שורשי הים על משנה תורה, הלכות ערכים וחרמין· רבי יצחק מאיו
פרק ה · הלכה טו
וכיצד עושין מוכרין אותה כולה למי שיקריב אותה ודמיו לחולין חוץ מדמי אותו אבר. עכ"ל. וכתב מרן בכ"מ דזה הדין הוא ממ"ש שם בגמ' ת"ר יכול האומר רגלה של זו עולה כו' אמר ר' נראין דברי ר"י עד ותשלום דין זה כתב רבינו בפט"ו מה' מע"הק עכ"ל כלומר כי שם בהל' ב' ביאר רבינו שזה הלוקח שקנה אותו צריך שיהיה נודר להקריב כ"כ דמים מקרבן עולה דאי נדר להקריב עולה תמימה אינו יוצא בקרבן זה שהקדיש הראשון ידה או רגלה דהו"ל מקריב בהמה מחוסרת אבר והוא מדברי הירוש' יע"ש ויש לתמוה דלפ"ז בדין הלז דמספ"ל אי פשטה קדוש' דמים בכולה ומיגו דפשטה קדוש' דמים פשטה קדושת הגוף איך פסק רבינו דימכרנה לאחר כיון דאי קדשה כולה אינה יכולה למוכרה דה"ז מקריב בהמת חבירו וכעת צ"ע.
סוף הספר