שורשי הים על משנה תורה, הלכות פרה אדומה· רבי יצחק מאיו
פרק א · הלכה יא
אף כהן הדיוט כשר לשריפת הפרה. והעושה אותה לובש ד' כלים וכו'. דע שכתב התשב"ץ בח"ג סי' ל"ז ד"י ע"ב דרבן יוחנן ן' זכאי היה כהן גדול בסוף בית ב' כמו שנראה בספרי ובתוספתא יע"ש והספרי הוא בפ' חוקת הובא בילקוט בפסוק זאת חוקת התורה וז"ל שאלו את ר"י בן זכאי באיזה כלים פרה נעשית וכו' א"ל מה שראו עיני ושרתו ידי שכחתי ק"ו למה שלמדתי וכו' יע"ש והכי איתא בתוספתא דפרה יע"ש וכ"כ רש"י בשבת פ' ב"מ דל"ד ע"א ד"ה תורמוסין אלא שרש"י לא כתב שהיה כהן גדול אלא שהיה כהן סתם ובודאי דאין ראיה מהתוספתא שאמרו מה שראו עיני ושרתו ידי אלא שהיה כהן סתם ולא כ"ג שהרי הפרה כשירה בכהן הדיוט כדאמרינן בפ' טרף בקלפי דף מ"ו וכמו שפסק רבינו כאן מיהו התוס' במנחות פ' הקומץ רבה דכ"א ע"ב ד"ה שהכהנים כתבו שלא היה כהן ומ"ש מה שראו עיני ושרתו ידי כלומר ע"פ הוראתו יע"ש ולפי דברי רש"י יש לדקד' דבפ"ג מ"ה שנינו דחמשה פרות נעשו מעזרא ואילך ומי עשאן שמעון הצדיק וכו' ולא מנו את ר"י בן זכאי. ואפשר דתנא דמתניתין לא מני אלא הכהנים הגדולים שנעשו הפרה בזמניהם ולא לכהן שנתעסק בשריפתה וא"כ אפשר דאע"ג דר"י בן זכאי נתעסק בשריפתה לא מני אלא את ישמעאל בן פאבי שהיה כ"ג בימיו שהיה בסוף החורבן. אך לפי מ"ש התשב"ץ שהיה כ"ג ק' טובא איך לא מני את ריב"ז. ותו ק' טובא לפום מאי דמשמע להו להתשב"ץ ורש"י בפי' הספרי והתוספתא דריב"ז עצמו נתעסק בשריפת הפרה מהתוספתא שהביאו התוס' בפ"ג ממסכת חגיגה דכ"ג ע"א ד"ה מטמאין היו דקאמר מעשה בצדוקי הכהן שביקש לשרוף את הפרה במעורבי שמש ושמע ריב"ז וסמך ידיו עליו וא"ל אישי כ"ג כמה נאה לך להיות כ"ג ירד וטבל וכו' יע"ש. הרי דהפרה שנעשה בזמן ריב"ז לא ריב"ז עשאה כי אם צדוקי הכהן שהיה כ"ג בזמנו וליכא למימ' דשתי פרות נעשו בזמנו של ריב"ז הא ליתא כדמוכח מתני' דמס' פרה פ"ג וצ"ע.
סוף הספר