והמו מעי לו, כי בן אין לו לעיין עליו לעשות כ"ר לנשמתו ז"ל, (כי בעו"ה נלקחו ממנו פרי בטנו בניו היקרים ילדי שעשועים מקטנים ועד גדולים, אשר כבר נתגדלו על ברכי הורם, ובראשם בנו הגדול החביב ה"כ כ"ק חמי הרב האי גדול הוא חסיד הוא עניו חריף ובקי צדיק ונקי, המפו' כקש"ת מו"ה משה שמעון זצללה"ה שהי' אבד"ק דיורא יצ"ו ושם מ"כ אשר נקטף בעודנו באבו ועוד לא הגיע לחצי ימיו כבר ל"ב שנה הלך לאור באור החיים פחז כמים, תנצבה"ח, ועוד נשאר לו בן זקונים בר חכים טובא אשי הי' נקרא ע"ש רבו הקדוש הנ"ל כ' מאיר ז"ל, ובעו"ה ג"ז נלקח מאתו כבר חמיסר, ושמעתי מפ"ק כחומצ"ל שאמר עליו כי זה העלם הי' עולה על כולנה, ועכ"ז לא נפלו פניו וקיבל עליו דין שמים באהבה ובחיבה יתירה) ותהי זאת נחמתי כי הניח אחריו ברכה חי' שו"ת להלכה והרבה חי' אגדה, (ואי' במד' בן עזאי או' זה ספר תולדות אדם זהו כלל גדול בתורה, ואפ"ל בדרך צחות דהנה אחז"ל דבן עזאי לא נשא אשה יען שהי' נפשו חשקה בתורה, ולז"א "זה ספר" היינו מי שלומד בתוה"ק וכותב ספר הוא עיקר תולדת אדם כמחז"ל שעיקר תולדותיהן של צדיקים תורה ומע"ט) לזאת אזרתי כגבר חלצי, ושמתי נפשי בכפי, ועמלתי בזיעת אפי, להקים מחשבתו הטהורה אשר גילה לי טרם פרידתו, שמאד נפשו איותה להדפיס חי' תורתו, (כי מסר לי כי"ק להעתיקם ולסדרם לאשר הי' יודע כי אם אין אני לו, שיפוצו חוצה מעיינתו, ושפתי צדיק ידובבו במקום מנוחתו, והצבתי לו יד ושם בתפארת, לחקוק ח"ת בעטו ברזל ועופרת, למען יהי' זאת לו נצח למזכרת, והנה קראתי בשם לנועם המחברת הנוכחי בית היוצ"ר כי שמו הקדוש בקרבו כי הוא ר"ת ר' יואל צבי וגם שמעתי מפה"ק שהי' מבקש לקרוא בשם יוצ"ר וע"כ סמכתיו על לשון המקרא (ירמי' ק' י"ח) קום וירדת בית היוצר וגו' וארד בית היוצר:

והנה לא לבד לנשמת הצדיק הוא לתועלת כמבואר, אבל גם לנו נצמח מזה רב התועלת כאשר אבאר, דהנה שמעתי מפ"ק כ"ק חמ"ז הגהמ"ח זצ"ל לפרש מה דפירש"י ז"ל בפ' ויצא יעקב וגו' כל זמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה יצא צדיק מן העיר פנה הודה וכו', הכוונה בזה הוא ע"ד הכ' (עמוס ק' ב' ו') היתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו, וצ"ב הלשון בעיר, אך הכוונה עפמ"ש הרמב"ם ז"ל בה' שופר אעפ"י שתק"ש גזה"כ הוא רמז יש לדבר עורו ישנים מתרדומתכם וכו', וזש"ה היתקע שופר "בעיר" היינו בהתעוררת (ע"ד עורו ישנים) אזי א"א שהעם לא יחרדו כי דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב, וזהו ג"כ הכוונה כאן, כ"ז שהצדיק "בעיר" היינו בהתעוררת ר"ל אף לאחר פרידות הצדיק מן העולם עדיין הם מחזיקים בתומם וזוכרים בו ובתורתו וצדקתו, ויקרת הנהגתו, ומתאוים תאוה לעשות כמעשהו, אזי הוא הודה הוא זיוה וכו' היינו שעדיין תגין עליהם צדקתו ויראתו כבחיים חיותו כאז"ל גדולים צדיקים במיתתן וכו', אבל אם יצא צדיק מן העיר היינו שהתעוררת של הצדיק יצא מלבם וכבר הסיחו דעתם לגמרי מגודל צדקתו וכשרון מדותיו, אזי פנה הודה וכו' עכדפ"ק וש"י. ולי נכדו נלע"ד להוסיף נופך בשמי ולהסביר דבריו הקדושים בביאור יותר קצת, דהנה הגאה"ק בעל יש"מ בפ' תולדות כ' לבאר מחז"ל (במגילה) שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, עפ"י דאי' בסה"ק דכשאומר דבר בשם אומרו שפתותיו דובבת בקבר דהיינו שמעורר חיות להצדיק וע"כ נחשב להדור והיינו שדרשו אגורה באהליך עולמים דהוי כדר בעוה"ז והבן, והנה הבכ"ש במס' ר"ה כ' ד"נ, ותו"ד דכשהצדיק קבוע במקומו נאה להם ולעולם דכל קבוע כמע"מ ואז ורב חסד משא"כ כשהוא נע ונד יע"ש, והנה דבריו נכונים כמו דקיי"ל נכבשינהו דניידי, מיהו לפי"ז כל החיים מתנועעים תמיד ממקום למקום ולכך באמת העולם נדון בתר רובא ולא כמ"ש הוא ז"ל, אך אחרי המות הרי הגוף בקבר עד עת התחי' וא"כ אז הוא מחצה ע"מ רק אז לא נחשב בין החיים אבל כשאומרים דבר הלכה משמו אז מתעורר חיות להצדיק ואז נחשב בין החיים וגם הוא קבוע וא"כ אף אם הי' העולם רשעים ח"ו אז ורב חסד מטה כלפי חסד ולכך שפיר ודאי מביא גאולה לעולם עכתוד"ק ע"ש ודפח"ח:

ומעתה יובנו היטב ד"ק של כחמז"ל הנ"ל וה"פ כ"ז שהצדיק בעיר' ר"ל שהצדיק גופא נתעורר והיינו ע"י שהעולם מתעוררים בהצדיק וזכרו לא יסיף מלוח לבם כנ"ל ואז ממילא גם הצדיק עצמו נתעורר בקבר ונתעורר בו חיות חדש כשזוכרים בו ואו' דבר שמועה מפיו כנ"ל וא"כ הוא נחשב בין החיים וגם הוא קבוע ולכך הוא הודה וכו' והיינו שמגין על הדור עוד ביתר שאת מבחיים כנ"ל משא"כ אם יצא צדיק מן העיר היינו שהעולם אינם מתעוררים בו ובתורתו וממילא גם הצדיק אינו מתעורר בקבר ולא נחשב בין החיים ולכך פנה הודה ח"ו וא"ש, ובזי"ל חבל על דאבדין היינו שנאבדו מזה העולם לגמרי יען שאין מי שיתעורר במו ולהחזיק בתומת הצדיקים והישרים ולכך ממילא לא משתכחין עוד כי לא נחשבו בין החיים כנ"ל, ועד"ז יתפרש מ"ש ישעי' הנביא הצדיק אבד ואין איש שם על לב וגו' דהנה אי' בזוה"ק דלפעמים הצדיק נתפס ח"ו ע"י שהקב"ה רוצה לגזור ח"ו איזה גזל"ט ואם הצדיק יעמוד בתפילה ע"כ יתבטל הגזירה כנ' ותגזור או' ויקם, לכך ניטל ח"ו מהעולם שלא יוכל לבטל, אמנם לכאו' ק' הלא גדולים צדיקים במיתתם וכו' וא"כ עדיין יוכל להגין ולבטל הגזירה עוד ביתר שאת מבחייהם, אמנם זה ניחא אם זוכרים בהצדיק ואז הוא נחשב בין החיים כי נתעורר בו חיות חדש כנ"ל אזי שפיר יוכל להגין על דורו משא"כ אם ח"ו אחרי שובו אל אדמתו, נשכח זכרו ותהלכותו, א"כ לא נחשב בין החיים, ושוב לא יוכל להגין על הדור ח"ו וז"ש המקונן הצדיק אבד היינו שנאבד לגמרי מן העולם יען כי אין איש שם על לב היינו שאינם משימם אל לבם גודל צדקתו ויראתו וא"כ לא נחשב בין החיים ולכך באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק והיינו כדברי הזוה"ק הנ"ל והבן, וזש"ה (משלי) זכר צדיק לברכה היינו כשזוכרים בהצדיק ואומרים דבר שמועה מפיו או איזה מדה טובה והנהגה טובה שאחז צדיק דרכו ויתעוררו גם המה לעשות כמעשהו, אזי גם להצדיק נתעורר חיות חדש, ועוד יעלה כנשר אבר, ושפתותיו דובבת בקבר, וממילא הוא לברכה כי הוא גורם וממשיך שפע ברכה והצלחה ומביא גאולה לעולם אכי"ר

ועתה בשפתי רננות, תבענה פ"י תהילות, לנורא עלילות, על כי הפליא חסדו עמדי לעשות לכ"ק מר חוזצ"ל עטרת, לצבי תפארת, (עטרת זקנים ב"ב) וכן יזכינו הי"ת להוציא לאורה, יתר שו"ת וחי' הלכה, והרבה חי' אגדה, וזכות כ"ק מר חותני זקיני הגאה"ק המחבר זצ"ל יעמוד לי שאזכה גם אנכי ממנו להבנות, ואזכה לראות בנים וב"ב עוסקים בתורה, ובמצות באמת, ולשבת עה"ת ועבודה תמה מתוך נחת עד ירחם ד' עלינו וישיב לב בנים על אבות, ותחזינה עינינו מהרה בשוב ה' את שיבת ציון בנחמת לפ"ק, הכ"ד המעתיר הבעה"ח פק"ק חוסט יצ"ו יום שנכפל בו כ"ט באמירה, תרונ"ה ליצירה, לס' ראה. אנכי נותן לפניכם היום ברכה:

ה"ק יצחק פרענקיל:

בלאאמ"ו הרב הגה"צ מוהר"א זצ"ל בעהמ"ח ס' אבני אליהו עה"ת שהי אב"ד בלעוועלעק יע"א בעל נכד המחבר זצ"ל:

אמר נכד המחבר:

למען רוות נפשות הצמאים לשמוע דברי אגדה מהני מילי מעליותא שיצא עתק מפי אותו צדיק וגם כי מבואר במד' בשעה שהפרוטה מצוי' הכל רצין אחר הלכה ובשעה שאין הפ"מ הכל רצין אחר הגדה, ובפרט כי לא רבים יחכמו לעיין בענייני שו"ת, לזאת אמרתי אלכא נא ואלקטה באומרים מדרשותיו הנחמדים, המלאים דברי מוסר ותוכחת חיים המתלהבים לב האדם לאבינו שבשמים, ונזכה לעלות לציון וירושלים בב"א:

תוכן העניינים

שות בית היוצר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה