אור ברסלב

שורשי הים על משנה תורה, הלכות קרבן פסח· רבי יצחק מאיו

פרק ב · הלכה ד

הלכה א

שורש אי נשים חייבות בקרבן פסח אין עושין חבורה כו' אבל עושין חבורה שכולן נשים אפי' בפסח ב'. נ"ב פלוגתא דתנאים בפ' האשה דצ"א דר"י אמר שוחטין עליה בראשון בפני עצמן ובשני עושין אותה טפילה לאחרים ורבי יוסי ס"ל בשני בפ"ע ואצ"ל בראשון ורש"א בראשון טפלה לאחרים בשני אין שוחטין עליה כל עיקר ומפרש התם טעמא דכל אחד וא' והדר קאמר תלמודא כמאן אזלא הא דאמר ר"א אשה בשני רשות ובראשון חובה ודוחה את השבת כרבי יאודה דאמר בראשון בפ"ע בשני טפלה לאחרים וה"ט משום דבא' חובה ובשני רשות ורבינו כאן כתב דשוחטין עליה בפ"ע ואפי' בפסח שני ובפ"ה מה' אלו כתב דבראשון חובה ובשני רשות משמע דס"ל דלאו הא בהא תלייא ואפי' אם הם רשות מ"מ שוחטין עליה בפ"ע וזה תימא דתלמודא תלאן ז"בז ומשו"ה אוקי לדר"א דאמר בשני רשות כר' יאודה דאמר בשני עושים אותה טפלה לאחרים דאי לאו אף כר"י נמי אתי דרשות לחוד ובפ"ע לחוד עיין במרן כ"מ ובלח"מ ועיין בס' מלכי בקדש שהאריך ודחה דברי הכ"מ ולא ירד לסוף דעתו ומה שישב הוא בסוף דבריו שרבי' מפרש מחלוקת התנאים לענין שבת הוא הנכון וכבר קדמו בזה בס' סם חיי ולע"ד ליישב דברי מרן כ"מ מקו' הלח"מ נר' לע"ד דס"ל למרן דטעמא דר"י דאמר בשני עושין אותה טפלה לאחרים הוא משום דכיון שהם רשות אם עושין בפני עצמן יבואו לטעות שהם חובה וישחטו עליהם בשבת ומשו' הכי עושין היכר זה שלא ישחטו עליהם בפ"ע אמנם לר"י שהם חובה שוחטין עליה ואפי' בפ"ע שאפי' ישחטו עליהן בשבת יפה הם עושים ומדחזינן לר"א דאמר נשים בראשון חובה ובשני רשות ולא אמר כלישנא דר"י אין שוחטין עליהן בפ"ע משמע דלענין זה הוא דקי"ל כר' יאודה שהם רשו' דוקא ואין שוחטין עליהן בשבת אבל לגזור עליהן שלא ישחטו בפ"ע שמא יקבעו הדבר חובה בזה קי"ל כר' יוסי דשוחטין עליהן בפ"ע ואפשר דמשום דמספקא ליה לר"א אי הלכה כר"י דאמר בשני רשות או כרבי יוסי דאמר חובה אזיל לחומרא לענין שבת שאין מחללין עליה את השבת אבל לגזור נמי שלא ישחטו בפ"ע לא קי"ל כוותי' דר"י אלא כר' יוסי דלא חש להכי א"נ אפשר דלענין רשות או חובה קי"ל כר' יאודה ולא כר' יוסי לפי הכלל המסור בידינו הלכה כרבי יוסי מחבירו ולא מחביריו דכיון דר"ש ס"ל דאין האשה עושה פסח שני כלל הו"ל ר' יוסי יחיד לגבי ר"ש ורבי יאודה ומשו"ה פסק שאינה דוחה את השבת אמנם במאי דגזר ר' יאודה שלא לשחוט בפ"ע לא קי"ל אלא כר' יוסי ודוק.
ודע שזה ימים נשאלתי לבאר תוספתא אחת דמייתי מחלוקת ר' יאודה ור' יוסי ור"ש מסיים בה הכי אמרו לו והלא מעשה ביוסף הכהן שהעלה את בת בתו לעשות פסח שני ולא הניחוהו שמא יקבע הדבר חובה אלא שאינה עושה פסח שני כלל ע"כ ולכאורה לפום מאי דמשמע מפשטא דת"ק ור' יוסי אמרו לר"ש דלדידיה דאית ליה שאין האשה עושה פ"ב כלל איך החמירו ליוסף הכהן לומר טעמא דשמא יקבע הדבר חובה הי"ל להחזירו משום שאין הנשים עושים פסח שני כלל ולזה השיבם דכן הוא האמת ולא משום שמא יקבע וא"כ קשה לדידהו נמי מי ניחא האי עובדא דאי לר"י דאמר רשות אמאי החזירוהו כיון שהם רשות ואיהו לא חייש לשמא יקבע הדבר חובה ואי לר' יוסי הא קאמר נשים בפסח שני חובה ואמאי החזירוהו משום שמא יקבע הדבר חובה ואדרבא לדידהו קשה יותר מר"ש.
ואפשר דהני אמרו לו בשיטת ר' יאודה קיימי דס"ל בראשון חובה ובשני רשות וכיון שהן רשות כל היכא דאיכא טירחא יתירה כי האי עובדא דיוסף הכהן דמחזי דאיכא חיובא מדהוצרך לטרוח עמה ולהעלותה לרגל דחו אותה משום שמא יקבע הדבר חובה ויבואו לשחוט בפ"ע ואה"נ דלר' יוסי נמי ק' אלא מעשה שהיה כך היה ששאלוהו לר"ש ולא לר"י ולר"י מצי' למימר שלא היו דברים מעולם ולא אמרו לו ליוסף הכהן כלום עד"ש התוספות ז"ל בפ"ק דביצה ד"ג ע"ב ד"ה לדידי יע"ש.

תוכן העניינים

שורשי הים על משנה תורה, הלכות קרבן פסח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה