אור ברסלב

שות באר משה (ירושלמסקי)· רבי משה נחום ירושלימסקי

ח"ב סימן יז

ח"ב סימן טז

מכתב הרב הגאון הגדול וכו' וכו' כש"ת מו"ה ירוחם יהודא ליב ז"ל המד"א דק' מינסק בענין הנ"ל. [ז"ל] בעזהית"ש יום ד' כ' מג"א תרנ"ד פה מעון קיץ סמוך למינסק יצ"ו, שלום וכל טוב אל כבוד ידידי הרב הגאון הגדול המפורסם וכו' מו"ה משה נחים ירושלימסקי נ"י האבד"ק קאמינקא יצ"ו מכתבו הגיעני לנכון ע"ד הגמר שעשה עם השו"ב שבעיר א' לגדור גדר לעמוד בפרץ והרב וכו' ערער על הפסק של הדר"ג. הנה מאד נפלאתי ונשתוממתי ע"ז דלמגדור גדר ולעמוד בפרץ איננו ענין לרחוקים כלל להתערב בזה רק להסמוכים אל מקום החילול והיודעים בטוב הענין עליהם מוטל לגדור כפי הראוי ולעשות תקנות וגדרים אפילו שלא עפ"י ד"ת רק לפי הפרצה וכדאמרינן בכמה דוכתי בש"ס בקעה מצא וגדר בה גדר שלא עפ"י הדין והסמוכים לזה וטובי העיר שהמחים רבים עליהם הם כב"ד הגדול אף וכו' שלא עפ"י דין רק לפי הצורך וכמבואר בחו"מ סימן ב' (באופן שלא יהי' נגד חקי הממשלה) ומעתה מאחר שהרב וטובי העיר דא' בקשו מכתר"ה לעשות תקנות וגדרים בעירם וכתר"ה סמוך למקום החילול ויודע לנכון עד היכן הדברים מגיעים וכתר"ה עשה לתקן הפרצה וקבלו עליהם השובי"ם מחוייבים לעשות ונעשה להם התקנות כדין גמור כאלו חז"ל תקנו וכב"ד הגדול והעובר ע"ז דינו כאלו עובר על דינא דגמרא וגזירת חז"ל בש"ס וכנ"ל ובהיות כן נפלאתי על כתר"ה שציין לאיזה פוסקים ופלפל קצת בזה שזה נותן מקום להמתעקש לפקפק בזה רק היה לכהדר"ג לכתוב רק התקנות והגדרים בלי שום טעם ובזה אדמה לדון לכף זכות להרב המערער שראה תשו' כתר"ה שפלפל בזה ומחמת זה עלה על דעתו שכתר"ה כתב זה לפסק הלכה עפ"י דין גמור ולכך פקפק בזה ובאמת איננו ענין כלל לפסק הלכה רק לפי ענין הפרצה מההכרח לגדור יותר מעפ"י דין וכעין שכתב הרמב"ם בהלכות תשובה דהבעל תשובה א"א לו לילך בדרך המיצוע רק להתרחק לצד האחר ובמס' ע"ז אמרו דגם חז"ל לא גילו טעם גזירתם בעת שגזרו עד תריסר ירחי שתא בכדי שלא יפקפקו בה. ואני הגבר ראה ראיתי קילקול השובי"ם בזמנינו בעוה"ר והיטב אשר דבר בזה החת"ס שהביא בשם רבו שאמר בדרך צחות שהמלך זקן וכסיל לעת זקנתו עשה לו כסא של ג' רגלים וא' מן הרגלים עשה מן השובי"ם שיאכילו לישראל נבלות וטרפות ח"ו ומה יעשו גדולי הדור שאין דורם דומה יפה וא"א להעמיד הדת על תלה שהשו"ב המובחר אף שהוא ירא וחרד עכ"ז קשה לו לעמוד בהנסיונות שיש לו בכל שעה שבעל השור עומד על שורו וכשיוצא טרפה מתח"י הוא תולה הקלקול בהשו"ב שאיננו אומן טוב וכיוצא ורוב עניני השאלות שבריאה הם תלוים בשיקול הדעת לאיזה שם יקראו זה הקלקול וכיוצא והשוחדים מהקצב העומד ע"ג וכיוצא מעוורים את עיניו ומסלפים דברים המצודקים ד' ית"ש ירחם ויגדור פרצות עמו ברחמים וכמה השגחה ופיקוח עין נצרך אף להשוחטים המובחרים היראים על אחת כמה וכמה על קלי הדעת ר"ל ולכן יישר כח כהדר"ג שעשה תיקון קצת לגדור וכפי שצייר כתר"ה סדר ההנהגה בעיר א' מהראוי היה להעבירם לגמרי אך מה נעשה שאין בידינו להעמיד משפטי הדת וכנ"ל עכ"פ מה שתיקן כתר"ה לגדור קצת הם מחוייבים לקיים לשמור ולעשות בלי שום שינוי כי די להם במה שהקיל כת"ר עליהם להניחם על מקומם ולבל להעבירם לגמרי עכ"פ על להבא מוטל עליהם לשמור כפי הגדרים שגדר הדר"ג וכולי האי ואולי יוגדר קצת הפרצות שבעיר הנ"ל והוא רחום יכפר עון על העבר והנני מסכים ג"כ עם כתר"ה בכל מה שגדר וכל מי שנוגע יראת ד' בלבו שבעדת עיר א' עליהם מוטל לעמוד לימין כתר"ה לשמור שינהגו השובי"ם על להבא ככל מה שתיקן כתר"ה ואבקש מכתר"ה שימחול להודיעני אם יקויים פסק כתר"ה בעיר הנ"ל בכל פרטיה ואם יעבור אחד מהם על להבא לבל לקיים כפי פסק כתר"ה דינו כאלו עובר על גזירת חז"ל בגמ' ודינו להעבירו מאומנתו לגמרי לבל יעבוד עוד באומנות השו"ב בשום מקום ואם יצטרך כתר"ה שאכתוב ג"כ איסור עליהם הנני מוכן ומזומן בל"נ אי"ה כי אין חכמה ואין תבונה ואין עצה כו' והכל חייבין בה ומחמת כי לגדור גדר הוא ולעמוד בפרץ לא כתבתי בזה שום ד"ת כמ"ש בריש דברי שאין כאן מקום לזה ויקבל כתר"ה ברכת החיים והשלום מאדון השלום וד' ית' ברחמיו יזכני ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים וישם בלבנו אהבתו ויראתו ולעשות רצונו כנפשו ונפש ידידו דורש שלומו ירוחם יהודא ליב חוב"ק מינסק:

תוכן העניינים

שות באר משה (ירושלמסקי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה