שות אור גדול· רבי ירוחם יהודא ליב פרלמן [הגדול ממינסק]
סימן יט
בעזהשי"ת ד' תמוז תרמ"ט מינסק. אל כבוד הרב הגדול וכו' לא ידעתי אכנהו כבוד שמו מו"ה משה רובין נ"י רב דקהל בעריאסלאוו. מכתבו הגיעני, והנני להשיבו ע"ד שאלתו באחד שנקרא בשמו תמר בתיו רפוי' איך לכתוב בגט נ"ל פשוט דהנכון עם כת"ר שנצרך לכתוב תמר בתיו רפוי', כי גם שם תמר שבתורה כלת יהודה שנקראת בתיו דגושה, עכ"ז מצינו שנקראת ג"כ בתיו רפוי' בבראשית (פ' ל"ח פסוק יא) ויאמר יהודה לתמר [בתיו רפוי'] וכן שם (פסוק י"ג) ויגד לתמר [ג"כ בתיו רפוי'] וכן בדברי הימים א' (קפיטל ב' פ' ד') ותמר [בתיו רפוי'] וכן תמר בת דוד המלך ששמה ג"כ בתיו דגושה בשמואל ב' (קפיטל י"ג), נמצאת ג"כ בדה"י א' (קפיטל ג' פ' ט') בתיו רפוי'. ובאמת בתנ"ך מצינו כמה וכמה שמות נשים ואנשים ומקומות שפעם נקראין דגושין ופעם רפויין, ואף ששם הוא עפ"י כללי הדקדוק, עכ"פ חזינן דאין בזה שינוי, ופשיטא שבלשון בני אדם אינם משגיחין על כללי הדקדוק, ושפיר י"ל שנקרא תמר בתיו רפוי' משא"כ בסמך שלא מצינו שם בשום מקום, ובפרט שי"ל ג"כ כמ"ש כת"ר שזה השם הוא קיצור השם מאיתמר בן אהרן הכהן. וכמ"ש כת"ר בשם הס' דברי חיים ואינו בידי, ואף שגם באיתמר מה שהתיו רפוי' הוא עפ"י חוקי הדקדוק משום שבא אחר אות יוד, אבל כשמקצרין ומחסרין תיבת אי שבתחלה ומתחילין מאות תיו צ"ל בדגש, וכמו שמצינו בשמואל ב' (קפיטל כ"ג פ' כ"ט) שם אתי בתיו דגושה, וזה השם גופי' כתוב בדברי הימים א' (קפיטל י"א פ' ל"א) איתי בתיו רפוי', והיינו משום דבשמואל כתוב בלא יוד לכך היא דגושה ובדה"י כתוב ביו"ד והתי"ו בא, אחר יו"ד לכך היא רפוי', וה"נ האיתמר כשמחסרין היוד שבתחלה צ"ל דגושה ובזה יש לפקפק על דברי הדברי חיים שהביא כת"ר דגם תמר בתיו דגושה י"ל דהוא קיצור השם מאיתמר, מ"מ י"ל דשפיר קאמר משום דמצינו תמר בתיו דגושה שם בפני עצמו ג"כ וכמו באלחנן חנן]. עכ"ז פשיטא דבלשון בני אדם אינן משגיחין על כללי הדקדוק, מכל הנ"ל נראה ברור דיש לכתוב בתיו והקורא יקרא בתיו רפוי'. ומדי עיוני בשאלת כת"ר ראיתי שגיאה גדולה בדברי הגט מקושר להגאון מפלאצק זצ"ל אמרתי לא אמנענה מכת"ר יען הוא גרם לי והוא מ"ש בסדר השמות (באות מ') לענין שם שלמה שאם כתב באל"ף בסיף פסול אף אם נקרא שלמה בשין שמאלית ובפתח כעין השם שבסוף מגילת רות עכ"ז נצרך לכתוב בה"א לבסוף ככתוב שם בסוף רות ואם כתב באלף לבסוף הוי שינוי השם ופסול. ומה גדלה השגיאה בזה, דזה השם גופי' המבואר בסוף רות בה' לבסוף הנה הוא בדבה"י א' (קפיטל ב' פ' י"א) שני פעמים באלף לבסוף וכן שם בהפסוקים (נ"א ונ"ד) איתא ג"כ זה השם שלמא באלף לבסוף, וא"כ מן הדין שם שלמא יש לכתוב באלף, דרוב פעמים נמצא כך בתנ"ך, ומאוד שגה בזה במחכת"ה. ויקבל ברכת החוה"ש מאדה"ש כנפשו ונפש הדו"ש ירוחם יהודא ליב החופ"ק: