אור ברסלב
שובי נפשי פרק א' - חלישות הדעת מרצף התמורות › ז. בהירות הדעת לדעת מה חובתו בעולמו

שובי נפשי

פרק א' - חלישות הדעת מרצף התמורות · ז. בהירות הדעת לדעת מה חובתו בעולמו

ו. בהירות הדעת במצבים חשוכים

גַּם בְּדָבָר יְסוֹדִי זֶה לִמְּדוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ אוֹת וְסִימָן לְדַעַת הָאָדָם מָה רְצוֹן ה' מִמֶּנּוּ, לְבַל תִּתְבַּלְבֵּל דַּעְתּוֹ לְשׁוֹטֵט וּלְבַקֵּשׁ אֶת ה' מִבְּלִי לָדַעַת מַה תַּפְקִידוֹ, וּלְבַל יִדְמֶה לְחַיָּל שֶׁקְּרָאוּהוּ לְהִתְגַּיֵּס לַצָּבָא וּמַעֲבִיר שָׁם אֶת יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו מִבְּלִי לָדַעַת מִמְּפַקְּדוֹ מַה בְּדִיּוּק תַּפְקִידוֹ.

וּבְכֵן הָעֲבוֹדָה בִּכְלָלוּת יֵשׁ בָּהּ ב' חֲלָקִים סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, וּלְכָל חֵלֶק יֶשְׁנוֹ סִימָן לָאָדָם לָדַעַת מַה תַּפְקִידוֹ בְּעוֹלָמוֹ.

בְּחֵלֶק הַ''סּוּר מֵרָע'' יִרְאֶה וְיִבְחֹן בַּמֶּה לִּבּוֹ חוֹשְׁקוֹ בְּיוֹתֵר, לְאֵיזוֹ תַּאֲוָה אֲסוּרָה לִבּוֹ נִמְשָׁךְ כְּגוֹן מָמוֹן, כָּבוֹד, עֲרָיוֹת, וְכֵן בְּעִנְיַן הַמִּדּוֹת לְמַה תְּכוּנוֹתָיו וְאָפְיוֹ נוֹטִים בִּמְיֻחָד, וּכְגוֹן לְכַעַס, קַמְצָנוּת, לֵיצָנוּת, מִינוּת, דְּבָרִים בְּטֵלִים, וְיָבִין שֶׁלַּדְּבָרִים שֶׁהוּא נִמְשָׁךְ בְּיוֹתֵר לְהָרַע, בָּהֶם יָשִׂים אֶת עִקַּר תַּפְקִידוֹ לְתַקְּנָם.

וְכֵן בְּחֵלֶק הָ''עֲשֵׂה טוֹב'' יִרְאֶה לְמַה לִּבּוֹ מוֹשְׁכוֹ וְנוֹטֶה הוּא בְּאָפְיוֹ אֵלָיו, לְמָשָׁל יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁלִּבָּם מוֹשְׁכָם לְעֵסֶק הַתּוֹרָה בְּדֶרֶךְ הַפִּלְפּוּל, וְיֵשׁ בְּדֶרֶךְ הַבְּקִיאוּת, וְיֵשׁ בְּעִקָּר נוֹטֶה חִשְׁקָם לַהֲלָכָה, וְיֵשׁ לְמוּסָר וּלְחָכְמַת יִרְאַת ה', וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה הַנִּמְשָׁכִים בְּיוֹתֵר לְזִכּוּי הָרַבִּים, וְיֵשׁ לַעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה, וְיֵשׁ לְחֶסֶד, אֲזַי, יִתְבּוֹנֵן לְמַה כִּשְׁרוֹנוֹתָיו נוֹטִים וְיִרְאֶה לְפַתֵּחַ אֶת כִּשְׁרוֹנוֹתָיו בְּאוֹתוֹ דָּבָר שֶׁהֵם נוֹטִים בִּמְיֻחָד.

וְרַק חָשׁוּב לְהַדְגִּישׁ שֶׁיֵּשׁ מִינִימוּם שֶׁחַיָּב אָדָם לִלְמֹד גַּם בַּמֶּה שֶׁאֵין לִבּוֹ נוֹטֶה, וְחַיָּב לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ, וּכְגוֹן לָדַעַת פִּסְקֵי הֲלָכוֹת הַנְּחוּצוֹת לוֹ, וּכְמוֹ כֵן לְפָחוֹת לְנַסּוֹת לָדַעַת דֶּרֶךְ הַתַּלְמוּד וְלַעֲסֹק בְּחֶסֶד וּבְזִכּוּי הָרַבִּים וּבְיֶתֶר הַדְּבָרִים, וְרַק לְאַחַר שֶׁעָסַק וְהִשְׁתַּדֵּל בְּכֻלָּם תְּקוּפָה מְסֻיֶּמֶת יִרְאֶה לְמַה לִבּוֹ נִמְשָׁךְ בִּמְיֻחָד, וּלְמַה כִּשְׁרוֹנוֹתָיו נוֹטִים, וְאָז יֵלֵךְ לְאוֹתוֹ כִּוּוּן לְפַתְּחוֹ, מִבְּלִי לְהַזְנִיחַ אֶת יֶתֶר הַדְּבָרִים, אֶלָּא שֶׁבָּהֶם יַעֲסֹק כְּפִי יְכָלְתּוֹ, אוּלָם בְּדָבָר שֶׁלִּבּוֹ נוֹטֶה וְרוֹאֶה שֶׁיַּצְלִיחַ בּוֹ אִם יִטְרַח עָלָיו, וְחִשְׁקוֹ וְאַהֲבָתוֹ לְאוֹתוֹ דָּבָר נִמְשָׁךְ כְּאִלּוּ מֵאֵלָיו יָבִין שֶׁעָלָיו צָרִיךְ הוּא לִמְסֹר נֶפֶשׁ וּלְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַקְּשָׁיִים.

כִּי הֵן בְּחֵלֶק הַסּוּר מֵרָע, וְהֵן בְּחֵלֶק הָעֲשֵׂה טוֹב לְאַחַר שֶׁבֵּרֵר לוֹ הָאָדָם דֶּרֶךְ יְשָׁרָה הַמּוֹרָה לוֹ חוֹבָתוֹ בְּעוֹלָמוֹ יַעַמְדוּ עָלָיו קְשָׁיִים וְנִסְיוֹנוֹת לָרֹב כְּדֵי לְטָרְדוֹ מֵהַדֶּרֶךְ הָאֲמִתִּית הָרְאוּיָה לוֹ כְּפִי תִּקּוּנוֹ וְעָלָיו לְהִתְמוֹדֵד עִם נִסְיוֹנוֹת אֵלּוּ.

וּבְכֵן לְסִכּוּם מַהִי הַדֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָאָדָם, כָּל שֶׁהִיא מִצַּד אֶחָד מוֹשַׁכְתּוֹ וְלִבּוֹ חוֹשְׁקוֹ אֵלֶיהָ וּמִצַּד שֵׁנִי יֵשׁ לוֹ נִסְיוֹנוֹת וּקְשָׁיִים לְקַיְּמָהּ, יֵדַע כִּי עָלֶיהָ יִתֵּן נַפְשׁוֹ לְקַיְּמָהּ, וְכֵן בְּחֵלֶק הַסּוּר מֵרָע - לְמַה שֶּׁלִּבּוֹ מוֹשְׁכוֹ לְמִדָּה אוֹ תַּאֲוָה מְסֻיֶּמֶת לֹא יִתְחַמֵּק מִלְּתַקְּנָהּ וְאַף שֶׁיִּרְאֶה כִּי קָשֶׁה עָלָיו הַדָּבָר, לֹא יִשְׁתַּמֵּט לְהַעֲסִיק עַצְמוֹ בִּדְבָרִים אֲחֵרִים הַקַּלִּים עָלָיו וּלְסַפֵּק אֶת מַצְפּוּנוֹ בַּמֶּה שֶׁקַּל לוֹ, אֶלָּא יִשְׁתַּדֵּל לָשִׂים דָּגֵשׁ עַל מַה שֶּׁקָּשֶׁה לוֹ כִּי עַל זֶה בָּא לְמַלֹּאת תַּפְקִידוֹ, וְאִם יִשְׁתַּמֵּט מִתַּפְקִידוֹ זֶה אַף שֶׁעָשָׂה וּפָעַל רַבּוֹת וּנְצוּרוֹת בִּדְבָרִים אֲחֵרִים אָמְנָם יָבֹא בִּשְׂכָרוֹ עֲלֵיהֶם, אוּלָם אֶת עִקַּר תַּפְקִידוֹ לֹא מִלֵּא, וְדוֹמֶה הוּא לְחַיָּל שֶׁאָכֵן עָשָׂה תַּפְקִיד מְסֻיָּם בִּמְסִירוּת אוּלָם מָעַל בְּתַפְקִידוֹ שֶׁנִּתְפַּקֵּד עָלָיו וְהִשְׁתַּמֵּט מִלַּעֲשׂוֹתוֹ.

תוכן העניינים

שובי נפשי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה