אור ברסלב

שות אבני חפץ· הרב אהרן לוין

סימן סא

סימן ס

בדבר הסתירה שיש בין דברי הגמ' בקידושין (ל"ג ע"ב) ובין דברי הגמ' במכות (כ"ב ע"ב), דבקידושין שם איבעי' להו אם לעמוד מפני ס"ת, ודרשו ר' חלקי' ור' סימון ור"א ק"ו, אם מפני לומדי' עומדין מפני' לא כש"כ, ומשמע דס"ת גדול במעלה מת"ח, ובמכות שם אמר רבא כמה טפשאי שאר אינשי דקיימי מקמי ס"ת ולא קיימי מקמי גברא רבה, אלמא דת"ח גדול במעלה מס"ת, וכבר עמדו בזה המפורשים:

א) ונראה דשתי הגמרות האלו נחלקו בחקירה, אם א אפשר שה מסובב יהי' עדיף מהמחבב והתולדה תהי' עדיפא מהאב, דהנה הכ"ח לגבי ס"ת הוא בבחינת מסובב לגבי הסיבה או תולדה לגבי אב, דהס"ת הוא המסבב, שכל כחו של הת"ח הוא התורה שלמד, והת"ח הוא המסובב, וקאי הגמ' בקידושין בסברא, דלא יתכן שיהי' המסובב עדיף מהמסבב, וכדוגמא שאמרו בזבחים (מ"ח ע"ב), כלום מצינן טפל חמור מן העיקר, ולכן תפס דס"ת גדול מת"ח, ושפיר יליף, דאם מפני לומדי' עומדין מפני' לא כש"כ, אמנם רבא יסבור דהמסובב יכול להיות עדיף מהמסבב, ולכן תפס דת"ח גדול מס"ת, אף דהוה לגבי ס"ת כמסובב לגבי מסבב. ועיין תוס' יבמות (ע"ז ע"ב) ד"ה מחלל שכ', דאף בחלל מחייבי עשה איכא לאו דחללה לא יקח, ועיין במל"מ פי"ט מה' איסורי ביאה ה"ג שכתב, דלפי דברי התוס' י"ל, דכהן שנשא חללה שנתחללה מאיסור עשה לוקה עלי' משום חללה לא יקח עיי"ש, הרי דאף דהמסבב הוה רק איסור עשה, והי' לנו לומר דגם המסובב לא יהי' עדיף מיני', ולא יהי' רק מחייבי עשה, מ"מ אמרינן דהמסובב עדיף וחמור מיני', אמנם בתוס' שם בסוף דבריהם כ', דשמא בחללה הבאה מחייבי עשה ליכא לאו אלא עשה לכהן הבא עלי', ומשמע דלא ברירא להו הא מילתא, אי המסובב יכול להיות עדיף מהמסבב, וי"ל דעל קוטב החקירה הזאת סובבים והולכים גם שני המקומות בגמ' הסותרים עצמם שהבאנו, לענין עדיפות הס"ת או הת"ח, וכמו שכתבנו:

ב) ועיין בשו"ת שואל ומשיב מהדורא ד' ח"ב סי' ל"ט, שהביא בשם הפמ"ג להסתפק, לפ"מ דנקטינן דעל מ"ע החיוב לבזבז רק עד חומש, אבל בל"ת יש לבזבז כל ממונו שלא לעבור, עיין בש"ע או"ח סי' תרנ"ו וביו"ד סי' קנ"ז, איך הדין בלאו הבא מכלל עשה, אם הוי לענין זה כלאו או כעשה. ונראה דזה מתהפך ג"כ על קוטב החקירה הנ"ל, אם המסובב יכול להיות עדיף מהמסבב, דאם נאמר דהמסובב יכול להיות עדיף מהמסבב י"ל, דנהי דעל העשה שהיא המסבבת את הלאו, א"צ לבזבז כל ממונו, מ"מ על הלאו המסובב יש לבזבז כל ממונו, אבל אם נאמר דהמסובב לא יוכל להיות עדיף מהמסבב, י"ל כיון דעל העשה המסבבת א"צ לבזבז, גם על הלאו המסובב א"צ לבזבז. ועיין במשנת חכמים בהקדמה שכתב דעל לאו הבא מכלל עשה צריך לבזבז כל ממונו:

ג) ולכאורה הי' נ"ל להביא ראי' לזה מהא דאיתא במכות (י"ח ע"ב), אמר ר' גידל אמר רב. כהן שאכל מחטאת ואשם לפני זריקה לוקה וכו' לאו הבא מכלל עשה לאו הוא, ואיתיבי' רבא וכל בהמה מפרסת פרסה וכו' אותה תאכלו, אותה תאכלו ואין בהמה אחרת תאכלו, ואי כדקאמרת, את זה לא תאכלו למ"ל, ואם נאמר דעל לאו הבא מכלל עשה א"צ לבזבז כל ממונו, מה קשיא לי' לרבא, הרי איצטריך לאו מיוחד להורות דצריך לבזבז כל ממונו, דאילו ל"ה רק לאו הבא מכלל עשה, הו"א שא"צ לבזבז דלא חמור מעשה, וקמ"ל קרא דצריך, וזה הערה גדולה לפום ריהטא, וע"כ דרבא קאי בסברא, דגם על לאו הבא מכלל עשה צריך לבזבז כל ממונו, וממילא ידענו דס"ל דהמסובב יכול להיות עדיף מהמסבב, וכדברינו למעלה:

ד) ובזה הי' מקום לומר ענין נאות, דרבא דקאמר במכות שם, כמה טפשאי שאר אינשי דקיימי מקמי ס"ת ולא קיימי מקמי גברא רבה, והגדיל מעלת הת"ח על הס"ת, משום דקאי בשטתי' במכות שם, דהמסובב יכול להיות עדיף על המסבב, ויוכל להיות הת"ח עדיף מס"ת וכנ"ל. אכן בעיקר ההערה שהערנו בש"ס דמכות שהבאנו יש להתישב. דהרי רבא ע"כ הקשה קושיתו למאן דס"ל לאו הבא מכלל עשה לוקין עליו (דזולת זה בלא"ה ל"ק קושיתו כמובן), ואם נאמר כן בודאי צריך לבזבז כל ממונו, כמו על שאר ל"ת, וע"כ לא נסתפק הפמ"ג רק אם נאמר דלאו הבא מכלל עשה הוה עשה, אבל לא אם נאמר דהוה ל"ת. אכן בזה עצמו יש לעיין, מדוע יהי' לוקין על לאו הבא מכלל עשה, נימא דהמסובב לא יהי' עדיף מהמסבב, ואולי גם דבר זה גופי' אם לוקין על לאו הבא מכלל עשה תליא בפרט זה, אם המסובב יוכל להיות עדיף מהמסבב וכאמור:

ה) ויש להעיר עוד בענין החקירה הנ"ל, אם המסובב יכול להיות עדיף מהמסבב, מהא דאיתא בביצה (ל"ו ע"א), ומכסין את הפירות, אמר עולא ואפי' אוירא דלבני, ר' יצחק אמר פירות הראוין, ועיין ברש"י שם שביאר, דעולא ס"ל דלבנים הסדורים ומוקצים לבנין וגשמים נוטפים, ומתירא שלא ימותו) מותר לטלטל כלים לצרכן ולכסותן, ולא אמרינן הואיל והן עצמן אין נטלין, אף הכלי לא ינטל לצורכן, ור' יצחק ס"ל דדוקא פירות הראוין לטלטול, הוא דשרו רבנן לטלטל כלים לצורכן, אבל מידי דלאו בר טלטול אין כלי ניטל לצורכו ע"ש. ונראה דהפלוגתא הזאת יסודה ג"כ בחקירה הנ"ל, אם המסובב יכול להיות עדיף מהמסבב או לא, דעולא ס"ל דהמסובב יכול להיות עדיף מהמסבב, ולכן ס"ל דאף שהדבר אשר לצרכו הכלי ניטל, שהוא המסבב אינו ניטל, מ"מ הכלי הניטל לצרכו שהוא המסובב ניטל, אמנם ר' יצחק ס"ל דהמסובב לא יוכל להיות עדיף מהמסבב, ולכן ס"ל דאם הדבר אשר לצרכו הכלי ניטל שהוא המסבב ראוי לטלטול, גם הכלי לצרכו שהוא המסובב מותר לטלטל, אבל אם הדבר בעצמו אינו ניטל, אין היתר לטלטל גם לצרכו, דהמסובב לא יוכל להיות עדיף מהמסבב וכאמור:

ו) עוד יש להעיר בזה מהא דאיתא בטהרות פרק ח' משנה ז', אחורי כלים שנטמאו במשקין וכו', שמעון אחי עזרי' אומר לא כך ולא כך, אלא משקין שנטמאו באחורי כלים מטמאין אחד ופוסלין אחד, הר"ז אומר מטמאיך לא טמאוני ואתה טמאתני עיי"ש, וכיוצא בזה איתא ג"כ בפרה פ"ח, ומשמע דהמסובב יכול להיות עדיף מהמסבב, דהמסבב הטומאה לא יוכל לטמאות והמסובב ממנו היינו הדבר הנטמא יוכל לטמאות:

ז) ודע דבמה שצדדנו למעלה, דרבא ס"ל דהמסובב יכול להיות עדיף מהמסבב, הנה מצאתי ראי' גם לאידך גיסא, דרבא ס"ל דהמסובב לא יכול להיות עדיף מהמסבב, ממה שראיתי בתשו' ב"י חא"ח סי' ל"ח אות ד' שהביא מו"ז מאוה"ג זצלה"ה לתרץ הקושיא הידועה שהקשו המפורסים, אהא דמדייק רבא בפסחים ה', דר"ע ס"ל אין ביעור חמץ אלא שריפה מדס"ל דתשביתו היינו מעיו"ט, דביו"ט אסור, משום דהוה אב מלאכה, דילמא אף אם השבתה בכ"ד ג"כ אסור ביו"ט, משים דאחשבי' להביעור, וכעין שכתב רש"י בביצה (כ"ז ע"ב), והביא מו"ז זצלה"ה לתרץ, דלכאורה הו"ל למימר דעשה דתשביתו תדחה ל"ת דיו"ט ורק דיו"ט הוה עול"ת, וזה דוקא אם אין ביעור חמץ אלא שריפה ועושה מלאכה גמורה, אבל אם נאמר דהשבתת חמץ בכ"ד, א"כ באמת ל"ה מלאכה, ורק מטעם חשיבות המצוה הוה מלאכה, ע"כ לא עדיפא מהמצוה עצמה, דלא עדיף המסובב מהמסבב, ושפיר תוכל המצוה לדחותה מטעם עדל"ת עיי"ש, וכיון שכן שמענו מזה דרבא ס"ל ג"כ דהמסובב לא יוכל להיות עדיף מהמסבב, ונסתרו דברינו למעלה במה שכתבנו דה"ט דרבא שאמר במכות שם כמה טפשאי וכו' והגדיל מעלת הס"ת על מעלת הת"ח, משום דס"ל דהמסובב יוכל להיות עדיף מהמסבב, דבאמת רבא ס"ל דהמסובב לא יוכל להיות עדיף מהמסבב, וכמו שכתבנו:

ח) אכן מדה טובה אינה חוזרת ריקם, ואדרבה אם נניח דרבא ס"ל דהמסובב לא יוכל להיות עדיף מהמסבב, נשכח מרגניתא טבא להמתיק דברי רבא במכות שם. דקאמר כמה טפשאי שאר אינשי דקיימי מקמי ס"ת ולא קיימו מקמי גברא רבה כו' ויש לדקדק טובא על הלשון כמה טפשאי שאר אינשי דקאמר רבא, ולא קאמר בפשיטות כמה טפשאי אינשי, וכמדומה לי כי ראיתי בהפלאה בקידושין שם שעמד בזה. ולהנ"ל י"ל בדרך נחמד, דרבא רצה לרמז בזה דבשלמא לשטתו דס"ל דהמסובב לא יכול להיות עדיף מהמסבב, כדמוכח מדבריו בש"ס דפסחים שם, אין לתמוה אם קיימי מקמי ס"ת ולא קיימי מקמי גברא רבה, די"ל דס"ת גדול מת"ח וכדמשמע מש"ס דקידושין שהבאנו, אבל כמה טפשאי שאר אי נשי דלא ס"ל הכי, וס"ל דהמסובב יכול להיות עדיף מהמסבב, הלא לדידהו שפיר י"ל דת"ח גדול מס"ת, וא"כ מדוע קיימי מקמי ס"ת ולא קיימי מקמי גברא רבה, הלא הסברא נותנת דלת"ח יש להחזיק טובה עוד ביותר, דבתורה כתיב ארבעים יכנו ואתי רבנן ובצרו חדא. ואם כי הדברים רחוקים קצת מפשטות הלשון לא מנעתי להעלותם, כי נכבדים המה בדרך החידוד:

ט) ועיין במנ"ח מצוה רס"ג שדן, לשטת הר"ת . הובא בתוס' נזיר (נ"ד ע"ב) ד"ה ת"ש, דכהן מוזהר על טומאת אהל בכלים שנגעו במת כיון דהנזיר מגלח על כלים שנגעו במת, וכל טומאה שהנזיר מגלח עלי' הכהן מוזהר עלי', איך יהי' הדין בכלי מתכת שנטמא במגע ע"י עצם כשעורה, אם הכהן מוזהר על טומאת אהל, מי נימא כיון שהעצם עצמו אינו מטמא באהל, גם הטומאה הבאה מחמתו לא אלימא לטמא באהל, או דילמא העצם עצמו אינו מטמא באהל, כיון שאין בו השיעור שנצרך לטומאת אהל, אבל הכלי שנטמא מחמתו, כיון שנטמא בטומאת מת ע"י עצם כשעורה, יש עליו כל דיני טומאה וה"ה שמטמא באהל, אף שעיקר הדבר שממנו באה הטומאה, והיינו העצם כשעורה אינו מטמא באהל עיי"ש. ונראה דדין זה מתהפך ג"כ על קוטב החקירה שעוררנו, אם המסובב יכול להיות עדיף מהמסבב או לא, דאם נאמר שהמסובב לא יוכל להיות עדיף מהמסבב, ה"נ לא יוכל הכלי שנטמא בעצם כשעורה שהוא בבחינת מסובב, להיות עדיף מהמסבב, היינו מעצם כשעורה עצמו, שהי' המסבב את הטומאה, ואם עצם כשעורה אינו מטמא באהל גם הכלי שכל טומאתו נתהוה מחמתו לא יוכל לטמאות באהל, אבל אם נאמר דהמסובב יכול להיות עדיף מהמסבב, ה"נ י"ל שאף שעצם כשעורה אינו מטמא באהל, מ"מ הכלי שטומאתו נתהוה מעצם כשעורה מטמא באהל. והראי' שהבאנו למעלה מדברי המשנה בטהרות פרק ח' היא לזה כראי מוצק דגם בזה י"ל מטמאיך לא טמאוני ואתה טמאתני, היינו העצם כשעורה שטמא את הכלי אינו מטמא באהל והכלי שנטמא ממנו מטמא באהל:

י) ויש להביא עוד דמיון לזה מדברי הגמרא בעירובין (ק"ד ע"ב), המכניס טמא שרץ למקדש חייב, שרץ עצמו פטור, הנה אנו רואים ג"כ שעל הכנסת שרץ למקדש. שהוא הי' המסבב את הטומאה אין חייבין, ועל הכנסת טמא שרץ שהוא המסובב חייבין. ועיין בגמרא שם שאמרו, שר"ש בן ננס ור"ע דפליגי במשנה שם, מהיכן מוציאין בשבת שרץ שנמצא במקדש פליגי בזה, אי המכניס שרץ למקדש חייב. דר"ש בן ננס דס"ל שמוציאין רק מן ההיכל ומן האולם ומבין האולם ס"ל, דהמכניס שרץ למקדש פטור, ור"ע דס"ל שמוציאין מכל העזרה ס"ל דהמכניס שרץ למקדש חייב, ועיין בתוס' שם (בדף ק"ה ע"א) ד"ה אמר שכתבו דגם במסקנא הוא כן שפליגי בזה, ולא ניחא להו בפירש"י דבמסקנא לא קיי"ל כן, כיון דלא פליגי רק לענין אפוקי טומאה אבל לענין עיולי טומאה שניהם ס"ל דהמכניס שרץ למקדש חייבין, וי"ל דר"ש בן ננס ור"ע פליגי ג"כ בחקירה, הזאת אם המסובב יכול להיות עדיף מהמסבב, או לא. דר"ש בן ננס ס"ל דהמסובב יכול להיות עדיף מהמסבב, ולכן ס"ל, דהמכניס שרץ למקדש פטור, אף דעל הכנסה טמא שרץ חייבין, אמנם ר"ע ס"ל דהמסובב לא יכול להיות עדיף מהמסבר, ולכן ס"ל, כיון דעל הכנסת טמא שרץ למקדש חייבין, ע"כ דחייבין גם על הכנסת שרץ עצמו שהוא המסבב את הטומאה. ועיין ברמב"ם פ"ג מה' ביאת מקדש הלכה כ' שפסק כר"ע, דמוציאין שרץ בשבת מן המקדש מכל העזרה, ומשמע דנקטינן דהמסובב לא יכול להיות עדיף מהמסבב וכמ"ש. ועיין חולין (ל"ד ע"א) ופסחים (י"ד ע"ב) כל הפוסל בתרומה מטמא משקין להיות תחלה, הרי שהמשקין נטמאו משני לטומאה ונעשו ראשון, ומשמע ג"כ שהמסובב יכול להיות עדיף מהמסבב ויש לחלק ואכמ"ל:

תוכן העניינים

שות אבני חפץ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה