שורשי הים על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי יצחק מאיו
פרק ז · הלכה יא
שורש איסור עובר תחת ע"ז ואם אין שם דרך אחרת עובר תחתיה כשהוא רץ. וכתב מרן כ"מ ועשה רבינו כל אדם כאדם חשוב וכ"ן דעת הרי"ף והרא"ש ומ"מ כבר תמה הר"ן דדוקא באדם חשוב הוא דאיתמר הכי אבל בשאר אינשי כי ליכא דרכא אחריתי משרא שרי ולא בעי למירהט ונראה לי דכיון דאין בדבר טורח ראו הרי"ף ורבינו לעשות כל אדם כאדם חשוב עכ"ל. עיין להרמ"ג בס' זבח השלמים סימן קמ"ח שלא הונח לו דברי מרן והוא ז"ל תריץ יתיב שהרי"ף ורבינו ז"ל סמכו עמ"ש בפ' חזקת הבתים דנ"ז ע"ב גבי קרא דועוצם עיניו מראות ברע דאפילו דליכא דרכא אחרינא דשרי למיזל בדרך כביסת הנשים דאנוס הוא אפי"ה בעי למינס נפשיה ולעצום עיניו מראות בנשים יע"ש וא"כ ה"ן אפילו שאר כל אדם שאינו אדם חשוב ושרי להו למיזל תחת האשרה כל דליכא דרכא אחרינא אפי"ה בעי להו למירהט כי אזיל תמן את"ד. ולעד"ן דהרי"ף ורבינו הוק' להם במאי דהוצרך הש"ס לשנויי גבי רב ששת אדם חשוב שאני ולמה לא משני אע"ג דמדינא שרי ולא בעי למירהט רצה להחמיר על עצמו ולמירהט אפי' שאר כל אדם יכול לעשות כן ועכ"ל דמשמע ליה להש"ס דכיון דמדינא שרי למיזל כדרכו כי רהיט מיחזי כיוהרא ולהכי משני אדם חשוב שאני דבדידיה ליכא למיחש ליוהרא אבל שאר כל אדם לא מצי למירהט דמחזי כיוהרא וא"כ הוא באנו למחלוקת ר"י ור"מ ורשב"א ורשב"ג בפ"ק דתענית ד"י ע"ב אי בדבר שאין בו שבח לעושה אותו דבר דפטור מדינא ואדרבא צער הוא לו אם יש לחוש בו משום יוהרא ואנן קי"ל ה' כר"י דנימוקו עמו וכן הלכה כרשב"ג הילכך בהך מי' דעובר תחת ע"ז כיון דכי רהיט אין כאן שבח אלא אדרבא קצת צער יש לו לרוץ לדידהו ודאי שרי למירהט ולא חיישינן ליוהרא לכן כתבו סתמא הרי"ף ורבינו עובר תחתיה כשהוא רץ ולא חילקו בין אדם חשוב לשאר כל אדם לפום מאי דקי"ל כר"י ורשב"ג ותלמו' דמשני גבי רב ששת אדם חשוב שאני אפילו אי ס"ל לרב ששת כר"מ וכרשב"ג קמשני ודוק.