פרק א' - חלישות הדעת מרצף התמורות · יב. לו היינו מאמינים
לוּ הָיִינוּ מַאֲמִינִים בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַנֶּאֱמַר לְעֵיל כַּמָּה בְּהִירוּת הָיְתָה לָנוּ, וְכַמָּה מוּאֶרֶת הָיְתָה הַדֶּרֶךְ לְפָנֵינוּ וְיִשּׁוּב דַּעְתֵּנוּ הָיָה עַל מַתְכָּנְתּוֹ, מִבְּלִי שֶׁתִּטָּרֵף עָלֵינוּ מַחְשַׁבְתֵּנוּ לַחְשֹׁב עַל ה' אֱלֹקֵנוּ מַחְשָׁבוֹת שִׁקְרִיִּים וְלַחְשֹׁד בּוֹ כַּאֲשֶׁר יַחְשֹׁד אִישׁ בְּרֵעֵהוּ.
הֲרֵי בֶּאֱמוּנָה זוֹ הָיִינוּ מְבִינִים דְּאַף שֶׁמִּשְׁתַּדְּרִים לְאָדָם יְמֵי שִׂנְאָה כִּבְיָכוֹל, וּכְאִלּוּ מָאוּס וּמְשֻׁקָּץ הוּא בִּגְלַל מַעֲשָׂיו וְאֵין לוֹ תַּקָּנָה אֵין זֶה אֱמֶת, דְּמִבְּחִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ אֵין שׁוּם שִׁנּוּי וּמִצִּדּוֹ כָּל הַדְּרָכִים פְּתוּחִים אֵין שׁוּם שִׁלְטֵי ''אֵין כְּנִיסָה'' בְּשׁוּם דֶּרֶךְ שֶׁהִיא, וְיָכוֹל הָאָדָם בַּחֲרָטָה לְהַתְחִיל הַתְחָלָה חֲדָשָׁה, וְאַף שֶׁנָּפַל שׁוּב עַד אֵין מִסְפַּר פְּעָמִים חַיָּב הוּא לְהַאֲמִין שֶׁעֲבוֹדָתוֹ כָּאן עֲלֵי אֲדָמוֹת כְּעוֹבֵד נֶאֱמָן לְנַסּוֹת כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ, זֶהוּ סוּג עֲבוֹדָה שֶׁרוֹצֶה בָּהּ הַקָּבָּ''ה שֶׁנַּעַבְדֵהוּ, וְאַף שֶׁזֶּה נִרְאֶה לָנוּ מוּזָר וּמְפָרֵךְ לִפֹּל וְלָקוּם, לִבְנוֹת וְלַהֲרֹס לִבְנוֹת וְלַהֲרֹס, נַאֲמִין שֶׁכָּךְ רְצוֹן ה' וְנִתְבַּטֵּל לִרְצוֹנוֹ לִהְיוֹת עֲבָדָיו בְּצוּרָה שֶׁכָּזוֹ.
וּבִפְרָט בְּדוֹרֵנוּ שֵׁפֶל הַדּוֹרוֹת כֻּלָּם, זֶהוּ הַנִּדְרָשׁ מֵאִתָּנוּ וְרוֹאִים אָנוּ זֹאת בְּמוֹ עֵינֵינוּ שֶׁכָּךְ רְצוֹן ה' מֵאִתָּנוּ, שֶׁהֲרֵי מֵרִבּוּי הַנִּסְיוֹנוֹת הַתַּקִּיפִים וְהַתְּכוּפִים הַסּוֹבְבִים אוֹתָנוּ הַמְּעִידוֹת וְהַהֲרִיסוֹת מְנַת חֶלְקֵנוּ לְעִתִּים תְּכוּפוֹת, וְאִם כֵּן אֵיךְ יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁמֻּתָּר לָנוּ לְאַחַר מִסְפַּר מְעִידוֹת לְהַנִּיחַ אֶת כְּלֵי הָעֲבוֹדָה וּלְהִתְיָאֵשׁ מִמֶּנָּה, הֲלֹא אִם נַעֲשֶׂה כָּךְ מִי יִשָּׁאֵר לַה' כְּהַיּוֹם הַזֶּה, הֲרֵי הַיּוֹם בִּלְתִּי נִמְנָע לִהְיוֹת נוֹפֵל וְקָם נוֹפֵל וְקָם, אִם כֵּן הֲרֵי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁזֶּה רְצוֹן ה' בִּתְקוּפָה זוֹ מֵאִתָּנוּ לִהְיוֹת עוֹבְדִים עֲבוֹדַת פָּרֶךְ זוֹ וְזֶה תִּקּוּנֵנוּ דַּוְקָא, בָּזֶה עוֹשִׂים אָנוּ רְצוֹנוֹ וּמַשְׁלִימִים אֶת תִּקּוּן סוֹף הַדּוֹרוֹת, עֲבוֹדָה כָּזוֹ בְּמַשְׁמָעוּת חֲרִיפָה כְּיָמֵינוּ לֹא הָיְתָה מֵעוֹלָם, וְהִיא שֶׁנּוֹעֲדָה לָנוּ כַּדּוֹר הַמְסַיֵּם לְהִתְעַקֵּשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ בִּשְׁמִירַת הַמִּצְווֹת סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב עַל אַף עָגְמַת הַנֶּפֶשׁ וְחֹסֶר הַסִּפּוּק בַּעֲבוֹדָה שֶׁכָּזוֹ, אוּלָם בָּזֹאת אָנוּ נִבְחָנִים אִם בָּנִים אֲנַחְנוּ וֶאֱמוּנָתֵנוּ פְּשׁוּטָה בְּאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם בִּהְיוֹתֵנוּ נִלְחָמִים וְשׁוּב נִלְחָמִים לִכְבוֹדוֹ עַל אַף כָּל הַמַּכּוֹת וְהַפְּצִיעוֹת שֶׁנּוֹחֲתִים עָלֵינוּ בְּמַהֲלַךְ הָעֲבוֹדָה, בְּכָךְ מַפְגִּינִים אָנוּ נֶאֱמָנוּת עֲצוּמָה בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ הַנּוֹבַעַת מִתּוֹךְ אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה לְלֹא שׁוּם נְגִיעָה אִישִׁית, שֶׁהֲרֵי בְּאֹפֶן עֲבוֹדָה שֶׁכָּזֶה אֵינֶנּוּ מַרְגִּישִׁים שׁוּם הַרְגָּשַׁת נֹעַם בַּעֲבוֹדָתֵנוּ וַאֲפִלּוּ עוֹלָם הַבָּא מְסֻפָּקִים אָנוּ אִם יֵשׁ לָנוּ בִּרְאוֹתֵנוּ דַּלּוּת מַעֲשֵׂינוּ וְעִם כָּל זֶה מַמְשִׁיכִים לַעֲבֹד וּלְהִלָּחֵם וְשׁוּב לְנַסּוֹת לָקוּם מֵחָדָשׁ, זֶהוּ הַתִּקּוּן הָאַחֲרוֹן הַמַּשְׁלִים אֶת כִּתְרוֹ שֶׁל הַקָּבָּ''ה וּמַשְׁלִים אֶת הַהֲכָנָה לִקְרַאת תִּקּוּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי.