אור ברסלב

שות אור המאיר· רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין

סימן כז

סימן כו

עוד להרב הנ"ל.

וע"ד אשר שאל בש"ס דחולין (ז' ע"ב) במעשה דרבי ורפב"י שאמר רפב"י על הני כודניתא שבבית רבי מה"מ בביתו של זה ואני סועד אצלו כו' וע"ו תמה דאם באמת יש איסור בדבר א"כ אמאי החזיק רבי בהו:

תשובה

א

בגמ דחולין שם אמרינן על קרא דענה אשר מצא את הימים במדבר למה נקרא שמן ימים שאימתן מוטלת על הבריות וע' ברש"י שם דקאי על הני כודניתא:

ובש"ס דפסחים (נ"ד ע"א) פלוגתא דת"ק ורשב"ג בהאי קרא דת"ק ס"ל דפרידות מששת ימי בראשית הי' ולדידי' קרא דימים קאי על גברי ורשב"ג ס"ל דענה מצא הימים, וע' מהרש"א בסוגיין דחולין דש"ס דילן דמפרש ימים על הני כודניתא אתיא כהא דרשב"ג בפסחים:

ובירושלמי דכלאים (פ"ו ה"ב) אמר ראב"י אסור לרכוב על הפרידה מק"ו ומה כלאי בגדים דכל חד לחודי' שרי אסור בתערובתן כלאי בהמה כו' אמרו לי' והא כתיב והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אמר להו ברי' מששת ימי בראשית הי' ע"ש:

ואכן בתוספתא דכלאים (פ"ח ה"ד) איתא שהשיב להו מטעמא אחרינא לא משום דברי' מששת ימי בראשית הוה אלא דאין למדין תורה מן התקועה:

והרשב"א ז"ל בתשו' (ח"א סי' תצ"א) נשאל על תוספתא זו וכ' שפירושה דאין למדין תורה ממי שתקע עצמו לדבר הלכה ולכן אמר להו אל תשיבוני מדוד שעשה מעשה לעצמו בדבר בת שבע ולא שאל פי חכמים וכך תקע עצמו בדבר הלכה כאן בהא דפרידה:

והיוצא מזה דהא דאמרינן דהני כודניתא אימתן מוטלת על הבריות היינו כרשב"ג דימים דענה קאי על כודניתא ועי' בגמ' שם דהוא פסול ומצא דבר פסול ע"ש וא"כ שוב קשיא הא דוהרכבתם את שלמה בני על הפרדה כיון דליכא השתא למימר דברי' מששת ימי בראשית וע"כ מוכרח כתירוץ התוספתא דאין למדין מן התקועה ולהכי אמר רפב"י מה"מ בביתו של זה כו':

אבל רבי לטעמי' דאמרינן בגמ' שבת (נ"ו ע"א) רבי דאתא מדוד מהפך ודרש בזכותי' דדוד כל האומר דוד חטא בבת שבע אינו אלא טועה ע"ש וא"כ לרבי שוב לא תקע דוד עצמו לדבר הלכה כלל וא"כ שוב קשיא מהא דוהרכבתם את שלמה בני על הפרדה וא"כ מוכרח כתירוץ הירושלמי דפרדה מששת ימי בראשית הי' וא"כ קאי ימים אגברי ולא אכודניתא ולא דרשינן כלל להא דאימתן דכודניתא מוטלת על הבריות ומשו"ה החזיק רבי בהו:

תוכן העניינים

שות אור המאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה