אור ברסלב

שות איתן האזרחי· הרב אברהם רפפורט

סימן ב

גם הלום ראיתי אחרי רואי ושמעי בדבר הלכה פלפול מורים בתלמידים נוחים ומחדדים זה את זה יראו פעליהם עליהם והדרם הדרן עלן כחברים מקשיבים לתורה ולתעודה במאי דעסקינן האידנא במס' סנהדרין והדברים מגיעים גם למס' חגיגה בלשון רש"י ותו' ועיונהו בהו בחכמת שלמה בהאי ענינא דקרי וכתיב בכמ' פרקין יראה יראה קרינן ויש שהגיהו בנוסחאות ה"ל מלבן וכרס א' כמטפסים ועולים מטפסים ויורדים כרואים ואינם נראים בכל אשר נקוד לראות או ליראות לרעות את עצמו רק שפתותיהם נעות וקולם ישמע ברמה וברחובות יתנו עליהם ולא קרב זה אל זה לנקודת האמת יהיו לו רק כמעבירין על המצות אנשים מלומד' ובשגם כי אינו גופי הלכות. לא אעצו' מלפרש הלשונות שונות בשני המס' זעיר שם כאחד השיחים כי כולם עולות בקנה א' ושגיאות לא אבין ומלשונות נראים מסותרים אנקה שכולם מתאימות ושכולה אין בהם להוציא מלב התלמידי' כי הנם כסתרי אהדדי ומשוטטים בהם כאילו מילי דאגדתא המה ודברים אשר אין להם רואה:

ולבלתי אטריח המעיין כמטפס ועולה מטפס ויורד במה שכולו מוקשה בעיני המקשים לפום ריהטא אפרש לענ"ד כל המשך הענין בכללא אתמר וקושיות המדומות כלים מאליהם ך

זהו לשון רש"י במה דאיתא במסכת סנהדרין פרק קמא ז"ל תרווייהו דרשי יראה כל זכורך שיראה פני השכינה כו' וזהו אין צריך לפנים שהוא כפשוטו ממש ועפ"י המסורת שיראה זכורך את פני האדון שהוא כינוי לשכינה:

ומסיק יראה ממש יתראה לפניו שמלת יתראה נפעל כלומר הקדוש ברוך הוא בשביל שישראל זכורך יהא נראה ממנו וזהו פי' לשון מקרא.. הרי שרש"י ביאר דרוש המסורות ממלת יראה מקודם ואחר כך דרש מקרא כמו שהבינו מדבריו דברי התוס' במס' חגיגה:

אחר כך סיים רש"י הקיש ראיתך לראיתו כדרך שהקדוש ברוך הוא בא לראותך ר"ל לשבר את האוזן כדרך שהקדוש ברוך הוא כביכול בענוותנותו בא לראותך כלו' לראות אותך שאתה תהי' נראה ממנו וזהו לפי דרוש מקר' יראה שרצונו הוא לשון פעול שהוא נתראה ממנו כן בא ליראות לו כדי שזכורך יראה האדון הקדוש ברוך הוא שהוא לפי דרוש יראה מה הוא רואה אותך כשהוא שלם שנאמר עיני ה' כו' אף אתה רואה אותו בשני עיניך:

לפום ריהטא דשמעתתא עפ"י דרך ופירש"י רשמו התוס' בשמעתתא שם כדרך שבא לראות כו' פי' בקונטרס כדרך שבא לראותך כן אתה בא ליראות לו מה הוא רואה אותך שלם אף אתה ראה אותו בשני עיניים שהן הנה כמשמעות שכתוב בקונטרס כאמור ומסקי התוס' שמה ולפ"ז קאי יראה אהקדוש ברוך הוא, וקאי יראה אזכורך ואין הלשון משמע כן אלא תרווייהו משמע אזכורך וזהו ביאורו כלומר לפ"ז עפ"י המסורות יראה קאי אהקדוש ברוך הוא ר"ל שזכורך יראה את האדון הקדוש ברוך הוא והוא יהיה הפעול בראי' מזכורך הרואה כי זה הוא יראה כל זכורך את פני האדון ויראה קאי אזכורך שפירושו זכורך יהיה הפעול והנראה ממנו הקדוש ברוך הוא ואין הלשון משמע כן שאין הקיש הראי' שוה בהקדוש ברוך הוא ובזכורך אלא תרווייהו משמע בזכורך לכך מפרש ר"ת איפכא ר"ל כי לפי' רש"י מתחיל בהקדוש ברוך הוא כדרך שבא לראותך והתוס' מפרשי' איפכא כדרך שזכורך בא ליראות את פני השכינה שהקדוש ברוך הוא רואהו בשני עיניו של הקדוש ברוך הוא כ"י כך הקישה שוה ממש שזכורך כשראהו להקדוש ברוך הוא צריך שיהא רואהו בשני עיניו שלו וזהו שוה בשוה בזכורך:

לשון רש"י בחגיגה ממש כפירש"י בסנהדרין ובתוס' שמה הקשו שלפי פיר"שי דריש מסורות קודם אדרבא היו לנו לדרוש המקרא קודם רצו בזה התוס' התחלת פירש"י יראה וקרינן יראה שרש"י מפרש תחלה המסורת באומרו יראה כל זכורך את פני האדון ואחר כך פי' המקרא יראה כולי שהאדון בא לראותך. וע"ז פירשו התוס' וגרסינן איפכא כדפירשתי לעיל בסנהדרין מה לראות בשתי עיניו שהאדם בא להתראות לפני המקום בשתי עיניו שהוא פי' מקרא תחלה כמו שהוא ראה לפי' התוספות כך בא לראות המקום שהוא לשון מסורות יראה זכורך אותו בשתי עיניו של אדם וממילא מתורץ גם מה שהזכירו התוספות בסנהדרין שהוא לפי ההיקש שוה והלשון משמע כן כאמור. ומתורץ גם לשון ביאה הכל על זכורך ולא בשכינה שמלא כל הארץ כבודו ומוכח גם לפי' התו' שמפרש מקרא תחלה כשם שבא לראות שהוא לשון יראה כאמור זה נלע"ד על נכון ברש"י ותוס' האף אמנם בדברי חכמת שלמה נראה שמפרש בלשון הקודש ולשון אשכנז הפך המכוון ויראה המעיין היטב הדק יבחר שא"ק להולמם על פי דרכו ולא עפ"י הדקדוק ואולי נפל איזה טעות בתלמוד או טועה מדפיס הגיה ושגה ברואה:

תוכן העניינים

שות איתן האזרחי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה