אור ברסלב
שובי נפשי פרק ב' - חרדות דאגות דכאונות ויתר בעיות הנפש › ה. יסורי הנפש - סיוע לתקון המדות והתאוות

שובי נפשי

פרק ב' - חרדות דאגות דכאונות ויתר בעיות הנפש · ה. יסורי הנפש - סיוע לתקון המדות והתאוות

ד. הדאגה והפחד - תלות בהקב''ה

הָעוֹלָם מְהַתֵּל בִּבְנֵי אָדָם, אֲנָשִׁים רָצִים לְהַבְלֵי הָעוֹלָם מִתְגַּלְגְּלִים בְּחוֹבוֹת לִרְדֹּף וּלְהַשִּׂיג אֶת הָעֲרָכִים הַנִּפְסָדִים וְשׁוֹכְחִים אֶת הָעֲרָכִים הַיְקָרִים שֶׁהֵמָּה תּוֹרָה וּמִצְווֹת.

כַּמָּה קָשֶׁה לָאָדָם לְהִבָּדֵל מֵחָמְרִיּוּת עוֹלָם הַזֶּה וּלְהָבִין אֶת אַפְסִיּוּתָם וְלֹא לָתֵת לָהֶם כָּל עֶרֶךְ, הֲרֵי זוֹ מִלְחָמָה קָשָׁה לְכָל הַחַיִּים, אִם זֶה לְחִימָה עַל צְבִירַת הוֹן לֶאֱסֹף וְלֶאֱסֹף, עוֹד עֵסֶק וְעוֹד עֵסֶק, עוֹד שְׁעוֹת עֲבוֹדָה בִּשְׁבִיל לְהַרְוִיחַ יוֹתֵר וְכַדּוֹמֶה, וּבִפְרָט כְּשֶׁזֶּה מִסְתַּבֵּךְ עִם אִי יֹשֶׁר בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, שֶׁאָז נִכְשָׁל הָאָדָם בְּגֶזֶל וְאוֹנָאָה עַל פִּי כָּל מִינֵי הֶתֵּרִים לְמִינֵיהֶם שֶׁמַּמְצִיא הוּא לְעַצְמוֹ, מִלְּבַד הַבִּטּוּל תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּבִטּוּל יֶתֶר שְׁאָר מִצְווֹת חֲשׁוּבוֹת שֶׁיּוֹרְדוֹת מִקִּיּוּמָם מִסִּבַּת הָרְדִיפָה אַחַר הַמָּמוֹן שֶׁגּוֹרֵר קִנְאָה תַּאֲוָה וְחֶמְדָּה, רְדִיפַת הַלּוּקְסוּס וְהַמּוֹתָרוֹת שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף.

וְאִם זֶה מִלְחָמָה אַחַר חָמְרִיּוּת הֲנָאוֹת הָעוֹלָם בְּטִיּוּלִים וּבִלּוּיִים רִבּוּי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ הַמַּרְגִּילִים לַעֲרָיוֹת, פְּגַם הָעֵינַיִם וְלָשׁוֹן הָרַע, דְּבָרִים בְּטֵלִים לְלֹא כָּל נְקִיפַת מַצְפּוּן עַל הַזְּמַן שֶׁנִּשְׂרַף, מַה לְּהַאֲרִיךְ בִּדְבָרִים יְדוּעִים אֲשֶׁר כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ מָרַת נַפְשׁוֹ וְלִקּוּיוֹ בְּהִתְדַּבְּקוּת בְּחָמְרִיּוּת הָעוֹלָם הַמַּסִּיחָה דַּעְתּוֹ מִתּוֹרָה וּתְפִלָּה וְכָל קִיּוּם הַמִּצְווֹת אֶצְלוֹ כְּמִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה.

וּכְמוֹ כֵן מִי נִצָּל מִמִּדּוֹת רָעוֹת כַּגַּאֲוָה וְגַסּוּת רוּחַ וְהִתְנַשְּׂאוּת עַל בְּנֵי הָאָדָם הַמִּתְבַּטֵּא בְּהַקְפָּדוֹת וְכַעַס עַל שְׁטֻיּוֹת וַהֲבָלִים, מִי מַצְלִיחַ לְהָבִין שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה עַל כָּל פְּרָטָיו אֵינוֹ שָׁוֶה לִכְעֹס וּלְהִתְרַגֵּז בִּשְׁבִילוֹ, כַּמָּה עָמָל דָּרוּשׁ לְאָדָם הָרוֹצֶה בְּטוֹבַת נַפְשׁוֹ כְּדֵי לְהִשְׁתַּלֵּם בְּמִדָּה אַחַת, וְכַיָּדוּעַ בְּשֵׁם הַגְּרָ''א שֶׁתַּכְלִית בִּיאַת הָאָדָם לָעוֹלָם הוּא עַל מְנָת לְתַקֵּן אֶת מִדּוֹתָיו, הַמִּדּוֹת אֵינָם עוֹזְבִים אֶת הָאָדָם עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה, עַד כְּנִיסָתוֹ לַקֶּבֶר מְסֻכָּן הָאָדָם לִפֹּל בְּגַאֲוָה וְכַעַס וּבְיֶתֶר מִדּוֹת רָעוֹת.

הַמִּתְיַסֵּר בְּנַפְשׁוֹ הֲרֵי הוּא כְּמִי שֶׁהִתְבַּגֵּר בְּשִׂכְלוֹ וְהִתְעַלָּה מֵעַל כָּל שְׁטוּתֵי וְהַבְלֵי הָעוֹלָם מִיָּד מֵבִין הוּא אֶת אַפְסִיּוּת עֶרְכֵי עוֹלָם הַזֶּה הֲכֵיצַד אֵין לָהֶם שׁוּם עֶרֶךְ, לֹא לַמָּמוֹן, לֹא לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ בִּכְלָל לֹא בַּמֻּשָּׂגִים שֶׁלּוֹ, כָּל קִנְאָתוֹ בְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ קְצָת יִשּׁוּב דַּעַת וְרָצוֹן בַּחַיִּים וְתוּ לֹא, אֵינוֹ חָפֵץ בְּשׁוּם דָּבָר אַחֵר מִלְּבַד קְצָת רְגִיעוּת וְשַׁלְוָה, מִתְפַּלֵּל הוּא עַל פִּתּוֹ הַחֲרֵבָה שֶׁיֹאכְלֶנָּה בְּתֵאָבוֹן וּבְשִׂמְחָה וְלֹא יוֹתֵר, אֵינוֹ מְצַפֶּה וְחוֹמֵד לְהַגִּיעַ לְשׁוּם מַעֲמָד בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַכֹּל שְׁטוּת וְהֶבֶל בְּעֵינָיו, אִם כֵּן הַמַּאֲמִין מְנַצֵּל אֶת דִּכְאוֹנוֹ וְחֶרְדָתוֹ לָבוּז לְעִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה דָּבָר שֶׁקָּשֶׁה מִנְּשׂוֹא לְכָל אָדָם וְאֶצְלוֹ נִקְנֶה זֹאת בְּקַלּוּת, תּוֹפֵס הוּא סִפְרֵי מוּסָר וְרוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ מַתְאִים מְאֹד לַמּוּסָרִים הַכְּתוּבִים שָׁם, אָמְנָם זֶה אֶצְלוֹ בָּא בִּכְפִיָּה שֶׁלֹּא מֵרְצוֹנוֹ, אוּלָם כַּמָּה מְאֻשָּׁר אָדָם זֶה בִּרְאוֹתוֹ אֶת עַצְמוֹ שָׁלֵם לְגַבֵּי הַרְבֵּה בְּנֵי אָדָם הַחֲסֵרִים, בָּרוּר שֶׁאֵין הוּא מַאֲשִׁים אוֹתָם עַל חֶסְרוֹנָם כְּמוֹ שֶׁאֵין הוּא מַצְדִּיק כָּבוֹד לְעַצְמוֹ עַל הֱיוֹתוֹ מֻשְׁלָם יוֹתֵר אַחַר שֶׁאֶצְלוֹ זֶהוּ מִצַּד הַהֶכְרֵחַ, אֲבָל עִם כָּל זֶה יֵשׁ לוֹ עַל מַה לִּרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ מְאֻשָּׁר בְּכָךְ שֶׁאֵין הוּא לָקוּי בְּלִקּוּיֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי אָדָם.

וְכַמָּה קַל לָאָדָם הַמַּאֲמִין הַזֶּה אַחַר שֶׁבָּז הוּא לְחָמְרִיּוּת הָעוֹלָם לְהַכִּיר בָּעֲרָכִים הָרוּחָנִיִּים שֶׁל כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה, כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה, כָּל אָמֵן וְאָמֵן, כָּל קַדִּישׁ וְכָל קְדֻשָּׁה, כָּל צְדָקָה וְחֶסֶד, בִּהְיוֹתוֹ מְנֻתָּק מֵחַיֵּי הַחֹמֶר וְאֵין אֶצְלוֹ אֶת הַמְּחִיצָה הֶעָבָה שֶׁל הַחֹמֶר שֶׁהִיא הִיא הַגּוֹרֶמֶת לְנַתֵּק אֶת הָאָדָם מֵעֶרְכֵי עוֹלָם הַבָּא וְקִנְיָנָיו, אֶצְלוֹ הִיא אֵינָהּ קַיֶּמֶת.

וּכְמוֹ שֶׁגַּם בְּנוֹשֵׂא זֶה הִתְבַּטֵּא אֶצְלִי פַּעַם אַחַד הַסּוֹבְלִים מִדִּכָּאוֹן: ''קָשֶׁה לִי סִבְלִי מְאֹד, אוּלָם סִבְלִי מְסַיֵּעַ לִי בַּבְּחִירָה, וְאִם אֵצֶל אֲחֵרִים הַבְּחִירָה חָפְשִׁית וּמְתֻסְכָּלִים הֵמָּה בַּהַחְלָטָה, אֶצְלִי יֶשְׁנָהּ ''כְּפִיָּתִיוּת'' לִבְחֹר בַּטּוֹב וּבְתוֹר יְהוּדִי מַאֲמִין מְקַבֵּל אֲנִי זֹאת בְּשִׂמְחָה וְרוֹאֶה זֹאת כְּסִיּוּעַ מִן הַשָּׁמַיִם''.

כַּמָּה אֲמִתִּיִּים דְּבָרִים אֵלּוּ וְכַמָּה בְּכֹחָם לְהַוּוֹת מַרְגוֹעַ לַנֶּפֶשׁ הַמְיַחֵלָה.

תוכן העניינים

שובי נפשי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה