אור ברסלב

שות איתן האזרחי· הרב אברהם רפפורט

סימן מה

סימן מד

וזה דבר הרוצח

קול ענות שמעתי קול נאקת חלל קול דמי אחינו ודמי זרעותיו אשר נשפך כמים מן הרשע אשר זמם ופעל ועשה להרוג נפש במזיד באישון לילה במרד ובמעל ואף אח"כ עומד במרדו ואמר שכך דעתו להרוג את השמש. והנה הוא נתפס במאסר על ידי גוים לעשות בו משפט כתוב כפי הערכאות שלהם ועתה בא השואל לשאול כדת מה לעשות לבער הדם הנקי כי הארץ לא תקבל את דם הנרצח, מיום שקבלה דמי הבל ונענשה על כך וע"כ דמו צועק לעשות נקמה ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו:

הן אמת אמרו רז"ל בפ' ד' מיתות אין דנין ד' מיתות בזמן הזה כו' שנאמר ובאת אל הכהן ואל השופט בזמן שיש כהן יש משפט כו' וכ"ר הטור ח"מ סי' תכ"ה וכל הפוסקי' אך שהנמ"י כתב על ברייתא הנ"ל. והקשה והא א"ר אליעזר ב"ד מכין ועונשין כו' ותירץ דר"א מיירי בזמן שהיה כהן והיה שופט והיו סנהדרין כי רב חילם והיה להם כח לענוש שלא מן הדין אבל בזמן הזה שאין כהן בטלו ד' מיתות ואין כח בידינו לענוש מיתה והראיה מהאי מעשה דרמי קטיל גברא א"ר גמליאל אי וודאי קטיל לכהוי עיניו דסומא חשוב כמת מכל הלין מילן נשמע שאין בידינו לדון דיני מיתות. כי בטלו בזמן הזה:

ויש רוצים לומר בזמן שהיה כהן וסנהדרין היו ד' מיתות ב"ד לכל חוטא כמבואר מיתתו בתורה אם היו עדים והתראה אבל כשלא היו עדים או התראה היו מכניסין אותו לכיפה ומאכילין אותו שעורים עד שכריסו נבקעה והיו מסבבין לו מיתה אחרת שלא היו עונשין בו אם היה התראה שאז היו דנין אותו במיתה הכתובה בתורה וכפי הנאמר בו וע"כ הקושיא שהקשה הנמ"י אין לה מקו' אף שנתמעט מן הכתוב שאין דנין דיני ד' מיתות ובטלו דיני מתות היינו בזה"ז אין דנין באותו מיתה האמורה בתורה לכל חוטא לפי החטא אם סקילה אם הרג ע"ז דרשו בזמן שיש כהן אז יש שופט ויכול לדון דין ד' מיתות אבל בזמן שאין כהן אסור לדון דין ד' מיתות האמורות בתורה ור"א דאמר ב"ד מכין ועונשין שלא מן הדין מיירי בענין השני לדון אותו במיתה אחרת לסבב לו מיתה לא כפי האמור בתורה לאותו החטא כי זהו מותר אפילו בזה"ז כי לא נתמעט מן הדרש כל זמן שיש כהן ודברי ר"א מיירי אפילו בזמן הזה:

וכבר כתב הב"י בח"מ סי' ב' שכל הפוסקים חולקים על נמוקי יוסף שפי' דברי ר"א דוק' בזמן שיש כהן וליתא לדבריו כי הקושיא שהכריח אותו לומר כן כבר יש לתרץ כמ"ש ולפ"ז בנדון דידן גם כן לא היה התראה ועדים בזמן שהיה כהן לא היו דנין בו דין מיתה האמורה בו אבל היו מכניסין אותו לכיפה הכי נמי נדון דידן יש לנו כח לדון במיתה אחרת לבערו מן העולם כי על זה יש לב"ד כח אף בזמן הזה כר"א אבל אחר העיון אין מקום לסברא זו דאמרו חז"ל גבי אימרתא בת כהן שזינתה והקיפוה זמורות ושרפוה אר"י טעה בתרתי חדא בדרב מתנא שאמר שריפת בת כהן שנותן לתוך פיה אבר ניתך וחדא אין דנין דין ארבע מיתות ארבע מיתות נהגו דוק' בזמן שיש כהן ואי איתא לסברא זו מאי טעות איכ' שפי' רבי חמי שדין ארבע מיתות בטלו ולא היה כח לדון אותה במיתה האמורה בה ליצוק אבר רותח לתוך פיה ע"כ דן אותה בהיקף זמורות וליכא טעות אלא ודאי מדרש שדרשו בזמן שיש כהן נתמעט בזמן הזה כל מיתה הן האמורה בתורה הן לדון אותה במיתה אחרת.

והנה כדי לתרץ קושית הנמ"י צריכין אנו לומר דין ד' מיתות בטלו שאין בזה"ז לב"ד לדון מיתה הן לדין מיתה האמורה בתורה הן לסבב לו מיתה אחרת כגון להכניסו לכיפה או שאר מיתות אא"כ הם באו לדון מיתה משום מגדר מלתא והשעה צריכה לכך כי בזמן שהיה כהן היו דנין אף שאין השעה צריכה לכך ואף לא משום מגדר מלתא היו מכניסין לכיפה אם עבר מיתות ב"ד בלא התראה והיו דנין אותו אף בלא מגדר מילתא. אבל בזמן הזה דוקא משום מגדר מלתא וצורך שעה וכן כתב הרמב"ם והרא"ש והריב"ש בתשובותיהם והרשב"א שיש כח בזמן הזה להמית משום מגדר מלתא ולצורך שעה וכן הלכתא אך צ"ע מהו מגדר מילתא כי מורגל בפי המון עם ואם אף בקצת לומדים ופשוט בעיניהם שאומרים בפירוש מגדר מלתא להבא שאם לא ידונו החוטא אז רבים המתפרצים מבני עמינו ימשכו אחריהם ויאמרו שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך:

ורבים יפקרו ויאמרו הלא פלוני פעל ועשה אשר זמם ולא נעשה עמו דבר. ע"כ אומרים משום מגדר מלתא להבא אנו מבערים קוצים מן הכרם של ה' אלהינו אף שאין הדור פרוץ בעצמו רק זה היחיד שעבר מיתת ב"ד אומרים משום מגדר מלתא להבא שלא יתרבו מפריצי הדור ראוי להמית וזה אינו דא"כ לדבריהם בכל חוטא שעבר מיתת ב"ד ימיתו אותו משום מגדר מלתא להבא שלא ימשוך מזה פירצה לאחרים וקשה לדבריהם למה נקיט ר"א בדבריו לפי צורך שעה ולפי דבריהם אין זה צורך שעה רק בכל עת אשר יעבור החוטא איזה חטא, יעמיסו עליו עונש מיתה משום מגדר מלתא אבל המעיין בתשו' הראשונים והאחרונים אין הפירוש כפי אשר הבינו הם אלא כתבו מגדר מלתא הוא כאשר רואין שהעם פרוצי' בעריות או בשאר עבירות והדור פרוץ אז צריך לגדור גדר לזה הוראת שעה לפי הזמן שרואין הדור פרוץ ועוברים עבירות כמו שהביא המעשה שהיה בימי היוונים שהיו רבים מתפרצים מבני עמינו למלשינים ולמוסרים עם ה' למיתה וע"כ דקדק הרמב"ם בלשונו וכתב לא שיקבעו הלכה הדורות ואי כפי' המון עם נמצא הוקבע הלכה לדורות בכל חוטא יהיה מגדר מלתא ולפי פי' זה צ"ע לדון בנ"ד מיתה אם אין הדור פרוץ וע"כ כתב הרשב"א מביאו ב"י סי' ב' שכתב בתשובה להקהלה שרצו לדון משום מגדר מלתא הזהרו לעיין היטב בהתאספו חכמי העיר אם השעה צריכה. לכך ג"כ בנ"ד צ"ע בהסכמת חכמי הקהל ולא כמו שהבינו המון עם:

ונראה לעת כזאת בעו"ה נאמר שהוא לצורך שעה בכל המקומות ובכל הקהלות שנתרבו המוסרים ג"כ בשבוע שעבר שלחו לפנינו אנשי ק"ק שאריגראד איך שמסור א' עומד נגד כל ישראל בעניני עלילות שקר. גם אנשי ק"ק באר שלחו עבור המסירה דק"ק מאראחווי ונוסף ע"ז בעו"ה נתרבו גנבים גזלנים עד חדל לספור ובצירוף שבקרב הימים נרצח הי"ד ר' משה חתן ר' הענוך ע"י יהודי עגלון שלו א"כ אין לך פרצה גדולה מזו ע"כ היה הסברא נותנת לדון אותו למיתה משום מגדר לעבר ולהבא:

אך לא מלאני לבי לחתוך הדין מאחר שהנמ"י כ' שאין בידינו בזה"ז להמית ולדון מיתה והיה דעתי להסכים לדון אותו בחיתוך אבריו לחתוך חוטמו ולשונו ולקצוע ידיו וזה חמור לו יותר ממיתה כי יהיה נבאש כל ימיו והחוטא מתיר עצמו למיתה ולא יתיר עצמו לחתוך אבריו וטוב מותו מחייו וזהו פרסום גדול ולא ישכח אבל מיתה נשכח מן הרשעים וכן אמר דוד אל תהרגם פן ישכחו עמי הניעמו בחילך ודרך זה חומרא לחוטא וקל לנו מצד הדין כי כל הפוסקים מודים לענוש לחתוך אברים הרא"ש ז"ל חתך חוטם לזונה להשחי' פניה ר"ג דן לכיוהא עינא ודרך זה הי' יותר טוב מכמה טעמים אך מאחר שמ"ו מהר"ם ע"ה הפריז על המדה מאוד וכתב שנעשה מעשה כזה והיה מיצר לישראל מאוד עיין בתשו', שלו חזרתי לאחורי וגמרתי ואמרתי לדונו למיתה בצירוף נ"ד ניתן ביד הערכאות לזה שכל מה שאמרו הפוסקים אם יש כח בידנו אם לאו לדין היינו בידים ע"י ישראל אבל מאחר שניתן ביד גוים ערכאות הם יעשו בו משפט וידינו לא תהיה בו והכל מודים בזה כי זה גרם הוא ופטור שהרי הרמב"ם כ' ג"כ בהלכות רוצח השוכר להרוג את חבירו פטור אע"פ שהוא הגורם ואמרו חז"ל על אלו לא מעלין ולא מורידין:

ואפשר שעל נדון דידן נאמר מורידין מאחר שכתב הרב מהר"ד ה"ל האב"ד דק"ק ה"ל שדעתו לעשות כפירה והיה כל ימיו חוטא גדול ופושע נאמר לישרי' ביה גודא רבא. ואף אם יאמר שרוצה לעשות תשובה ולפי דעתי על אלו אמרו חז"ל אין נחת רוח בתשובתן של רשעים להקב"ה כי ראה עצמו ביד גוים רוצה לרמות אותנו. אבל להפריז ממון לפדות אותו בשביל שאומר שרוצה לעשות תשובה זה הוא חילול השם שיאמרו אין עונש שפיכות דמים אצל יהודים נחשב חטא והיה אם גוי יהרוג ח"ו ליהודי ג"כ לא:

ידונו לעשות נקמה ותמיד אני צועק ככרוכיא על מנהיגי הדור שכל גנב או חוטא שבא למאסר עושין השתדלות לפדות אותו ע"י שחדים דבר זה בעו"ה מרבה פשעים וגניבות כל א' עושה מה שלבו חפץ ורבו פריצי הדור כאלו אנחנו רואים בעו"ה רוב גנבי ישראל ע"כ ח"ו שלא לתת פרוטה לפוטרו:

ממות ואם יצא מכלל הדת לכפירה כמו שתמיד הכומרים מפתים אותו ועי"ז רוצים לפוטרו ממיתה ע"ז אני דואג וע"ז אנו חייבים לתת שחדים שיעשו נקמה. ולא יועיל לו הכפירה כי אם ח"ו יהיה כזאת כל רשע יעשה מה שרוצה וילך לכפירה. ע"כ ראוי לעשות השתדלו' לבטל זה רק שיגיעו נקמ' ואז וכפר אדמתו עמו ואנחנו נקיים דברי הצעיר מאיר באמ"ו אברהם זצ"ל ז"ק יום א' לסדר גם דמו הנה נדרש לפ"ק:

תוכן העניינים

שות איתן האזרחי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה