שורשי הים על משנה תורה, הלכות קידוש החודש· רבי יצחק מאיו
פרק ב · הלכה ח
ואין מקדשין אלא חודש שנר' בזמנו כו'. ע"כ. עוד מצאתי כתוב להרב הנז' וז"ל הנה רבינו ז"ל בפ"י מה' שמיטה כתב דיובל משמט בתחילתו ופסק כר"י בנו של ריב"ב דאמר בפ"ק דר"ה דקרא דוקדשתם את שנת החמשים שנה דריש ליה שמקדשת והולכת מתחילתה וק' שהרי רבנן פליגי עליה שהרי פריך שם ד"ח ע"ב ורבנן ולפי מ"ש רבינו דנראה בזמנו מקדשין אותו כראב"ץ לק"מ דקרא דוקדשתם עכ"ל דאתי לומר דמשמע מיד בתחילתו ומשום הכי פסק כר"י אף דיחיד הוא ועוד דסתם משנה כר"י אתייא דסתם לן תנא בריש מסכת ר"ה דבאחד בתשרי ר"ה ליובלות דזה אתייא כר"י דוקא אך הרואה יראה שהרע"ב בפ"ב מ"ז ורבינו בפי' המשניות הביאו דרשת דרבנן דקרא דוקדשתם שנים אתה מקדש ואין אתה מקדש חדשים דמה"ט אין מקדשין שלא בזמנו אלא דמאי דמקדשין בזמנו היינו דרבנן מפני שצריך חזוק וכן משמ' נמי מלשון הש"ס שם דכ"ד ע"א דמייתי האי דשנים אתה מקד' משם ראב"ץ וא"כ קשיא הלכתא אהלכתא דבפ"י מה' שמיטה הל' י"ד פסק כריב"ב וא"כ קרא אתא לומר דמר"ה הוייא היובל ואלו הכא פסק דשלא בזמנו אין מקדשין וה"ט דשנים אתה מקדש ואין לומר דתרתי שמעינן מהאי קרא דמההיא סוגייא דפ"ק דר"ה לא משמע הכי. וע"ק דרבינו פסק שם בה' שמיטה ה"ז דאין הלכה כר"י דאמר דשנת חמשים עולה לכאן ולכאן ומנין לנו זה דאין עולה לכאן ולכאן ואי משום מ"ש שם ד"ט ע"א דקרא דיובל היא דאתא לאפוקי מדר"י היינו לדעת רבנן אבל לדעת ר"י בנו של ריב"ב קרא אצטרי' למילתא אחריתי וכיון שרבינו פסק כר"י מעתה לא נשאר לנו ראיה לדחות דברי ר"י. ודוחק לומר דתרתי שמעינן מינה.
עוד ק"ל אההיא דפרק המקדיש דכ"ח ע"ב דאמר דמשמט בסוף השמיטה דא"כ למה כתיב השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמיטה דמשמע דכל השנה כולה היא משמטת את המלוה דאל"כ למה אמר שנת השבע שנת השמיטה דאפילו שקרבה שנת השביעית עדיין יובל להלותו ולפרוע ממנו כשיגיע זמן השלשים יום וממס' שבועות דמ"ח ע"ב משמע דמשמטת שביעי' מיד שהרי קאמר לוה ממנו ערב שביעית כו' יע"ש וצ"ע.