שות באר משה (ירושלמסקי)· רבי משה נחום ירושלימסקי
ח"א סימן יא
תשובה לכבוד הרב החריף ובקי זית רענן וו"ח מוהר"ר יוסף גאלאנטי נ"י ראב"ד בטשעטשעלניק פלך פאדאליאן. בענין ג"פ שכתבו הלוי על מי שאינו לוי:
בדבר שאלתו שאשה אחת מקהלתו נשאת ע"פ מעשה ב"ד שהיה לה שנתגרשה באנאניא פלך תערסאן מבעלה יהודה ליב בן שמואל הלוי (וכן נכתב שם בגט) ועתה נתברר לודאי מעיר באלטא מקום מגורו של אבי המגרש שאינו לוי אלא שהמגרש החזיק עצמו בטשעטשעלניק ללוי עוד איזה שבועות קודם שנשא האשה המדוברת ועקבות המגרש לא נודעו וקשה להשיג גט אחר ודורש כת"ר חו"ד בזה:
א הנה בגוף ד"ז שכתבו כהן או לוי על מי שאינו כמה קולמוסין נשתברו בזה כנודע לכל היודעים בט"ג מה שהאריכו בזה כל גדולי האחרונים ומקור מקומם טהור בדברי התוספות גיטין (פ ע"א) ד"ה ושם ולפע"ד לדידן דאין כותבין שם מקום הדירה יש מקום לומר כששינו אף בדבר שא"צ לכתוב כגון מקום הלידה (או כהן ולוי דעת המקילין דקמדמי ליה לשם הלידה) יש לפסול ממ"נ דהא תנן שם במתניתין דשינה שם עירו ועירה תצא (והוא מקום הדירה) א"כ אנו שסומכין לכתחלה שלא לכתוב ומקום דירה בע"כ צ"ל דסומכין על הפוסקים דאף מה שאין צריך לכתוב אם שינה פסול (יעו' בב"י סי' קכח) וכן י"ל דמה שהכשירו בשינה מקום לידה היינו כשנכתב מקום הדירה דכן ה"ה המנהג אז כמבואר בראשונים וע"כ מכל לסמוך על דעת ר"ת בשינה לידה דמה שא"צ לכתוב אינו פוסל בו שינוי אכן לדידן שאין כותבין מקום הדירה והיה ג"כ שינוי אף במה שא"צ לכתוב (כשם לידה וכדומה) א"א להקל תרי קולי דסתרי אהדדי דממ"נ אי שם הדירה אינו מעכב (ועכ"ז מבואר במתניתין דשינה שם העיר פסול) בע"כ אף מה שא"צ לכתוב פוסל בו שינוי ואי כדעת ר"ת דמה שא"צ לכתוב אינו פוסל בו שינוי א"כ פסול מחמת שלא כתב שם הדירה דכיון דשינוי פוסל בו בע"כ דשם הדירה מעכב (יעו"ש במהרש"א שכתב להדיא דלדעת התוס' אם לא כתב מקום הדירה פסול וחולק על הרש"ל יעו"ש ובמהרמשי"ף ודו"ק) אמנם פשטות לשון הש"ע והרמ"א (סי' קכח ס"ב) משמע דמכשירין בשינה מקום הלידה אף בלא כתבו מקים הדירה יעו"ש בש"ע במ"ש ואע"פ שאם שינה לא פסל כו' וגם אין כותבין שם מקום הדירה כו' וברמ"א שם (יעו' ג"כ בתורת גיטין שם ס"ק ה' וסי' קכט ס"ק י"ב) ולפמש"ל קשה הא הוי תרי קולי דסתרי אהדדי: (בא) אמנם כן בע"כ צ"ל בשיטת התוס' דדוקא היכא שא"צ לכתוב אפי' לכתחילה אלא מנהג בעלמא ולא מתק"ת אין לפסול אף בשינה אבל מה שתקנו חכמים לכתוב לכתחילה אף דאינו מעכב יש להחמיר בשינה טפי מלא כתב וכ"כ הגאון פני יהושע בחדושיו לגיטין יעו"ש שמיישב בזה קושית הגאון מהר"א ברודא זצ"ל ובזה יש ליישב דברי התוס' גיטין (שם כ' ע"א) ד"ה הא שכתבו ומדנקט שינה ולא נקט לא כתבו כלל משמע דבלא כתבו כלל כשר וכו' וקשה דלכאורה דבריהם סותרין למ"ש כאן דאיך אפשר דלא כתבו כשר ואם שינה פסול (יעו' בשו"ת כנסת יחזקאל סי' ע' מ"ש בזה) ולפמש"ל א"ש דבמקום שצריך לכתוב לכתחלה מצד התקנה אף דאינו מעכב מ"מ אם שינה פסול עכ"פ לפ"ז גם לשיטת התוס' י"ל דבלא כתבו מקום הדירה כשר ועכ"ז פסול בשינה כיון דצריך לכתבו לכתחילה (יעו' בש"ס גיטין ל"ד ע"ב במתניתין שם עירו ועירה וברא"ש שם (ס"ז) ובחדושי הרשב"א שם במה שפירשו דצריך לכתוב שם עירם ויעו"ש בהגהות אשרי ובמרדכי שכתבו להדיא דדעת הר"י בלא כתבו מקום דירתם כשר ודוקא בשינה פסול דהוי מזוייף מתוכו ויעו' בכנסת הגדילה הגהות ב"י (סי' קכח אות ח ואת ח"י מ"ש בזה) ורק בשינה מקום הלידה הוא דכתבו דכשר משום דא"צ לכתבו לכתחלה כלל וכזה כתב להדיא בתרומת הדשן (סי' רכח) אבל מקום הלידה וכן שם הנהר דלא אשכחן דאצריכוהו רבנן כלל כו' אין חסרון וטעות פוסל בו יעו"ש ולפ"ז אף לדידן שאין כותבין מקום הדירה משום שמרופה בידינו ג"כ יש להקל בשינה מקום הלידה ונסתר הממ"נ שכתבתי לעיל אכן בנ"ז דשינה לכהן או לוי נחלקו בזה גדולי הדור והגאון רבינו עקיבא איגר בתשובותיו (סי' קטז) האריך בזה וכתב דהדבר תלוי בשיקול הדעת אם הוא דבר הגלוי לכל ושייך בו לעז כמו בעיר דירה או לדמותו למקום הלידה ואף דהגאון בית מאיר שם (סי' קיז קיט) חתר לצדד להקל בזה אבל הוא (הגרע"א) לא הסכים להקל אף במקום עיגון ויש בזה אריכות דברים ואין הזמן מסכים להאריך בזה (ומה שפלפל רו"מ ע"פ שטת הרמב"ן ודברי הש"כ (סי' מט ס"ק טו) כבר פלפלו שם בשו"ת רע"א יעו"ש ד"ה אח"כ ראיתי להמהריב"ל שרצה להעמיס בכוונת המרדכי והג"א פ' השולח דמיירי בעיר לידה להיפוך ממה שכתבתי לעיל אבל פשטות דבריהם לא משמע כן) אבל העיקר נראה להחמיר וכמ"ש כן גם הנוב"י קמא (סי' פט) ומה"ת (סי' קט) וכ"כ בשו"ת מאיר נתיבים (סי' מח) וכבר מבואר בזה להחמיר בשו"ת מהר"מ מלובלין (סי' קיז) הו"ד בחמ"ח (סי' יג ס"ק ז) ובית שמואל (שם ס"ק יג) [וכן לפמש"ל דרק במה שא"צ לכתוב כלל אין שיטי פוסל י"ל ג"כ בטעם המחמירין בנ"ז כיון דלכתחלה ודאי צריך לכתוב כהן בגט (ומוכת מהש"ס כתובות כ"ד שגם בימי האמוראים כתבינהו) ויש פוסלין ג"כ דיעבד כשלא כתב כהן או לוי (יעו' תה"ד סימן ז') א"כ לא דמי למקום הלידה ושינוי פוסל בו לכ"ע וכ"כ האחרונים בשם הרב מכתב מאליהו ש"ג סימן ו'): (ג) אמנם כן מה דנקט החמ"ח בלשונו על נ"ז בגט שהיה בטל מן הדין יעו"ש וגט בטל פירושו מה"ת אינו גט ע"פ דברי הרמב"ם פ"ב מהלכות גירושין ה"ז הנה בגוף דברי תשו' מהרמ"ץ (סי' קיז) אינו מבואר רק שהצריכו גט אחר בשביל שנמצא שהיה כתוב בגט הלוי והוא לא היה לוי יעו"ש בתוך דברי תשובתו במ"ש רק עתה הצריכוה גט אחר בשביל הפסול הנ"ל וגם כל גדולי האחרונים שהחמירו בנ"ז לא נקטו בלשונם רק דהגט פסול (יעו' בשו"ת מאיר נתיבים שם (סי' מח) דבתחלת דבריו כתב גט פסול ובסוף תשובתו שם כתב אין בגט ההוא ממש וכתב ג"כ דהוי כשינה שמו) ויפה כתב רו"מ בזה כיון דלא פסלו אותו אלא משום לעז לא הוי אלא פסולא דרבנן וכ"כ שם בתשו' רעק"א דבתוס' כהן י"ל דפסול משום לעז וכתב שם להדיא דפסול מפני הרואים לא הוי רק דרבנן ולא חשש שם לדאורייתא אלא משום שהיה ע"י שליח ע"כ אולי מכח ריעותא דשינוי יש לחוש מדאורייתא דלא נשלח גט זה מבעלה של זו יעו"ש במה שהוסיף על סברת הצ"צ (סי' פ"ג) (במ"ש דבגט ע"י שליח איך ישנה השליח וימסור הגט לידי האשה שלא צוה הבעל) ואף דהגאון בית מאיר שם (סי' קיט) חלק בזה ולדעתו רק לעז דמתייליד ע"י ערעורו דהבעל אינו אלא דרבנן אבל לעז זה דכל הרואים גט זה יאמרו שאינה מגורשת הוא בכלל ענין הג' (שכ' הרמב"ם רפ"א מה"ג) יעו"ש מ"מ הא לדעת הגאון בעל בית מאיר שם (סי' קיז) בשינה דכהן או לוי בלא"ה ליכא לעז כלל ומדמה ליה למקום לידה א"כ היה מקום לצדד בזה דדינו כפסולי גיטין דרבנן דאם נשאת לא תצא והיכא דא"א בגט אחר מבעלה הראשון תשב תחת בעלה בלא גט יעו"ש בש"ע (סי' ק"ו) (ויעו' מ"ש בספרי מנחת משה חאה"ע סי' א' אות ז) ואף דהפוסקים המחמירין בזה הוא משום דקמדמי ליה לשינה מקום הדירה והתם הא מבואר במתניתין דגיטין (פ' ע"א) דתצא מזה ומזה ולדעת הרמב"ם פ"ג מה"ג הי"ד מה"ת אינו גט ואף למ"ד דלא הוי אלא פסולא דרבנן יעו' תוס' כ' ד"ה הא ובב"ש (סי' קכט ס"ק ח) מ"מ אמרו בזה דתצא משום דהוי משנה ממטבע שטבעו חכמים יעו' ג"כ בב"ש (סי' קכח ס"ק ג) ותו"ג שם ס"ק ב' ודוק] מ"מ הא הדעת תורה נותנת דשינה לכהן או לוי לא דמי ממש לשינה שם עירה אף להמחמירין בזה דהתם בשם עירו ועירה הוי ממטבע הגיטין בימי חכמי המשנה ואמרו בזה דשינה תצא מזה ומזה משא"כ בכהן או לוי אף שכתבו כהן ולוי בימי אמוראים י"ל דלא הוי בכלל מה דתני במתניתין דאם נשאת תצא וכעין זה כתב הגרע"א שם תשובה קט"ז ד"ה גם אפשר לענין שינה שם אביו (אכן אח"כ כתב שם דמדברי הרא"ש לא משמע כן ולפלא שלא הביא מדברי התה"ד בפסקיו (סי' קצז) במ"ש אבל שם אב של העד הצריכו חכמי המשנה יעו"ש) ועוד הא בשינה דתוס' כהן או לוי יש מקילין לגמרי ומדמי ליה למקום לידה ולדעתם יש סעד לקולא זו מדברי רבותינו בעלי התוס' גיטין כמש"ל בשם הגאון בית מאיר יעו' ג"כ בשו"ת רח"כ הגדול (סי' עה) שכתב ג"כ בדעת התוס' דגיטין פ' דגם בגט אשה אם נכתב כהן על מי שאינו כהן הגט כשר דאל"ה ה"ל למימר דמגט אשה מעלין ליוחסין יעו"ש שהאריך דשינוי זה דומה לשינה מקום הלידה ומסיק שם להלכה להקל במקום עיגון דאף לכתחילה ינתן הגט ואף דשם היה המעשה בשינוי דאבי המגורשת דיש ג"כ צירוף דעת הראנ"ח מ"מ מדבריו שם מוכח דאף במגרש גופי' בשינוי דתוס' כהן או לוי דעתו להקל ובפרט במקום עיגון (יעו"ש שכ' דאף הג"פ שהחמיר בזה הבין דהתוס' והרא"ש ס"ל בזה דהגט כשר ותמה שם על הג"פ דאיך כתב מסברא דנפשי' דהגט פסול) יעו"ש דהגט היה ע"י שליח שהחמיר בזה הצ"צ (סי' פג) ועכ"ז דעתו להקל ויעו' ג"כ בשו"ת שערי דעה (סי' צ') שצדד ג"כ להקל בזה ואף דלמעשה חלילה להקל בזה מ"מ היכא דכבר נשאת שפיר י"ל כיון דיש מקילין לגמרי בנ"ד ע"כ גם המחמירין מודו עכ"פ דלא תצא וכעין שכתב מרן הריב"ש (סימן רו) לענין חתם סופר ועד דאף דקיי"ל דפסול מ"מ אם נשאת לא תצא כיון שהגאונים מכשירין אותו אפילו להנשא לכתחלה יעו"ש:
ד וראיתי למאור הגולה הגאון צ"צ החדש חאה"ע ח"א (סימן ה') שישב על מדוכה זו בשינוי דתוס' כהן באבי המגורשת והמגרש הוא כהן אי מותרת לו דלפי דברי החמ"ח (סי' יג ס"ק יז) שהגט הוא בטל מן הדין א"כ הא מבואר בש"ע (סי' קנ ס"ג) דגט שהוא:
בטל מה"ת אם היה בעלה כהן לא נאסרה עליו משום גרושה והאריך שם דאסורה לבעלה כהן כיון דהשינוי הוא באבי המגורשת ויש כמה צדדי קולא דאין בו אפילו פסול דרבנן אף דודאי יש להחמיר שלא תנשא בגט זה מ"מ עכ"פ ברור שאסורה לבעלה הכהן יעו"ש בדבריו כי נעמו ונראה שם דעתו דבשינוי תוס' כהן במגרש עצמו דעתו נוטה כפשטות לשון החמ"ח דהגט בטל וכמ"ש בזה להדיא הג"פ ס"ק מ' ואף דלא ברירא ליה שם דהוי גט בטל לכ"ע אף לקולא שתהיה מותרת לכהן ח"ו אבל בגוף פסול הגט נראה שם דדעתו ברור דיש לדונו כגט שיש בו פסול דאורייתא וא"כ אין להקל לכאורה אף כשנשאת בנ"ד וכן מצאתי ראיתי בדבריו ח"ב (סי' קע"ז) שבא לפניו נדון כזה באשה שנתגרשה מבעלה זה שתי שנים ונשאת לבעלי אחר זה שנה וחצי וכעת נתברר שהגט נכתב בטעות על אבי המגורשת שהוא לוי ובאמת הוא ישראל דאף שהאריך שם לצדד דלא תצא אחר שכבר נשאת וגם שלא להצריך גט אחר כיון דהמגרש מבקש ממון רב י"ל דהתורה חשה על ממונם של ישראל בכה"ג (והביא ג"כ שם מדברי הריב"ש (סימן רו) שהבאתי) וגם אם נחמיר שצריך גט אחר יש פקפוק גם על הגט השני לדעת הא"ח בשם רש"י המובא בב"י (סימן קכט) יעו' ג"כ במשנה למלך פ"י מה"ג ה"ב בדברי הרב המגיה, הנה המעיין שם בכל דברי תשובתו הרמתה יראה שאין דעתו להקל אלא בשינה תוס' כהן או לוי דאבי המגורשת דהוי כשינוי בכינוי האבות. וכשינוי בשם הנהר אבל במגרש עצמו כבנ"ד נראה מדבריו שם דדעתו להחמיר דאפילו נשאת תצא (יעו"ש שכתב דגם הביא מאיר לא הקיל כ"א באבי המגורשת ולדעתי צ"ע בזה) וכפשטות לשון הח"מ והג"פ דהגט בטל בזה וכתב שם ג"כ דשם כהן שכתבו בימי האמוראים ל"ד לשם הלידה דא"צ לכתבו כלל אלא לשם הדירה (ויעו' ג"כ (סי' קע"ה) שם שחמה על הג"פ ס"ק מ"ט שכ' בשינה שם אביו דליכא אלא משום לעז לא הוי אלא פסולא דרבנן והא בשינה שם הדירה כתב הרא"ש (פ' הזורק סי' ט') ג"כ לשון זה דהחשש משום הרואה ובזה ודאי הגט בטל מה"ת יעו"ש בדבריו הנעימים) עכ"פ לדברי הצ"צ לכאורה אין היתר בנ"ד מ"מ לפמש"ל יש מקום גדול לצדד בזה כיון דמכל גדולי האחרונים שהחמירו בזה נראה לכאורה דלא הוי אלא פסול דרבנן ולכאורה יש להביא עוד ראיה לזה ע"פ דברי הב"י אה"ע (סי' קכז) סוד"ה וכתב א"א שכתב ודאי משמע דלא הוי אלא כשאר פסולין דרבנן דליכא למימר דלמר כשר ולמר בטל יעו"ש וכעין סעד לזה מדברי הש"ס (שבת קלת) מי איכא מידי דרבנן מחייבי חטאת ור"א שרי לכתחלה א"כ גם בנ"ד דיש, מקילין לגמרי כמש"ל איך אפשר דלהמחמירין יהיה גט בטל אבל באמת כבר כתבתי בכעין זה בספרי מנחת משה חאה"ע (סי' ד) דאי משום הא לא איריא יעו' בב"י (סי' קכ) ובב"ש (ס"ק ח) דלדעת הרמב"ם נשתתק יכול לגרש ע"פ כתב ולדעת התוס' והרא"ש והרשב"א הגט בטל בזה וכן לענין חשש שאלה דיש כמה מקילין יעו' בש"כ חו"מ (סי' סה) ובשו"ת גאוני בתראי (סי' כא) ולדעת התוס' יבמות (קכ ע"ב) סוד"ה כליו חששא דאורייתא הוא ועוד בכמה מקומות אין מספר (ובדברי הש"ס דשבת יעו' מ"ש הרשב"א בחדושיו שם ויעוין בירושלמי שבת פ"ו סוף הלכה א' ודוק) אכן מ"מ הא כתבתי שם בספרי דאף דמצינו בהרבה מקומות דלאתד יהיה מותר לכתחלה ולהשני יהיה חשש דאורייתא היינו דוקא היכא דמצינו בהדיא משא"כ לענין חששא דבדדמי שם דלא מצינו בהדיא דחששא דאורייתא הוא כתבתי שם דהסברא נותנת דלא נשוי פלוגתא רחוקה בין ר"ח להרא"ש ובודאי אף להרא"ש לא הוי אלא חששא דרבנן וכעין שכתב הב"י יו"ד (סי' קצד) ד"ה ומאימתי וש"כ חושן משפט (סי' כה ס"ק יד) וזה ג"כ כונת הב"י (סי' קכז) מ"ש דל"ל דלמר כשר ולמר בטל (דלא הבאתי מזה בספרי שם) היינו דלא נשוי פלוגתא רחוקה בכדי ויעו' גם כן בב"י אה"ע (סי' קכא) ד"ה היה בריא במ"ש דליכא לפלוגי בין ר"י לר"ל כולי האי וא"כ ה"ה בנ"ז שפיר י"ל כיון דיש מקילין לגמרי לא נשוי פלוגתא רחוקה ואף המחמירין י"ל דמודו כשנשאת דל"ת ככל פסולי דרבנן וכמש"ל (יעו' מ"ש בספרי שם חאה"ע (סימן יא אות א וסי' ח אות ג') ובחבורי ברכת משה בקונטרס התשובות (סי' ג אות ב וסי' ה אות ג אות ד) ויעו' בש"כ חו"מ ספ"א ס"ק נו) ובשו"ת באר שבע (סי' כ) ואכמ"ל):
ה אמנם כן למעשה מי אנכי להרים ראש להקל נגד המבואר בצ"צ להחמיר אשר הוא העמוד התורה והיראה והאיר עיני חכמים בהלכה כחד מקמאי ובכל זאת כיון דבנ"ד קיל טפי מנדון דהצ"צ דהתם מיירי בגט ע"י שליח (יעו"ש בסוף התשובה מ"ש ומ"מ אם הגט קיים והשליח ג"כ כאן כו') ובזה הא יש עוד חששות כמש"ל אות ג' משא"כ בנ"ד דנתגרשה מבעלה בעצמה יש מקום לצדד ובפרט דבנ"ד יש עוד קולא מה שהיחזק כן ללוי איזה זמן במקום דירתם דליכא שוב לעז הרואים (ורו"מ לא ביאר אם הוחזק כן גם במקום כו"נ) ואף דשם אביו אינו יכול לשנות כמ"ש בתשו' הרא"ש כלל י"ז (סי' יב) וכן אינו יכול האדם להחזיק עצמו לכהן או לוי אם אינו כן כמבואר בשו"ת צ"צ (סי' קח) ד"ה אבל) מ"מ יש בזה צד קולא דדעת רש"י בתשו' שאלה להר"ש המובא בב"י דמהני חזקה גם לשם אביו וכן האריך בזה להקל הגאון המובהק מהר"ח זצ"ל מוולאזין מובא בנודע בשערים (סי' קכט ס"י) כיון דעכ"פ העדים יודעים שזה המוחזק בשמו ושם אביו כן הוא המגרש שוב אין חשש (ובשו"ת נודע בשערים מה"ת חאה"ע (סי' מח) נדפסה תשו' זו בטעות על שם הגאון בעל נודע בשערים וכעת נדפסו תשו' חוט המשולש מהגאון מוהר"ח ונדפסה תשובה זו כלשונה בח"א (סימן יט) רמזתיה בספרי ברכת משה בקוה"ת סימן יב אות ז') ויעו' ג"כ בשו"ת השיב משה חאה"ע (סי' עג) ואכמ"ל וכן לענין החזקת לוי או כהן יעו' בשו"ת חכם צבי (סימן לא) ד"ה עוד י"ל דנראה מדבריו דיכול להחזיק עצמו ללוי והגט כשר אף את"ל שאינו לוי באמת אלא לפי דבריו וחזקתו שהחזיק עצמו בפנינו ואף דמשמע שם מדבריו דלא קמכשיר אלא אם כתב פלוני הלוי משא"כ אם כתב פב"פ הלוי מודה דפסול כיון דאביו לא, הוחזק בלוי מ"מ נלפע"ד כיון דלעצמו יכול להחזיק ללוי מה בכך שכתב פב"פ עכ"פ יש מקום לומר דקאי הלוי על שם עצמו דבידו להחזיק כן אלא דאם האמת הוא שהוא לוי ממילא גם אביו לוי ומש"ה כתבו אחר שם אביו ול"ד לשם אביו שאינו יכול להעלות לו שם אחר כמובן) ויש מקום עיון בזה ע"פ דברי הב"י חו"מ (סי' מט) גבי שליט"א ודברי הש"כ שם ס"ק יד והב"ש (סי' קכט ס"ק ח"י) ודוק וכן מצאתי להרב הגאון מהרא"י מוולאזין בשו"ת חוט המשולש שם ח"ג (סי' יז) שהשיב ג"כ בכעין זה שאחד החזיקו שמו בעיר שהוא לוי ונשא אשה וגרשה וכתבו בגט שהוא לוי ונשאת האשה לבעל ואח"כ נתודע שהמגרש לא היה לוי ונתן לה ג"פ אחר אם מותרת להיות עם בעלה השני וכתב ג"כ להתיר מטעם דאף אי לא מהני חזקה לשם אביו אבל ללוי פשיטא דמהני חזקה דהא זה נ"מ לדידיה והוא יכול להעלות לעצמו שם לוי (ולפלא שכתב כן פשוט מסברא דנפשיה ולא הביא מדברי הצ"צ (סי' קח) ודברי החכ"צ (סי' לא) שהבאתי וכן מה דמדמה נ"ז להך דס"ז כתב פלוני החכם או הרב כו' כבר קדמו רבינו חיים כהן הגדול (סימן עה) שהבאתי לעיל) והביא ג"כ מדברי זקנו הגאון מהר"ח הנ"ל דמהני חזקה גס לשם אביו כיון דעכ"פ הוחזק בשם הזה ושוב לא יטעו יעו"ש דאף דשם קבלה גט אחר מ"מ נראה מדבריו שם דהיכא דא"א בגט אחר היה מורה ג"כ שתשב תחת בעלה השני בלא גט מהראשון כבכל פסולי דרבנן אם כן יש לנו מסייע עוד רב מובהק להקל בנ"ד ממש ויעו' ג"כ בשו"ת הרא"ם ח"ג (סי' י') (מהגאון המובהק מהרא"ס מרגליות זצ"ל מסאטינוב) בנ"ז ממש וכתב ג"כ כדברי המחמירין בזה בשינה כיון דצריך לכתוב לכתחלה כהן או לוי ל"ד למקום הלידה שאין כותבין כלל לכתחלה ולא הביא מדברי הפנ"י שהבאתי (לעיל אות ב') ולענין מה שהוחזק העלה דאפילו מאן דס"ל דחזקה מהני לשם אביו אולי יודה בלוי דחזקה לא מהני אם נודע אח"כ שאינו לוי ומסיק דצריכה גט אחר אף לאחר שנשאת לשני כמבואר בש"ע (סי' קנ) דאין זה לעז ולענין אם תצא מבעלה עדיין הדבר צ"ע יעו"ש אכן מלבד דגם הוא בתחלת תשובתו כתב בדרך החלט נלע"ד שהנשים צריכין גט שני וישבו תחת בעליהן ולא יצאו (והיכא דא"א בגט אתר אפשר דגם הוא מודה דאינו מעכב) הנה לפע"ד מכל הנך צדדי היתרא שכתבתי יש מקום גדול להקל היכא שכבר נשאת וקשה להשיג גט אחר דל"ת ולפע"ד יש להוסיף נופך בהאי היתרא שהוחזק לפמש"ל בטעם המחמירין בשינוי זה ע"פ שטת הרמב"ן (דהיא דלא כשטת ר"ת) המובא בש"כ חושן משפט (סימן מט ס"ק טו) דמאי דאמרינן דלאו אכולא מלתא קמסהדי היינו שאין יודעים ברור שהוא כהן (ומש"ה אין מעלין ליוחסין) אבל עכ"פ מוחזק אצלם לכהן וע"כ אם כתבו כהן על מי שאינו כהן פסול אף בשאר שטרות לשיטה זו יעו"ש שמיישב בזה קושית התוס' דגיטין וא"כ היינו דוקא שכתבו על מי שאינו מוחזק כלל לכהן דהוי סהדי שקרי אבל בנ"ד שהיה מוחזק ללוי אף שנתברר שאינו לוי מ"מ י"ל דכשר מטעם דהעדים לאו אכולא מלתא קמסהדי ולאו סהדי שקרי נינהו ואי דמעידים עכ"פ שהוא מוחזק ללוי הא כן האמת שהיה מוחזק ללוי כמובן:
ו אכן אף כשלא נחליט דיוכל להחזיק עצמו ללוי עכ"פ ספיקא לדינא מיהו הוי וכן אף אם לא נחליט דשינוי דתוס' כהן או לוי הוי רק פסולא דרבנן גם להיפוך לא נוכל להחליט דהוי ודאי גט בטל מה"ת וגם בדברי הצ"צ והחדש שהבאתי לעיל אות ד' שהחמיר בזה ג"כ יש מקום לומר דלא החליט דהוי גט בטל מה"ת ודאי יעו' בת"א שם (סי' ה' אות ב') במ"ש וגם זאת אינו ברור דהוי פסולא דאורייתא יעו"ש ועכ"פ ספיקא לדינא מיהו הוי וא"כ אף לכתחלה במקום עיגון יש מקום גדול לצדד מטעם ס"ס דלמא כדעת המקילין לגמרי בשינוי דתוס' לוי ואת"ל כהמחמירין דלמא שינוי זה לא הוי אלא פסולא דרבנן ושוב איכא ספיקא דלמא יכול להחזיק עצמו ללוי ואינו פסול אלא כשלא היה מוחזק ללוי משא"כ בנ"ז נמצא דהוי כעין ס"ס בדאורייתא וספק א' בדרבנן וכמ"ש הש"כ בכללי ס"ס דין ט"ז [יעו' בשו"ת שער אפרים (סי' יא) מ"ש בתוך דבריו לענין האבעיא דבהמ"ז בנשים דאף דאזלינן לחומרא דנשים חייבות מה"ת אם שכחה אינה חייבת לברך מספיקא דהוי ס"ס דלמא כבר ברכה בהמ"ז ואת"ל שלא ברכה דלמא אינה חייבת מה"ת, אבל ז"א דהלא אי אמרינן את"ל שלא ברכה א"כ מקרי ודאי לא ברכה א"כ אף שאינה חייבת רק מדרבנן צריכה לברך עכ"ד, וצ"ע דלכאורה דומה לנדון דהש"כ בכללי ס"ס לענין דגים מלוחים וגם הכא הוי ספק ספיקא בדאורייתא וספק אחד בדרבנן דאי נימא דחייבת רק מדרבנן שוב יש לספק דלמא כבר ברכה והוי ספיקא דרבנן ויש לחלק ואכמ"ל יעו' ג"כ בשו"ת רבינו עקיבא איגר (סימן ו) ודו"ק] ואף דהוי ס"ס במקום חזקת א"א דמעיקרא הא כתב המשנה למלך פ"ב מהלכות טומאת צרעת ה"א דספיקא דדינא מהני במקום חזקה דבשביל חזקה לא ישתנה הדין וכ"כ הפרמ"ג בכמה דוכתי ובחבורי הבאתי סעד לזה מדברי הירושלמי גיטין פ"ק ה"ב (יעו' במנחת משה חיו"ד (סי' ג) וחאה"ע סי' ח אות ה) ובברכת משה בקוה"ת (סי' כג אות ח' וסימן לאות ד') ובחבורי הקטן לשד השמן על הרמב"ם פ"א מהלכות ממרים ה"א גם יש לפלפל ע"פ דברי הר"ש במקואות פ"ב מ"ב שחידש דבאכל איסור דאורייתא לא שייך לאוקמי אחזקה כיון דלא הוי כמקדם יעו' בספרי ברכת משה בקוה"ת שם סו"ס כ"ד ואכמ"ל) עכ"פ היה מקום לצדד אף לכתחלה דינתן הגט במקום עיגון מטעם ס"ס דכל דבר שאין לו תקנה הוי כדיעבד יעו' בש"ע אה"ע (סי' קסט סי"ב) ברמ"א ובמ"ש במנחת משה חאה"ע שם (סי' ח אות ה) ועוד יש לצרף בנ"ד סברת הרב הגאון הצדיק ה"ר ארי' יעקב זצ"ל מסמילא (המובא בספרו של הרה"ג מקארסאן) שצידד לומר דאין שינוי פוסל אלא בכתב כהן על מי שאינו כהן דכהן מפורסם טפי בעליה לתורה ודוכן ופרישה מטומאה משא"כ לוי אינו מפורסם כל כך אלא בעליה לתורה משו"ה ליכא לעז כל כך בכתב לוי על מי שאינו לוי יעו"ש ואף דלא נראה כן מכל גדולי האחרונים שהבאתי לעיל עכ"פ צירוף להיתרא מיהו הוי. סוף דבר נשמע לפע"ד שאם אי אפשר להשיג גט אחר מבעלה הראשון תשב תחת בעלה מחמת כל הנך טעמי שכתבתי אך לחומר הנושא (ולפמש"ל מכמה שגאוני הדור אשר קטנם עבה ממתני היה רפיא בידי להקל בזה) יצרף לזה דעת רב אחד מובהק בהוראה:
הקטן משה נחום ירושלימסקי החופ"ק כעת אבד"ק אסטראלענקא והגליל: