אור ברסלב

שורשי הים על משנה תורה, הלכות סוטה· רבי יצחק מאיו

פרק ב · הלכה ב

הלכה א

ואלו הנשים שאינן ראויות לשתות כו' וקטנה אשת הגדול וגדולה אשת הקטן ואנדרוגינוס כו'. כתב מרן כ"מ ז"ל נר' שהטעם משום דכתיב והביא האיש את אשתו איש לאפוקי קטן אשתו לאפוקי קטנה ותו דרשינן איש ודאי לאפוקי אנדרוגינוס ואנכי לא ידעתי מה עול מצא לדברי רבינו שכתב בדין שאח"ז דקטן וקטנה ואשת אנדרוגינוס ממעטינן להו מקרא דאשר תשטה אשה תחת אישה כו' אשה פרט לקטנה תחת אישה פרט לקטן ואנדרוגינוס שאינו איש איברא שבעיקר דברי רבינו אני מתמיה ל"ל קרא למעט אשת קטן משתיית סוטה כיון דאין קדושין לקטן כלל לא מדאורייתא ולא מדרבנן וכיון דאין לו קדושין אפי' זינתה תחתיו מותרת לו ומהיכא תיתי להשקותה עד דאצטריך קרא למעטה ובקטנה ל"ק לי כלל דרבינו מיירי בקטנה שקדש' אביה והרי היא מקודשת מדאורייתא ולהכי אצט' קרא למעוטה אבל גבי קטן לא ידעתי למה לי קרא ולא דיי לי זה הצער אלא שמרן ז"ל הוסיף עלינו מקרא שכתוב והביא האיש את אשתו ולא ידעתי למה ואולי רבינו אזיל בשיטת ר"י בר ברזילי שהביא מוהרי"קו בשורש ל' דאית ליה דקטן שקידש לו אביו אשה צריכה גט משום דזכין לו שלא בפניו ולפי הנר' משום קדושי תורה אתי עלה יע"ש, ועיין בדברי הרב מ"ל בפ"ו מה' גרושין ריש הל' ג' יע"ש והשתא אפשר דאצטריך קטן למעט אשת קטן משתיית סוטה בשנתקדשה ע"י אביו של קטן יע"ש:
וכל זה איננו שוה לי דסברא זו נידחה קרו לה רוב הפוסקים וכמעט כולם כמ"ש מוהראנ"ח בתשו' ואין סברא ליחס סברא זו לרבינו אבל אפשר לישב דברי רבינו באותה שאמרו בפ"ק דקדושין די"ט ע"א עלה דבעי ר"ל מהו שמיעד אדם לבנו קטן ואמר ר"ז ת"ש איש פרט לקטן אשר ינאף פרט לאשת קטן ואי אמרת מייעד א"כ מצינו אישות לקטן ופרכינן ואלא מאי אינו מייעד אמאי קממעט ליה קרא תפשוט מינה דמייעד ואמר רב אשי הכא ביבם בן ט' שנים ויום אחד הבא על יבמתו עסקינן מהו דתימא כיון דמדאורייתא חזייא ליה וביאתו ביאה הבא עליה מתחייב באשת איש קמ"ל יע"ש והשתא אפשר דכי אצטריך קרא נמי גבי סוטה למעט אשת קטן משתיית סוטה מיירי ביבם בן תשע הבא על יבמתו דמהו דתימא כיון דמדאורייתא חזייא ליה וביאתו ביאה הבא עליה אסרה עליו קמ"ל דלא דאין קדושין לקטן כלל ואפי' ביבמה וכי תימא אכתי ל"ל קרא גבי סוטה הא ילפינן לה מקרא דאשר ינאף את א"א דלא קנאה הא ל"ק דאי מהתם הו"א דקנאה והרי היא כאשתו לכל דבר וכמו שסובר רש"י ז"ל לפום קושטא ומיהו ממיתה דוקא פטרו הכתוב להבא עליה להכי אצטריך קרא גבי סוטה לומר שאינה אסורה לבעל משום דלא קנאה כלל וכמ"ש התוס' ז"ל יע"ש:
ומתוך סוגיא זו תמיה לי טובא על סברת ר"י בר ברזילי שכתב מוהרי"קו ז"ל דהיכא דקדש אביו לקטן הרי היא מקודשת מדאורייתא דלפ"ז אמאי דחיק תלמודא לאוקומי הך ברייתא דקתני אשר ינאף את אשת איש פרט לאשת קטן ביבם בן ט' ואמאי לא מוקי ליה בקטן שקדש לו אביו אשה וכעת צל"ע, ועיין בספר לשון ערומים בדרושיו ד"ט ע"א וד"י ע"א יע"ש ומ"מ עדין לא נחה דעתי בזה לדברי רבינו דמיעט אשת קטן מקרא דמנ"ל לרבינו לדרוש מדעתו מה שלא דרשו בו חכמים המשנה והש"ס וחפשתי בדברי הספרי ולא מצאתי שמיעטו מקרא דאיש ואשה לא קטן ולא קטנה ואין ספק דקטנים ג"כ לא אצטריך קרא למעט כיון דפיתוי קטנה אונס הוא ואין לה רצון והרי היא בכלל מ"ש והיא לא נתפסה וכסברת הראב"ד ז"ל דאפי' אביה קבל קדושיה אינה נאסרת על בעלה וכמו שאכתוב לקמן בהל' ד' בס"ד אך את זה מצאתי בספרי שדרשו קרא דושכב איש אותך שכבת זרע להוציא את הקטן שאינו איש וכמו כן שנינו בפ' ארוסה דכ"ד ע"י כל העריות מקנין חוץ מן הקטן ואמרי' בגמ' איש אמר רחמנא ולא קטן ופי' רש"י דכתיב ושכב איש אותך יע"ש וכבר הביא דין זה רבינו לעיל פ"א הל' ו' יע"ש:

תוכן העניינים

שורשי הים על משנה תורה, הלכות סוטה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה