ה' תקונים יסודיים ועקריים לפגם ברית קודש · כו. מעלת השובר תאוותיו ומייסר עצמו
כתב ב''טהרת הקודש'': ודע אחי, שעניני האדם מושגחים בהשגחה גדולה ונפלאה, כי כל תנועה של אדם נרשם בפניו, במצחו ובנפשו ובאויר הנמשך עליו מגן-עדן על-ידי חבל הנמשך עליו עד צורת נפשו. וכן כל תנועה קלה הכל נרשם בשמים ממעל ונאחז בתואר שורש נפשו העליונה. וכל סיגוף קל אפילו דבר קטן מאד, אל תחשוב כי למה הוא נחשב כי הכל נרשם על צורת נפשך. ותכף שתקבל עליך אפילו הקטן מן הסגופים קלים, בהיות שנמשך ונעשה זאת מרצון לבבך ונפשך בלי שום מכריח לזה, נחשב בשמים לדבר גדול מאד.
ותכף ומיד באותו רגע נמחק חלק זוהמא ממך, ותכף באותו רגע נמחק איזה מזיק שנברא מעוונך אשר היה עומד להשתלם ממך בעונשים רבים, ותכף ומיד נתעלה ונתעטר באיזה בחינה דיוקנך ותואר וצורת נשמתך. ותכף ומיד נתעלה שורש נפשך שבשמים ושתחת הכסא, ותכף ומיד יש להם עליה לכל המלאכים והנשמות המתלוים אתך והמלאכים והנשמות שנבראו על-ידי מעשיך הטובים, ותכף ומיד נכנע כללות חלק הרע, אשר החלק הרע שבשורש נפשך הבהמית מקבל חיות מהם.
וכל שכן אם הוא יסורים כאלו אשר יש לך צער גדול מהם ויסורים שהמה קשים לפי שעה ואתה סובל. ובפרט כשהוא בהצנע ואין לבבך מתגאה בשביל זה כי זה שורש הכל, אז מה טוב חלקך, ומה אתה עתיד לשמוח על זה, על כל סיגוף שסיגפת על עווניך ועל כל פרוטה שנתת בשביל בוראך ועל כל דבר קטן וגדול.