אור ברסלב

שורשי הים על משנה תורה, הלכות סוטה· רבי יצחק מאיו

פרק ג · הלכה ד

הלכה א

גם במ"ש אם עמד בדיבורה מביאין אותה כנגד שער המזרח מבחוץ כו'. קשה דבתוספת' הביאוה התוס' בפ"ק ד"ח ע"א ד"ה ששם משקין אמרו שהאשה היה מבפנים והכהן מבחוץ שנאמר והעמיד את [האשה] לפני ה' האשה לפני ה' ולא הכהן לפני ה' ודבריו הם הפך התוספתא שכתב שגם האשה עומדת מבחוץ ואולם רבינו משמע ליה דמתני' פליגא אהך תוספתא מדקתני ששם משקין את הסוטות ומטהרין את המצורעין כו' והמצורעין ודאי לא היו מבפנים כנודע ואפשר דגם התוס' דקתני שהאשה מבפנים לאו היינו לפנים מן הפתח דהיכי יליף מקרא דלפני ה' והלא גבי מצורע נמי כתיב לפני ה' ולא היה מבפנים אלא שניהן היו חוץ לפתח אלא שהאשה היה סמוך לפתח והכהן היה רחוק מן האשה גם זה לעומת זה ומפני שלא היה הכהן לצד הפתח קרי ליה מבחוץ אלא דאכתי קשה אמאי לא ביאר לנו רבינו זה שהאשה מבפנים והכהן מבחוץ וכעת צ"ע:
גם במה שפסק רבינו בדט"ו דבתחילה היה משקה אותה ואח"כ היה מקריב את המנחה וכתב מרן כ"מ דפסק כת"ק דר"ש משום דידוע דכן הלכה כו' יע"ש ולדידי ק"ל דמאחר דחזינן דהדר תנא דמתני' וסתם כר"ש בתר הכי בההיא מתני' דלקמן דקתני לא היתה מספקת לשתות עד שפניה מוריקות ועיניה בולטות ואמרי' בגמ' מני ר"ש היא דאמר מקריב במנח' ואח"כ משקה אותה אמאי לא פסק רבינו כההיא סתמא דהא קי"ל סתמא בתרא עיקר כדאיתא בריש שבועות ובהכי ניחא לי דברי רש"י בפי' על התורה בפ' נשא בפסוק והשקה את האשה שתפס עיקר כדר"ש דאמר בתחיל' מקריב מנחת' ואח"כ משקה אותה ושביק סברת רבנן דר"ש מפני שהוא ז"ל עינו ראתה דהדר תנא וסתם כסברת ר"ש ואין אנו צריכין לדברי הרא"ם שכתב דרש"י אזיל בתר פשטיה דקרא וכמובן:
הן אמת כי יש לדקדק בדברי רש"י דמאחר דתפס עיקר כר"ש דאמר דבתחילה מקריב מנחתה ואחר כך משקה אותה אמאי לא דריש נמי קרא דוהשקה את האשה קמא כדדריש ליה ר"ש בגמ' בדי"א דאתא למימר שאם בדיעבד עבר והשק' אותה תחיל' קודם הקרבת המנחה כשירה ונדחק לפרש שהכתוב מבשרך שכשישקנה המים בודקי' אותה ודבר זה אין לו מובן דלזה למה לי קרא הא מקרא מלא דבר הכתוב שהמים בודקים אותה וצבתה בטנה ונפלה ירכה. ואולם לזה סמך רש"י ז"ל דרשת ובאו בה המים המאררים שהמים היו בודקים כל גופ' לומר דלהכי אתא כולי' קרא דוהשקה לבשרך שהמים בודקים אותה ולא דריש רש"י ז"ל קרא כדדריש ר"ש דאצטריך לומ' שאם בדיעבד עבר והשקה קודם הקרבת המנחה כשירה משום דרבנן דחו לה בדיעבד לא פתח קרא ובחר לו רש"י דרך לפום פשטי' דקרא וברור ואע"ג דכבר כתיב קרא אחרינא ובאו בה כבר דרשו אותו בגמרא אחד לבעל ואחד לבועל ולמאי דקשיא לן ע"ד רבינו למה לא פסק כר"ש דבתחי' מקריב מנחת' ואח"כ משקה אותה כיון דסתמא בתרא אזלא דכותיה נלע"ד דכל כה"ג לא מקרי סתמא בתרא בחד פרקא ועיין למרן החבי"ב ז"ל בשכנה"ג בכללי התלמוד אות ט"ו ובמ"ש בחידושי בפ"ק די"ט ד"ב ע"ב בתוספו' ד"ה גבי שבת יע"ש:

תוכן העניינים

שורשי הים על משנה תורה, הלכות סוטה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה