שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין
סימן עה · א
אמת שש בו גם מטעם נדר כהא שאמרו בנדרים האומר אשכים ואשנה פרק זה נדר גדול נדר לאלקי ישראל וכ"ה בשו"ע יו"ד, (סי' רי"ג ס"ב) דהוי כאלו נדר לתת צדקה והרי בצדקה קיי"ל (בסי' רנ"ח ס"ב) דירבה ליתן עד שיאמר לא לכך נתכוונתי ואכן כאן שבדעתינו הי' למחשב זה לדף שכן על חשבון זה עשינו לסיים הש"ס כלו אי"ה בר"ה לאילנות תרצ"א א"כ אדעתא דהכי נדרו מתחילה ועי' בשו"ע יו"ד (סי' ר"י ס"א) בהא דאם נדר על דעת אחרים דאינו תלוי בלבו ופי' בש"ך בשם הרמב"ם ז"ל שם:
ומלבד זה נ"ל ראי' דדף האחרון אקרי לעולם דף שהוא קצר מהאחרים דבש"ס דמנחות (ל' ע"א) בהא דעושה אדם יריעה מבת שלש דפין ועד בת שמנה דפים אמרינן בד"א בתחילת הספר אבל בסוף הספר אפי' פסוק אחר בדף אחד וכ' התוס' והרא"ש ז"ל שם דאע"ג דכל דף בעי להיות לו שיעור ס' שיטין כמבואר במס' סופרים מ"מ בדף האחרון ליכא למיחש להאי ע"ש ודו"ק:
ויש להעיר עוד בזה מש"ס דגיטין (פ"ז ע"ב) ושייר מקצת הגט וכתבו על דף השני ע"ש, וגם מסוטה (י"ח ע"א) כתבה בשני דפים וע' מנחות ל"ג ודו"ק: