אור ברסלב

שות באר משה (ירושלמסקי)· רבי משה נחום ירושלימסקי

ח"א סימן סה

ח"א סימן סד

(השמטה בסוף הספר):

תשובה להרה"ח וסופר נודע ביהודה, ובשיר השירים יהלל שמו בענין קדושת הארץ. ע"ר אשר דרש ממני כבודו להודיעו היכן המאמר חז"ל דרגיל בפי כל עתידה א"י שתתפשט בכל ארצות דחפש ולא מצא מזה דבר בש"ס:

[א] הנה גם הגאון מלבי"ם בספרו ארץ חמדה פ' במדבר בחי' הפטורה הביא המאמר עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל העולם ולא הראה מקור ובס' עוללות הבציר פ' תולדות כתב ע"ד שאמרו בגמרא עתיד הבהמ"ק שיהיה כמו ירושלים וירושלים כמו א"י וא"י ככל העולם ולא כתב ג"כ מקור ובאמת בש"ס לא נמצא מזה דבר רק בירושלים מצינו בש"ס ב"ב (ע"ה ע"ב) אר"ל עתיד הקב"ה להוסיף על ירושלים אלף טפף וכו' (יעו' ג"כ למעלה מזה דאמר רבה אר"י עתיד הקב"ה להגביה את ירושלים ג' פרסאות למעלה) ובמדרש תהלים מזמור מ"ח על פסוק סבו ציון ובילקוט שמעוני שם סי' תשנ"ו ובפסחים (נ ע"א) אמר ריב"ל עתיד הקב"ה להוסיף על ירושלים עד שהסוס רץ ומציל יעו"ש ובאמת לשון המורגל בפי כל אפשר יוצא מלשון הכתוב זכריה יד טו) יסוב כל הארץ כערבה מגבע לרמון נגב ירושלים כו' וכפי שפירשו שם המפרשים היינו שכל מקום ההרים יתחילו להיות נהפכין לערבה ולמישור ויהיו דומין לנגב ירושלים שהוא מישור יעו"ש ברש"י ורד"ק ויעו' בילקוט שמעוני שם (סי' תקפ"ה) שהביא המדרש מה גבע ורימון עתידין ליעשות מישור כנגב ירושלים כך כל הארצות עתידין ליעשות מישור כנגב ירושלים וכן הוא לשון התוספתא להדיא סוטה פי"א סומ"ז יעו"ש א"כ אפשר כונת המאמר המורגל עתידה א"י שתתפשט היינו שכל הארצות יתפשטו לארץ מישור כנגב ירושלים (בכדי שתראה ירושלים גבוה על הכל) וזה התפשטות א"י היינו דהתפשטות המישור מא"י יהי' ג"כ בכל הארצות ליעשות מישור כבא"י בנגב ירושלים אכן רש"י שם בסוף הפסוק יקבי המלך מביא מדרש אגדה שתגיע ירושלים עד סוף כל העולם וברש"י (זכריה ט א) הביא ג"כ ברייתא דספרי ומה אני מקיים ודמשק מנוחתו שעתידה ירושלים להיות מגעת עד דמשק כו' ובילקוט שמעוני שם (סי' תקע"ה) הביא סוף דברי הספרי הנ"ל מה אני מקיים ורחבה ונסבה למעלה (יחזקאל מא ז) שעתידה א"י להיות מרחבת ועולה מכל צדדיה כתאנה זו כו' ושערי ירושלים עתידים להיות מגיעים עד דמשק כו' וגליות באות וחנות בתוכה יעו"ש וכן בילקוט שמעוני (סי' תעב) הביא מדרש חז"ל על פסוק בעת ההיא כו' ונקוו אליה כל הגוים (ירמיה ג יז) א"ל ר' אלעזר לר"א המודעי מחזקת היא ירושלים א"ל עתיד הקב"ה לומר לה האריכי הרחיבי קבלי אוכלוסיך הרחיבי מקום אהלך (ישעי' נד ב) וכו' מרחבת ועולה מכל צדדיה והגליות באות ונינוחות תחתיה לקיים מה שנאמר כי ימין ושמאל תפרצי (ישעי' שם נד ג) הרי לרוחב לאורך מנין ממגדול חננאל עד יקבי המלך (זכרי' יד שם) ר' ברכי' אמר עד אוקינוס וכו' יעו"ש ובח"א (סי' רפו) ודברי אגדה זו מקור מקומו טהור של רבינו פרשנדתא (רש"י ז"ל) עכ"פ מבואר שם במדרש דגם א"י עתידה להיות מרחבת ועולה כתוכן מאמר המורגל אף שאין זה לשונו ממש:

[ב] ובס' ארץ החיים על חהלים להגאון המקובל מהרא"ח כהן זצ"ל בן בנו של הסמ"ע כתב ג"כ במזמור מ"ז וא"ת אם כל העולם יהיה שלנו מה מעלה יהי' לא"י אפ"ה יבחר לנו את נחלתנו כו' אך א"י יתרחב וזש"ת ונחל ה' את יהודה חלקו על אדמת הקודש כו' ואפ"ה יהי' על אדמת הקודש האיך אפשר לומר ובחר עוד בירושלים ירושלים יתרחב כ"כ כמו שהיא א"י עכשיו וא"י יתרחב כמו כל העולם וכדברים אלו כתב במזמור קכ"ו ואף שמצינו בכל הנחמות שנשוב על אדמת הקודש אך ירושלים יתרחב ככל א"י וא"י ככל העולם וזש"ה ונתל ד' יהודה חלקו על אדמת הקודש ובחר עוד בירושלים עכ"ד ולא כתב מקור לזה אבל דבריו מתאימים לדברי מדרש חז"ל וכגון דא צריכין למודעי דהשיב לר"א על מה שהקשה מחזקת היא ירושלים דעתיד הקב"ה לומר לה הרחיבי אהלך קבלי אוכלוסיך כמש"ל ומה"ט דרשו נמי חז"ל בב"ב שם (ע"ה ע"ב) ירושלים ששמך בתוכה ומקדשך בתוכה וצדיקים בתוכה אתה נותן בה מדה כו' פרזות תשב ירושלים מרוב אדם (יעו"ש בפרש"י מה פרזות הללו אין להן שיעור וכו' אף ירושלים כן) אר"ל עתיד הקב"ה להוסיף על ירושלים כו' והיינו ג"כ מטעם הנ"ל בכדי שתחזיק כל הגוים שיתאספו לתוכה (יעו"ש בח"א המהרש"א ד"ה ירושלים שהביא ג"כ מהמדרש שירושלים דלעתיד יהיה גדול כ"כ כמו כל ערי א"י דהשתא כו' ועפ"ז מפרש דברי הש"ס שם) וע"פ הנחה זו אמרו חז"ל ג"כ באבות דר' נתן (פרק לה ה"ט) רשב"ג אומר עתידה ירושלים שיתקבצו בתוכה כל האומות וכל הממלכות שנאמר (ירמי' ג) ונקוו באליה כל הגוים לשם ה' ולהלן הוא אומר יקוו המים מה קווי האמור להלן לכנס כל מימי בראשית למקום אחד אף קווי האמור כאן לקבץ כל האומות והממלכות לתוכה שנאמר ונקוו אליה כל הגוים וכתב ע"ז המפרש והרב בנין יהושע) דעתידה ירושלים להרחיב בלי מדה כדכתיב פרזות תשב ירושלים כמבואר באורך ב"ב (ע"ה ב) ובהחפשי ראיתי כי מקור אגדות חז"ל שהביא הילקוט שמעוני הוא במדרש רבה (בראשית ה ויקרא י) בענין המקומות דקחשיב שהחזיק מועט את המרובה מסיים אף לעתיד לבוא כן שנאמר בעת ההיא יקראו לירושלים וכו' אלא דשם הגרסא ר' יוחנן סלק למשאל בשלמא דר' חנינא ואשכחי' דהוה עסיק בהדין פסוקא כו' אמר לו ומחזקת היא אותן א"ל המקרא אומר הרחיבי מקום אהלך וכן הוא במדרש רבה שיר השירים על פסוק צוארך כמגדל השן עתידה ירושלים להיות מתרחבת בכל צדדי' כו' הרי לאורך לרוחב מנין ת"ל ממגדול חננאל עד יקבי המלך יעו"ש גרסא אחרת מבילקוט ויעו' ג"כ ברבינו בחיי (פ' צו ח' ד) על פסוק ותקהל העדה מ"ש ג"כ בשם המדרש בעניני המקומות שהחזיק המועט אח המרובה:

[ג] ובהיותי בענין זה הנה בודאי כולנו מאמינים בני מאמינים ברור לנו כודאי הרחבת הנס בהמקומות שהחזיק המועט את המרובה ובפרט לע"ל אשר נזכה לראות בגלוי נפלאות עד אין חקר עכ"ז יש מקום לומר בענין זה גם ע"פ פשטן של דברים (כי מלבד הרחבת הארץ בדרך נסי ע"פ מאמר אדון הנפלאות) קדושת הארץ תתפשט בכל העולם אפי' בחוץ לארץ ואפשר דלזה כוונו חו"ל במדרש רבה (שמות פט"ו) החדש הזה לכם יהיה לך לבדך ואין לזרים אתך (משלי ה יז) אמר הקב"ה כו' ארץ ישראל לכם שנאמר לחת לכם את ארץ כנען ולא את ארץ ישראל בלבד אלא אפי' כל הארצות שנאמר (דברים יא כד יהושע א ג) כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם וכו' עכ"ד ובודאי דבזמן הבית קדושת ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות (כלים פ"א מ"ו) ואף בזה"ז פלוגתא דתנאי אי קדושה ראשונה קדשה גם לעתיד לבוא (שבועות טז ערכין לב ב) אלא דקאי על ימות המשיח דכל מה שיכבשו ישראל בכל הארצות תהיה כקדושת א"י ומובן זה ביתר התבוננות ע"פ דברי הרמב"ם ז"ל פ"א מהלכות תרומות ה"ג שכתב הארצות שכבש דוד חוץ לארץ כנען כגון ארם נהרים וארם צובה ואחלב וכיוצא בהן אע"פ שמלך ישראל הוא וע"פ ב"ד הגדול הוא עושה אינו כארץ ישראל לכל דבר כו' ומפני מה ירדו ממעלת ארץ ישראל מפני שכבש אותם קודם שיכבוש כל א"י אלא נשאר בה משבעה עממים ואילו תפס כל ארץ כנען לגבולותיה ואח"כ כבש ארצות אחרות היה כיבושו כולו כא"י לכל דבר ומקורו מדברי הספרי (פ' עקב יא כד) [ורש"י ביהושע (א ג) הביא ג"כ דברי הספרי ויעו' ג"כ תוס' גיטין (ח ע"א) ותוס' ע"ז (כ"א א) דיה כיבוש] ודברי הירושלמי פ"ב דחלה (ז ע"א) ובפי' הרדב"ז על הרמב"ם (שנדפסו מכת"י ברמב"ם דפוס ווארשא תרמ"ב בצירוף חבורי הקטן לשד השמן) כתב ע"ז ולבי מהסס בזה דדלמא דוקא לענין שנוהג בה תרומות ומעשרות מה"ת אבל לענין קדושת ארץ ישראל ממש לא וצ"ע עכ"ד הרדב"ז אבל רבינו הרמב"ם בלשונו הזהב שכ' היה כיבושו כולו כא"י לכל דבר מורה לנו דיש לזה קדושת א"י ממש וכן נראה מלשון הרמב"ן פ' עקב שכתב על דעת רבותינו הנה הם שתי הבטחות שכל מקום אשר ירצו לכבוש בארץ שנער וארץ אשור וזולתם יהיה שלהם והמצות כולן נוהגות בהם כי הכל ארץ ישראל עכ"ד יורה ג"כ דס"ל דיש לזה ממש קדושת ארץ ישראל עכ"פ יש מקום לומר דרבותינו אלו האירו עינינו להבין המד"ר שמות בפסוק החודש הזה לכם דכל הארצות אם תהיה הכבישה כסדר מצות ה' תהיה כארץ ישראל שלכם ודוד המלך מפני ששינה הסדר לא היה לו קדושת א"י אכן לעתיד אשר מלך המשיח לא ישנה דבר ה' (יעו' ברמב"ם פ"ט מהלכות תשובה ה"ב שכתב שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד בעל חכמה יהיה יותר משלמה ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו ולפיכך ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה') ויכבוש בתחלה ארץ ישראל אזי גם כל הארצות שיכבשו ישראל אח"כ יהיה הכל ממש כקדושת רץ ישראל:

[ד] ובהחפשי באוצר ספרי ראיתי להגאון מלמ"ל בפרשת דרכים שעמד בדרוש ו' בתחלת מאמרו בדברי המדרש רבה שמות פט"ו ופלפל שם כדרכו דרך הקודש בשיטת הרמב"ם והראב"ד אבל סוף דבריו יתאימו לדברי דזהו מה שאמרו ולא ארץ ישראל בלבד יש בה זאת הקדושה אלא אפי' כל הארצות נתן לנו זאת המעלה לקדשם בקדושת ארץ ישראל לעתיד לבוא יעו"ש (ויש לי לדון בדברי פלפולו אכמ"ל) היוצא מדברינו כי מה (שמובא בספרים) שאמרו חז"ל כי עתידה א"י שתתפשט בכל הארצות יש מקום להבין ג"כ ע"פ פשטן של דברים דכיון דהכיבוש יהיה כמאמר ד' בתחלה א"י אז תתפשט הקדושה גם על כל הארצות שיכבשו אח"כ ואם נתבונן נראה דגם המקובלים הקדושים נתנו בזה מקום גם לפשטן של דברים דהנה בזוה"ק פקודי ר"מ ע"ב מבואר וכדין קב"ה יוקים לה לכנסת ישראל וכו' וכתיב הרחיבי מקום אהלך וגו' בגין דיתבלע סטרא אחרא ולא יקום לעלמין יעו"ש, נראה דמפרש ג"כ הכתוב הרחיבי על התרחבות הקדושה וביטול הטומאה ויעו' ג"כ במגלה עמוקות להגאון המקובל מהרנ"ש זצ"ל אופן קנ"ה שכתב אבל לעתיד כתיב הרחיבי מקום אהלך ותתפשט ירושלים לכל צד ת"ת תחומי שבת ואז ימלא כבוד ד' את כל הארי וע"ז בקש משה לכנס לארץ ישראל שתתפשט השכינה בכל ארץ ישראל כמו שיהי' לעתיד כו' ולכן אעברה נא ר"ל עתה אני רוצה לעשות מה שיעשה לעתיד ואראה אה הארץ ר"ל האור של גילוי שכינה תתפשט בכל ארץ ישראל ויהיה ההר הטוב שהוא ירושלים יהיה שם גילוי שכינה כמו שהוא עתה בלבנון שהוא בה"מ שנאמר בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה' ולא יאמרו עוד ארון ברית ה' (ירמיה ג) כי לא יהיה הגילוי השכינה לבד בארון כי אם בכל ירושלם (וע"פ ד"ק יתפרש המדרש שהביא המהרש"א בב"ב דבהמ"ק יהיה גדול כירושלים וירושלים כא"י וכו' ג"כ ע"ד התרחבות הקדושה) הרי דמבואר ג"כ הרחיבי אהלך על התפשטות הקדושה והטהרה וכמו שאמר הנביא ומלאה הארץ דעה כמים לים מכסים וכ"ז ליתן מקום גם לפשטן של דברים (שהיא א' מחלקי פרד"ס) אבל באמת כאשר מצינו לחז"ל שאמרו כי בכמה מקומות החזיק המיעוט את המרובה ע"פ נפלאות ד' כן בדבר ה' הרחיבי מקום אהלך אנו מאמינים באמונה שלימה שנזכה לראות נפלאות עד אין חקר ואין ערך ודמיון לשכל אנושי שיבין זאת בחקירתו ואו"א דאית כי עתידה ארץ ישראל להיות מרחבת ועולה מכל צדדי' הן בהתפשטות החומריות רוחב המקום והן ברוחניות ברוחב הקדושה והטהרה וכמו שגם הגאון מגלה עמוקות בספרו על התורה פ' מקץ כתב הלא אנחנו בגלות זמן רב וכשיבוא משית אין לנו לסוף שית אלפי עלמא רק זמן קצר אבל יקוים הרחיבי מקום אהלך כמו שיתפשט המקום כן יתארך הגלגל ויהיה יום א' כמו שנה ויקוים בנו שמחנו כימות עניתנו ב"ב אכי"ר שנזכה בקרב לראות נפלאות ד' וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עלינו:

כ"ד המצפה לישועת ד' ולהרמת קרן עמו ותורתו משה נחום ירושלימסקי החופ"ק. וזה דבר המכתב שכתב לי או ידיד החכמים זקן הגאונים הרה"ג שה"ת וכו' מו"ה יוסף זכרי' שטערין שליט"א הגאבד"ק שאוול מח"ס זכר יהוסף וכו' בענין אתרוגי קורפו:

בעה"י יום ג' בהעלותך תרנ"א, שאוול, ברכה ושלום אל כבוד הרב הגאון המפורסם בחריפתו ובקיאותו מוכתר במעלות ומעשים טובים שמנו חכמים כמוהר"ר משה נחום ירושלימסקי נ"י אבד"ק קאמינקא מח"ס שו"ת "ברכת משה" ו"מנחת משה" וכו' ולכל הנלוים אליו יתענגו על רוב שלום: הגיעני מכתבו בעת היותי טרוד בתשובה לאיזה מגדולו זמננו ועתה פניתי מעט להשיבו ע"ד מבוקשי להודיע את דעתי בנדון אתרוגי קורפו ואם היות כבר הרבית חזון לשואלים בכמה תשובות אשר טיילתי ארוכות ורחבות אך בזה הנני להפיק חפצו מבלי להתהדר בד"ת רק להשיב בעיקר הדין להורות הלכה למעשה כי עוד בשנת תרל"ה יצאה ממני הלכה ברורה כאשר נתפרסם במקומי ובכל הסביבות איסור אתרוגי קורפו אשר לא יבואו בקהל אחרי אשר נתברר לי אז בבירור גמור מזיוף ההכשרים שלהם מה שהיה ידוע מכבר לתגריהם אשר בכלל הענין אין בזה הוראה מחודשת כידוע שמעולם לא פסקו המערערים עליהם מצד ריבוי המורכבים שבתוכם ולא נמצא בכל התשובות המדברים מאתרוגי קורפו גם מהמצדדים בהכשירם "רק ע"י כתב עדות מישראלים כשרים שעמדו בשעת לקיטתם במקום גידולם מהאילנות שאינם מורכבים ושהושמו בפניהה בתיבות הנחתמות בחותמם ושהשגיחו שלא יבא בהם שום אחד מהמורכבים" והנה עתה נתברר שאין שום ממש בהכשרים הבאים מקורפו ואשר אין שום אדם היודע בטוב הענין שיכחיש בזה ולא ארצה להאריך בפרטי הענינים מפני כבוד הבריות מנותני הכשרים בקורפו וטריעסט ואזכיר בזה רק איזה ענינים פרטיים הנודעים לי מאז מפי רב גדול שהיה דרכו לקנות האתרוגים מסוחר אתרוגי קורפו שהיה בווילקאמיר שבקש מאתו לתת לו תיבה אחת מאתרוגי גן פארגו אם היותם יקרים יותר במחירם משאר אתרוגי, קורפו מצד שרבים מהלוקחים היו מהדרים אחר אתרוגי פארגו שלא היו מוחזקים כ"כ בהרכבה כמו בשאר המקומות שבקורפו ואשר גם אותם שהתירו לפנים ע"י כתב תעודה מישראלים שהיו בשעת לקיטתם והנחתם בתיבה היו רק על אתרוגי פארגו ושוב הביא לו המוכר כתבי הכשרים על כל התיבות שהם מפארגו ואמר לו הרב הלא לא דרשתי מכם רק תיבה אחת מפארגו בעבור המהדרים וענה לו מה איכפת לכם אחר שאינני מבקש מחיר יותר יקר בעבורם יען כי ההכשרים נתנו לי מיד היונים לרוב באין מספר כי טוב להם לעשות כל החותמות על שם אתרוגי פארגו כאשר נודע להם שיש מהדרים שחוזרים יותר עליהם, בעת ההיא נודע לי ג"כ כי בעיר ראזינאי נמצא על המשניות שבבהמ"ד החותם שעל אתרוגי קורפו שאינם מורכבים ואחרי החקירה ע"ז נודע הדבר כי אחד מהסוחרים באתרוגי קורפו שהלך לעולמו הניח אחריו ברכה חותם ההכשר מאתרוגי קורפו שמסרו לו היונים לחתום בו את כל התיבות כאות נפשו ובנו היתום אשר נעלם ממני סגולת המטמון היקר הזה אשר היה אבן החן להכשיל עם רב בברכה לבטלה בחר לו לשעשוע לתת החותם הזה על המשניות דבהמ"ד ולקיים הדברים עד כמה נוכל לתת אמון בהכשרים הבלוים משם אזכיר בזה מה שסיפר לי אחד מהמו"צ בווילנא (בעת היותי שמה בשנת תרל"ה בדבר הדפסת חוברת אחת) מה שנודע לו בעצמו בהיותו בעריעסט בערך לפני עשר שנים ע"ד קניית אתרוגי קורפו כי יחליפו שם את האתרוגים המובאים לשומם בתיבות קטנות בעד כ"א מהלוקחים וישיגו הכשר חדש מהרב אחרי אשר ישלמו לו החוק הקצוב לפי מספר האתרוגים ובהיות התיבה מחוברת מקרשים מפורדים ראה שהתיבה חתומה רק מצד אחד ושאל אותו מה התועלת בהחותם אחרי אשר יש לאל ידם להסיר הקרש האחד ולפתוח כל הצדדים מהתיבה והחותם ישאר כבראשונה ויוכלו להניח בתוכו ציטראנען וכדומה והשיב לו הרב ומה בכך אם גם יעשו כן והראה לו בכתב מה שנדפס גם בחוברת לקוטי יש"ר אשר לדעתו הציטראנען המה עיקר מצות פרי הדר וסיפר עוד דברים כאלה ממנו בענין ההכשרים שלו ואם אמנם לא אדע מי הוא הרב היושב שם לעת הזאת אשר אין אנו מכירים אח טוב הרבנים משם ורק ממצב הרבנות אשר היה בעת ההיא הנה גליתי טפח מהנודע לי מפרטי ההכשרים שלהם וכפי שקראתי מכבר כו' נדפסה הודעה מבית מסחר בוויען שיש להם אתרוגים גם בהכשר הרב מפארגו ובצדק העיר המו"ל "מי יתן ואדע שם היוני החותם על כתב הכשר הזה יען כי בפארגו לא נמצא אף יהודי אחד" תכסה כלימה פנינו כי צאצאי העם אשר גזרו לבטל שבת ומילה בחזקת היד בימי אנטיוכס יצליחו גם עתה בערמתם לנקר עיני העם ע"י תגרי האתרוגים המתאמצים למשוך לבבם מצד הידורם החיצוני ע"י ההרכבה אשר אין להם מראה אתרוג ולהכשיל אנשים לאלפים ולרבבות בברכה לבטלה ובביטול מצות אתרוג ותחת אשר יוכלו להשיג פרי ציטראנען במחיר איזה אגורות יבערו להעשיר יוני קורפו במיליון רו"כ לשנה וכו' ולמה לא ישתדלו יוני קורפו ליפות סחורתם בהרכבה הנהוגה במה שאי אפשר לברר בנקל במרחקים וכמו שהודה הרב מקורפו בעצמו בהודעתו כו' בשנת תרל"ה שהוחזקו אתרוגי קורפו למורכבים בהיות ההפרש כמלא נימא ובהיות החותמת למגן להם בפני הלוקחים הן החותמות נדפסים לרבבות משנה לחברתה ומוטלים ביד השמש מהקהל אשר ימסרם להיונים אחרי שימלמו פרס הקצוב להקהצ ועיני הלוקחים את האתרוגים רק על ההידור החיצוני אשר ההרכבה היא הנותנת ליפות נטיעתם ולהחזיקם מהרקבון לבלי יתקלקלו וכמ"ש גם הבית מאיר בתשובתו להמו"צ בהוראדנא בסוף חלק או"ח שעיקר מה שהביאו לספק באתרוגי קורפו מפני השתנות מראיהם שאין בהם מראה אתרוגים המוחזקים קצת "טונקיל געל הנוטה קצת למראה אדמומית רק כולם כאחד מראיהם "ליכטגעל" שהיא מראה לימוני בעינה ואשר חזותא מוכיח עליהם כו' וע"ש באורך וכבר הובא בס' ברכת משה על דיני שהחיינו מהר"ר משה מזלא"טוי בצד כ"ח שכתב וז"ל וזכרתי ימים מקדם שמסבת רעש מלחמות בארצות איטליא שנת תקס"ט לא היו מביאים אתרוגים מעיר גענוא רק מאי קורפו שהיו אז בחזקת מורכבים והרב המורה הזקן מהוראדנא בעל חמודי דניאל זצ"ל שישב שם על כסא ההוראה אזן חקר יותר מעשרה דפים בחו"ב ותקן אז לברך בריך רחמנא כו' אקב"ו על נטילת לולב וכל גדולי העיר שמעו לפקודתו באין פוצה פה עכ"ל (ובחוברת אחת שנזכר בשמי מה שהראיתי לו בס' ברכ"מ הנ"ל הועתק בשגיאה על שם הגרמ"ס שהסכים לזה שם לא נזכר ממני זה בשמו רק מ"ש לאח"כ לענין גוף הדין בכל הברכות שמספק יאמר במקום ה' אלהינו כו' בריך רחמנא יעוש"ב) וע' בעיקרי דינים חאו"ח (סי' לג) איך היה נוהג ההרכבה עוד בימיו באתרוגי קורפו ושהמנהג פשוט באיטליא שהאתרוגים המובחרים מקורפו המה בחזקת מורכבים ושאפי' ע"י ב"ב משלחים אותם ע"י כתב עדות שיבא בחותמיו חתומי ישראל המעידים עליהם שאינם מהמורכבים יעש"ב ולמותר בעיני לדבר על לב העם בקדימת קניית אתרוגי א"י מבני עמו ומצד חביבות מצות פרי א"י כי די לנו לדבר מאיסור אתרוגי קורפו וממילא יבין כ"א מעצמו לדעת את אשר לפניו אבל לא להפריז על המדה למנוע גם מלקיחת שאר אתרוגים המוחזקים תמיד בכשרות וכידוע שהגאון ר' ליב מפלאצק זצ"ל בעל גט מקושר גם הגאון רע"ק אייגר זצ"ל היו מהדרים להשיג דוקא אתרוג מקארסיקא ולא היו מברכים על אתרוג מקורפו וכמובא גם בשו"ת בגדי ישע חאו"ח (סו"ס יז) וע"ש בסי' טז אות כג בתשובת הגאון בעל גט מקושר הנ"ל אחר שהאריך בפסול המורכבים כתב אבל על הקארסיקאנער לא דברתי ולא ידעתי מאין הרגלים לחוש למורכבים כו' ובהעתקה מאגרת מרבני פרענצו מבואר שהאתרוגים ההם אין להם חזקה וממילא מורכבים הם כי איך אפשר להעיד שאינם מורכבים כי אפילו אם יצאו ממורכבים מאלף שנים קדמוניות תולדותיהם כיוצא בהם וגם דור עשירי לא יבא להם בקהל ה' עד עולם כו' יעש"ב דברים הראוים אליו וע' בשו"ת חמדת שלמה האו"ח (סי' לז) שהשיג על הבא"פ מה שיצא לדון בדבר חדש בפסלות המורכבים יעו"ש בד"ה עוד ראיתי כו' ובכלל אדמה כי מאד ראוי לשום עין על הרבה מהחשודים מסותרי אתרוגי קורפו לבל יעשו ערמה במסחרם לקנות בחשאי מאתרוגי קורפו אשר ישיגו מהיונים במחיר מצער במקח הציטראנען ולהונות בהם את הקונים שהמה מאתרוגי א"י אם כי ייראו לנפשם הודעתי לכת"ר את דעתי בזה בדרך כלל ואחשוב עתה למותר להכביר עוד דברים בזה על אזן שומעת ודי בזה כעת. והנני הרודש שלום תורתו וחפץ בהצלחתו יוסף זכריה בלאאמו"ר הרב מו"ה נתן שטערין זללה"ה חופ"ק הנ"ל מחבר וכר' יהוסף:

למלאות הגליון אציג שאלה נחוצה מכבוד הרב הג' החכם השלם בכל המדעים וכו' מו"ה דוב אריה יכונה ד"ר ריטטער אבד"ק דאטטערדאס והמדינה הולאגר: (ז"ל) בעה"י יום ב' זך למב"י תרנ"ה לפ"ק ראטטערדאס יע"א, שוכט"ס לרב האי גאון המפורסם על פני תבל סיני ועוקר הרים וטוחנן זו בזו בסברא וכו' מוהר"ר משה נחום ירושלימסקי נ"י הגאבד"ק קאמינקא יע"א. זה לפני ימים לא כבירים באו על פי מקרה טהור לידי ספריו דמר ניהו רבא הנקראים בשם ברכת משה ומנחת משה ונפלאתי על גודל בקיאותו וחריפותו בראשונים ואחרונים וגם דבר זה היה לפלא בעיני :כי גאון גדול במדינת רוסיא טרח להשיג ידיעות בעניני אינסטרומענטין לטמא ולטהר וברכתי אשרי שככ"ה לו בעולמו ועלתה על דעתי אחרי עיון מעט (כי בעוה"ר הנני טרוד מאד הן בעניני הקהלות הן בשארי ענינים) בספריו הקדושים כי אם יהיה לי דבר מה אציעו לפני הדרת גאונו שיחיה להיותו בר סמכא. והנה עתה בא לפני ענין אחד אף שהוא פשוט מאד ואינו סובל לא אריכות דברים ולא פלפולי מלין בכל זאת להיותו חדש בזמננו אף שבימי קדם הוא רגיל הרבה לא רציתי לעשות מעשה בלי להציע לפני איזה מגדולי הדור כנראה מירושלמי נדה (פ"ב ה"ז) הובא ביתה יוסף ועתה אציע הענין לפני הדר"ג והוא בחכמתו יעיין במילי וימחול להשיבני וכל שאינו מחמיץ מצות התשובה הרי זה משובח. איש אחד מבני קהלתי שאינו מן היראים שדך את בתו הבתולה עם בחור אחד אחרי שיש ביניהם ידיעה של חבה והבחור דר כעת בריחוק מקום מאד במדינת אפריקא עד שצריכין ליסע מכאן להתם חמש שבועות ע"י הספינה ועתה ריצה הוא לישאנה אמנם אינו יכול לבוא הנה לקדשה הן מפני ריחוק הדרך וגודל ההוצאה הן מפני שאינו ברשות עצמו ולכן רוצה הוא לקדשה על ידי שליח וכן הוא עושה ג"כ ע"פ דיניהם בערכאות] והנה לשלוח שליח מהתם ג"כ אי אפשר אלא שליחות בכתב אמנם שם במקום המשודך אין בקיאין ואין שם עדים כשרים עד שאי אפשר כלל בשום אופן לעשות כמבואר טופס השליחות ברבינו ירוחם וכו' אלא צריך הוא לכתוב בכ"י עצמו וכו'. ועתה אסיים אומר בשים שלום והנני מוקירו מדחוק דחיל ורחים ומוקיר רבנן ומתאבק בעפר רגליהם המצפה לתשובתו בי לא תאחר נאמנו דוב אריה ריטטער החופק"ק ראטטערדאס והמדינה יע"א: וזה אשר השבתי בזה בקצרה:

בעה"י שוכ"ט לכבוד הרה"ג החכם השלם בכל מדעים רב המדינה דק' ראטטערדאס מוהר"ר דוב אריה ריטטער נ"י ויזרח לנצח. ע"ד שאלתו בענין הקידושין וכו' דברי כת"ר מכוונים להלכה ברורה והדברים פשוטים ומבוארים בש"ע אה"ע (סי' לה ברמ"א סעיף ו) ובחמ"ח שם (ס"ק יז ויח) וב"ש (ס"ק טו) וטופס השליחות מבואר ברבינו ירוחם חלק חוה נתיב כב (סוף חלק ג קמח ע"ב) אכן נוסחו שם ע"פ עדים ובנ"ד לא נמצא שם עדים כשרים א"כ יש לכתוב השליחות בכת"י וע"י קיום או ע"פ כת"י ממק"א או ע"פ ערכאות ויש לפלפל בזה ע"פ דברי הש"ך חו"מ (סי' מו ס"ק י) וקצוה"ח שם (ס"ק ט) וידוע ג"כ דעת הרמב"ן בתשו' כב וכמ"ש ג"כ כת"ר ויש לי ת"ל ע"ז קונטרס ארוך ואכמ"ל וכבר האריכו בכג"ז הגדולים לענין שליחת הגט ע"י הבי דואר וגם אני כתבתי בזה בספרי מנחת משה (סי' כא) ובתשו' מהרי"מ מבריסק (סי' לג) מ"ש בשם תשו' הראנ"ח ואמונת שמואל לענין גט והרשאה כתובים בנייר א' וקשורים בקשר ונחתם בשני חותמות יעו"ש וכן נוהגין כל המורים בגט ע"י הבי דואר לשלוח ג"כ ניירות אחרות בפ"ע עם חתימות בכדי לקיים מהם וכן מ"ש כת"ר שאינו יכול לעשות שליח שני כדעת הקדוש מרדו"ש וכנראה מהירושלמי גיטין פ"ג ה"ה ממש כדעתו במה דאמרינן שם מה בין גיטין מה בין קידושין וכו' ויעו' ג"כ בחמ"ח (ס"ק טז) ויפה כתב כת"ר אבל מה שתמה על הפוסקים שלא הביאו הירושלמי יעו' שם בשירי קרבן ובמאה"פ שהעירו על הירושלמי מדברי הקדוש מרדו"ש ויעו' ג"כ בשו"ת נוב"י מה"ת חאה"ע (סי' קיב) מ"ש בזה והדברים פשוטים. כ"ד הכותב בנחיצה רבה הדורש שלומו משה נחום ירושלימסקי אבד"ק קאמינקא:

בענינים הנ"ל יש לי בעה"י כמה קונטרסים אכן מפני שכבר נגמר ספרי מכמה שחשבתי להדפיס ע"ב נשארו הדברים ככתובים ועוד הזמן למועד להוציא הדברים לאור בעזר החונן דעת, לע"ע רשמתי רק בקצרה במה שנוגע לדינא והאל הטוב יאיר עינינו בתורתו:

תוכן העניינים

שות באר משה (ירושלמסקי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה