אור ברסלב
שובי נפשי פרק ג - כפיתיות › ב. כיצד להתיחס כללית לבעיה זו?

שובי נפשי

פרק ג - כפיתיות · ב. כיצד להתיחס כללית לבעיה זו?

א. כפיתיות המחשבה באפנים שונים

רֵאשִׁית יֵשׁ לָדַעַת שֶׁתּוֹפָעָה זוֹ עוֹבֶרֶת וְאֵינָהּ אֶלָּא זְמַנִּית בִּלְבַד, יֵשׁ שֶׁסּוֹבְלִים מִכָּךְ תְּקוּפָה קְצָת יוֹתֵר אֲרֻכָּה וְיֵשׁ יוֹתֵר קְצָרָה אוּלָם בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר אָדָם מִתְבַּגֵּר בְּגִילוֹ אוֹ בְּשִׂכְלוֹ וְרוֹאֶה שֶׁזּוֹ תּוֹפָעַת קַטְנוּת וְחַשְׁשָׁנוּת שֶׁנּוֹבַעַת מֵחֹסֶר בַּגְרוּת.

וְשֵׁנִית, כְּדֵי לְקַצֵּר אֶת יְמֵי הַסֵּבֶל יֵשׁ לְבָאֵר מִתּוֹךְ ב' הוֹכָחוֹת שֶׁתּוֹפָעָה זוֹ לֹא נוֹבַעַת מִיֵּצֶר הַטּוֹב וּמֵהַקְּדֻשָּׁה אֶלָּא מֵעַצְבָּנוּת וּמִמֶּתַח.

הוֹכָחָה רִאשׁוֹנָה - ''שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֶּדְךָ, הֲרֵי יֵשׁ לָנוּ תּוֹרָה וְדַעַת תּוֹרָה כֵּיצַד לְהָבִין אֶת הַתּוֹרָה, אָסוּר לָנוּ לְהָבִין אֶת הַתּוֹרָה כִּרְצוֹנֵנוּ וְלַחְשֹׁשׁ לְמַה שֶּׁלֹּא חָשְׁשׁוּ אֲבוֹתֵינוּ, וְאִם כֵּן, חֲשָׁשׁוֹת אֵלּוּ אַחַר שֶׁאֵין לָהֶם מָקוֹר בְּדִבְרֵי הַפּוֹסְקִים הֲרֵי יֵשׁ לְךָ לְהָבִין שֶׁאֵינָם אֶלָּא מִצַּד יֵצֶר הָרַע לְבַלְבֵּל וּלְמָרֵר אוֹתְךָ, וּלְהַמְאִיס עָלֶיךָ אֶת הָעֲבוֹדָה.

וְכִי רָאִיתָ אֵצֶל רַבּוֹתֶיךָ חַשְׁשָׁנוּת שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁשׁ לָהּ, וְאִם לֹא רָאִיתָ אֵצֶל רַבּוֹתֶיךָ הֲרֵי שֶׁגַּם רַבּוֹתֶיךָ לֹא רָאוּ חֲשָׁשׁוֹת שֶׁכָּאֵלּוּ אֵצֶל רַבּוֹתֵיהֶם, וּכְמוֹ כֵן כָּאָמוּר לֹא הֻזְכְּרוּ בַּפּוֹסְקִים שׁוּם חֲשָׁשׁוֹת שֶׁכָּאֵלּוּ, אִם כֵּן הַמֻּטָּל עָלֶיךָ הוּא לְהִתְבַּטֵּל וְלֹא לְהִתְעַקֵּשׁ וּלְהִתְמָרֵד לְהָבִין אֶת הַתּוֹרָה כִּרְצוֹנֵנוּ וּכְפִי הֲבָנָתֵנוּ נֶגֶד הֲבָנַת וְדֶרֶךְ רַבּוֹתֵינוּ.

וְאִם כֵּן כַּמָּה שֶׁבְּעָיָה זוֹ נִרְאֵית חֲרִיפָה אֶפְשָׁר לָצֵאת מִמֶּנָּה בֶּ''אֱמוּנַת חֲכָמִים'', וּכְמוֹ שֶׁיָּדוּעַ שֶׁרַבִּים הִצְלִיחוּ לָצֵאת מִמֶּנָּה וּכְמוֹ שֶׁמֵּעִיד הגר''י קַנְיֶבְסְקִי זצוק''ל בְּמִכְתָּבָיו לְאוֹתָם הַסּוֹבְלִים מִבְּעָיוֹת שֶׁכָּאֵלּוּ.

בִּבְעָיוֹת מִסּוּג זֶה נִזְקָק הַלָּקוּי בְּתוֹפָעָה זוֹ לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים, אָמְנָם בָּא הוּא לְבִלְבּוּלוֹ מִתּוֹךְ הָאֱמוּנָה שֶׁבּוֹ, אוּלָם חֲסֵרָה לוֹ ''אֱמוּנַת חֲכָמִים'' שֶׁהִיא חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מֵחִיּוּבֵי הָאֱמוּנָה בְּעִקְּרֵי הַדָּת. וּכְנֶאֱמַר בַּפָּסוּק ''הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם''. וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ''י ''וְגַם בְּךָ'' - גַּם בַּנְּבִיאִים הַבָּאִים אַחֲרֶיךָ, וּכְבָר נִצְטַוִּינוּ לַעֲשׂוֹת כְּכָל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ, וַאֲפִלּוּ אוֹמֵר לְךָ עַל יָמִין שֶׁהוּא שְׂמֹאל וּשְׂמֹאל שֶׁהוּא יָמִין הֱוֵי שׁוֹמֵעַ וּמַאֲמִין לוֹ.

אִם כֵּן בִּכְגוֹן דָּא, לְךָ נִרְאֶה שֶׁזֶּה ''יָמִין'' לְהַקְפִּיד עַל קִנּוּחַ, נְטִילַת יָדַיִם, הַנָּחַת תְּפִלִּין, קְרִיאַת הַתֵּבוֹת פְּעָמִים רַבּוֹת וְכַדּוֹמֶה.

וּכְשֶׁהִנְּךָ שׁוֹאֵל רַב וְאוֹמֵר לְךָ שֶׁזּוֹ טָעוּת הִנְּךָ חוֹשֵׁב שֶׁהוּא אוֹמֵר לְךָ עַל הַיָּמִין שֶׁלְּךָ שֶׁהִיא שְׂמֹאל, חַיָּב הִנְּךָ לִשְׁמֹעַ לוֹ.

הָעוֹלֶה לָנוּ מִכָּאן שֶׁרֵאשִׁית הַדֶּרֶךְ לְהִפָּטֵר מִסּוּג יֵצֶר עַרְמוּמִי שֶׁכָּזֶה הִיא קֹדֶם כֹּל לְהִשְׁתַּכְנֵעַ שֶׁזֶּה יֵצֶר הָרַע, הַבָּא לְנַצֵּל אֶת חֻלְשַׁת הָעֲצַבִּים וּמְתָחָיו שֶׁל הָאָדָם - כִּבְיָכוֹל לְכִוּוּן הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אִם יְהֵא לָהֶם אֲפִלּוּ סָפֵק שֶׁמָּא זֶה בָּא מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה וְיֵצֶר הַטּוֹב קָשֶׁה שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם תַּקָּנָה.

וּמִלְּבַד הַהוֹכָחָה שֶׁהֵבֵאנוּ לְמַעְלָה שֶׁמֵּאַחַר וְאֵין זֶה דַּעַת תּוֹרָה לַחְשֹׁשׁ לְכָךְ הֲרֵי שֶׁזֶּה מִצַּד הַיֵּצֶר הָרַע, יֶשְׁנָהּ הוֹכָחָה נוֹסֶפֶת פְּשׁוּטָה שֶׁתּוֹפָעַת כְּפִיּוּת זוֹ הִנָּהּ מִצַּד הַיֵּצֶר הָרַע.

שֶׁהֲרֵי, הַתּוֹרָה וּמִצְווֹתֶיהָ הֵמָּה דַּרְכֵי נֹעַם, וּכְנֶאֱמַר ''דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם'', הֲרֵי שֶׁמִּצְווֹת הַתּוֹרָה צְרִיכִים לְהֵעָשׂוֹת בְּדַרְכֵי נֹעַם בִּדְרָכִים הַמַּנְעִימִים עַל עוֹשֵׂיהֶם נֹעַם וּרְגִיעוּת בְּקִיּוּמָם, וְכֵן כָּל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם, הַיְנוּ שַׁלְוָה וְשָׁלוֹם וְלֹא מַצָּב שֶׁל מִלְחָמָה פְּנִימִית וּסְעָרָה הַמְשַׁבֶּשֶׁת אֶת מְקַיֵּם הַמִּצְווֹת.

אִם כֵּן הֱוֵי מְחַשֵּׁב, חֲשָׁשׁוֹת וּסְפֵקוֹת וְחֻמְרוֹת אֵלּוּ שֶׁבְּלִבְּךָ לָחוּשׁ לָהֶם לְקַיְּמָם הַאִם מְבִיאִים הֵמָּה לְךָ שַׁלְוָה רֹגַע וְנֹעַם, אוֹ לְהֶפֶךְ, צֵא וּרְאֵה, הֲלֹא בְּכָךְ הִנְּךָ נִכְנָס לְסַעֲרַת רוּחַ לְמֶתַח לְעַצְבָּנוּת, וּכְפִי שֶׁהִזְכַּרְנוּ מִכָּאֵלֶּה שֶׁכְּתוֹצָאָה מִכָּךְ עָזְבוּ אֶת קִיּוּם הַמִּצְווֹת אִם כֵּן אֵיךְ יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁתּוֹפָעָה זוֹ הִנָּהּ חִיּוּבִית הַנּוֹבַעַת מֵהַקְּדֻשָּׁה.

כָּתַב הַסְּטַיְפְּלֶר זצוק''ל בְּמִכְתָּב ''וּבִתְנַאי שֶׁיִּשְׁמַע לְהוֹרָאַת חֲכָמִים, וְלֹא יִהְיֶה עַקְשָׁן לְהַחְזִיק עַצְמוֹ חָכָם מִכָּל אָדָם, וְכוּ' הָעִקָּר שֶׁיִּשְׁמַע לַעֲצַת חֲכָמִים וּלְהוֹרָאָתָם מִבְּלִי לְפַלְפֵּל וּבְלִי לִבְדֹּק בְּטַעֲמֵי הַדְּבָרִים''. וּבְסוֹף הַמִּכְתָּב כָּתַב, אִישׁ שֶׁמַּרְגִּישׁ עַצְמוֹ שֶׁעֲצַבָּיו מְתוּחִים בְּעִנְיְנֵי שְׁמִירַת הַתּוֹרָה, צָרִיךְ הוּא לְהַנִּיחַ כָּל הַנְהָגָתוֹ עַל פִּי הוֹרָאַת חָכָם מִבְּלִי שֶׁיַּחְקֹר כְּלָל וּכְלָל טְעָמִים שֶׁל הַהוֹרָאָה, וְזֶה בָּדוּק וּמְנֻסֶּה שֶׁמּוֹכִיחַ שֶׁהוּא לֹא יָדַע כְּלַל הַטְּעָמִים, אֶלָּא כֵּן הֲלָכָה פְּסוּקָה וְכֵן יַעֲשֶׂה, דְּאִם לֹא כֵן חַס וְחָלִילָה יָכוֹל לִפֹּל לְמַחֲלָה נוֹרָאָה וְאַחַר כָּךְ לִפֹּל מִכָּל שְׁמִירַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה חַס וְחָלִילָה''.

בַּפְּרָקִים הַבָּאִים נִתְיַחֵס בִּפְרָטוּת לְכַמָּה מִפְּרָטֵי הַבְּעָיָה

תוכן העניינים

שובי נפשי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה