אור ברסלב

שות באר משה (ירושלמסקי)· רבי משה נחום ירושלימסקי

ח"א הקדמה

מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי:

יתברך הבורא וישתבח היוצר על כל הטוב אשר גמלני אין טוב אלא תורה (יעו' יבמות ס"ג ע"ב) מהולל שם ה' נותן חכמה ותבונה מחכמתו לכל ההוגים בתורתו הטהורה מה מאד נתתי שמחה בלבי כי ברוב חסדו ית"ש שם חלקי בין השוקדים על דלתי התורה ובעודי על ילדותי חמדת השנים מאמתי אך אל המערכה עומקה של הלכה רצתי להסתפח בנחלה מבורכה ובחמלתו ית"ש הביאני עד הלום ללחום במלחמתה של תורה להשיב מלחמה שערה להשואלים בדבר ה' זו הלכה:

[יעו' בש"ס מגילה (יט) ע"ב מלמד שהראהו הקב"ה למשה וכו' ומה שהסופרים עתידין לחדש ויעו' בירושלמי פאה פ"ב ה"ד ט' ע"ב ריב"ל אמר כו' אפי' מה שתלמיד ותיק עתיד להורות לפני רבו כבר נאמר למשה בסיני יעו"ש]:

ובשנת ברכתך זכיתי לראות את ספרי מנחת משה

יצא לאור כלול בהדרו כולל ג' ספרים כן רביתי אז כי גם חבורי הקטן לשד השמן על הרמב"ם נדפס בווארשא בצירוף הרמב"ם ואח"כ בשנת תרו"מ זכיתי לראות באור חבורי ברכת משה הכולל ג' ספרים:

א) קונטרס התשובות, ב) קונטרס משחת שמן הטוב, ג) קונטרס יפה לבדיקה: ועתה זכני ה' להוציא לאור עולם חבורי באר משה הכולל ג"ב שלשה ספרים:

ספר ראשון "השיב משה" בו י"ב שערי הלכה ממקור שורש הלכה תשובות ופסקים בדברים הנוגעים לכל חלקי הש"ע, ספר שני "כבוד חכמים" בו ג' שערים תשובות ופסקים להלכה ולמעשה להקים בענין כבוד חכמים שבדור שלא לפגוע בכבודם וזכותם ובעניני משמרת הבדיקה ותקנות וגדרים לשמירות הפח ממאכלות אסורות אשר בזה תלוי קדושתן של ישראל ובעניני פרטי המרות השייכים לשלוחי צבור בין ישראל לאבינו שבשמים כדבר העומר ברומו של עולם, ספר שלישי "בנין ירושלים" בו ג"כ ג' שערים תשובות ופסקים לתקנות עגונות [אשר ע"ז אמרו המתיר עגונה אחת כאלו בנה א' מחורבות ירושלים העליונה הוד"ז בשו"ת הב"ח החדשות (ח"ב סי' מד) ובשו"ת חקקי לב ח"א אה"ע (סי' נו) הביא סמוכות לזה מדברי הזוה"ק פ' ויחי יעו' ג"כ בשו"ת חיים ושלום ח"ב אה"ע (סי' א) מ"ש בזה] וגם תיקון עולם במקום שבעלי תשובה עומרים להתיר מכבלי העיגון דחרגמ"ה וגם לרבות כלל גדול בתורה כמה הוראות ופסקים בענינים כוללים לברר הלכה למעשה בדעת תורה מכרעת הכל מיד ד' עלי השכיל להאיר עיני בהלכה ממקור שערי התורה נתיבות חכמה ודינים מחורשים וקראתי שם ספרי "באר משה" כי שמי בקרבו [גם למזכרת נשמח א"א נבג"ם יש בו הנוטריקון אכי רבי בנימין שברו הדבר מאד וגם שם העיר שאני שוכן בתוכה אשר קבעתי לה ברבה לעצמה מכל ארירי התורה ארזי הלבנון כבואי לכהן פאר בתוכה אשר מכל קצוי ארץ השנתי מכתבי ברכה לי ולעדתי (יעו' לקמן בפתיחה לספר שני "ברכה חכמים" מן דף מא ער דף ע) חקוק שמה ג"כ בשם ספרי שיש בו נ"ב הנוטריקון רב בעיר אסטראילענקא שומרי משמרת התורה] ועתה אברך על המוגמר להודות לה' ית"ש על חסרו הטוב שהחיינו וקימני והגיעני לזמן הזה לראות באור חבורי "באר משה" אשר בו שלשה ספרים נפתחים וזה חלקי מכל עמלי שיהנו בספרי קטני התלמידים כמוני יען מפני מצב בריאותי לא אוכל למלאות תשוקתי ללמוד שיעור קבוע עם בחורי חמר העוסקים כחקי חורב לזאת נפשי בבקשתי לפני אבינו שבשמים כי מיעוט חלבי ורמי שנתמעט ביגיעתי יהיה נחשב לפני ה' בקרבן עולה ועליל ובעמל ספרי אלה אזכה לקיים בזה "ללמוד "על "מנת "ללמד כי קול קולמוסי יהיה נחשב כארשת שפתי וכל ההוגים בספרי יהיה נחשב לי בחסדי ה' כאלו שמעו הדברים האלו מפי משה הקטן באלפי ישראל כמוני היום [יעו' ירושלמי סנהדרין פרק י' הלכה א' (לו ע"ב) "ניתנו מרועה אחר אמר הקב"ה אם שמעה דבר מפי קטן ישראל והנייך לא יהיה בעיניך בשומעו מפי קטן אלא בשומעו מפי גדול ולא סשומעו מפי גדול אלא בשומעו מפי חכם ולא בשומעו מפי חכם אלא בשומעו מפי נביא ולא בשומעו מפי נביא אלא בשומעו מפי רועה ואין רועה אלא משה וכו' ולא בשומעו מפי רועה אלא בשומעו מפי הגבורה ניתנו מרועה אחד ואין אחד אלא הקב"ה כמו דתימר שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחר"] וממעמקי לבבי הנני נותן הוראה לשעבר על מה שזכיתי עד בה לראות באור ארבעה שהם עשרה ספרים כעור צורי וגואלי והנני צועק ומבקש לעתיד שיזכני האל החונן דעת לעני ממעש להוציא לאור כל חדושי אשר אתי בכתובים על כל הש"ס ורמב"ם והרבה תשובות ופסקים להלכה ולמעשה להקים ויחזק לבבי להוסיף אומץ בתורתו ועבודתו ית"ש ולעשות רצונו בלבב עלם ללמוד וללמד לשמור ולעשות ושלא ימוש ספר התורה ספי ומפי זרעי וזרע זרעי מעתה ועד עולם אבי"ד. כ"ד הכו"ח יום ה' לסדר ויחי יעקב י"ב טבת שנת "כו גאולה עושר כבוד" עבד לעבדי ה' ולההוגים בתורתו עומד על המצפה לישועה כללית ולהרמת קרן התורה ולומדיה. הקטן באלפי ישראל משה נחום ירושלימסקי מלפנים אבד"ק קאמינקא פלך קיוב וכעת האבד"ק אסטראלענקא והגליל, בן לא"א הרב הגדול המופלג בהו"י צדיק המים כמעשיו כגלוי ובסתר דחיל רבנן בקש"ת ר' בנימין זצ"ל מטאמאשפיל פלך פאראליאן:

א) בהרב המופלג יא"מ וו"ת כש"ת מו"ה שמעון זצ"ל [(כ) חתן הרה"ג כקש"ת מו"ה יצחק וצ"ל (ג) חתן הרב הגאון הקדוש בו"ק חו"פ כקש"ת מוהר"ר יצחק אייזיק זצ"ל אבד"ק ברדיטשוב ע"ח (תלמיד מובהק של האי הבא קדישא ארב"ע רבינו פנחס זצ"ל מקארעץ) נכדי הגאון הקדוש רבינו חיים כהן הגדול ראפפארט מלבוב זצ"ל ועוד למעלה בקודש דור אחר דור גאונים וצדיקים קדושי ישראל זי"ע]. ב) כן הרב הגאון החסיד החכם השלם ד' יעקב צבי וצ"ל ירושלימסקי אבד"ק בערשיד [ובהיותו כן שמונה עשר שנים הושיבו שם על כסא הרבנות דודו הרב הגאון הצדיק של התורה ר' יעקב שמשון זצ"ל אבד"ק שיפוטיווקא ואמר לראשי עגת בערשיד דעו כי הרב אב"ד שלכם מצטיין בשכלו כהרב הגאון ר' ר' יונתן ז"ל מפראג]. ג) בן הרב הקדוש יא"מ ר' יצחק ז"ל שנשאר ממנו הרבה כתבי קודש על ספרי קבלה. ד) בן הרב הגאון מו"ה דובעריש ז"ל אבד"ק וואלאטשיסק. ה) חתן הרב החריף פרנס ונגיד מפורסם מו"ה שאול ז"ל מק' תעלמא. ו) בן הרב הגאון החריף המפורסם פרנס דר' ארצות מו"ה משה דאברושם זצ"ל [(ז) חתן הגאון המובהק מו"ה מאיר וצ"ל אבד"ק לובלין (ח) שהיה חתן הגאון המובהק עמוד ההוראה רבינו דוד בעל הטורי זהב זצ"ל (ט) חתן עמוד התורה הגאון בית חדש זצ"ל]. ז) בן הרה"ג הקצין כקש"ת מו"ה דובעריש זצ"ל פרנס ומנהיג מקראקא. ח) בן הרב הגאון המפורסם בכל אפסים מרנא ורבנא מו"ה יהושע העשיל וצ"ל האבד"ק לובלין וקראקא שהיה נקרא רבי ד' העשיל זי"ע [(ט) חתן הקצין המרומם מו"ה יהודה וואתל (י) בהרב הגאון השר מו"ה שאול וואתל זצ"ל מזרע בית דור המלך נעים זמירות ישראל (יא) בהרב הגאון הגדול מו"ה שמואל יודא קאצינעלינבוגין זצ"ל מח"ס שנים עשר דרשות (יב) בהגאון רשכבה"ג מהר"ם פאדוואה (יג) חתן הגאון מו"ה אברהם מינץ ז"ל (יד) בהגאון עמוד ההוראה מו"ה יודא מינץ זצ"ל בעל שו"ת מהר"י מינץ שהדפיסו חתן בנו בצירוף ספרו שו"ת מהר"ם פאדוואה יעו' בהקדמתו]. ט) בן הרב הגאון המובהק רבינו יעקב זצ"ל אבד"ק לובלין [מוזכר בשו"ת א"ו הב"ח (סי' ק"ה) ובשו"ת פני יהושע ח"א אה"ע (סי' יד) ובחלקת מחוקק (כי' יו ס"ק סו) ובבית שמואל (סי' כח ס"ק ג)] . י) בן הגאון הגדול מו"ה אפרים נפתלי הירש זצ"ל אבד"ק לארמיד (נפטר שם יום א' ב"ה תמוז שפ"ב). יא) בן הרב הגאון מו"ה יוסף וצ"ל וחתן הגאון המובהק מו"ה יעקב ווייל זצ"ל אבד"ק רינאווערט ומדינה באייערין [דלא בכו שנדפס בהקדמה לספרי "ברכת משה" בן הגאון מו"ה יונה ז"ל אב"ד דמרינות בומברגא שווייבען שחוייץ שלא היה בנו של הגאון מו"ה יונה אלא גיסו כמו שחקוק על מצבת א"ז הגאון מהראנ"J בלאדמור כמש"ל וכן נתברר משם ע"י ש"ב הגאבד"ק מעראצק]. יב) בן הגאון מופת הדור מו"ה מאיר זצ"ל אבד"ק אולמא. יג) כן הרב הגאון מופת הדוד דשכבה"ג מו"ה יעקב ווייל זצ"ל אבד"ק נירענבורג שחיבר שחיטות ובדיקות ושו"ת מהרי"ו (מהר"י ווייל) זי"ע ממשפחת מרוטינבארג כמבואר בשו"ת מהר"י מינץ (סי' טו) שכתב ושמעתי שמהרי"ו ז"ל הלך אחר דעת מהר"ם למי שהיה מתייחס אחריו יעו"ש. אלה אזכרה נשמת אמי מורתי הצדקת ישרה וצנועה מרת אסתר בילא זכרונה לברבה שנפטרה בשם טוב שנץ תרב"א לפ"ק בליל שני דחג הסוכות תחי נפשה צרורה בצה"ח עם נשמות כל הצדיקים וצדקניות שבנ"ע ובעל הרחמים יסתירה בסתר כנפיו ותחיית המתים ונחמות ציון וירושלים בקרוב נראה אכי"ר. א) אמי הצדקת ע"ה היתה בת החסיר המופלג הנגיד המרומם מו"ה יהושע העשיל ז"ל [נכד הרב הצדיק קדוש וטהור מו"ה יוחנן זצ"ל מק' וויניצא שמספרים ממנו נפלאות ומקובל אני מאבותי שהבעש"ט הקדוש אמר עליו שהיה נשמת המהרי"ל זי"ע]. ב) שהיה חתן הרב החריף הנגיד המפורסם נדיב ושוע מו"ה משה אויערבאך סק' בערשיד והיה אצלו תו"ג במק"א [(ג) חתן הנגיד האדיר הקצין הנכבד מו"ה מרדכי ז"ק מעיר גאראראק בליטא (ד) בן הרב הקדוש וטהור וכו' ר' זכריה ז"ק וצ"ל עמיתו וחברו של אור ישראל וקדושו מהר"נ וצ"ל המאור עינים ונכד הגאון המקובל ר' ישראל חריף זצ"ל סמאטינוב]. ג) בן הרב הגאון המובהק ר' ישראל זצ"ל אבד"ק דאוונא. ד) בן הרב הגאון המפורסם קדוש וטהור כקש"ת מו"ה יחזקאל זצ"ל אבד"ק קליוואן (אשר מספרים ממנו נפלאות שהיה מייחד בכל יום יחודים בקדושה וטהרה). ה) נכד הרב הגאון הקדוש צי"ע מופת הדור וכו' כקש"ת ר' ישראל חריף זצ"ל מח"ס עטרת תפארת ישראל הפליא שם לעשות פלאות ולגלות נסתרות מתורת רבן של ישראל ארב"ע הבעש"ט הקרוש זי"ע ועל כל ישראל. ועתה טרם יתברכו בברכה הורים לדור דורים בני היקרים שיהיו לאויו"ש אזכרה לטובה ולברכה את שם אמם האשה יראת ה' היא תתהלל אשר אראתיה לי בצדק ואמונה ביום ט"ו אלול שנת תרל"א לפ"ק ה"ה הרבנית הצנועה והישרה מנכ"ת מרת רבקה תחי' [בת נדיבים ושועים אביה המופלג ירא ושלם במרות ומעלות ישרות מו"ה יונח ע"ת מצד אמו היה מגזע הגאון הקדוש מח"ס עוללות אפרים וכלי יקר ומצד אביו הגביר הנכבד נדיב ושוע ר' דובער ע"ה דווענבוים מקראסיליב נכד הרב הקדוש הצדיק המפורסם ר' יונה וצ"ל מאוסמראה שהיה נקרא בפי כל ר' יונה דער גוטער זי"ע] אשר השליכה מנגד תענוגות בני אדם ומחמדי הבל וכל הימים צופיה הליבות ביתה לעמוד לימיני לעזר וסעד וכל יגיעתה להשגיח על מצב בריאותי ושלומי שאוכל לשקוד על דלתי התורה במנוחה ולהשיב מלחמה שעדה באין מעצור ומפריע אנא ברך ה' חילה ובעל גמולות ישלם לה אל גמולות ומשבורתה תהי שלמה בזה ובבא תאריך ימיה ושנותיה חיי עושר וכבוד ונתברך מאת ה' בברבה הם שולשת הכתובה בתורה עם בנינו הנאהבים והנעימים שיהיו ה"ה בני הנגיד הנכבד חריף ושנון נדיב לב ויקר רוח חו"ג במר דור יונה שיחיה [עם נוץ ביתו הצנועה וישרה מרת שינא דבורה תחיה בת מחו' הרב הגאון החכם השלם מו"ה אליעזר משנה מארעיעוומקי נ"י האבד"ק חאדאל ובתם המהוללה אמתר בילא ובנם ילד שעשועים אברהם שיחיו לאויו"ש] ובני המופלא מושלם במעלות ומדות חו"ש כמר יהושע העשיל שיחיה ובתי המהוללה וישרה מ' שרה בילא א החי' ובת' היקרה חיה פינא החי' ובני הנחמד ויקר כמר שמשון דוב שיחי' ובתי היקרה רחל לאה החיה ובני היקר ילד שעשועים בנימין שיחי'. ואני תפלה לאל נורא עלילה אתה ה' תברך אותנו עד וקנה ושיבה טובה להגות בתורתך מתוך הרחבה ועושר ובבור ונזכה לראות דור ישרים יבורך בנים ובני בנים בנטיעים מגודלים לתורה ולתעודה ויתברכו בם ישראל ויהודה אנא ה' אל למושעות זכור לנו וליוצאי חלצינו זכות אבותינו הקדושים אדירי התורה ארזי הלבנון כולם באו לעמק חברון חברו הפרים קדושים וטהורים דבריהם מאירים כספירים בזוהר הרקיע מזהירים ולא גליתי למעלה מקור מקומו טהור מחצבת משפחתנו רק מעט גילוי טפח בענין הוה כי לבאר באורך כל ענף עץ אבות הקדושים ולמעלה בקודה דור אחר דור גאונים וצדיקים הן ותולדותיהן ביוצא בהן יכול ספר גדול ושלם) ובזכותם בי רב הוא בעזו ימינך תפערנו בכובע ישועות תעטרנו ולשלום תפקוד כל משפחתנו [וגם את חמותי האשה הנדיבה הגבירה מרת חנה ירושלימסקי החי' (אשת א"א צדיק וישר זצ"ל) הברך אותה ואת כל ב"ב באיו"ש ובכל אשר תפנה תצליח ותזכה לבנות את בית א"א ז"ל בצדקה משפט ומישרים בהנהגת ביתו הרמה מאז ומקדם ותגדל כל יו"ח לתורה ולתעודה מתוך הרחבה ועושר וכבוד] ולא ימוש התורה מפינו ומפי זרעינו מעתה ועד עולם ועולמים הנחל לעם סגולתך להביאם ולנטעם להר נחלתך יראו עינינו וישמח לבנו במהרה בימינו מברכתך אדון כל יתברכו עדת אסטראלענקא (וחסרים למשמעתי בכל דבר שבקדושה וחפצי שמים) אשר הנני שוכן בתוכם זה שגה שלישית ובן יתברכו עדת קאמינקא (מחוז קיוב) שכהנתי פאר שם משך תשע עשרה שנים באין מפריע לשקידת התורה והחכמה הרם נא קרנם בכבוד והרכיבם על במתי האושר והעושר יהי שלום בחילם ושלוה בארמנותיהם יאריכו ימיהם בטוב ושנותיהם בנעימים עד עמוד הכהן לאורים ותומים במהרה בימינו אמן. עתירת עבד לעבדי ה' השופך שיחו לפני שומע תפלות כל פה בלב נשבר ונדבה משה נחום ירושלימסקי האבד"ק אסטראלענקא והגליל. הקדמה שניה אמר הכותב בלה נשבר ונדבה כאשר החלתי לסדר כתבי פסקים אלו לדפוס ח"י תמוז שנת תרנ"ט ביום היא"צ של א"א הרה"ח מהר"ב ז"ל לזכר נשמתו הטהורה תנצב"ה הנני להציג צל"ח בראש ספרי את ההספד מר שאמרתי בסעודה שלישית של שבת פ' פנחס שנת תרנ"ה על פטירת אאכו"ר [אז ביום ד' ח"י תמוז בשעה עשירית בבקר] עט"ר הרב הגביר המופלג בתורה ויראה רודף צדקה וחסד חסיד וענו צ"ת וכו' מו"ה בנימין זצ"ל בו מעט דרוש ומוסר והוכחה דעל אדם בשר ראוי לעורר שערי דמעות בשויו"ט. במדרש רבה על פסוק עת לבכות איתא עת לבכות שם ישבנו גם בכינו וכו' עת לשחוק אז ימלא שחוק פינו וכו' עת ספוד על מיתת הצדיקים. להבין כונת המדרש דמי לא יבין דבעת החורבן היה עת לבכות ובעת הגאולה יהיה עת שחוק ובמיתת הצדיקים עת ספוד ובודאי יש בדברי חז"ל רעיון פנימי נעלה ונשגב דיש שייכות והתקשרות זה לזה. אכן להבין זאת נבין ג"כ ענין ההספד דהיא מצוה ככל המצות ואיך יוכל המספיד (ובפרט אם הוא אבל ר"ל) לקיים המצוה בשמחה דבל"ז אינו מקיים המצוה כתיקונה כמ"ש תחת אשר לא עבדת וכו' בשמחה וכידוע דברי האר"י הקדוש דרוב השגתו היה מפני שקיים כל מצוה בשמחה רבה. גם יש להבין דברי הש"ס (שבת קה ב) אמר ר"ש בן פזי אמר ריב"ל משום בר קפרא כל המוריד דמעות על אדם כשר הקב"ה סופרן ומניחן בבית גנזיו שנאמר נודי ספרת וכו'. א) מדוע תפס הש"ס דוקא שם אדם כשר ולא צדיק או חסיד או יר"א וכדומה. ב) יש להבין באיזה בית גנזיו מניח הקב"ה את הדמעות דבודאי יש בזה כונה פנימית. ג) מדוע קבעו מימרא זו במס' שבת דלפ"ז יש מקום לאמר דיש לה שייכות לשבת. עוד יש להבין דברי המדרש אמרו ישראל להקב"ה אמרת קדושים תהיו א"כ הסר מאתנו המות הזה דאין פירוש לזה לכאורה. כן יש להבין הכתוב וצדקה תציל ממות שתמהו בזה כל המפרשים דמי זה האיש שינצל ממות המר הנגזר על כל חי וסוף כל אדם למות ובתורה הקדושה הקדומה לבריאת עולם כתוב בה אדם כי ימות באהל, ובפרט דרואים אנו כמה בעלי צדקה שמפזרין הרבה לצדקה בעת חוליים ולא ינצלו מגזרת המות, ישרים דרכי ה', אלא שיש בזה איזה ענין פנימי ילהבין כל זה הנני להקדים מה שאמרתי בעז"ה בשבת העבר פ' בלק על פסוק תמות נפשי מות ישרים וגו' (ובזה נראה כמה גדולים דברי חז"ל שאמרו אפי' על איש פשוט הקדים ונפל פסוק לתוך פיו ה"ז נבואה קטנה, גם רוב הכח של האיש הישראלי שאמרו חז"ל דאע"ג דהוא לא חזי מזלי' חזי) דיש בזה להבין אם התקנא בישראל ורצה שיהיה כמוהם מדוע בקש רק על סופו שתהיה אחריתו כמוהו. גם יש להבין דברי המדרש רבה על הפסוק עת ללדת ועת למות הה"ד ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך דאין לו שום פירוש בהשקפה ראשונה, ואמרתי בע"ה דכונתו דידוע מה שדרשו חז"ל על פסוק ברוך אתה וכו' שתהיה יציאתך מן העולם הזה בלא חטא כביאתך לעוה"ז בלא חטא, וידוע ג"כ שאלת המין לר"ג אם היצה"ר הוא בבטן אמו והשיב משיצא וננער מבטן אמו דאי בבטן אמו היה מבעט ויוצא קודם זמנו עכ"פ לפ"ז מובן מה דכתיב עת ללדת (היינו שאינו מבעט ויוצא קודם זמנו נוכל לאמר ברוך אתה בבואך שביאתך לעולם בלא חטא שהיצה"ר אין לו שליטה במעי אמו), וידוע ג"כ הפלוגתא במס' שבת אי יש מיתה בלא חטא וזה פשוט מסברא דאם אין מיתה בלא חטא לא נוכל לאמר עת למות כיון שהחטא ממית יוכל להיות מיחחו קודם זמנו וא"כ מדכתיב עת למות מוכח דיש מיתה בלא חטא אלא בעתו ובא קצו א"כ שפיר י"ל ברוך אתה בצאתך שתהיה יציאתך מן העולם בלא חטא אלא מפני שבא קצו, ומובן היטב המדרש עת ללדת ועת למות הה"ד ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך היינו דמשני העתים שאמר הכתוב עת ללדת ועת למות מבואר הכתוב ברוך אתה וכו' דשפיר נוכל לומר על איש הישראלי דביאתו לעוה"ז בלא חטא, וכמו כן תהיה יציאתו מן העולם בלא חטא דיש מיתה בלא חטא ואף כי אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא מ"מ גדול כח התשובה בישראל שיטהר החטא ובפרט ע"י חשובה מאהבה שזדונות נעשו כזכיות כידוע דברי הש"ס יומא א"כ אף אם פנם באיזה דבר יכול לתקן ע"י תשובה ויהיה נקי וטהור וימות בלא חטא רק מפני שהגיע העת למות וכ"ז בישראל יש לו סוף ותכלית טוב משא"כ בעכו"ם שפסק הרמב"ם בהל' תשובה דבב"נ לא מהני תשובה ומקורו מהספרי (ויש בזה אריכות דברים דתשובה שייכה לתורה דשניהם קדמו לעולם ועוד כמה טעמים שיש בזה בנגלה ובנסתר ועכ"פ ב"נ שלא קבלו התורה אין להם שייכות לתשובה ואכמ"ל) א"כ לפ"ז עליהם לא נאמר עת למות דאין להם סוף ועל הרוב לא יגיעו לכוף שהחטא ממית אותם שנמסרו לטבעים ולפגעים רעים משא"כ בישראל וכמש"ל, וזה שאמר בלעם שהתקנא בחלק הטוב שיש לישראל ההולך בדרך התורה והתשובה תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו שנתאוה מאד לכת הישראלי שיש לו סוף ואחרית וימות נקי מחטא בעתו ובזמנו. זה תוכן דברי שאמרתי בש"ק העבר ויישבתי בזה כמה מאמרי חז"ל ואין הזמן גורם כעת להאריך בדברי תורה ורק במה שנוגע לדברינו לקשר דברינו אלה לישוב מאמרי רז"ל שהקדמנו כעת בנושא המאמר דלפי הנ"ל יובן ג"כ מה שדרשו חז"ל על פסוק על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא זה יום המיתה דהיינו דבישראל העיקר הוא הסוף דע"ז צריך להתפלל כל חסיד שימות נקי בלא חטא ולא קודם הסוף חלילה ע"י החטא אבל צריך ג"כ להבין לשון אליך והכונה היא דמלבד התפלה שישלמו שנותיו יתפלל ג"כ על עיקר אופן המיתה דיש מיתה מרה כלענה ע"י מה"מ ויש מיתת נשיקה שנתאוה לזה משה רע"ה ככתוב בפרשה זו כאשר נאסף אהרן אחיך ודרשו חז"ל במיתה זו שאתה מתאוה לה, ועפ"ז מובן הלשון אליך לעת מצוא היינו דהמיתה תהיה אליך בנשיקה ע"פ ה' דאז יציאת הנשמה בטהרה, ולהבין זאת היטב ניישב דברי המדרש הנ"ל בקדושים תהיו דהכונה היא ע"פ מה שכתוב בס' חסידים בטעם טהרת המת כי טומאת המת עצמו אפי' כל מימות שבעולם לא יטהרו בעת מיתתו אלא הטעם דכל אדם קודם מיתתו בראותו המה"מ מרוב חרדה יצא ממנו טומאת קרי ומפני שאנו מאמינים בתתה"מ ויקום מהרה שלא תהיה עליו טומאה היוצאת מגופו ע"כ מטהרים אותו במים זת"ד, ובזה יובן כונת המדרש דישראל אומרים להקב"ה אמרת לנו קדושים תהיו ועיקר הקדושה תלוי בברית המעור (וכמו שמצינו גבי רבי) א"כ הסר מאתנו המות הזה היינו המות הזה והמר ע"י מה"מ דאז לא יהיה סופנו בקדושה ע"י חרדת המה מ אבל מי שמת בנשיקה נשמתו יוצאת בטהרה ע"פ ה' (וכמו דמצינו גבי רבי בכתובות דאפי' טומאת מת לא טמא כדאמרינן כשמת רבי בטלה כהונה וכתב הרבינו בחיי והש"ך על התורה משום דמת בנשיקה יעו"ש בתוס' מ"ש בשם רבינו חיים כהן ויש בזה אריכות דברים ואכמ"ל), ועל זאת יתפלל כל חסיד אליך שיגיע להסוף (לא חלילה קודם זמנו ע"י חטא כנ"ל) ויזכה אז לדבקות ה' שתהיה מיתתו בטהרה ובנשיקה, ועפ"ז נבין דברי הש"ס שבת במה שתפס דוקא אדם כשר דידוע דברי השל"ה הקדוש דנשמת הצדיקים מיכאל שר הגדול מקריב על גבי המזבח וזה הוא מיחת בני אהרן. שבעת חינוך המשכן ע"י אהרן מלמטה נתחנך מזבח של מעלה ע"י מיכאל שה"ג בנשמת בני אהרן הקדושים וזה היום ה' נראה אליכם אותיות אהרן מיכאל היינו דבמקום אהרן למטה מקריב מיכאל מלמעלה וזו היא הבחינה של אדם כי יקריב מכם קרבן דאדם דלעילא ראוי שיהיה בעצמו קרבן לה' זת"ד השל"ה וכעין זה כתבו התוס' מנחות דנשמות צדיקים מקריב מיכאל למעלה לפני ממה"מ הקב"ה, ועפ"ז מובן ג"כ דברי חז"ל למה נסמכה מיתת מרים לפ' פרה לאמר לך מה פרה מכפרת אף מיתת צדיקים מכפרת והקשו המפרשים דהא פרה היינו קרבן ואינו מכפר בלא חשובה וא"כ מיתת צדיקים היינו ג"כ ע"י תשובה וא"כ בשיש תשובה אז מה צריך מיתת הצדיקים ויש בזה הרבה דברים ועת לקצר אבל בפשיטות י"ל דהא יש כמה חילוקי כפרה כמבואר סוף יומא דיש חטא דתשובה מכפרת ויש חטא דצריך קרבן ויש חטא דצריך יוה"כ ויש חטא דצריך מיתה ג"כ עם תשו' עכ"פ בכללות ישראל יוכל להיות דמלבד התשובה יש להם חטאים דצריכים קרבן צבור ויוה"כ ומיתה ע"כ נוטלים צדיק אחד גדול הדור (שלא יהיה חלילה כליה טרם שיבוא יוה"כ ושאר חילוקי כפרה) דמקריבין נשמתו למעלה והוא במקום קרבן צבור ויש בו ג"כ בחינת יוה"כ (כמבואר דמיתת צדיקים מכפרת כיוה"כ) ומיתה כללית דהיא כללות הדור (ובזה מובן הכתוב גבי יוה"כ אחת בשנה יכפר היינו שיהיה אחת בשנה יוה"כ לא כמה פעמים בשנה חלילה ע"י מיתת הצדיקים) ועכ"פ מובן מסברא דמי שמת ע"י מה"מ הנטמא בסופו עי"ט היוצאת מגופו בודאי אינו ראוי לקרבן על מזבח של מעלה משא"כ מי שזכה למיתת נשיקה ע"פ ה' דיוצאת נשמתו בטהרה ודאי ראוי וכשר הוא לקרבן של מעלה והוא בבחינת אדם כי יקריב מכם וכו' כמש"ל. ובזה מובן דברי הש"ס שבת שתפס כל המוריד דמעות על אדם כשר וכו' היינו שהוא כשר לקרבן (בבחי' אדם כי יקריב מכם קרבן) דבמיתת צדיק סתמא הא יש פי' אחד על הפסוק כי מפני הרעה נאסף הצדיק היינו שלא יראה בהרעה העתידה לבוא על הדור ואם באופן זה הבכיה אינה חשובה כ"כ לפני הקב"ה כיון דיש פניה עצמיות בבכיה שירא מהעונש העתיד לבוא משא"כ היכא שמוריד דמעות על אדם כשר (שראוי וכשר להקריבו למעלה לפני ממה"מ הקב"ה) דאז מיתתו טובה גדולה להדור שהוא במקום קרבן צבור ומיתה כללית ובחי' יוה"כ ואין בבכיה שום פניה עצמיות והבכיה היא רק לש"ש שקשה לפניהם העדר האדם הכשר שנתבטלה תורתו ועבודתו בעוה"ז אשר רק היום לעשותם דמעות אלו חשובים לפני ה' מאד. ומה שמניחן בבית גנזיו יובן במה שכתבו הפוסקים ספק אם מותר להספיד אדם גדול בשבת, והמבי"ט כתב דמותר מפני כבוד התורה ואין בזה איסור אבלות והספד בשבת, ולפענ"ד מבואר כן בכתוב דהא מיתת בני אהרן היה בא' בניסן ומבואר בדברי חז"ל דיום זה נטל עשרה עטרות והיה בו שמחה כיום שנבראו בו שמים וארץ (דודאי אסור באבל ובהספד) ועכ"ז כתבה התורה וכל בני ישראל יבכו וגו' (דדוחק לומר דקאי על יום אחר) והיינו דדמעות האלו לא ממקור האבל והעצבות אלא ממקור הקדושה כמבואר בזוה"ק בכיה מסטרא דא וחדוה מסטרא דדא (דלפמש"ל מיתת אדם כשר הוא בחי' קרבן צבור ויוה"כ וא"כ הא יוה"כ בודאי לאו יום הספד הוא ושערי דמעות לא ננעלו והמה ממקור הקדושה וכמבואר בכתבי האר"י דמי שאינו בוכה בימים הללו בודאי אין נשמתו טובה) וע"ד דמצינו דלפעמים אדם מוריד דמעות מרוב שמחה, ובזה מובן הא דקבע הש"ס מימרא זו בשבת להורות דאפי' בשבת יש להוריד דמעות על אדם כשר והראיה מזה דהקב"ה סופרן ומניחן בבית גנזיו ומה זה בית גנזיו אלא דמצינו ש"ס שבת (י ע"ב) דאמר הקב"ה מתנה אחת יש לי בבית גנזי ושבת שמה והקב"ה מניח את הדמעות שמה בגנזי השבת א"כ מוכח דאדרבא דמעות אלו שייכים רק לקדושת שבת (וכמו שאבאר בע"ה למטה) א"כ. בודאי יש להוריד דמעות אלו בשבח והבן. היוצא מדברינו אלה כל מטרתי להעיר שערי דמעות על פטירת אאמו"ר הכ"מ אשר הגם כי אין הבן מעיד על האב אבל גלוי לכל שומעי דברי אלה כי א"א הכ"מ עסק בתורה ועבודה וגמ"ת ובודאי יש להמליץ עליו ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך שבדרך התורה והתשובה יצא מן העולם בעתו נקי בלא הטא לכן הורידו דמעות על פטירת אדם כשר זה כי דמעות אלו חביבין לפני ה' וסופרן ומניחן בבית גנזיו הוא שבח כמש"ל. אמנם אף דלפמש"ל קאי מאמר חז"ל רק על אדם כשר שמת בנשיקה ולאו כל אדם זוכה לזה רק יחידי סגולה שבדור וכמבואר בילקוט דבעת פטירת משה רבינו ע"ה אמר לו הקב"ה דבשביל שישאר בח"ל יזכה למות ע"פ ה' וכן כל גדול כמוך יזכה למיתה זו שנתאוה לה משה יעו"ש דמבואר משם דרק גדול הדור שאין כמוהו זוכה למיתת נשיקה יעו' ג"כ ש"ס פ"ק דסוטה ע"פ חכם לב יקח מצות והבן. ועכ"פ לפ"ז נבין דברי הש"ס כתובות פ' המדיר גבי ריב"ל שנכנס לג"ע ונשבע שלא יצא שאמר הקב"ה אי איתשל לפעמים אשבועתא יהיה נשאל גם בזה ואי לא איתשל יהיה שם דכל הרואה ישתומם דמה בכך דאיתשל אשבועה אחרת אם אינו רוצה לשאל על שבועה זו דהשאלה תלוי בדעת הנשבע ואי משום שנשבע על דבר שא"א דסוף כל אדם למות וכמ"ש בתורה אדם כי ימות באהל א"כ לא תלוי כלל במה שאיתשל לפעמים, אבל לפמש"ל א"ש דהא כתב הכלי יקר פ' מטות בענין נדרים בהפרת חכם דכמו דבעל מפר נדרי אשתו משום דכל הנודרת ע"ד בעלה נודרת דהיינו משום דנכנעת לבעלה בטלה דעתה לדעת הבעל כן דעת ההמון (דצריך להכנע לפני החכם) תלוי בדעת החכם יעו"ש דיוצא מזה דהפרה שייך רק בשיש לו גדול הימנו דבטלה דעתו אצל הגדול, והשתא א"ש דרצון ריב"ל לא היתה שלא ימות (דכתיב בתורה אדם כי ימות) אלא כלתה נפשו לחצרות ה' להתדבק בחיי החיים למות ע"פ ה' שזוכה לזה רק גדול הדור שאין כמוהו וע"כ אמר הקב"ה אי איתשל אשבועתא א"כ יש בדורו גדול הימנו גם שבועה זו אינו מועיל דנשבע על דבר שא"א אבל אי לא איתשל אשבועתא א"כ אין בדורו גדול ממנו א"כ יזכה להשאר שם ע"פ ה'. היוצא מדברינו דלא שייך מיתה זו רק למי שהוא בבחינת משה שאין בדורו כמוהו ואתפשטותא דמשה בכל דרא א"כ גם מה שאמרו כל המוריד דמעות על אדם כשר דלפמש"ל היינו שכשר לקרבן שמת בטהרה שייך ג"כ רק בגדול שבדור. אכן אם נחפש בדברי חז"ל נמצא שכל אדם יכול לזכות לבחינה זו דמבואר בפ"ק דב"ב גדול העושה צדקה בסתר יותר ממשה רבינו. גם לענין גאולה העתידה אמרו חז"ל שם גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה וכו' וי"ל בזה (וכעין זה מצינו במעשה רוקח להגאון הקדוש מאמשטרדם) דהיינו דמשה לא זכה לשער הנ' כדכתיב ותחסרהו מעט מאלהים ומבואר בזוה"ק דא יובלא חסר חד והיינו משום דאז לא היה הזמן של גאולה דהוא שער הנ' יובל הנקרא דרור וחירות וע"כ חסר למשה שער א' ויובלא גימ' מ"ט שזכה רק במ"ט שערים וע"כ אמרו גדולה צדקה (וכונתו צדקה חשובה היינו בסתר יעו"ש בח"א) שמקרבת הגאולה משום דע"י צדקה בסתר יוכל לזכות לשער הנ' דהיא הגאולה שלמה (והארכתי בזה ת"ל בדרוש א') ולפ"ז נראה דהעושה צדקה בסתר יוכל לזכות לבחי' משה עכ"פ גם בענין המיתה שתהיה ע"פ ה', ובזה יובן ג"כ הכתוב וצדקה החשובה תציל ממות המר ע"י מה"מ ויזכה למות ע"פ ה' בנשיקה. ויש מקום ללמוד כן מדברי הש"ס דרך ארץ זוטא פ"ט והוי שמח במתנה שנתת מתוך ביתך כדי שיכפה ממך אף מלאך המות שנאמר מתן בסחר יכפה אף וכו' ונלפע"ד דהכונה ג"כ אם נותן בסתר (והיינו מתוך ביתך ולא בחוץ) מציל ממיתת מה"מ וזוכה לנשיקה וע"פ דברי חז"ל אלו הקדושים בודאי נוכל להאמין גם על א"א הכ"מ שידוע שמלבד הצדקה הגלויה שלא היה יכול להסתיר הרבה לעשות צדקה בסתר (כמו שנתודע אחר פטירתו מכמה נפשות אחב"י שהחזיק ותמך בהם בסחר) ועי"ז בצירוף תורתו ומדותיו הישרות) בודאי היה יכול לזכות לבתי' מיתה זו שנתאוה לה משה רבינו (וכמו שהיתה פטירתו בפ' פנחס דכתיב בפ' זו כאשר נאסף אהרן אחיך וכן היתה מיתתו בתחלת בין המצרים זמן חה"ב ומבואר בדברי חז"ל דקשה סילוקן של צדיקים לפני הקב"ה יותר משרפת בית אלהינו) וע"כ עיני עיני יורדה מים ושפיר נוכל לומר עליו דברי חז"ל כל המוריד דמעות על אדם כשר וכו' דהקב"ה מניחן בבית גנזיו הוא אוצר של שבת וכמש"ל, ונשאר לנו רק לבאר הטעם מה שייכות הדמעות האלו דוקא לאוצר של שבת (ועפ"ז יבואר נושא. המאמר מד"ר על פסוק עת לבכות) דהנה הרי"ף בח"א ממו"ק כתב דהדמעות שמורידין על אדם גדול שמת מדמעות הללו נעשה טל של תחיה וע"ז נאמר כי טל אורות טלך יעו"ש ויש בזה להאריך ואכמ"ל, ועפ"ז יובן דברי חז"ל דמי שאינו מוריד דמעות על אדם כשר בניו מתים כשהם קטנים היינו דאין לו טל של תחיה אם אינו בוכה ועי"ז בניו מתים כשהם קטנים דדמעות הללו ג"כ חמים הם ויוצאים ממעמקי הלב (ואפשר יתעורר אז ג"כ לזכור מיתת הצדיקים) וע"י דמעות אלו ועל יונקי שדים שלא חטאו יש לו ג"כ חלק בטל של תחיה, ובזה יובן ג"כ מאמר חז"ל כל המתעצל בהספדו של חכם ראוי לו לקברו בחייו דבאמת אדם אשר יסודו מעפר וסופו לעפר לא היה ראוי להקרא בשם חי כיון דהיסודות יתפרדו אבל משום דמאמינים אנו בתח"ה א"כ המיתה אינה נצחיית ושפיר ראוי להקרא בשם חי גם אחרי מיתה (וכמו שאמרו חז"ל צדיקים במיתתן קרויין חיים) אבל מי שלא יעמוד בתחה"מ א"כ גם בחייו אינו חי כיון דיתפרדו היסודות וימות לנצח וזה מליצת חז"ל כל המתעצל בהספדו של חכם א"כ אין לו טל של תחיה ראוי לקברו בחייו דגם אז נקרא מת והבן. ועפ"ז יובן דדמעות אלו שייכים דוקא לאוצר של שבת דהא אמרו חז"ל אלמלי שמרו ישראל ב' שבתות מיד הן נגאלין וכיון דהגאולה תלויה דוקא בשבת א"כ בשבת טמון אורו של משית ולאורו של משיח צריך טל של תחיה, ומובן שפיר דברי חז"ל כל המוריד דמעות על אדם כשר (דדמעות אלו טל של תחיה הן וע"ז נאמר טל אורות טלך) הקב"ה סופרן ומניחן בבית גנזיו היינו אוצר של שבת ששמה טמון אורו של משיח שכשנזכה לאורו של משיח יהיו בו ג"כ הדמעות שהורידו על אדם כשר ועי"ז נקום לתחיה, ובזה יובן ג"כ דהמספיד יוכל לקיים ההספד בשמחה (ויובן ג"כ הזוה"ק בכיה מסטרא דא וחדוה מסטרא דדא) היינו שכל מה שמוסיף לעורר הספד ובכיה הוא מוסיף על של תחיה א"כ יש חדוה מסטרא דדא על התקרבות הגאולה והתחיה דכלפי שמיא גליא כמה דמעות נחוץ להשלמת טל של תחיה ויכול להיות שדמעות אלו ישלימו לכל הנחלי מים שהורידו על מיתת אנשים כשרים בכל הגלות כי לכל תכלה ראיתי קן ואפשר תהיה בזה השלמה לטל של תחיה (ואפשר משום זה תקנו לומר על בה"ק הקדיש דעתיד לאתחדתא ולאתיא מתיא דאז יורדות דמעות חמות ממעמקי הלב ובפרט על אדם כשר א"כ דמעות אלו עתידים לאתיא מתיא דהמה טל אורות וכו'), ובזה יובן המדרש עת לבכות דקשה ליה ג"כ איך יכול המספיד לקיים מצות הספד בשמחה ומיישב זאת במה דקאמר עת לבכות שם ישבנו וכו' היינו דבכיה מסטרא דא וחדוה מסטרא דא דע"י העתים הללו שבכינו על נהרות בבל על חורבן ביהמ"ק ועת הספד שבכינו על מיחת אנשים כשרים שקשה סילוקם יותר משרפת בית אלהינו עי"ז בעצמו עח לשחוק אז ימלא שתוק פינו היינו שנזכה בדמעות אלו למלאות ים הדמעות של טל התחיה ונזכה שיקוים ובלע המות לנצח ומתה ה' דמעה מעל כל פנים בביאת משיח צדקנו ב"ב אכי"ר. כ"ד הכותב ברגשת הנפש מצפה לרחמי שמים ולישועה כללית משה נחום במו"ה בנימין זצ"ל

ירושלימסקי:

תוכן העניינים

שות באר משה (ירושלמסקי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה