שולחן ערוך הרב· רבי שניאור זלמן [הגר"ז] מלאדי
אורח חיים · סימן תקכח
א דִּין עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת בְּיוֹם טוֹב וּבוֹ ד' סְעִיפִים:
אִם יוֹם טוֹב צָרִיךְ עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת וְשִׁתּוּפֵי מְבוֹאוֹת נִתְבָּאֵר בְּסִמָּן תקי"ח.
ב כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לָצֵאת חוּץ לַתְּחוּם בְּשַׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן הִנִּיחַ עֵרוּבֵי תְחוּמִין — כָּךְ הוּא בְּיוֹם טוֹב. וְכָל הִלְכוֹת תְּחוּמִין נִתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת שַׁבָּת.
ג אִם מַנִּיחִים עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת וְשִׁתּוּפֵי מְבוֹאוֹת וְעֵרוּבֵי תְחוּמִין מִיּוֹם טוֹב לְשַׁבָּת נִתְבָּאֵר בְּסִמָּן שצ"ג וְתי"ו.
ד וְאִם חָלוּ שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל גָּלֻיּוֹת בַּחֲמִישִׁי וְשִׁשִּׁי אִם מְעָרְבִין עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת וְשִׁתּוּפֵי מְבוֹאוֹת בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן עַל תְּנַאי נִתְבָּאֵר בְּסִמָּן שצ"ג. וְאִם מְעָרְבִין עֵרוּבֵי תְחוּמִין עַל תְּנַאי נִתְבָּאֵר בְּסִמָּן תי"ו, עַיֵּן שָׁם.