אור ברסלב

שות באר משה (ירושלמסקי)· רבי משה נחום ירושלימסקי

ח"ב סימן לג

ח"ב סימן לב

מלואים לשער התפלה בע"ה הנה בשער הזה הבאתי דברי ידידי הגאונים ארזי הלבנון שיחיו לאוי"וש שיהיה חרות בעט ברזל ועופרת למשמרת לעד ולדורות כי בעניני משמרת החזנות לא יזלזלו ההמונים ואין בכחם לקבל ש"צ בקביעות זולת ברשות הרב ומנהיגי העיר המופלגים היודעים לבחור במי שראוי לכהונה זו להיות מליץ יושר בין ישראל לאבינו שבשמים ומלבד כל האמור למעלה ידוע ג"כ מה שכתב הגאון הק' בעל טהרת הקודש חלק שני (פרק י) בלשונו הטהור עינינו הרואות בזמנינו זה ובמדינותינו מדינת פולין ליטא ורייסין שרובם ככולם כו' מחזירין תמיד אחר ש"צ בקול גדול ונעים זמירות ואינם בודקים בו יותר אם הוא ירא שמים או לא ואם הוא כדאי לשליחות גבוה כזה להיות משולח לילך ולעמוד לפני היכל ה' לבקש צרכי כל ישראל יצ"ו ואם בעל אמונה הוא כי דובר שקרים לא יכון נגד עיני ה' צבאות ואם הוא יודע לכוון בתפילתו כראוי ונכון או עכ"פ לפרש פי' המלות בכל מקום לבל יהיו דבריו כצפצוף העופות או כדברי שיכור שאינן מכוונין כ"א להוציא מהשפה ולחוץ בלבד וכו' והנה אתם עדי שעל כל הדברים האלה אינן משגיחין לדקדק בהם אך הולכין אחר קולות החזנים שמזמרין להם בקול נעים בהרבה מיני ניגונים אף מה שמנגנים לבתי משתאות ובבתי תועבה כו' ניגונים אשר לא ידעום חדשים מקרוב באו לא שירו אבותינו ובזה כביכול צור ילדך תשי וכו' בשעה שבאים לבקש שייטיב ד' לנו הן הם החזנים המתפללים בעדנו ומבקשים צרכינו אז מכעיסין לפניו ית"ש בשירים ירקדו שם לא עשו אבותינו שירים הללו וכו' ודאי על דא וירא ד' וינאץ מכעס ויאמר אסתירה פני מהם כי מי בקש ד' זאת מידינו כי א' המרבה בניגונים וא' הממעט בניגונים ובלבד שיכוון לבו לשמים כו' שעיקר התפלה היא הידיעה כמו שנאמר כי ידע שמי וכו' ולא זו בלבד שמקבלין חזן שאינו יודע לכוון אף פי' המלות אף זו שהוא נער בשנים שמיד אחר נשואין שלו מקבלין אותו שבודאי אין דעתו שלימה כ"כ עם הבורא העלתה על דעתם לשלוח למלך ב"ו נער כזה כש"כ וק"ו לפני ממ"ה הקב"ה וכו' ואין איש שם על לב לעורר ולתקן דברים המקולקלים האלה ולהסיר המכשלה העולה נוכח בית אל בכן ע"ז גם כמזכיר באתי ואולי נושא הפירות לבטל הצרות והגזירות מעלינו וכו' כלל הדבר כל ש"ץ יצ"ו הירא וחרד את דבר ד' ודתו לעולם יוכיח את עצמו ויכוון מחשבתו לד' וכל מה שמזמר יהא בקול נעימתא באופן שיהיה נעים טוב וישר בעיני אלקים ואדם כו' בזמירות ורננות לד' כמו שאמר דוד המלך ע"ה ראש כל המזמרים הרנינו לאלקים עוזנו שאו זמרה וכו' אבל למען יזמרך כבוד שצריך לזמר בניגון של כבוד לד' אז רוח הבריות אנשי יראי ד' נוחה הימנו ובודאי שרוח המקום ג"כ נוחה הימנו כי זה תכלית הזמר וזה יכוון וז"ל הזהר פרשת (ויחי קלה) באמצע המאמר ויכל יעקב וכו' וע"ד צהלי קולך מההוא אוליפנא כל דבעיא ליה לשבחא בקלא נעימותא דיערב לחברייא דשמעין ליה ואי לאו לא יקום לארמא קלא וכו' ואך בזה אל תטעה לומר שמה שכתב הזהר דיערב באודנין דחברייא תעלה בדעתך לומר הן הם החברים אנשי ההמון אדם נמשל כבהמות נדמו כי לאלו ודאי יערבו כל הניגונים שבעולם אף אלו שאסרנו בהם כו' כי אין להם דעת להבחין בין טוב לרע אבל דע שבכל מקום תלמידי חכמים נקראים חברים לאלו צריך שיערב קולם זה דעת הרשב"י במאמרו הנ"ל ואם יודע לכוון בכל התפלה מה טוב ומה נעים וכו' כי מה מאד הפליג והחמיר בזה הזוהר חדש פ' נשא בפ' וידבר ד' כה תברכו ת"ח כיון דש"צ סיים צלותא ואתא לברכא ברכתא דכהנא אצטריך ודאי לכוונא ברעותי' דלבא לברכא ליה לעמא קדישא די בעובדא ובמילולא קשיר קשורא דייחודא וישתכח דעל ידיה מחברכין עילאין ותתאין וכו' ווי ליה למאן דאתא למפתי למריה בלבא רחיקא ולא ברעותא שלימתא כד"א ויפתוהו בפיהם כו' ודא הוא שליחא דציבורא דיסתכל בקדמיתא בסטרא דשמאלא דיליה וכו' ועל ידיה הוי פירודא ולא קישורא דיחודא דצלותא וברכתא תלייא בדיבורא ובמילולא דפומא כולא תלייא בעיקרא דעובדא ומאן דלא ידע עיקרא דעובדא לאו עבידתי' עובדא ואיפגים עובדא ומילולא לא אשכח אתר לשריי' ביה ברכתא ולאו איהי צלותיה צלותא ואתפגים ההוא ב"נ לעילא ותתא ווי להאי ב"נ דפגם צלותיה פולחנא דמאריה עליה כתיב כי תבואו לראות פני רמוס חצרי לא תוסיפו כו' לא אוכל און ועצרה עכ"ל הזה"ק ואיש אשר עיני שכל לו כו' יבין וישכיל כי מי יוכל להגיד את מעשה עבודת ה' כי נורא הוא ויראה שאין רע יורד מלמעלה כ"א האדם בעצמו גורם חלילה הרע כנזכר במאמר הנ"ל ואי פגים עובדי' וכו' וכן בהיפוך גורם הטוב כנזכר דעל ידיה מתברכין וכו' ואז ודאי יתן אל לבו לחקור ולדרוש ולשמור ולעשות ולכוון כראוי ונכון בעבודת האל ונזכה בזכות זה ובא לציון גואל עכת"ד הטה"ק ויעו' ג"כ מיש הגאון המקובל אור עולם מהר"מ גבאי בספרו תולעת יעקב סוד תפלת מעומד (דף טז) זה לשונו הטהור ואוסיף שנית ידי ואומר כבר ידעת היות התפלה בזמן הזה במקום הקרבן כענין שכתוב ונשלמה פרים שפתינו וכתיב ולעבדו בכל לבבכם ודרשו רז"ל איזו היא עבודה שבלב זו תפלה והנה המתפלל צריך לראות את עצמו כאלו הוא במקום הכהן העומד לשרת את ה' ולהזהר בדברים שהכהן נזהר בהם בשעת העבודה וכו' והנה הכהן היה מכוון בענין זה להמשיך האור אל הכתרים המכונים בשם ידים ואל הכתרים המכונים בשם רגלים וליחדם כדי שיתברכו בבת אחת ממקור הכל וכו' כונה כיצד צריך שיפנה לבו מכל מחשבות כבר ידעת כי המחשבה פוסלת במוקדשין ודוגמא זו צריך שלא לערב בתפלה מחשבות זרות וסוד זה תבין ממה שכתבנו בסוד ק"ש ודע כי התפלה שיש בה תערובות מחשבות זרות אינה נכנסת לפני הקב"ה ומכריזין עליה למעלה כבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים כי התפלה ההיא פסולה ולא תעלה לרצון ובעל התפלה ההיא גורם שילמדו עליו קטיגוריא למעלה וירעו מזלו ודע והבן כי המתפלל צריך לכוון בתפלתו מה שהכהן היה מכוון בהקריבו הקרבן וכבר זכרנו זה וזולת זה אין תפלתו מכוונת והעיקר לזה הוא העוסק במקרא ובתלמוד תחלה ואחר בחכמה העליונה והיא אשר תודיע לאשר מצא חן בעיניה הדרך אשר ילכו בה בעבודת האל וזולתו אין מקום לעבוד עבודה אמתית עכ"ד ויעו' ג"כ בספר ווי העמודים מהגאון החסיד מו"ה שעפטעל מפוזנא בן הגה"ק השל"ה זי"ע בעמוד העבודה פרק י' שהאריך בענין התפלה בזמן הזה שחרבה עירנו ושמם בית מקדשנו בעו"ה ואין לנו לא קרבן ולא כהך וכו' כי אין לנו לא אישים ולא אשם לא היכל ולא הזיה ומי יעמוד לנו ביום צרותינו ויכפר בעדנו וכו' ואשרנו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלינו שאנו משכימים ומעריבים בתפלתנו ואומנות אבותינו בידינו וכו' כדי שידע לכוון התפלה לעלות במסילה לעילת עילה ומכש"כ החזנים שהמה שלוחי הקהל יצ"ו שידעו מה יאמרו ויבינו מה ידברו וכונתם תהיה על הדברים היוצאים מפיהם ולא על הנגונים כאשר ראיתי שערוריה בעו"ה ואין ספק שאריכות בקולות היא אריכות הגלות בעו"ה ואשרי הדור שאין מקבלים עליהם שום חזן אם לא שיש בו כל המדות מה שמונה בפ' קמא דחולין, והגאון מהרש"ל בים של שלמה האריך לדבר מעניני החזנים ועכ"פ אין למנות חזן אם לא שידע ויכין עניני התפלה ומצוה גוררת מצוה אם יודע האדם מה שמדבר עי"ז יתעורר הלב ויוריד דמעות וזה מעלה גדולה לתפלה כשבוכה בעת שמתפלל ועיין בזוהר פ' ויחי עכ"ד הווי העמודים ויעו' בספר חסידים סימן תשפ"ה במ"ש ואוי לו למי שירד לפני התיבה כדי ליטול שם ואוי לצבור שיתפללו עליהם שאינם ראוים והקב"ה מונע הטוב מאת הקהל ומעלה כל מי שיסייעום כאלו גזלו את הטוב מן הקהל ועתידים ליתן את הדין וכתיב והמה עזרו לרעה וכתיב נושאים פנים בחורה והתורה צועקת על כל יודעי התורה ועל כל שבידם למחות או מחניפים וכתיב ותופשי התורה לא ידעוני וכתיב על הרועים חרה אפי ואוי לצבור שקטן או גדול מתפלל בעבורם שאינם מבינים וכתיב אי לך ארץ שמלכך נער לכך אם איש שאינו מבין או אינו הגון יודע להרים קולו בנעימות ורוצה להתפלל להוציא את הרבים י"ח לא יתנו להתפלל רע מעללים לפי שאין קטיגור נעשה סניגור וכו' ואם הלב מבין טוב יקבלו ממנו תפלתו ותפלתו זכה עכ"ד ויעו"ש גם כן בסימן תש"ע דבעת שהוא מתפלל לא יעמוד ולא ישב אצל אדם רשע דמהרהר הרהורים רעים ושכינה מתרחקת ממנו וכו' והקב"ה מעלים עיניו מהם וכו' אוי לרשע ואוי לשכנו יעו"ש א"כ נלמד מזה דכש"כ כשהשליח צבור הוא אדם רשע ומהרהר ה"ר דהקב"ה מעלים עיניו מהם ויעו' גם כן בס"ח שם סימן תרי"ב שהביא ספר התשובה של רב סעדיה גאון דקחשיב הנך דברים דבשבילם אין תפלתו של אדם נשמעת א' המתפלל בלא כונת הלב אין תפלתו נשמעת כמו שכתוב ויפתוהו בפיהם ולבם לא נכון עמו ב' השונא את התורה ואינו מקשיב לדברי תורה אין תפלתו נשמעת וכן כתיב מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה ג' מי שאינו משיב לדברי העני ואוטם אזנו מזעקתו שנאמר אוטם אזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה ד' שעושק וגוזל ואוכל את האסור לו כמו שכתוב אשר אכלו שאר עמי וגו' אז יצעקו אל ה' ולא יענה אותם ה' המתפלל בלא נקיות וטהרה כמו שכתוב גם כי תרבו תפלה אינני שומע ידיכם דמים מלאו ו' אשר גברו עונותיו עצמו משובותיו והוא מתפלל בלי עשות תשובה אין תפלתו נשמעת כדכתיב ויהי כאשר קרא ולא שמע עכ"ד הס"ח [ויעו' בס' אור המאיר פ' תצוה מה שהאריך בענין אחריות הש"ץ שהוא צריך לקבץ תחלה אצלו בחי' צרופיהם של כללות הצבור והוא בחי' המעבר אשר דרך בו עוברים כל אלו הצירופים ואיך לא יירא ויפחד וחיל ורעדה יאחזנו טרם יעבור לפני התיבה יפלס במאזני שכלו אם ראוי הוא לכל הנזכר ואם כחו יפה לעוז במעוז שכלו ועוצם השגתו לדעת פרטי הצירופים כמדובר ובהאיך אנפין יקום קדם מלכא להיות ש"צ ולהעלות תפלתם דרך פתחו מעט הכמות יעו"ש באורך וכל המעיין בזה תסמר שערות בשרו בידעו כי קשה למצוא ש"ץ כזה בדור יתום כדורנו]: ומעתה החזן אל"ב הנ"ל אשר שבע תועבות בלבו כי מלבד שנמצאו בו כל הששה דברים דקחשיב הס"ח דמעכבים שערי תפלה נמצא בו גם תועבה השביעית שמנבל פיו כמש"ל דאין קטיגור זה נעשה סניגור והדברים פשוטים דשנאוי כזה לא ישמע ד' קול תחנוניו ומסיר אזנו משמוע תורה (היינו לקול התורה ונושאי דגלה) גם תפלתו תועבה ונסיים בדבר אגדה להבין דברי המד"ר תבא פ"ז בפסוק כ"ח א' והיה אם שמוע תשמע בקול ד' וכו' ונתנך ד' אלקיך עליון על כל גויי הארץ זש"ה (משלי ח' א') אשרי אדם שומע לי אמר הקב"ה אשרי לאדם בשעה ששמועותיו לי מהו לשקוד על דלתותי אמר הקב"ה אם הלכת להתפלל בתוך בהכנ"ס אל תעמוד על הפתח החיצון להתפלל שם אלא הוי מתכוין להכנס דלת לפנים מדלת כו' על דלתי אין כתיב אלא על דלתותי ב' דלתות עכ"ל המד"ר וצריך להבין השייכות מדרשה זו לפסוק זה וגם מהו הכונה אשרי אדם ששמועותיו לי וגם המשך סוף דברי המדרש ולפי מה שכתבתי לעיל א"ש דהא דמסיר אזנו משמוע תורה קאי גם על הלומד התורה אם אינו לשמה דהעיקר היא ע"מ לעשות ולשמוע לקול התורה המכרזת על גפי מרומי קרת שמע בני מוסר אביך וכו' ע"כ גם הלומד או שומע קול נושאי דגל התורה אבל אינם נכנסים לאזניו לשמוע לקול פנימית התורה לשמור ולעשות ולקיים הוי מסיר אזנו משמוע תורה (כיון דבאמת אינו שומע לקול התורה לקיים כאמור) וגם תפלתו תועבה כיון דהוא שנאוי לפני ד' והנה החילוק בין שונא לאוהב מובן לכל דמי שבא אוהב נאמן לפניו וחביב עליו חבורתו הוא מבקש ממנו שיכנס עמו לפני ולפנים אף דעי"ז כשיצטרך ליצא יתעכב יותר מ"מ הא חביב עליו ישיבתו בביתו משא"כ כשבא שונא לפניו ומוכרח לדבר אתו אזי רוצה שידבר אצל הפתח כדי שיהיה מוכן לצאת מהרה דוגמא לזה מי שתפלתו חביבה לפני הקב"ה (מפני מעשיו הטובים ששומע לקול פנימית התורה לקיים מה שנאמר בתורה) וקשה עליו פרידתו (בבחי' עצרת תהיה) רוצה השי"ת שיכנס לפנים מן הפתחים דאף כשיצא מהמקדש מעט לא יצא מהר אלא יתעכב מעט (בבחי' עצרת) אבל מי שאינו חביב לפני הקב"ה אף שהבטיח ד' לשמוע כל תפלה אבל רוצה שיעמוד הוא אצל הפתח בכדי שיצא חיש מהר והנה זה ידוע כי העומד למעלה בראש במקום כנסת רבים הוא היוצא אחרון כי העומדין למטה מעכבים דרכו מלצאת וכן הוא תמיד הנכנס ראשון יוצא אחרון וזה כונת הפסוק והיה אם שמוע תשמע בקול ד' (היינו שלא יסיר אזנו משמוע תורה וישמע לקול פנימית התורה שהוא קול ד' שובר ארזים לשמור ולעשות דאז אתה בן חביב לפני ממ"ה) אז ונתנך ד' אלקיך עליון על כל גויי ארץ שתהיה במחיצה עליונה לפני ולפנים מכולם בכדי שכשתצא תתעכב ג"כ יציאתך להורות על בחי' עצרת כי קשה לפניו ית"ש פרידתכם וזה ג"כ כונת המדרש זש"ה אשרי אדם שומע לי וכו' בשעה שמועותיו לי ר"ל דלא מהני מידי שמיעה חיצוניות כשומע קול קריאה בעלמא אלא שמיעה פנימית לשם ד' (ע"ד ויקחו לי תרומה שפרש"י לי לשמי) אלא בשעה שהוא קורא בתורה או שלומד מפי מורה יהיו שמועותיו לי לשמי שישמע לקול פנימית התורה המלמדת אורחות חיים דאז חביב הוא לפני ד' ותפלתו חביבה ואז אומר לו הקב"ה וכו' אל תעמוד על הפתח החיצון להתפלל אלא הוי מתכוין להכנס דלת לפנים מדלת כו' אלא על דלתותי ב' דלתות והיינו כדי שלא תצא מהר וזה מורה על בתי' עצרת שקשה עלי פרידתך וכברכת התורה הכא ונתנך ד' עליון על כל גויי הארץ שתעמוד לפנים מב' פתחים כדי שתתעכב יותר בבחי' עצרת אבל הש"ץ השנאוי בעיני אלקים ואדם (אשר אפי' לעמוד לפני הפתח אינו ראוי) איך יוכל לעמוד למעלה מהצבור להיות בחי' המעבר לכל צירופי התפלה ובודאי לא ישמע ד' לקול תחנוניו זולת לש"צ הגון שיש בו כל המדות שמנו חכמים כמש"ל באורך והאל הטוב יתן בלבנו אהבתו ויראתו לעבוד עבודה שבלב בלב טהור ורוח נכון ולשעבד כל הרמ"ת אברים ושס"ה גידים לעבודתו ית"ש כנאמר בתורתנו הקדושה והטהורה ונזכה לראות במהרה בימינו בבנין ירושלים עיר הקודש והכהנים עומדים על משמרת הקודש בעבודתם ולוים בדוכנם וישראל במעמדם אכי"ר:

הקטן משה נחום ירושלימסקי אבד"ק קאמינקא וכעת אבד"ק אסטראלענקא והגליל. תם ונשלם בעזר החונן דעת לעני ממעש ספר שני קונטרס כבוד חכמים אשר בו יבואר ערך בכבוד התורה ולומדיה להיות נזהר בגחלתן שלא לנגוע בגבול שגבלו הכמים נושאי דגל התורה והיראה לשמור תקנותיהם שגדרו כרם ד' צבאות בפרט בדבר הנוגע לקדושתן של ישראל שהוא בכלל מ"ע דקדושים תהיו כמו שכתב הרמב"ן בפירושו על התורה והכל הולך אחר החתום שהוא שער התפלה מדברים העומדים ברומו של עולם שנזכה שיקובל תפלתינו לפני אדון כל ע"י מליצי יושר שומרי תורה ומצות ובלצ"נ:

והעתקתי בשער השלישי כל המכתבים והגב"ע אודת הש"ץ הבליעל הנודע אל"ב שיהיו למשמרת חרות בעט ברזל ועופרת לעד ולדורות להאיר עיני השכל ולראות איך שגברה אהבת הניגון אצל המון הבוערים בעם אשר נוכל ובליעל כאל"ב שחלל שבת בפרהסיא ואכל חמץ בפסח וכו' עד כי צא טמא יקרא לו בכל זאת מפני מעלת הנגינה גבר הנצחון ששמש בכמה קהלות ישראל במשמרת ש"צ ושו"ב והכשיל את הרבים בנבלות וטרפות אהה למשמע אוזן דאבה נפשינו כי כמה עיירות נחרבו על ידי זווג זה שבר אל שבר יחדיו ידובקו שוחט מן הצואר מכה האיש בסתר ובגלוי בקול הסירים אשר השלוחים ומלאכי רעים האלו כאחת הנבלות קולם מרימים נוגנים ושרים בתרועה ושברים והבוערים בעם להם עוזרים בכסף ודינרים ולמהלומות יקראו למי שלא בא בחבורתם והידים ידי עשו לשחוט ולבדוק מן הבא בידם בבהלה וחפזון ובקולם הטמא ימשכו את כל המנולים לבתי מדרשות ובתי כנסיות כאשר תעשנה הדבורים יהפכו בתי העזרים כלהקת שכורים ביינות ושכרים ואחר כך יאכילו להעם מזבחי פיגולם לא ירצה לפני ד' אדון השלום והנה במדינותינו מדינת אוקריינא מדינת וואלין זה רבות בשנים אשר גדולי הדור גדרו גדר ועתה לא יראה ולא ימצא עוד איש משמש בשתי כהונות האלו אכן במדינת פולין וכן בכמה ערי ליטא נמצאו עוד דו פרצופין אלו שו"ב וש"צ אשר על ידי חיבור זה נעשה פירוד בכמה ערי ישראל שנחרבו על ידי ריב ומדון לזאת הנני להעיר אח גדולי הרבנים שיחיו להתאסף ברשיון הממשלה ולאסור איסור עולם כי כל מי שמשמש בכהונת חזן וש"צ לא ירים ידיו בשחיטה ובדיקה ועכ"פ כל רב בעירו יכול לתקן כל תקנה טובה בעירו לטובת השלום ולעשותם משמרת למשמרת להציל אחיו ממ"א ע"כ גם אנכי בעירי אסטראלענקא הנני לתקן מהיום תקנה גדולה (באופן שיהיה על פי חקי הממשלה הרוממה כי אני פי מלך שמור ובאמת חקי הממשלה במדינותינו מותאמים עם חקי התורה אשר דרכי' דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום) מעתה ועד עולם כי כל מי שישמש בכהונת חזן היינו שיהיה לו כתב חזנות מעיר הזאת על קבלת פרס השייך לחזן או שיקבל שאר הכנסות השייך לחזן כרח"ש וכדומה אסור לו לשחוט ולבדוק מן עוף הדק ועד בהמה גסה וכל מי שיעבור על תקנה זו שחיטתו ובדיקתו אסורה כנבלה וכל הרוחות שבעולם לא יזיזו את האיסור ממקומו כי איסור זה (ברשיון מטעה"מ) נעשה בכל תוקף ועוז בכח התורה הקדושה והטהורה וכבר כתב הגאון המובהק ממינסק בנחלת דוד סימן ג' כי ב"ד או חכם שבעיר שגזרו ותקנו איזה תקנה לטעם ידוע להם הוי כעין גזירת י"ח דבר וכשם שב"ד הגדול והסנהדרין היה גזרתן ותקנתן על כל ישראל (ואין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו אא"כ גדול ממנו בחכמה ובמנין) כן כל ב"ד או חכם שבכל עיר ועיר לבני עירם כב"ד הגדול לכל ישראל דמי יעו"ש (מ"ש לחלק בין אם:

לא תקנו רק לדורם יעו' גיטין לו ובקונטרסי בעניני התקנות אשר בכתובים עמדי הארכתי ת"ל בענין זה יעו' גם כן מש"ל סימן כ"א ואכמ"ל) ומובטח אנכי כי כל אנשי העיר מקטן ועד גדול אשר רובם ככולם חרדים לדבר ד' ותורתו ישמעו לדברי אלה הנאמרים באמת., כ"ד הכו"ח יום ה' לסדר הנני נותן לו את בריתי שלום:

כ"ב תמוז שנת סת"ר לי פה אסטראלענקא:

משה נחום במוהר"ר בנימין ז"ל ירושלימסקי האבד"ק אסטראלענקא והגליל. ספר השלישי:

תוכן העניינים

שות באר משה (ירושלמסקי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה