שות אור גדול· רבי ירוחם יהודא ליב פרלמן [הגדול ממינסק]
סימן כד
בשו"ת הרדב"ז (ח"ד סי' ע') כתב באמצע התשובה דהיכא דתבעה כתובה בטעות דסברה דיגבו לה ולכך תבעה ולבסוף נתוודע דאי אפשר להגבות לה וא"כ התביעה בטעות ובאונס בכה"ג לא מפסדה מזונותיה דהוי כתבעה באונס דאיתא בירושלמי דאינה מפסדת יעושה"ט, הביאו בכנסת הגדולה אבה"ע (סי' צ"ג) בהגהות הטור (אות ל"ג). ומאוד תמיהני על הרדב"ז דהוא נגד התלמוד ערוך גיטין (דף ל"ה א') דתבעה כתובה ואמר לה מאי אעביד לך דרב לא מגבי כתובה לארמלתא וכו' ושוב כשראתה שאין נותנין לה הכתובה תבעה מזוני אפ"ה אמר לה דהפסידה משום דתבעה כתובתה וא"כ מבואר להיפך מדברי הרדב"ז. ואם נסכים לסברת הרדב"ז דזה שאי אפשר להגבות לה הוי כ"ש ממאי דקאמר הירושלמי דבלבד שתתבע מן השופי ולא מן האונס, יתיישב ג"כ מה שדקדק הב"י (סי' צ"ג) על הרי"ף והרא"ש שהשמיטו זה הירושלמי ותירץ בדוחק מדלא הזכירו בגמ' דידן, ולהנ"ל יתיישב ברווחא דמוכח מגמ' דגיטין הנ"ל דלא ס"ל לש"ס דידן הא דירו'. ועכ"פ איך שיהי' בזה נראה דדברי הרדב"ז נסתרין מגמ' זו, אמנם יש לדחות דמספקא לי' דלמא יש להגבות כתובה ע"י נדר ושבועה ודלא כרב ומספיקא עביד לחומרא בתרווייהו, וידוקדק הגמ' כבי תרי עבדת לי דהיינו תרתי דסתרי אהדדי שוב מצאתי בגרש ירחים מהגאון מפלאצק על גיטין שפירש כן משום קושיא אחרת שהקשה על הבי"ש, וכיוונתי לקושייתו ג"כ מדעתאי בע"ה, אמנם על הרדב"ז נראה דלא יספיק זה דעכ"פ התביעה בטעות ואונס יהי' מאיזה טעם שיהי'. עוד יש לדחות משום דבקופצת מודה רב וא"כ תליא בדידה ואפשר לגבות, ויתיישב ג"כ קושיית הגרש ירחים הנ"ל. עוד הי' אפ"ל דשמואל בעצמו דס"ל דגם תבעוה לינשא אי"ל מזונות כתובות (דף נ"ד א') א"כ טעמא דתבעה כתובה משום נשואין כמ"ש רש"י גיטין א"כ אפילו אין יכול לבוא לידי גוביינא, אבל לדידן דתבעוה לינשא לא אבדה מזונותיה רק בתביעת כתובה בעינן שיכול לבא לידי גוביינא. ומזו הגמ' דגיטין הביאו הראשונים ראי' דמזונות גביא בלא שבועה. ולכאורה נראה דאינה ראי' דדלמא בתחלה נשבעה ע"י קפיצה שבועה המועלת למזונות דלמזונות אמרינן מקצת כסף ככל כסף וא"כ נשבעה שמגיע לה אבל לא נשבעה על הכל, ויתיישב בזה נמי קו' הט"ז על הר"ן (סי' צ"ג ס"ק כ'). עוד הי' אפ"ל דבחשודה ניזונית בלא שבועה דלענין מזונות נכסי בחזקת אלמנה קיימי והויא כמוחזקת, וזאת יש לדחות ולא כתבתי אלא להעיר. ויעוי' בכנה"ג דהביא בשם רש"ך וכן דעת הבי"ש (סי' צ"ג ס"ק כ"א וכ"ב) דאף בספק במזונות מגיע לה מזונות דהיא המוחזקת, ולפ"ז יהי' נסתר מ"ש לעיל דמספיקא אפסדה, אמנם הכנה"ג בעצמו השיג עליו יעו"ש. עוד אני חוזר לצווח על הרדב"ז הנ"ל מערכין (דף כ"ב א') דפריך דלא נזקיק לכתובה ביתומים קטנים משום ריווח מזונות דכבר אפסדה משום תביעה אף דהי' בטעות יעושה"ט: