אור ברסלב

שות באר משה (ירושלמסקי)· רבי משה נחום ירושלימסקי

ח"ג סימן לב

ח"ג סימן לא

דברי ידיד החכמים הרב הגאון הגדול החו"ב גור הרבנים וכו' כקש"ת מוהר"ר חיים אלעזר וואקס וצ"ל אבד"ק קאליש ופיעטרקוב והגלילות, מ"ש לי בענין המוטער שפיגעל לכתוב לו חות דעתי אחרי שהשיג ספרי ברכת משה. [ז"ל] ב"ה יום ב' טבת שנת תרמ"ו לפ"ק פיעטרקוב, שוכ"ט לכבוד ידידי הרב הגאון החריף ובקי נר ישראל עמוד הימיני פ"ה פאר הדור כש"ת מוהר"ר משה נחום ירושלימסקי נ"י אבד"ק קאמינקא יע"א. בראשונה אקדם לו בתשואת חן על אשר שלח לי ספרו הנחמד הנקוב בשם "ברכת משה" ואם כי מעט פנאי יש לי ראיתי בתוכו דברים יקרים ועל אשר לא כתבתי לכבודו תיכף כי עתותי אינם בידי ועלי מוטל יותר טרדות מכל הרבנים אשר כגילי הן בעסקי העיר רבתי עם הי"ו הן בטרדת השיעורין תמידין כסדרן הן בעניני ארץ הקדושה וחפצתי להשתעשע עם כבוד הדר"ג בדברי תורה ע"כ כאשר ראיתי בחבורו הנחמד שמפלפל על דברי הנוב"י דאם תחב הדאקטער אוסטרעמענט לתוך א"מ צריכה נקיים והדבר הזה שכיחא הרבה ונשאלתי ע"ז מכמה רבנים והשבתי כפי התשובה הרצופה פה ההעתק ולא חפצתי לקלוע להלכה כן עד אשר אתייעץ עם גדולי הדור ועתה ראיתי גם בחבורו הטהור דיבר מזה ימחול נא הדר"ג לקרות את הרשום בתשובתי וכאשר ישיבני הדר"ג דעתו הרחבה אי"ה ונפלפל יחד כן נקבע הלכה לדורות. והנני ידידו הדורש שלום תורתו באהבה דבה חיים אלעזר וואקס אבד"ק פיעטרקוב והגליל. והנה מפני הוצאת הדפוס כי רבה היא לא העתקתי כל דבריו כן מה שהשבתי לו בארוכה על כל פרטי דבריו ולא ארשום רק מה שכתבתי בקצרה במה שנוגע לדין זה וכל האריכות שכתבנו בענין זה בעזר החונן דעת קנה מקומו בספרי כליל תפארת אשר בו אסיפות רועי ישראל גאוני הדור מה שפלפלתי אתם בדברי' הנוגעי' לחבורי]. שוכ"ט לכבוד ידידי הרב הגאון המובהק סוע"ה אב החכמים נזר הנבונים עה"י פ"ה וכו' וכו' כקש"ת מוהר"ר חיים אלעזר וואקס שליט"א הגאבד"ק פיעטרקוב והגליל, אשר בדיק לן מר בדבריו היקרים שהשיב בענין המוטער שפיגעל הנה כל דבריו קילורין לעינים ובקצת דבריו קלע אל המטרה אחת שכתבתי בספרי "ברכת משה" (סי' כג) אכן בענין א' נטה לדרך אחרת ע"פ דברי הר"מ בפי' המשנה (שהבאתי ג"כ בחבורי) שכ' לחלק עפ"ז דבתחב הכלי והוציא בעצמו ל"ש דין זה (דא"א לפהמ"ק בלא דם) כיון דלא היה כח הדוחה מעצמו שיצא שום דבר הנה בספרי שם (אות ב) לא כתבתי כן אלא דהוצאת השפופרת לחוץ הוי כיצא איזה דבר ורק בנפתח המקור מעצמו בלא הוצאת שפופרת ולא יצא שום דבר בזה לא אמרו א"א לפהמ"ק בל"ד יעו"ש והיינו דאף דיש מקום בראש לחלק כן מסברא אבל איך נסמוך בענין חמור כזה על סברותינו [והתפארת למשה שהביא הדר"ג אינו לפני ולא נמצא כעת באוצר ספרי לראות על מה דבריו הוטבעו לחלוק על הב"י אם יש לו איזה ראיה או שכתב כן מסברא דנפשיה] נגד דברי מרן הב"י (סי' קפח) שכתב דהכנסת השפופרת ויציאתה הוי ג"כ פהמ"ק ובודאי דס"ל דזה מקרי ג"כ יציאת איזה דבר וכמ"ש בספרי שם וכמ"ש ג"כ חותנו ידידי הגאון מאור הגולה מהר"י מקוטנא הי"ז וע"כ לא סמכתי להקל יותר ממה שכתבתי בספרי (סי' כג) שם אבל היכא שהכניסו ודאי השפוד שקורין זאהנד לעומק שבמקור או חתיכת גאמע או עץ להרחיב נקב שבמקור כאופן שכתבתי בספרי שם (סי' מה) להחמיר בודאי באופן זה שנכנס ודאי למקור וליכא ג"כ הפסק דשפופרת ונסתרו כמה היתרים ממ"ש בסי' כג שם לא אכניס ראשי להקל נגד הב"י וגאוני ארץ זולת אם יסכימו גאוני דורנו ויקבעו כן להלכה דפתיחה מבחוץ לא מקרי פהמ"ק (כדברי התפל"מ) אבטל דעתי נגד דעתם הרמה אבל לע"ע נלפע"ד להחמיר באופן שהכניסו ודאי הזאהנד להמקור וכמ"ש שם בספרי (סי' מה) ומ"ש הדר"ג מדברי המשנה דאהלות (פ"ז מ"ד) ודברי הש"ס חולין (ע"א) גם אנכי בתשו' לבראדי כתבתי בזה על דברי הגאון מהרש"ק ז"ל בתשובתי שנדפסה בס' לקוטי צבי להרב מהר"ץ משם בתשו' ז"ך ספרו של הגאבד"ק סטאניסלאוו שתמה על הסוברים שאשה שהמילדת בדקה אותה טמאה נדה דנעלם מכולם המשנה דתולין (ע"א) האשה וכו' וכתב ע"ז המהרש"ק דזה דברי בורות ממש דאפי' בר בי רב דחד יומא לא עביד למטעי דשם מיירי מטומאת מת כמפורש דהחיה טמאה ומה ענין טומאת נדה לכאן וכתבתי בתשו' שם דהמעיין בתוס' שם ד"ה והאשה ובתוס' בכורות (פב ע"א) ד"ה עד יראה שדברי הגאון מסטאניסלאוו נכונים וברורים והיינו כדברי הדר"ג בקונטרסו ולדינא נלפע"ד כמש"ל. ידידו המכבדו כרוב גדולהו דו"ש באה"ר וא"ע משה נחום ירושלימסקי אבד"ק קאמינקא. אח"ז בא לידי ס' תפארת למשה וראיתי שהקיל בזה רק מסברא הנ"ל (כיון דלא היה כח הדוחה מעצמו מבפנים) ובכל זאת (אף דהוא היה מהגאונים המצוינים שבדור) קשה לסמוך עליו נגד דברי הב"י היכא שהכניסו ודאי למקור. אחר זמן נדפס ס' דעת תורה וג"ד מכבוד ידידי הגאון המובהק האבד"ק ברעזאן וכבדני בו למנחת מרחשת אהבה וראיתי בהוספותיו לק"א (אות סא) שפלפל ג"כ בדין זה והביא ג"כ דברי הפה"מ להרמב"ם ר"פ המפלת (שהבאתי בספרי) דמבואר מדבריו דדוקא ביצא איזה דבר א"א שלא יצא עמו דם ושכ"כ בשו"ת עט"ח חיו"ד (סימן ח"י) ואח"כ הביא ג"כ דברי התל"מ שדחה דברי הב"י במ"ש מהא דשפופרת והעלה דדוקא אם נפתח מבפנים א"א בלא דם משא"כ בנפתח מבחוץ ע"י אדם וכ' ע"ז ואף דראייתו מהא דהשמש דש עד צואר הרחם פתח המקור וכן הבדיקות שבסי' קצו יש לדחות לפמ"ש החת"ס (סי' קעט) יעו' בשו"ת ב"ח החדשות (סי' לד) ותשו' מ"ב (סי' מט) ושו"ת ב"ש ח"ב (סי' לט) אבל מסברא י"ל כן (יעו' בהגהות הגאון רב"פ על הנוב"י מה"ת שם חיו"ד סו"ס קכ שרמז ג"כ לרש"י נדה (כא ע"א) ד"ה בלא דמשמע דס"ל כפיה"מ להרמב"ם יעו"ש) אח"כ בסוף דבריו הביא ג"כ מדברי להלכה. זה לשונו וראיתי בשו"ת ברכת משה (סי' כ"ג) שהאריך ג"כ בזה להקל והביא דברי הרופאים בענין זה ובסי' מה הביא שחזר וחקר היטב כי במשיחה אינו מכניס הקולמוס להמקור רק עושין מבחוץ ועי"ז מתרפא מבפנים ולכן יש להקל רק לפעמים צואר המקור עקום ועי"ז לא תוכל להוליד ומוכרח להשוותה ומכניס זאהנד בעומק להסדק ועי"ז יוכל למודדה ולפעמים עי"ז יוצא דם וכן כשהנקב באם קטן מכניסים גאמע ומונח שם כמה שעות וכשמוציאים אותו ע"פ רוב מלוכלך בדם ולכן בכה"ג יש לטמאה משא"כ במשיחה וקילוח וכדומה בבדיקת המוטער שפיגעל יש לטהרה יעו"ש בברכת משה וכן חקרתי מרופא מומחה גדול והגיד לי ככל הנ"ל וע"ע בשו"ת תורת נתנאל (סי' ה) וכו' וגם בשו"ת שאילת יעב"ץ ת"ב (סי' ה) באמצע התשו' וכו' עכ"ד ידידי הגאבד"ק ברעזאן וגם ידידי הרב הגאון המובהק מו"ה אברהם יחזקאל ארלאזאראוו אבד"ק חארקאוו אחרי שהגיע לידו ספרי ברכת משה במכתבו משנת תרמ"ז כ"ט ניסן פלפל ג"כ בהיתרא דהמוטער שפיגעל שכתבתי בספרי וכתב ג"כ שחקר אצל הפראפעסארין בחארקאוו ואמרו דהמוטער שפיגעל אינו מגיע למקום שהשמש דש. אח"ז נדפס ס' בית יצחק ליד"נ הרב הגאון החריף העצום וכו' ר' יצחק שמעלקיס שליט"א אבד"ק לבוב והגליל וראיתי שם (סי' יד) שהאריך לפלפל בדין זה כרוחב חו"ב אח"כ באות טו"ב מבאר חות דעתו בגוף השאלה דיפרד לארבעה חילוקי דינים ושם בדין ב' כתב זה לשונו בדבר השאלה שהרופא מכניס המוטער שפיגעל בבית החיצון לראות עי"ז אם יש איזה מכה סמוך למקור כבר שמעתי מרופא מומחה שהוא אינו נכנס למקור אדרבא הוא מצמצם להכניס סוף המקור היינו צואר הרחם לתוך השפיגעל לראות אם יש איזה מכה בדופני המקור מבחוץ ע"כ ג"כ אין חשש בזה לפתיחת המקור לא מבעיא לדעת החו"ד יש להקל אלא אפי' לדעת הגאון מהרש"ק שחשש לדעת הב"י (סי' קפח) מ"מ אם יש ספק אם נפתח פי הרחם יש להקל מס"ס כמ"ש לעיל וכש"כ בזה שאין ספק כלל וכ"כ בספר ברכת משה. הנדפס מחדש ושם הביא ג"כ בשם הגאון מקוטנא נ"י להתיר אך באופן שהאשה אומרת שאינה מרגשת כאב דאז ודאי לא הכניס הכלי למקור אמנם אם האשה מרגשת כאב נלע"ד להורות לאשה שתשאל לרופא מומחה אם אומר שנכנס בהכלי לרחם אזי יש להחמיר לספור ז"נ כדברי הגאון מהרש"ק ואם אומר שלא נכנס להרחם כיון שכבר כתבתי שיש סברא להתיר מס"ס בספק נכנס ע"כ יש להאמין להרופא ובאם שבדקה בתוך ז' נקיים בג' ימים הראשונים יש להחמיר ואם אחר ג' ימים תלוי בראות עיני המורה יעו"ש בדין ד' שאם הכניס הרופא הזאהנדע כיון שהוא נכנס בעומק אף שהיא דקה מאד כיון שהוא בודאי נוגע בכל הגידים והעורקים שבפנים הרחם והרבה פעמים הוא מוציא דם ע"כ יש לחוש ולהחמיר יעו"ש והוא מכוון למ"ש בספרי שם (סי' מה). ואלה דברי מכתבו של הרב הגאון זקן הרבנים ופאר הדור המפורסם בכל אפסים וכו' ר' יצחק אלחנן וצ"ל, אחרי שהשיג ספרי ברכת משה. [ז"ל] בעה"י יום ו' עש"ק ד' מבת תרמ"ז קאוונא, רוב שלום וישע רב אל כבוד ידיד נפשי ולבי ה"ה הרב הגאון המפורסם סיני ועוקר הרים חו"ב בחד"ת ויא"מ וכו' כקש"ת מוהר"ר משה נחום ירושלימסקי שליט"א אבד"ק קאמינקא יע"א שוכט"ס. אחדשה"ט מכתבו היקר עם ספרו הטהור "ברכת משה" לנכון הגיעני וגודל תשואת חן למעכ"ת הדר"ג ע"ז ולע"ע מחמת גודל חולשתי וטרדותי העצומים אין לי פנאי לעיין בספרו היקר ואי"ה כשירויח לי ה' אז אראה לעיין בו ולהשתעשע באמרותיו הטהורות ומאד צר לי על חלישת בריאותו ומקרב ולב אתפלל לה' לחזקו ולאמצו וישוב לבריאותו הטובה ויאריך ה' ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים זירום קרן הצלחתו וקרן אור תורתו מעלה מעלה ויזכה לראות בישועות כלל אחב"י וישמחני בקרוב בבשורתו כי שב אל מצב בריאותו איתן ובזה ישמח לבב אוהבו לנצח. ובדבר בדיקת הרותאים ע"י מאשינע בתוך המקור (שדבר בספרו הטהור ברוחב בינתו בחו"ב) הנה לדעתי אם אינה גדולה יותר מן אצבע יכולים להתירה וביותר אין אני מקיל בזה ואין לי כת להאריך כי הנני תלש ועיף ויגע עדיין מטלטול הדרך וכו' שלא ימוש התוה"ק מאתנו ומזרעינו וכו' ויחן ה' בלב השרים והיועצים עלינו לטובה א"ס. והנני שולח להדר"ג שליט"א ספרי נחל יצחק החדש יהיה מטובו להודיעני כשישיגו וה' יצליחו למעלה מעלה ברוחניות וחומריות כנפשו ונפש ידידו המחכה לישועת ה' ולהרמת קרן התורה הקדושה דורש שלום תורתו באהבה רבה יצחק אלחנן ספעקטאר החונה פה קאוונא. והנה מכותלי מכתבו הטהור ניכר שלא דבר מענין המאשינע אשר עם גדולי הרופאי' אשר לפמש"ל כולם יסכימו שאינו נכנס למקור כלל (זולת ע"י זאהנד וגאממע לפרקים כמש"ל). סוף דבר הכל נשמע כי זכיתי שגאוני הדור ארזי הלבנון הביאו דברי להלכה ולמעשה ובעזר החונן דעת לעני ממעש זכיתי לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא כי אם לא הכניסו זאהנד או גאממע [דאז רק מי שדעתו רחבה יוכל להקל ולסמוך עצמו על התפל"מ וגם הגאבד"ק חארקאוו במכתבו אלי כתב דלפעמים שפותחין המקור בדבר דק מאד כזאהנד נראה דודאי לא יהיה רחב כמו השפופרת ובראשו מכחול ואולי אפשר לומר לסניף כ"ד דאינו דומה הרגשת הזאהנד הדק להרגשת שמש ועד ול"ש לומר בזה דטעתה בהרגשה, אבל אין דעתי נוחה להקל באם הכניסו ודאי למקור דכפי שראיתי תמונת הזאהנד לא נוכל לומר ע"ז דהוא דק שבדקין ובפרט דגם הרופאים מודים דלפעמים יוצא דם כשמוציאין השפוד מהמקור כמ"ש בספרי שם (סו"ס מה) ע"כ חלילה להקל בזה לפע"ד] רק בסתם בדיקת המוטער שפיגעל השכיח כעת בכל הנשים העוסקים ברפואה בזה ודאי וברור לפע"ד דיש לתלות בטהרה. סיימנו ספר שלישי בטהרה לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי וכגון דא צריך למודעי כי עוד הרבה תשובות השייכים לספר שלישי ובפרט לשער כלל גדול בתורה נשארו בכתובים מרוב חולשת כחי וגודל הנחיצה לברך על המוגמר וע"כ לא יתפלאו הקוראים כי בשער התירוצים רשמתי כמה פעמים לעיין בשער כלל גדול ולא ימצאו בספרי מזה כי ענינים אלו נשארו בכתובים עמדי ועוד חזון למועד להיות למשמרת כשאזכה בחיים להוציא לאור עולם עוד מחבורי הרבים אשר חנני ה' אשלים ברצות ה' כל ענינים אלו בתוס' ברכה כיד ה' הטובה בחסדו ית"ש, ואני תפלה ה' חוקיך למדני ותן בלבי אהבה ויראה לזאת התורה והמצוה ולא ימוש ספר התורה מפי ומפי זרעי וזרע זרעי מעתה ועד עולם. הכותב וחותם פה אסטראלענקא מדינת פולין משה נחום ירושלימסקי בן לא"א הרב הגביר רחים רבנן צדיק תמים במעשיו ר' בנימין זצ"ל מטאמאשפיל מחוז פאדאליאן נכד אדירי התורה עמודי ההוראה אשר כל בית ישראל נשען עליהם המהר"ם מרוטינבערג ומהר"י ווייל ומהר"י מינץ ומהר"ם פאדוואה והכית חדש והטורי זהב ומרנא רבי ר' העשיל זצ"ל ורבינו חיים כהן ז"ל ורבינו ר' ישראל חריף מסאטינוב זי"ע:

תוכן העניינים

שות באר משה (ירושלמסקי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה