שות באר מרדכי· רבי מרדכי פארהאנד
דרוש ליום א' דסוכות תרע"ד לפ"ק
בפ' אמור מה שקוראין ביום א' וב' דסוכות אך בחמשה עשר יום לחודש השביעי באספכם את תבואת הארץ תחגו את חג ד' שבעת ימים וכו' ואמרתי דהנה ידוע דענין סוכה הוא שמירה שלא יבא לחטא" ואדרבא לעלות למדריגה גדולה ולחסות תחת צל הקב"ה ואצל כל אחד הוא לפי מדריגה שלו מי ששב בר"ה ויו"כ שלא יהי' עוד חוטא ושלא יסור ח"ו לחליו שזה דבר מצוי' כמו שכתבו התוס' בחולין דף ט"ו ע"ב בד"ה כגון שהי' לו חולה והבריא וכו' וי"ל כיון שרגילות הוא שחוזר לחוליו לא לאהו' מוקצה עיי"ש וכן הוא הוא בודאי בחולה הנפש ג"כ כידוע ולכן מה ששב בר"ה ויו"כ יהי' רפוא' גמורה ולא יחזור לחוליו צריך הסוכות להשלים שחושב בעצמו צא מדירת עראי שלך שעוה"ז הכול הבל והעיקר לחסות תחת צלו יתברך וממילא יהי' הרפואה, רפואה בדוקה שלא יחזור לחליו ודו"ק וכן דוד המלך אמר [תהלים כ"ז] ד' אורי בר"ה וישעי ביו"כ, ואח"ז כי יצפנני בסכה "ביום רעה יסתירני בסתר אהלו" זה על מדריגה הא', ועוד "בצור ירוממני" זה על מדריגת הצדיקים כמו שנדבר עוד מזה, ולכן אמר שפיר אך בחמשה עשר יום לחודש השביעי שמקודם מדבר הפסוק מהקרבנות ואמר אפי' אם הקרבנות בטלים בגלות ולכן אמר בלשון "אך" בכ"ז הוא בחודש השביעי שהוא "מקודש" בר"ה וי"וכ וג"כ הוא "באספכם את תבואת הארץ" שיש לחוש שיחזור לחליו ובפרט ע"י שאוסף התבואות ויש לחוש וישמן ישורין ויבעט כידוע ולכך תחוגו את חג ד' שבעת ימים וכו' וזה הוא רפואה בדוקה ושמירה מעולה, ואח"ז אמר ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וכו' ר"ל העיקר שלא תתחברו ח"ו לרשעים שאז ח"ו הכול בטל שהמחובר לטמא הוא טמא ואדרבה צריך להתחבר לבעלי תורה ומע"ט, והלולב בתורה, לכו אכלו בלחמי, זה תורה והדס מע"ט "לריח שמניך טובים" אילו מע"ט שמריחין ריח טוב כידוע. והערבה אף שאין בה כלום בכ"ז כיון שמתחבר להג' ממילא הוא כמו שאיתא במדרש יבאו אלו ויאגדו עם אלו ויתכפרו אלו על אלו ולכן שיהי' סוכה רפואה בדוקה צריכין ג"כ התחברות לטובים דאל"כ ח"ו כל הסוכה בטל ודו"ק ולכן שפיר מפורש "ולקחתם ביום הראשון" ראשון לחשבון עונות שאם אין עוזב דרכו הרעה שהלך שהתחבר לרעים ח"ו אז הכול חוזר וניער, ומסיים ג"כ "בחודש השביעי תחוגו אותו" לרמוז על הנ"ל שחודש השביעי מקודש לשוב בתשו' בר"ה ויו"כ ויהי' הקדושה קדושה שלימה שלא יחזור ח"ו לטומאתו, ואמר אח"ז "בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות" ר"ל אפי' מי שהוא אזרח דהיינו במדריגה גדולה שאין צריך עוד "סור מרע" אפ"ה ישב בסוכות שעי"ז זוכה למדריגה גבוה כידוע שהמלאכים מקנאים אותנו עבור מצות סוכה, [שהיא אור המקיף כידוע שמקיף את האדם בכל רמ"ח אבריו להאיר כידוע ליודעי חן] ואמרתי לפרש המדרש בפי וירא ויקח חמאה וחלב וכו' "והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו" מכאן זכו בניו למצות סוכה שזה תמוה דאדרב' העושה סוכתו תחת האילן כאילו עשאה בתוך הבית ואמרתי דמעיקרא כתיב וירא אליו ד' באלני ממרא דהי' ג' למילתו ולא הי' יכול לקיים מצות הכנסת אורחים שזה הי' עמוד גמ"ח שלו כידוע, ולכן וישא עניו וירא "והנה שלשה אנשים נצבים עליו" ר"ל שהמלאכים עלו למעלה ממדריגתו ולכך וירא וירץ לקראתם וכו' ויעש ג' בקר והכנה דרבה לקיים מצות הכנסת אורחים בזריזות ויתר שאת ולכך לבסוף "והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו" בשעת האכילה זכה שהי' כבר למעלה מן המלאכים, וזה ענין מצות סוכה ודו"ק כי ת"ל זה דבר אמיתי ודו"ק] ולכן מסיים הקרא שפיר למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בנ"י בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ד' אלקיכם" ר"ל ואז הי' ג"כ התכלית להוציאם מטומאת מצרים ולהכניס אותם בהקדושה שהיא ענני הכבוד דקיי"ל בזה כר"א ועיין ברוקח שמביא הפלוגת' להיפך, מובא בקשו"ע בהג"ה, וא"כ גם עתה כן הסוכה להוציא אותנו מהטומאה ולהכניס אותנו להקדושה ובזה תבין הפטורה שליום א' דסוכות "זאת תהי' חטאת מצרים וחטאת כל הגוים אשר לא יעלו לחוג את חג הסוכות" דהיינו אפי' אם חוזרים להקב"ה ורוצים לשוב בכ"ז כיון שאין חוגגים את חג הסוכות אין תשובתם שלימה ודו"ק וכן עיין בגמ' ע"ז דף ג' ע"א דלעתיד יבואו האו"ה ויאמרו תנה לנו מראש ונעשנה ויתן להם מצות סוכה וכו' ותן לחכם ויחכם עוד:
סוף הספר