שות באר מרדכי· רבי מרדכי פארהאנד
ספר באר מרדכי שו"ת פי הבאר הקדמה
ה' צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה (תהלים מ"ו ח' י"ב) לעולם כא יהא הפסוק הזה זז מפיך (ירושלמי פרק אין עומדין) והיתה:
א) לבאר עפ"י מה ששמעתי מאאמ"ו מהר"ם שליט"א אב"ד דקה"י מאקאווא תע"א בשם רבו המובהק הגאון הקדוש אור עולם מחבר ספרי חתן סופר בדברי נעים זמירות ישראל יענך ד' ביום צרה ישגבך שם אלקי יעקב (תהלים כ') שהכוונה כמו שאמר יפתח לזקני גלעד והלא אתם שנאתים אותי ותגרשוני מבית אבי ומדוע באתם אפי עתה כאשר צר לכם (שופטים י"א) כי כן דרך דרכי איש בו"ד וע"כ באיזהו כח אנחנו באים לחלות ולחנן פני האדון כל בעת צרה ל"ע? אולם זהו נמסר לנו מאבינו הזקן עמוד התורה, וידר יעקב נדר לאמר לאמר' לדורות שיהיו נודרין בעת צרה (ב"ר ויצא) [מובא בתוס' חולין ב' ע"ב ד"ה אבל בסופו] וע"כ שיענך ד' בעת צרה והלא כאשר טוב לנו שכחנו שם אלקים ובכ"ז קרוב ד' לכל קוראיו, "ישגבך" אבל "ישראל סבא" כבש לנו הדרך שגם אז ישמע שועתינו כי הי' הראשון אשר הורה הדרך לנדר בעת צרה "שם אלקי יעקב" אילו ד"ק זי"ע, [ובדרוש הוספתי בס"ד שיהי' לדורות בעת קיומו בהתלהבות כבעת אשר נדר לד' ואכמ"ל] והוסיף משה אאמ"ו הגאון שליט"א בזה (בתהלים כ"א י"ט) זבחי אלקים רוח נשברה, לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה, הזבח האמיתי אם כאשר טוב לו ואז משבר רוחו ומעטף עצמו כעני העומד בפסח, אבל בכ"ז מי שנשבר ספינת הצלחתו וגלי ים הצרות יעברו עליו והוא לב נשבר ונדכה בכ"ז אלקים לא תבזה, כי ישגבך שם אלקי יעקב ויבואר באריכות בספרי דרושי אבא מארי שליט"א וזה הכוונה ד' צבאות עמנו אם מעשינו יהי' מצידנו ד' צבאות כי אנחנו עמו (ועיין פירש"י ח"ש אלקי השונים ואלקי הארץ) כי אין מלך בלא עם וראשונה יסעו חיילות והבן אז מובן שד' יהי' ברחמים מרובים נגדינו, משגב לנו מלשון "שגב" שפירושו רוממות שאינו לפי הראוי כמעשינו רק שם אלקי יעקב שהוא משגב לדך משגב לעתות בצרה (תהלים ט' י') וע"ז הורה לנו מארי תלמודי ירושלמי לעולם לא יהא הפסוק הזה זז מפיך כי הוא דבר שרשי ואני משער הכוונה כי גם מלכינו דוד שנאו בכפילא ויהי ד' לי למשגב וקרן ישעי ומשגבי הלא כה תפילת מרדכי:
ב) באר היא התוה"ק וכמאמר המלך החכם שתה מים מבורך ונוזלים מתוך בארך (משלי ה' ט"ו) ובש"ס (ע"ז י"ט ע"א) עולא רמי כתיב שתה מבורך (בורך מים מכונסין וסופן כלים רש"י) וכתיב ונוזלים מתוך בארך (מים חיים ואין פוסקין שם) בתחילה שתה מים מבורך ולבסוף נוזלים מתוך בארך וצ"ב וי"ל דאיתא בזוהר ויחי מובא בפתיחת שב שמעתתא (קצה"ח זי"ע) כי בהיות הנשמה למעלה אינו בחינת בור שאינו נובע רק מתמלא מאחרים ומצד עצמה הוא ריק ובירידתה אל עולם השפל הזה והשיגה מה שעליה להשיג כגזירת חכמתו ית"ש איזי היא בבחינת באר הוא כמעין המתגבר וכובע מעצמו ובזה לא יהי' נהמא דכסופא ועיקרא דמילתא דכל דלית ליה מגרמיה כלום עני חשיב כמת כמ"ש בגור אריה דמי באר קרוין מים חיים כפי שהוא נובע מעצמו עיי"ש, באבות פ"ב מ"ו איתא הוא הילל הי' אומר אין בור ירא חטאה וכתיב בתוה"ק אך מעיין ובור ומקוה מים יהי' טהור וי"ל בזה עפ"י דרכם בקודש, בשרשי אמונה אין לנו להוסיף ולא לגרוע אבל בידיעת התורה תכלית דבר חקור דבר ודלא מוסיף יסיף (פ"א י"ג) וע"כ מי שהוא מסתפק במיעוט ידיעתו ואומר די' לי מה שהנחלו לי אבותיי ואינו רוצה להתבונן ולחקור וע"כ הוא בבחינת "בור" אין זה ירא חטא, ורק אך מעיין שצריך להיות כמעיין המתגבר בידיעות התוה"ק אבל ראשונ' "ובור" בשרשי ועיקרי אמונה "ומקוה מים" שיקוו יחד שני הבחינת מעיין ובור אז יהי' טהור ויובנו דברי הש"ס כי עולא רמי שאם צריך להיות "כבאר" להוסיף מעצמו א"כ אינו בור לקיים מה שקיבל מאבותיו ע"ז משני הש"ס תחיל' צריך להיות חזק באמונתו ואח"כ לחקור להתבונן ובכן נזכה לתורה בעזרתו יתברך כבור סוד שאינו מאבד טפה וכמעיין המתגבר כבעת אשר קימו וקיבל היהודים עליהם ועל זרעם בראותם יחד תכלת מרדכי:
ג) באר בראשי אתוון שלו אמור עם הספר בסידור שלה"ק ב"ידך א"פקיד ר"וחי או ר"וממות א"ל ב"גרונם לבאר דברי הש"ס ברכות כל הקורא ק"ש על מיטתו כאילו אוחז חרב פיפיות בידו ויליף מקרא רוממות אל שהוא באר מים חיים עיי"ש ועיין בני יששכר תשרי מאמר ב' אות כ' שבכל הנבראים יש שינה ואפילו המים ישנים והאדם יש לו חיות מרובה מעל כל הנבראים הוא ישן ביותר מכולם כדי שיתחדש ביותר כי בשינתו הוא מוסר נפשו לבאר עליון בסוד "ח"דשים "ל"בקרים "ר"בה אמונתיך ר"ת רחל שהוא הבאר ר"ת ב"ידך א"פקיד ר"וחי ואם רשות נתונה הייתי משער הכוונה במקרא קודש (ויצא) ויהי כאשר ראה יעקב את "רחל" [כי וישכב במקום ההוא כתיב ואחז חרב פיפיות בידו ע"י ק"ש והמלאכים לווי' אותו שהוא ח"דשים ל"בקרים ר"בה אמונתיך צדיק באמונתו יחי'] אז ויגל את האבן מעל פי ה"ב"א"ר [כל הגזירות נתבטלו בהיות כי אחז בחינת ב"א"ר ב"ידך א"פקיד ר"וחי עם ר"ח"ל ח"דשים ל"בקרים ר"בה אמונתיך וע"י בניה של רחל (כי ידוע ששורש הנשמה היא ממידה ידועה נקראת בפי האלהיים בשם רחל עיין מלבי"ם שמואל א' י' ב') מגזע בנימין נפתח בימים ההם באר ומעיין ישועה כי אומץ באלף המגן ליהודים מרדכי:
ד) באר אשר חפרתי לא אדבר בו אריכות דברים לא לפאר ולגדל פרי עשתנותיי וגם לא אעטיף בענוה פסולה כי מי שהמחבר ספון בידו א"צ התנצלות ונגד זה דבר שפתיים אך למותר רק זאת אומר אתה ד' ידעת כי הרבה יגעתי ובו הי' שעשועי שבעה שנים שחברתיו בסירוגין ומובן שירעד הקסת בידי כי הלכות גדולות שנו כאן וח"ו לסמוך על עני בדעת כמוני כי חברתיו בטל הילדות ונשנתי אכ"ב" ונקי שניתי ורשת הטעות פרוסה על האדם והגם שבעת הדפסה כפי כוחי בררתיו בירור אחר בירור והרבה דבריו השמטתי והוספתי כי הוא רק מהדורא קמא ויש בידי עוד מהדורא תנינא והרבה דברים נשארו בקולמוס ובגליון השו"ע ואקוה כמו שזכיתי לעשות הוספות ותיקונים לספרי "קנין חדש" כן אזכה בעזרתו לכל רב וצורב יחי' להשיב בס"ד ואזכה לדבר אמת ואם שגיתי יזמין לי ת"ח אוהבי אמת ואתקנו בספריי אשר יופיעו עוד בס"ד. בכ"ז אקוה בעזרתו שהתלמידים ימצאו בו תועלת מרובה וכדברי הגאונים הקדושים המסכימים שליט"א ימצא ספרי קן לה באהלי שב תורה הלא כה דברי הנדכה המתחנן ראה תפילתי אשר מתפלל עבדיך כאשר ראית אז את תפילת מרדכי:
ה) באר אשר כריתי הרהיב בנפשי עוז להוציא לאור עולם כי רחם ד' עלי ושמחני בגלותי שגדולים וטובים אשר קטנם עבה ממתני הוגים בספרי "קנין חדש" ושלחו לי שעשועים מארץ הקדושה והם חזקני ואמצו לבבי הנשבר הנדכה כי זה חלקי מכל עמלי וזכות אבותיי הקדושים זי"ע ורבותיי ה"ה הגאון הקדוש בנש"ק מרן חנני' יו"ט ליפא ט"ב זצוק"ל אב"ד דק"ק סיגוט מחבר ספר קדושת יו"ט בשנה אחרונה כאשר הביאנו אאמ"ו הגאון שליט"א חדריו בפ' בראשית וחשבנו דרכינו ליסע לישיבה גדולה אז כה דיבר האיש גבור אחיל' זי"ע שאהי' מתלמידיו ופקדתו הקדושה שמרה רוחי והייתי שם כל ימי החורף עד שנבלע הארון במקומו זי"ע וזכיתי לקבל עיר וקדיש מן שמי' הנודע בשם רבי מרדכי מנאדווערנא זי"ע בהיות איתן מושבו בקהל בישטענע מחוז מאראמאראש בהיותי טליא בן שמונה שנים וכ"ק אאמ"ו שליט"א ראה שם ממש רוה"ק שהגיד עתידות כחצות לילה ליל הששי וברכני שהשי"ת יחזק לבבי ורבינו הגדול הגאון האמיתי זצוק"ל מחבר ספרי התבואות פרי השדה וכו' ממש כאב את בכו ירצה ובענותנתו הגדול' זי"ע הראה לי תמיד בעת היותי יוצק מים על ידו השו"ת שהריצו אליו מכל פינות העולם חנכני והכרחני לעיין בחדשים לבקרים ובימי ילדותי קבלתי ברכות מכמה צדיקים זי"ע וכן בשנה שנפטר בו שר המסכים אדמ"ו הגאון הקדוש רשכבה"ג רבי "צבי אלימלך" שפירא זי"ע מחבר ספר "צבי לצדיק" אשר מעט ימצאו הסכמתו ובפרט כעת זקנתו ואהבה גדולה אהבני כי זכה לזקנה טובה ראשו כתם פ"ז שנים ובענותנתו הגדולה הציע לפני ענינים תמוהים בטור הל' סוכה ורצה לשמוע דעת פעוט כמוני וגם בפ' בראשית בפסוק ונח מצא חן ורצה שאמתין שם איזהו ימים שיהי' בכוחו ליסב עמדי על השלחן בסעודה אחת בימי החול כשיהי' בכוחו לאכול פת והגיד לי בשם צדיקים קמאי תלמידי בעש"ט זי"ע שרק בעת אכילת פ"ת ב"ג המלך הזמן מסוגל לקרב עצמו לרבותינו ורציתי להעלות על הכתב כל הדיבורים הקדושים אבל הכול יצא מלבי כי נחלתי אז בש"ק וישלח כמבואר בפנים בספרי שו"ת סי' י"ב בעמוד קנ"ד עיי"ש תודה לד' הטוב על כל חסדיו והצעתי לפניו מר לבבי וברכני שסופו לקיימו בעושר ואזכה לששון ויקר כבימי מרדכי:
ו) בארי טרם אמסרנו לרבים כי המוציא לאור חידושיו כדורש לאלפים ורבבות אבקש מנטותא מכבוד רבותינו זי"ע אולי פלטה הקולמוס מה שפא יחות הן נגד קדמונים ואחרונים וכוונתי הי' רק להתבונן בדברי קדשם כי מי אני נגדם זבוב קצוץ כנפיים והלא ערכתי את ערכו כספרי פותח שערים מערכת כבוד חכמים ינחלו ז"ל שם הגדולים מערכת ספרים בית יוסף וז"ל ודע שקבלתי שישראל כפי הדור הי' צריכין לספר הזה ובאותו הדור היו נמצאים שלשה רבנים ראוים לזה והם הרב רי יוסף ואיטצק והרב מרן והרב מהריב"ל וכר אחד מהם ראוי למלאכה זו והסכימו מן השמים ותנתן הדת על יד מרן הקדוש מפני ענותנתו היתירה כאשר נר' מספריו הקדושים חושה אל העין ועיין או"ת סי' כ"ה מ"ש ע"ד הגאון חיים יונה תאומים עיי"ש ועיין שו"ת חיים שאל ח"ב סי' ל"ח אות ע"ד בהביאו דבריו שבמחזיק ברכה סי' ק"ע וציער עצמו האיך מקילין בכבוד גדולים ועיין ב"י יו"ד סי' קי"ב מ"ש על הטור שכ' על הרשב"א ואין נראה כן מן הירוש' וז"ל לא הי' לו לכתוב כן דמשמע דהרשב"א לא ראה הירושלמי הזה או ראהו ונעלמה ידיעתו ממנו שאילו ידעו ונזכר ממנו לא הי' כותב כן וזה דבר שלא ניתן ליחשב בכך מאן דנהירין ליה שבילי דרקיעי וכו' עיי"ש ואם מרן כ' כן על רבינו הטור שהי' בזמן הרשב"א או סמוך כו אנן יתמי דיתמי מה נענה ומה נאמר ועוד ראיתי כאריא דבי עילאי מתיל הרמב"ן בחידושיו לכתובות (נדפסו במיץ ע"ש הרשב"א) שכ' בק"א דף ע"ה ע"ב מה"ס ביום הלחמו מלחמתו של תורה כ' וז"ל ואעפ"י שאין זה מחוור אנו נותנים ראשינו תחת כפות רגלי הראשונים ז"ל עכ"ל וחרדה ילבש המעיין בראותו דברי הרמב"ן הללו אשר ישב לחוף ימים ים התלמוד הבבלי וירוש' כמאן דמנח בכיסתיה אחד המיוחד משתו יגורו אלים ובמקום גדלתו לימדנו יקר תפארת מעלת הראשונים ומי שיש לו לב ישא כמה וכמה ק"ו בעצמו ודי' בזה עכ"ל, ובח"א סימן ז"ך בתוכחה מגולה לבנו החכם השלם הרר"א זצ"ל שכתב על רבנן אישתמיטתינהו דברי התוס' ומשנה שלימה וכו' הלא ידעת הא דאמרי במערבא לעולם יראה אדם בעל השומע כנגדו עיי"ש, ועיין בהקדמת טוטו"ד מהד"ג ח"ב (מהמהרש"ק זי"ע) מבנו הגאון ז"ל עיי"ש, והגיד צערו על המחברים שדוחים דברי אביו הגאון עולם זי"ע בגילוי דחיטתא וכבר כתב החכם התשב"י "נקל להשיג אלף השגות מלחבר יריעה אחת" עיי"ש המעשה כשנתארח הגאון מהר"ם פינעס נ"י אב"ד בעיר הגדולה מינסק בליטא בבראדי ודי' בזה ועיין שו"ת אבני צדק (דעעש) אע"ז סי' ע"ז וז"ל בסוף דבריו ע"ד הפנ"י וכו' רק לשון מעלתו נ"י שכ' שמערבב הדברים ח"ו לומר כן על מאור הגולה אף אם אמת השגת מעלתו נ"י שומר פיו ולשונו כתיב וגו' ושמעתי מפי קדוש אדמ"ו הג' חתם סופר זצוק"ל שמחיבור הרשב"א לא קם כחיבור הפנ"י עכ"ל, ושמעתי משם צדיקים שספר פנ"י מסוגל לשמחה עכ"ל, שם בספרי הנ"ל וכפי ידיעתי נזהרתי בזה ויקוים בנו כי מכבדי אכבד ובן יכבד אב ק"ז אמי הרבנית הצדקית "רחל" תחי' המחבר "דברי יושר" שהוצאתיו ביגיעה רבה לאור ח"א ובכ"ז לא מצאתי שום הקדמה והתנצלות גם לא בח"ב על הש"ס ואולי י"תגדל ו"יתקדש ש"מיה רבה ר"ת יושר עיין ארץ החיים על התהלים בביאור רננו צדיקים ואפשר זה כוונת ק"ז זי"ע בקריאת השם הזה שהתפלל שיערבו אמרותיו ויכה שורש בלב הלומדים שיתרומם ויתהדר שמו הגדול על ידו כאשר נתעלה כעת עמד ליהודים הדורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו מרדכי:
ז) באר שבע הוא באר הגולה אשר גלתה מירושלם גולה אחר גולה אשר חרפו צרים כחוללים מבני הנפילים עמנא דווארייהו אהדרינהו לאפיה מינייהו. ויאכלו את ישראל בכל פה על מצו"ת ומרורי"ם צלמות ולא סדרים: הבט משמים וראה את בנך את יחדד. וקנה לשם קדשך אילת אהבים אשר לו אלהים קרובים. עד מתי מלך אסור ברהטים עוררה את גבורך ועשה בם שבטים והרשעה כעשן תכלה, כי וינועו אמות הספים ונקול הקורא ובתי נפשינו ימלא עשן כי במחשכים הושבני כמתי עולם ויתגלה בימינו וקראתם דרור בארץ וגו' ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשובו הן קרבה שנת "השבע" שנת השמטה ומתי נעשה לביתנו אם לא עכשיו אימתי באלף השביעי דחריב עלמא הנה עבר כמעט שני שליש מיום הששי דכתיב ביה והכינו - (עיין בכללין סי' תתל"ד ערך בריאת העולם) הכנה דרבה ליום בוא יום הגדול והנורא והשיב לב אבות על בנים ובנים על אבותם והאב הרחמן יראה בעלבו"ן של עולבי"ם ירא ויחוס על עמו הנדחים כי ווי לגלותא דאיתמשך מאן יכול למסבל ליה הסובלת את סבלך עוד בשממון דאיתעבד עלמא כד כי מקדשא חרב ואיתבטלו קרבנא לכפרה:
אב שדי תיפוק ברעווא למפרק ית עונך מן גלותא ועכך לאנהרא צפר כצפרא דשבעה יומין וקרתא קדישא דירושלם יתנחמו בכפליים ואנא ברי' קכה אשר לפניך נגלו כל תעלומות רגשי לבבי אשר יהמו כגלי הים זכני לזכות הרבים להרביץ תורה ויראת שונים ואחבק ואנשק עוד כיפי דעכו - ואתקן מתקליה (סוף כתובות) ואגנדר בעפרה הכותב בלב נשבר ונדכה לישועת ד' מחכה ובדמע שואג מרדכי:
הבעה"ח פה קה"י נייטרא כ"ה למב"י ה' לסדר או דודו או בן דודו יגאלינו תרפ"ז ומזמר"ת עיין מאור ושמש מקץ מ"ג, י"א) לפ"ק: מי יתן כי רגלא דפרזלא ארוצה עד איש אלקים אאמ"ו הגה"ק "מהר"ם" שליט"א אב"ד ור"מ דקה"י מאקאווא תע"א לקבל מפיו הקדוש ברכותיו על ספרי זה ומנשים באוהל תבורך אמי הצדקית הרבנית מרת "רחל" תחי' עוד ינובו בשיבה דשנים ורעננים יהיו לראות נחת ושמחה מיוצאי חלצינו יצ"ו חיים עד העולם אמן:
מראות יחזקאל:
בס"ד. חוב קדוש עלינו לעשות ציון לנפש חי' רבינו הגאון הקדוש שנראה עמודי דנהורא בתוך אבלותו מרן יחזקאל בענעטה זי"ע אב"ד ור"מ דעיר מולדתי "נייטרא" תע"א, שנפטר ביום ז' טבת שנת תרט"ו כי מלא כל הארץ כבודו הגם שלא זכינו לתורתו ומאמריו האמיתים [רבות מחשבות בלב איש לעשות סדר למשנה בתולדות הרבנים הגאונים ומנהיגי הרוחני זצוק"ל דעיר מולדת אבותיי יצ"ו כי הוא נוגע למשפחתי ג"כ אולם לכל זמן ועת לכל חפץ בס"ד] בדפוס בכ"ז תורתו וקדשתו עומדת לעד ומובא פעמים רבות בשו"ת חת"ס יהודא יעלה וכו' ע"כ אציע מאמרים פרטים ששמעתי בשם קדשו לזכות את הרבים. א') לנשואין, [ואני בעניי הרחבתי הדברים] ואומר אל אדוני אלי לא תלך האשה (אלי כתיב בת היתה לו לאליעזר והי' מחזיר למצוא עילה שיאמר לו אברהם לפנות אליו להשיאו בתו א"ל אברהם בני ברוך ואתה ארור ואין ארור מדבק בברוך רש"י) [ח"ש כ"ד - ל"ט] ותמוה שהול"ל בהיפך ואין ברוך מדבק בארור כי רק מצד הברוך הוא העיכוב ודיבר בקדשו שהכונה דהנה חז"ל אמרו הנושא אשה צריך שידבק באחי' וירא א"א שהגם שבת אליעזר היא שאביה דלה ומשקה מתורת רבו לאחרים אבל שאר קרובים והמשפחה כשיבואו לבקר את בת אליעזר ומעשה שטן יצליח, לא שהיא כראוי לאשת יצחק תכניסם תחת כנפי השכינה וישפירו מעשיהם על ידה אלא ע"י חברותא הרעה היא תהי' נגררת אחריהם כי האדם עלול לחטוא וזה "ואין ארור מדבק בברוך" להיות כברוך להטיב דרכו אלא אדרבה הברוך ח"ו יהי' כארור לעשות כמעשיו ע"כ [ובחינה זו פתח במשל פיו בקדושה המגיד מדובנא ולא נדפס בספרו מובא בילקוט אליעזר ערך ת"ח סי' פ"ד ושערי חיים תהלים כ"ג לבאר מקרא קודש בחג. ודו"ק]. ב') ועוד נדרש בו וישב ביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רגזו של יוסף צדיקים מבקשים לישב בשלוה אמר הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעוה"ב אלא שמבקשים לישב בשלוה בעוה"ז:
[רש"י ריש וישב] דיבר בקדשו זי"ע הנה נבחין נא אם נדבר עם אדם ריק ובפרט בימות קדם עם עכו"ם ולפי דעתו בטוח על עולם הבא שלו ואם נדבר עם צדיקים אשר הוגים יום ולילה בתורה ועבודה וגמ"ח אמר יאמר לא ידעתי באיזהו דרך מוליכין אותו ומדוע זהו בטוח בעתידו וזה ירא ויפחד, אולם נראה נא עד משל מי שנידן למיתה הגם שעוד יאריכו ימים וחדשים עד שיגמור דינו [בכ"ז כל אוכל תתעב נפשו משים ויגיעו עד שערי מות] ולהיפך מי שנתבשר בהיותו במדבר שעלה לגדלה או עלה עליו הגורל בהון רב הגם שעתה עדיין חייו בצער אבל יערב לחכו הפת במלח וכו' ובזה יובן הצדיקים אם ידעו שבטוחים בחלקם להבא בארץ החיים איזי יהי' להם גם עוה"ז ואין זה חלקינו ולהיפך הם צריכין להיות בטוחים בדעתם הנכזבה שאם ידעו עתידם איזי העוה"ז שהם חלקם ג"כ לא יערב להם ויובנו דברי המורה בשם המדרש כי לא די' להם לצדיקים מה שמתוקן להם לעוה"ב אלא שמבקשים לישב בשלוה בעוה"ז שיהי' בטוח חלקם של העוה"ב גם בעוה"ז, ועיין רש"י להלן (ל"ח - ל"ה) שסי' זה הי' מסור בידו שאם לא ימות אחד מבניו בחייו מובטח אני שאיני רואה גיהנם והבן ע"כ קפץ עליו רוגזו של יוסף כאמור. ג) תהלים (סי' נו"ן ח"י) אם ראית גנב ותירץ עמו ועם מנאפים חלקך, ודיבר בקדשו דהנה נסיוני עשיר ועני אינם שווין, והיינו מי שהלך כל ימי השבועה לבקש מזון והי' מרוכלין החוזרין בכפרים וכו' ובכל השבוע לא הי' לו כלום מה להשתכר, ובש"ק בא אצלו עכו"ם למכור לו עורות ונוצות, במכר שהו' שכרו מרובה ולא קנה ממנו באמרו שבת היום זה נסיון או שלא השתכר כל ימי השבועה ובליל ו' הלך לחנות ומצא בחנות מטבע גדולה של כסף והחזירו לבעליו זה נסיון אבל לעשיר שעסק בריווח במסחרו של ימי השבוע וכו' כל אלה הדברים אינה לו לנסיון ונגד זה לנסיון כאשר בא אצלו אורח נכבד מעכו"ם שלא ישתה יי"נ - ושלא לילך לטיאטרא וכו' ונגד זה לעני אין זה נסיון שלא ילך לקאסינא וכו' כיון שלא הי' לו אפי' מזון סעודה אחת לא יבוא לו נסיונות כאלו וג"כ חטא של עריות בא מרוב אכילה ושתייה) וזה הכוונה אם ראית גנב ותירץ עמו, כי אל תבוזו לגנב כי ירעב וכו' וא"כ מדוע עם מנאפים חלקך כי זה רק ע"י רוב אכילה ושתייה והיינו התנגדות החטאים הגניבה בא מנסיון העוני, וניאוף בא מנסיון העושר והבן, בד"ק של רבינו נ"ל לבאר דברי הש"ס סנהדרין ק"ו ואנשי סדום רעים וחטאים רעים בגופם שנאמר ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאים בממונם הכוונה כהנ"ל שהיו חטאים בגופם נואפים וזה החטא הוא ע"י רוב הטובה ובכ"ז בממונם חטאו עוד שהיינו נסיון העוני והבן היטב ודו"ק. ד) ירמיה (סי' ב' כ"א) ואנכי נטעתיך שורק כולו זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי גפן נכריה ושמעתי בשם קדשו, דהנה איתא במדרש גפן ממצרים תסיע מה הגפן החיים נשענים על המתים, כן אנו סמוכים על זכות אבות - והנה אמרו חז"ל מי שטרח בע"ש יאכל בשבת וכל מה שעוסקים בתורה ועבודה וגמ"ח זה מביאים עמהם לעוה"ב, וע"כ צריכין בעצמם לעסוק בתועוגמ"ח. אבל מי שלא עסק כל ימיו בתורה וכאשר בא לפני כסא כבודו ליתן דין וחשבון על מפעליו ישאלו אותו עסקת בתורה ישיב לא, רק עתה עשו קרן קיימת עבורי, ועתה ילמדו עבורי משנוית באותיות נשמה וכמו כן בעבודה ישאלו אותו התפללת ועסקת בעבודה ישיב לא, רק עתה מתפללים בעדי ותפילת מנוחה נכונה, עשרה הבטלנים מהח"ק, זה אינו שוה כלום ואח"כ ישאלו גמ"ח ישיב לא גמלתי חסד, ורק כשהי' חולה בחלי' אשר ימות בו אז חלקו בין העשרה אנשי מעמד לכל אחד ואחד עשרה זהובים וזה העני החי' נפשו לפי שעה אנשי ביתו. ושוב יאמרו לו לא זהו הדרך, כי החיים נשענים על זכות המתים אבל לא שהמתים יהיו נשענים, מה שבחייהם לא עסקו כלום. רק אחר מיתתם ששלחו לשם דילוג רב מה שעוסקים לתועלת נשמתו ועתה עוסקים עבורו כל זה אינינו שוה כלום. וזה אנכי נטעתיך שורק ר"ל שיהי' החיים נשענים בזכות המתים דהיינו מה שסגלו המתים בחייהם במעשיהם הטובים, ואיך נהפכת סורי גפן נכרי' שאתה בחייך לא עסקת כלום ועתה תסמוך בסמיכה רק על זה לבדו מה שהחיים יעסקו עבורך ועתה תסמוך על החיים נהפוך הוא, החיים נשענים על זכות המתים שחיו בעוה"ז בחיי העולם הבא נגד פניהם, ודו"ק כי הוא כפתור ופרח. ה) בש"ק פ' ויגש הי' יום הילולא של רבינו יחזקאל איש מופת בענעטה זי"ע אב"ד דפה, שהוא ז' טבת ומלאו לו שבעים שנה מעת שהלך למנוחות ואותנו עזב לאנחות בשנת תרט"ו לפ"ק, ואמרתי דהנה הפטורה הוא מעניני דיומא, ועיין בספרי עצת עני ח"ב בדף י"ט ע"ב שהפטרה מורה לנו במה דכתיב (יחזקאל סי' ל"ז) ויהי' דבר ד' וכו' ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתוב עליו ליהודה ולבני ישראל חבריו ולקח עץ אחד לכתוב עליו, ליוסף עץ אחד וכל בית ישראל חבריו, וקרב אותם אחד אל אחד לך לעץ אחד, וכאשר יאמרו אליך בני עמך לאמר הלא תגיד לנו מה אלה לך דבר עליהם כה אמר ד' בהקדים דברי קדשו של רבינו יחזקאל זי"ע במעשה שאירע פה שלא הי' העירובין כתיקונם העמיד לפני פתח ביתו שתי מקלות ושאלו רבינו מה אלה, אמר להם העירובין אינם כתיקונם, אמרו לו רבינו מדוע אינו דורש במראות יחזקאל לפני ארון הקודש השיב להם ברוח חכמתו שהם דברי הנביא יחזקאל שהעמיד שני עצים וכאשר יאמרו לך בני עמך וכו' דבר עליהם ומה יהי' כאשר לא ישאלך אולם תשובתו בצידו הנביא יחזקאל אם יעשה מעשה זר בעצים, והוא המנהיג ולא ישאלו אותו איזי אין לו להוכיחם עוד כן אני עשיתי כן ורצוני הי' לראות אם ראוים אתם לתוכחה וע"כ עתה שאתם שואלים אותי הנני משיב לכם מה הוא אילו דברי קדשו, ששמעתי ממגידי אמת, שמפיו הקדוש יצאו דברים הללו. והנ"ל בס"ד ענינו של הפטרה הו' מענין השלום שהי' מתחילה פירוד בין אחי יוסף וע"כ אמר יאמר האדם עתה בראותינו שיוסף נעשה מלך ועמד בצדקו ולא יכלו אחיו לעמוד בתוכחתו כדברי המדרש שנזכיר להלן, ויחפוץ רק להצדיק את יוסף וישית תהלה במלאכי מעלה שנודע מפי המדרש שהשביעו לשכינה הקדושה שלא יהי' נגלה ממכירתו לאבינו הזקן. ורק יוסף הצדיק והם פועלי עולה ח"ו. אולם הלא הסיבה שמכרו אותו משום שהוכיחם שמבזים בני השפחות וביותר ויספר להם יוסף את חלומו וזה יהי' צידוק הדין לשבטי יה שכיון שלא שחרו תוכחתו לא הי' להם להוכיחם בראותו שאינם חפצים לשמוע תוכחתו ובפרט חלומותיו שבאמת ויגער בו אביו וכו' וכדברי קדשו זי"ע שבמוסר ותוכחה להוכיח רק אנשים שרואים ויודעים שמבקשים תוכחתי כי באמת ענין התוכחה הוא עבודה קשה שבמקדש לשקול בפלס ומאזני האמת והשכל ודו"ק וזכותו יגין עלינו אכי"ר. ו) השלך על ד' יהבך והוא יכלכלך (תהלים נ"ה כ"ב) ודיבר בקדשו זי"ע שהבטחון צריך להיות חזק אצל האדם עד שהבטחון בעצמו יכלכל את האדם וישבע נפשו עונג ושמחה "והוא" הבטחון יכלכלך ודו"ק ובזה נ"ל להוסיף במקרא קודש שם לא יתן לעולם מוט לצדיק שאפי' הצדיק מט בכ"ז הבטחון החזק לא יניחו למוט עד שאינו מרגיש בנפשו צער המיטה, ומפרשים "ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם (שם ל"ז כ"ח) ר"ל שהצדיק אינו נעזב אפי' אם זרעו מבקש לחם, ודו"ק ועפי"ז נ"ל בס"ד לבאר דברי הש"ס (ר"ה כ"ו ע"ב) לא הו' ידעי רבנן מאי השלך על ד' יהבך אמר רבב"ח יומא חד הו' אזלינא בהדי האי טייעא הו' דרינא טונא א"ל שקול יהביך ושדי אגלמאי כוונה נמרצה בזה דהנה שלא הי' רק מסייעו שיהיו שניהם נושאים המשא אלא הטייעא כבדו יסבול המשא כי עזוב תעזב עמו דהיינו שניהם ביחד אלא שהבטחון יהי' חזק אצלו עד שבתוך צרה לא יהי' לו צרתו ודאגתו למשא בחדרי מוחו ולבו אלא שהשכך על ד' לבדו יהבך עד שלא ירגיש כלל צרתו ודאגתו ושיהי' הבטחון כ"כ לא הו' ידעי רבנן עד דשמעי' שבטחון האמיתי שישקול יהבי' לגמרי ממנו ויסמוך על השי"ת לבדו והבן וק"ל. ז) ואבקש בזה כל מי ששמע מאמרים הן הלכה ושו"ת ואגדה וסיפורים משם קדשו ובפרט מי שימצא בידו בכי"ק או מתלמידיו הקדושים אשר כמעט כולם בעולם האמת כי כבר מלאו לו ע"ב שנים שרבינו זי"ע חלקו בארץ החיים שישלח לידי וכאשר יעלה לחיבור שלם אדפיסם במדור בפני עצמו או בתולדות הרבנים ומנהיגים דפה זצ"ל ואזכיר בשמם כדמחיובא לומר דבר בשם אמרו הגם שיש בידי עוד דברים פרטים אבל אקוה בס"ד לבוא במק"א ורציתי לעטר בארי עם דברי קדשו שהם באר מים חיים נוזלים מן ארז אשר בלבנון זי"ע לעורר לקבץ ולאסוף מרגליות אשר חבקו אשפתות וד' הטוב ירומם קרן ישראל בבי"א:
לחיבת הקודש אדפיס איגרת הקודש מרבינו הגדול מחבר התבואות פרי השדה וכו' שכתב בעת חליו אשר ימות בו בעון הדור זי"ע:
בה"י ג' חיי:
שוכ"ט וישועה וברכה לאהובי תלמודי הרב הגדול חריף ובקי נפלא עמק החרוץ המפואר וכו' כש"ת מו"ה מרדכי נ"י פ"ה דומ"צ בק"ק נייטרא יע"א. הן אמת כי הי' בדעתי לשנות פרק זה אולם לאשר בימים האילו הי' לי הרבה שאלות להלכה ולמעשה וגם חוץ השיעורים אשר אני רגיל ללמוד הנני עוסק עוד בקונטרס תקנות עגונות הגם שיש לי ע"ז קונטרס גדול בס"ד על כל סוגיות בש"ס השייכים לזה בכל זאת אני עוסק בו והקונטרס הוא ג"כ להלכ' בס"ד, ומי שיעסוק בזה הקונטרס יהי' לו פתח פתוח לרוחה לטייל בדברי הפוסקים ואפילו על סוגיא דסימנים יש לי ג"כ קונטרס גדול מחדש והגם שכבר נדפס ע"ז בתבואות השדה ח"א מ"מ בתרייתא עדיפא מקמייתא: הנה בזה הענין להלכה אין נפק"מ אם הוא ודאי קידושין או רק ספק קידושין כדעת הגאון נ"י אויוואראש ע"כ לא אוכל להאריך בזה: [אמר מרדכי בזה הענין הי' לי העני שו"ת ברצוא ושוב עם הגאון מחבר שו"ת פני מבין זצוק"ל, בקידושי הרע בנים חדשים מקרוב באו והוא בספרי השו"ת בכ"י בארוכה] והנה אינינו עוד בשלימות הבריאות רק הנני נותן הודאה לשמו הגדול ית"ש כי באתי ברוב רחמיו עד הלום שרוב הזמן הנני עוסק בתורה גם בעיון וגם הנני כותב שו"ת לדופקים בשערי ובפרט אם הוא דבר נחוץ אמנם יש עתים אשר אני מוכרח להיות על משכבי כשעה או שתיים ואח"כ הולכים היסורים וגם הנני מתפלל בצבור ובימים הנוראים דרשתי כל הדרשות כאחד הבריאים ב"ה והנני עושה עצמי כאילו הייתי בריא ושלם מה שנוגע לעבודת הקב"ה ואמרתי בדרך הלצה ובסוף מסכת פאה מי שעושה עצמו חיגר או פסח וכו' סופו להיות כן וא"כ מדה טובה מרובה ואני עושה עצמי כאילו הייתי בריא ובודאי הקב"ה יעזור לי שהאמת יהי' כן. הארכתי קצת במכתבי להראות לך כי עוד לא נכבה ח"ו אהבתי אליך אהבת רב לתלמוד הגון כמותך ירבה:
והנני רבך הדו"ש באה"ר המעתיר בעדך אליעזר חיים בן גנענדל: עוד זכור תזכרנו בתפילה ובאמירת תהלים כי תפילה היוצאת מן הלב עושה רושם גדול בעזהי"ת:
בריאת העולם:
העולם נברא בוא"ו ימים כל יום י"ב שעות כי בלילה לא היתה בריאה דכתיב ביום עשות ו"פ י"ב שעות הוא ע"ב שעות וז"ש עולם חס"ד [ע"ב] יבנה בחיי פרשת תצוה [סדר הדורות אלף הראשון] ועפי"ז הי' מקום לתרץ דברי הרמב"ן עה"ת בפסוק אשר ברא אלקים לעשות ביום הששי בבוקר וכו' ואחרי עשיריתו כשיעור הנץ החמה ליום יבוא הגואל שכ' בו כסאו כשמש נגדו זהו בן דוד הנעשה בצלם אלקים וכו' "ויהי' זה קי"ח אחר חמשת אלפים" לכלות דבר ה' מפי דניאל וכו' ומרן החת"ס ח"ו סי' ס"א כתב עליו שמרוב חשקו ותאותו לביאת המשיח קירב חשבונו להיות קרוב לזמנו וטעה טעות גדול במח"כ הרמה וכו' ותימה רבה וכי שכח שהיום הולך אחר הלילה ויהי ערב ויהי בוקר נמצא כי ת"ק שנים הראשונים של אלף הששי הם בחינת הלילה שהוא הערב של יום הששי של בריאה ואח"כ יהי' בריאת החיות ואם נמתין עוד עד אחר הנץ החמה לקיים כסאו כשמש נגדי והנץ הוא עשירית היום א"כ יהי' עכ"פ אחר תק"נ שנים לאלף הששי אמנם נר' שאין שייך כשמש נגדי על התחלת התנוצצה אלא אח"כ ויהי' גם זה סעד לרמז המקובל לנו אחרי נמכר גאולה תהי' לו עכ"ל והנלפענ"ד עפ"י הבחיי האמור בראש דברינו בס"ד נכון הדבר שבששת ימי הבריאה לא היתה לילה, וכיום יאיר וכל היום י"ב שעות וא"כ בה' מאות כבר הו' חצות היום ולא מיהר רבינו הרמב"ן הקץ בחשבון שאינו נכון אלא דעת שפתיו ברור מילילו, אולם בב"ר פ' ג' סי' ח' איתא אלא ויהי ערב ויהי בוקר מכאן שהי' סבר הזמנים קודם לכן ופי' במתנת כהונה אף קודם שנתלו המאורות הי' קצוב לפניו שיעור מידת יום ומידת לילה עכ"ל וא"כ דברי מרן החת"ס זי"ע חוזרין ונראין ובכ"ז הדברים עתיקין ואני זבוב קצוץ כנפיים לא אכניס ראשי בין הרים גדולים וגם עפ"י דעת מרן החת"ס בשנת תרח"י כבר הי' לא רק תחילת החמה שיהי' בשנת תק"ן שיקנה ד' "קנין חדש" אלא יהי' זריחת החמה בשגם בשנה זו תרפ"ז בעולם האמת הרמב"ן והחת"ס זי"ע בודאי יפצירו בעדינו לגאלינו כי מר אמר אחדא' אמר (י"ג) ומר אמר "חדא" (י"ג) ולא פליגי ויושלם כבוד שמו ("כ"ו") יתברך בביאת הגואל בבי"א [כללין תתמ"א].