שורשי הים על משנה תורה, הלכות קרבן פסח· רבי יצחק מאיו
פרק א · הלכה ד
שורש פסח נשחט אחר תמיד של בין הערביים שחיטת הפסח אחר חצות וכו' ואין שוחטין אותו אלא אחר תמיד של בין הערביי' כו'. הנה התוספות בפרק א"ל הממונה דכ"ט ע"א ד"ה אלא כו' שם בסוף הדיבור נסתפקו אי פסח שני זימניה בתר תמיד של ב"הע כמו פסח ראשון ומייתו ראיה דנעשה כן ממה שלא מנו בפרק מי שהיה טמא דצ"ה בדברים שבין א' לב' ושוב דחו זה באומרם דהתם תנא ושייר דהא שייר נמי כרת דאיכא למ"ד חייב כרת על הא' ולא על הב' ומורי הרב מר יהודה ז"ל הק' וז"ל ואיכא למידק טובא בדבריהם דאיך כתבו דשייר כרת דחייב על הא' ולא על הב' שהרי באותה משנה קתני סיפא דשניהם דוחים את השבת וכתב רש"י שם בגמרא ע"ב ד"ה דוחין את השבת דשני כתיב ביה במועדו למ"ד קרבן ה' לא הקריב במועדו בשני עכ"ל ומאן דסבר דמועדו קאי אב' ס"ל שם בדצ"ג דחייב כרת אף על השני יע"ש והשתא כיון דהאי תנא ס"ל דבמועדו קאי אב' ומשו"ה דוחה את השבת ע"כ דס"ל נמי דחייב כרת אף על הב' ואיך כתבו דשייר כרת ושוב מצאתי להרב שע"ה בהלכות ק"פ פ"ג ה"ט שהק' כן משמו והוא ז"ל תירץ דהתוספות אזלי לשיטתם שכתבו בפרק הוציאו לו דנ"א ע"א ד"ה דוחה את השבת דאפילו מאן דלא דריש במועדו דקאי אב' ס"ל דדוחה שבת מקרא דככל חוקת הפסח יעשו אותו יעש"ב.
ומ"מ עדיין ק' לע"ד שהיה להם לומר דשייר ההיא דקתני בתוספתא הראשון נשחט בג' כיתות ואין הב' נשחט בג' כיתות וכן ביקור ד' ימים דליתיה בב' וכמ"ש התוספות בפסחים דצ"א ע"א ד"ה מה בין ראשון לב' שכתבו וז"ל בתוספתא קתני נמי הראשון נשחט בג' כיתות וכו' והכא תני ושייר דשייר נמי ביקו' ד' ימים דליתיה בב' כדאמרינן בגמרא ובתוספתא דלא קתני ביקור דלא חשיב אלא הנך דנוהגים בפסח לבדו וביקור נוהג נמי בתמיד עכ"ל ולשון התוספתא כך היא אלו דברים שבין א' לב' הא' בג' כיתות וכו' הראשון דוחה את הטומאה ולא הב' הא' חייב עליו כרת והב' אין חייבים עליו כרת דברי רבי ר' נתן אומר אף הב' חייב עליו כרת ור' חנניא ן' עקביה אמר אם עשה את הב' אין חייבים על הא' הא' טעון חגיגה ואין הב' הראשון נוהג כל ז' והב' יום א' עכ"ל והשתא נראה שהתוספות ז"ל הוקשה להם מרישא דהך תוספתא דקתני הא' נשחט בג' כיתות וכו' וה"ה מכל הנך דקתני שם וא"כ ק' דאמאי הוצרכו לומר דשייר ביקור ד' ימים דהי"ל לומר דשייר כל הנך דתוספתא דקתני שם וכעת צ"ע.